סרפד – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Xqbot (שיחה | תרומות)
מ r2.7.3) (בוט משנה: ckb:گەزگەسک
הרחבה- הוספת פסקה 'הסרפד ביהדות'
שורה 21: שורה 21:
* מין [[סרפד קרומי]] (''Urtica membranacea'')
* מין [[סרפד קרומי]] (''Urtica membranacea'')
* מין [[סרפד חולה]] (''Urtica kioviensis'')
* מין [[סרפד חולה]] (''Urtica kioviensis'')

==הסרפד ביהדות==
הסרפד נזכר במקרא פעם אחת בנבואת הנחמה של ישעיהו כצמח חסר ערך המנוגד לעצים רב-שנתיים וירוקי עד: "תחת הנעצוץ יעלה ברוש ותחת הסרפד יעלה הדס והיה לה' לשם לאות עולם לא יכרת" (ישעיהו נה יג). בשל התקבולת ל'נעצוצים' ולפי הקשר הפסוק, רבים הם הפרשנים המסכימים שמדובר בצמח קוצני, אך אין לסרפד מסורת זיהוי אחידה. חלק מהחוקרים המודרנים צידדו בזיהוי של תרגום ה[[וולגטה]] עם הצמח Urtica, ומכאן התקבל שמו העברי המודרני<ref>[[זהר עמר]], '''צמחי המקרא''', ירושלים, תשע"ב, עמ' 205</ref>.

==הערות שוליים==
<references/>


<!---http://users.resist.ca/~kirstena/pagenettles.html--->
<!---http://users.resist.ca/~kirstena/pagenettles.html--->

גרסה מ־17:18, 6 בינואר 2013

קריאת טבלת מיוןסרפד
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: ורדנאים
משפחה: סרפדיים
סוג: סרפד
שם מדעי
Urtica
ליניאוס, 1753

סִרפָּ‏‏ד (שם מדעי: Urtica), סוג המכיל בין 30 ל-45 צמחים בעלי פרחים ממשפחת הסרפדיים, שתפוצתם קוסמופוליטית, אך כוללת בעיקר אזורים בעלי אקלים ממוזג. מרבית המינים בסוג זה הם צמחים רב-שנתיים ועשבוניים, אולם חלקם חד-שנתיים ומיעוטם דמוי-שיח. מרבית צמחי הסרפד מכוסים בשערות צורבות, היכולות לגרום לגירוי המתבטא באדמומיות ובתחושת גירוד, לאחר חיכוך בהן. שערותיהם של מרבית המינים מכילות רעלנים, ביניהם חומצה פורמית, סרוטונין והיסטמין; עם זאת, מחקרים שבוצעו לאחרונה (Fu et al, 2006) מצאו כי שערותיו של המין Urtica thunbergiana מכילות דווקא חומצה טרטרית וחומצה אוקסלית.

פעולת הצריבה של הסרפד מתאפשרת מכיוון שהשערות הצורבות שעל העלים הן נוקשות, שבירות וחלולות, ובעת הדקירה נשבר קצה השערה, ולעור מוזרק החומר הצורב, במעין פעולת מחט של מזרק.

גובהם של הסרפדים נע בין 10 ל-250 סנטימטרים.

בישראל גדלים ארבעה מינים מהסוג סרפד:

הסרפד ביהדות

הסרפד נזכר במקרא פעם אחת בנבואת הנחמה של ישעיהו כצמח חסר ערך המנוגד לעצים רב-שנתיים וירוקי עד: "תחת הנעצוץ יעלה ברוש ותחת הסרפד יעלה הדס והיה לה' לשם לאות עולם לא יכרת" (ישעיהו נה יג). בשל התקבולת ל'נעצוצים' ולפי הקשר הפסוק, רבים הם הפרשנים המסכימים שמדובר בצמח קוצני, אך אין לסרפד מסורת זיהוי אחידה. חלק מהחוקרים המודרנים צידדו בזיהוי של תרגום הוולגטה עם הצמח Urtica, ומכאן התקבל שמו העברי המודרני[1].

הערות שוליים

  1. ^ זהר עמר, צמחי המקרא, ירושלים, תשע"ב, עמ' 205

תבנית:Link FA