קליטה – הבדלי גרסאות
מ ←ראו גם: קישורים פנימיים |
מ ←הערות שוליים: קטגוריה |
||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
[[קטגוריה:טכנולוגיה תקשורתית]] |
[[קטגוריה:טכנולוגיה תקשורתית]] |
||
[[קטגוריה:פסיכולוגיה קוגניטיבית]] |
|||
[[קטגוריה:הכרה]] |
|||
{{קצרמר|תקשורת}} |
{{קצרמר|תקשורת}} |
||
גרסה מ־08:07, 4 בינואר 2013
קליטה היא הפעולה של קבלת אותות אשר נשלחו ממקור מסוים. הקלט הוא כלל הנתונים המתקבלים במהלך תהליך הקליטה.
קליטה היא מושג מתוחם התקשורת. הקליטה יכולה להתבצע על ידי יצור חי או מכשיר.
היבטים ביולוגיים וקוגנטיביים
בעלי חיים מסוגלים לקלוט גירויים מהסביבה באמצעות מערכות חישה שונות[1]. כמו למשל: שמיעה, ראייה, מישוש, ריח וטעם.
מערכות החישה קולטות את הגירויים דרך קולטני חישה ומעבירות את המידע למערכת העצבים. כל המידע שנקלט בחושים מאוחסן למשך זמן קצר מאוד במאגר המכונה זיכרון חושי. הזיכרון החושי הוא השלב הראשון בתהליך קידוד הזיכרון.
הקליטה היא השלב הראשון בתהליך התפיסה[1]. הזיכרון החושי מאפשר די זמן לעיבוד המידע החושי הראשוני שנקלט. דבר זה מאפשר למערכת הקוגניטיבית לבחור אלו פרטים מתוכו יש להעביר לעיבודים נוספים, למערכות הזיכרון המתקדמות יותר, לתהליכי קבלת החלטות ולמנגנוני תכנון התגובה[2].
שימוש בטכנולוגיה
כמו כל בעל חיים אחר, יכולת הקליטה הטבעית של האדם מתבססת על המאפיינים הפיזיולוגיים של מערכת החישה שלו.
עם זאת, הטכנולוגיה מאפשרת לאדם להתגבר על מגבלות החושים שלו בדרכים שונים. אחת הדרכים היא להשתמש במכשירים המשפרים את יכולת הקליטה של מערכות חושיות קיימות כמו: משקפיים, משקפת, מכשיר שמיעה ועוד. דרך נוספת היא להשתמש במכשירים המסוגלים לקלוט אותות וגירויים שהאדם לא מסוגל לחוש בהם ולהמיר אותם לצורה אחרת אשר יכולה להיקלט על ידי האדם. למשל: צילום רנטגן, מכ"ם, רדיו ועוד.
השימוש בטכנולוגיה אומנם מגביר באופן משמעותי את היכולת האנושית לאתר מסמנים ולעבד מידע באמצעות מכשירים שונים. עם זאת, מערכת העיבוד האנושית עדיין אינה מסוגלת לחשוף את כל המסמנים המצויים ביקום[3]. זו הסיבה לכך שעדיין קיימות תאוריות אשר לא ניתן להוכיח או להפריך מבחינה מדעית, משום שאין אפשרות לאסוף את המידע הדרוש לשם כך. לדוגמה לכך היא תיאורית חור תולעת[3].
קליטה במערכות מידע
הקליטה היא השלב הראשוני של מערכת תקשורת, אשר מיועדת להעברת מידע. זהו הסוג הפשוט ביותר של מערכת מידע[4]. מערכות מידע מורכבות יותר עוסקות גם בעיבוד של המידע שנקלט ולא רק בהעברתו.
קליטה נחשבת מוצלחת רק אם יחס אות לרעש של האות שהתקבל במקלט היה גדול יותר מסף רגישות הקליטה של המקלט.
ראו גם
הערות שוליים
- ^ 1 2 שרה דרויאן (1999). עקרונות אבולוציוניים בהתפתחות החשיבה. רעננה: רמות.
- ^ יונתן גושן־גוטשטיין ודן זכאי (2006). פסיכולוגיה קוגנטיבית - כרך ב – זיכרון. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.
- ^ 1 2 Melnikova, E. V., & Melnikov, O. A. (2011). Scientific comprehension of the nature of information. Scientific and Technical Information Processing, 38(2), 99-104.
- ^ Denning, P. J., & Bell, T. (2012). The Information Paradox. American Scientist, 100(6), 470-477.
