הכנרת

תבנית:ימה הַכִּנֶּרֶת היא ימה בארץ כינרות. זהו האגם הגדול ביותר בארץ ישראל אשר מכיל מים מתוקים. הכנרת מספקת כ-25% מצריכת המים בישראל ומהווה את אחד ממקורות מי השתייה וההשקיה העיקריים שלה.

גאוגרפיה

רומה של הכנרת מצוי בטווחים של 208.8- עד 214.87- מטר מתחת לפני הים, והיא הימה המתוקה הנמוכה ביותר בעולם. ברום המרבי, שטח פני האגם הוא כ-168 קמ"ר והעומק המרבי כ-44 מ'. הנקודה העמוקה ביותר בקרקעית הכנרת נמצאת ברום של 256- מ' מפני הים.

מיקומה הוא על הבקע הסורי-אפריקני, מה שגורם לפערים טופוגרפיים גדולים (כ-550 מטר) בינה לבין השטח שסביבה. הכנרת, כמו ים המלח, היא למעשה תוצר של הבקע, וצורתו המיוחדת הינה למעשה מעוין שהתעגל ברבות הימים בשל בליה של הטבע. (באזור הכנרת הבקע לא היה ישר אלא מזוגזג, והיו בו מדרגות אופקיות, וכאשר חלק אחד ממנו הועתק ממקומו צפונה, נוצר חלל בצורת מעוין).

בשנת גשמים ממוצעת מספקת הכנרת כשליש מצריכת המים בישראל. היקף חופי הכנרת נע בין 55 ל-60 ק"מ לפי גובה המפלס. במפלס הגבוה ביותר שטחה הוא כ-169 קמ"ר ובמפלס הנמוך ביותר 161 קמ"ר.

גאולוגיה

ערך מורחב – ימת הלשון

אגם הכנרת נמצא במרכז בקע הירדן, בחלקו הצפוני של השבר הסורי אפריקאי. כיוונים אחדים של תנועות טקטוניות מאפיינים את אזור הכנרת, כשם שהם אופייניים לבקע הסורי - אפריקני כולו:

• תנועות הכיוון צפון- דרום, שהתחילו לפני כ-20 מיליון שנים ונמשכו תקופה ארוכה.
• תנועות מתיחה בכיוון מזרח- מערב, שהחלו מאוחר יותר, בראשית הפלייסטוקן ( לפני 1.8 מיליון שנים), וגרמו לשקיעה של אזור האגם.

כתוצאה מהתזוזות האופקיות בכיוון צפון-דרום ושקיעת אזור הכנרת, נוצר אגם, שקרקעיתו אינה סימטרית: שיפועה תלול יותר במזרח ומתון יותר במערב. בחלקה הדרומי של הכנרת קיים מצוק תת-ימי מכוסה במשקעי האגם. המצוק הזה ברור בחלקו המערבי ופחות ברור בחלקו המזרחי של האגם, בגלל התנועות האופקיות צפון- דרום.

לכנרת בצורתה הנוכחית קדם אגם הלשון, המלוח, שהשתרע מאזור צפון הכנרת ועד חצבה בדרום. לאגם הלשון קדם אגם עובדיה, שהיה קטן יותר ומימיו מתוקים. אגם הכנרת נוצר בצורתו הנוכחית לפני פחות מ-20,000 שנים, כתוצאה משקיעה טקטונית אחרי התייבשותו של אגם הלשון.

הידרולוגיה

מקורות מי אגם הכנרת הם מעיינות הירדן, מי נגר עילי המתנקזים אל הכנרת משטח אגן ההיקוות שלה (כ־800 מלמ"ק), מעיינות הנובעים בתוך הכנרת וגשם היורד ישירות על האגם (כ־70 מלמ"ק). מקור נוסף למי הכנרת הוא הטיית מי שטפונות מהירמוך לכנרת.

שטח אגן ההיקוות של הכנרת הינו 2,730 קמ"ר, רובו של שטח זה נמצא במדינת ישראל ומקצתו (660 קמ"ר) בתחום לבנון. שטח זה כולל חלקים מדרום לבנון המנוקזים על ידי נחל שניר (אזור חאצביא), עמק עיון המנוקז על ידי נחל עיון וחלק קטן נוסף המנוקז על ידי נחל דישון. השטח בשליטת ישראל כולל את הר החרמון ורובה המוחלט של רמת הגולן, את עמק החולה והגליל העליון המזרחי (מהר מירון ומזרחה), וחלק קטן הגליל התחתון המזרחי.

מפלס הכנרת לא ירד באלף השנים האחרונות מתחת לרום 212.50- מ'.

כמות המים השנתית הממוצעת הנכנסת לאגם נאמדת בכ־870 מלמ"ק, כאשר הנתון המקסימלי הוא 1538 מלמ"ק בעונת הגשמים 1968-1969, וכל 1.65 מלמ"ק קוב שווה ערך לעלייה של כסנטימטר במפלס הכנרת. ההתאדות השנתית הממוצעת מהאגם מסתכמת בכ־270 מלמ"ק, וכ־70 מלמ"ק גולשים לירדן הדרומי דרך סכר דגניה, בממוצע שנתי. שאיבת המים למוביל הארצי מסתכמת בכ־430 מלמ"ק, ושאיבה ישירה מהאגם לצרכנים וכן כמות מים המועברת לירדן על פי הסכם שנחתם עמה מסתכמת בכ־120 מלמ"ק נוספים. כמות המים המקסימלית הניתנת לשאיבה דרך המוביל הארצי בחודש הינה 50 מלמ"ק. פתיחה מקסימלית של סכר דגניה מאפשרת הזרמה של כ־13.5 מלמ"ק ליום לירדן הדרומי, שהם כ־8 ס"מ ממפלס הכנרת. בחורף 1968-1969 שוחררו כ־900 מלמ"ק דרך סכר דגניה, על מנת למנוע את הצפת חופי הכנרת.

הרוב המוחלט של מי הנגר העילי המגיעים לכנרת (כ־96% בעונת הגשמים 2011-2012) מגיעים מנהר הירדן, והשאר מנחלי רמת הגולן המתנקזים ישירות אל הכנרת (נחל משושים, נחל יהודיה, נחל דליות ונחל סמך) ומנחלי הגליל המזרחי המתנזקים ישירות לכנרת (נחל עמוד ונחל צלמון).

העלייה השנתית הממוצעת במפלס הכנרת עומדת על 157 ס"מ לשנה. העלייה היממית הגבוהה ביותר שנמדדה עומדת על כ־25 ס"מ (24.1.04).

טמפרטורת המים במעלות צלזיוס לפי חודשי השנה, ממוצע שנתי 1969-1983: עומק (מ') ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר 0 15.7 14.7 16.0 19.4 23.2 26.7 27.9 28.6 28.4 26.3 22.3 18.0 5 15.7 14.7 15.4 18.7 22.6 25.9 27.4 28.3 28.2 26.2 22.3 18.0 10 15.7 14.7 15.0 17.7 21.5 24.7 27.1 28.1 28.1 26.2 22.3 18.0 15 15.7 14.6 14.7 16.7 19.2 21.5 24.6 26.5 27.3 26.0 22.3 18.0 20 15.7 14.6 14.5 15.9 17.4 17.4 17.7 18.6 20.3 21.8 20.8 17.6 מקור נתונים: World Lakes Database. pH המים לפי חודשי השנה, ממוצע שנתי 1969-1983: עומק (מ') ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר 0-12 8.0 8.3 8.6 8.7 8.8 8.9 8.7 8.6 8.6 8.5 8.3 8.0 12-22 8.0 8.1 8.1 7.9 7.9 8.0 8.0 7.9 7.9 7.9 7.9 8.0 22-32 7.9 8.1 8.0 7.7 7.7 7.6 7.6 7.5 7.5 7.5 7.7 7.7 מקור נתונים: World Lakes Database.

שם הימה

כלי זמר בשם "כינר" מופיע בניבים כנעניים עתיקים, ואיזכור ל"מדגת כנרת" נמצא בעיר אוגרית בלוחות המתוארכים למאה ה-16 לפנה"ס. בלוחות מוזכר אל כנעני בשם זה, וככל הנראה כלי הנגינה שימש במקדשו.

השם "כנרת" מופיע ברשימת הערים שנכבשו על ידי תחותמס השלישי ממצרים שחי במאה ה-15 לפנה"ס. כנרת היא העיר ה-34 ברשימה. בנוסף מופיע אזכור לשם זה ב"פפירוס לנינגרד 1116A", המכיל רשימה של תבואה ושיכר שסופקו לשליחים של ערים שונות מארץ כנען.

הדמיון בין צורת הכנרת לבין צורת הכינור התנ"כי - נבל.

השם מופיע גם במקרא:

ויָרַד הַגּבֻל וּמָחָה עַל-כּתֶף יָם-כּנּרֶת קֵדְמָה

— במדבר, ל"ד, י"א

... הַיַּרְדֵּן, וּגְבֻל עַד-קְצֵה יָם-כּנּרֶת, עֵבֶר הַיּרְדּן מִזְרָחָה

— יהושע י"ג, כ"ז

לפי דעה רווחת, השם כנרת, הנגזר מן המילה "כינור", נובע מצורתו של האגם - צורת כינור (הכינור המוזכר במקרא דמה בצורתו לנבל). אולם ככל הנראה דעה זו איננה נכונה, שכן בתקופה זו לא היו מפות של הימה. נראה שהסבר זה נוצר כתוצאה משיבוש של דברי התלמוד: "ולמה נקרא שמה כנרת, שמתוקים פירותיה כקול הכינור" (תלמוד בבלי, מגילה ו ע"א, בתרגום לעברית).

שמה של הכנרת במשנה, בתלמוד ובתוספתא הוא ימה של טבריא על-שם העיר טבריה הסמוכה אליה, ככל הנראה על מנת לא להזכיר את שמו של האליל הכנעני. במקורות אלה מופיע לעתים השם גינוסר כשמה של הכנרת, על שם בקעת גינוסר הסמוכה אליה. שם זה התקבל גם בשפות אירופיות אחדות. בערבית התקבל השם "ימת טבריה" (بحيرة طبريا "בּוּחיירת טֵבּרִיא"), וכך גם בצרפתית. בנוסח היווני של הברית החדשה וכן בתרגום הוולגטה ללטינית מכונה הכנרת "ימת הגליל" (יוונית: θαλάσσης τῆς Γαλιλαίας, לטינית: Mare Galilaeae). שם זה מקובל כיום באנגלית: Sea of Galilee.

היסטוריה

התקופה הפלאוליתית והאפיפלאוליתית

עקב שפע המשאבים הטבעיים ומיקומה של הכנרת על ציר הנדידה מאפריקה לאסיה, האדם הקדמון התיישב באגן הכנרת למן תחילת התקופה הפלאוליתית. האתר הפרהיסטורי הקדום בארץ, עובדייה, מצוי מעט דרומית לאגם של ימינו, ובו סדרה של התיישבויות בנות כ- 1.5 - 1.2 מיליוני שנים לפני זמננו, ככל הנראה של אדם מהמין הומו ארקטוס. בתקופה האפיפלאוליתית, כאשר הכנרת היתה דומה לצורתה בהווה, ידועים לחופיה אתרי יישוב רבים. אתר אהלו II, מחנה של ציידים-לקטים ודייגים בקרבת תל בית ירח, יושב כ-23 אלפי שנים לפני זמננו, כאשר מפלס הימה היה נמוך מעט מהיום, והשתמר באופו יוצא דופן כאשר מפלס האגם עלה וכיסה אותו במים. בזכות זאת נמצאו באהלו השרידים הקדומים בעולם לסוכות מחומר צמחי, שפע זרעים ופירות שנאספו בידי תושבי האתר, וממצאים רבים נוספים. ליד קיבוץ עין גב התגלתה סדרה של מחנות פרהיסטוריים, ביניהם אתר מהתרבות הכבארית (בן כ-18 אלפי שנים) הכולל בקתה וקבורת אדם, ואתר מסוף התרבות הנאטופית (בן כ-12 אלפי שנים) ובו שרידים של מבני אבן. אתר נאטופי נוסף הוא חוף שחף, השוכן על כביש טבריה-צמח. גם באתר זה התגלה מבנה אבן וקבורה אנושית בסמוך אליו. הכפרים החקלאיים הראשונים מהתקופה הנאוליתית ידועים בעיקר מעמק הירדן (למשל אתר שער הגולן) ולא מחופי הכנרת.

התקופה הכלקוליתית ותקופות הברונזה והברזל

שרידים של יישוב כלקוליתי נמצאו בחפירות בתל בית ירח (4,000 שנה לפני הספירה) - מתקופה זו התגלו בורות ששימשו לאכסון מזון ובישול. בשנת 3,000 לפני הספירה נוסדה העיר בית ירח שהייתה לאחת הערים הגדולות בארץ מתקופת הברונזה הקדומה, באלף השלישי לפנה"ס. העיר נעזבה בסוף תקופת הברונזה הקדומה, ומתקופת הברונזה התיכונה התגלו רק בתים בודדים ובית קברות. בנוסף לבית ירח, ידוע על העיר הכנענית כנרת אשר חרבה בשלהי תקופת הברונזה המאוחרת ולא נושבה בתקופת הברזל 1. בתקופת הברזל 2 (המאה ה-10 לפנה"ס) נוסדה באזור עיר חדשה היא כנרת המקראית, גודלה כ-25 דונם. עיר זו הוקפה בחומה מסיבית. בשלהי המאה ה-9 ותחילת המאה ה-8 לפנה"ס הצטמצמה העיר לשטח של כ-8 דונם.

בתל הדר על חופה המזרחי של כנרת נחשפה עיר נמל קטנה מבוצרת מתקופת הברונזה המאוחרת א'. כמו תל כנרות גם כאן חלה נסיגה יישובית בתקופת הברונזה המאוחרת ב'. במאה ה-11 לפנה"ס מתחדש היישוב בתל-הדר. בתקופת הברזל מצטרפת תל עין גב לרצועת היישובים הארמיים על חופי הכנרת.

איזכורים במקרא

על פי סיפורי המקרא, שבט נפתלי קיבל את הכנרת בחלוקת השבטים בתקופת ההתנחלות (יהושע י"ט ל"ה). החוף המזרחי של כנרת היה חלק מממלכת גשור. בתקופת המלכים בערך 854 לפנ"ס התרחש לחופי הכנרת קרב גדול. אחאב מלך ישראל הנחיל תבוסה לצבא של ארמים בפיקודו של בן הדד השני, מלך דמשק. כך כתוב בספר מלכים א':

וַיְהִי לִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה וַיִּפְקֹד בֶּן-הֲדַד אֶת-אֲרָם וַיַּעַל אֲפֵקָה לַמִּלְחָמָה עִם-יִשְׂרָאֵל... וַיַּכּוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-אֲרָם מֵאָה-אֶלֶף רַגְלִי בְּיוֹם אֶחָד. וַיָּנֻסוּ הַנּוֹתָרִים אֲפֵקָה אֶל-הָעִיר וַתִּפֹּל הַחוֹמָה עַל-עֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה אֶלֶף אִישׁ הַנּוֹתָרִים וּבֶן-הֲדַד נָס וַיָּבֹא אֶל-הָעִיר חֶדֶר בְּחָדֶר...

— מל"א כ,כו-לד

• העיר המקראית אפק מזוהה עם תל עין גב הנמצא בחפירות ארכאולוגיות בעין גב.
  
• בסביבות שנת 733 לפנה"ס מלך אשור תגלת פלאסר השלישי כבש את רוב ארץ ישראל והחריב את כל היישובים באיזור כנרת כולל העיר המבוצרת כנרת. שרידי העיר נמצאים בתל כנרות (תל אל-ערימה) ליד טבח'ה.
• בספר יהושע (יט לה) מוזכרות "ערי מבצר הצדים" המצויות בנחלת שבט נפתלי. חפירות ארכאולוגיות שנערכו במהלך המאה ה-20 על ידי הארכאולוגים ויליאם פוקסוול אולברייט ויוחנן אהרוני זיהו שרידי העיר רקת בתל רקת מספר מאות מטרים צפונית לגבולה העירוני של טבריה כיום.

טבריה

מראה כללי של טבריה בשנת 1870

בתקופת בית שני הוקמו לחופיה יישובים יהודיים. בשנת 20 לספירה הקים הורדוס אנטיפס את העיר טבריה על חופה הדרומי-מערבי של הכנרת. העיר נקראה על-שם הקיסר הרומי טיבריוס והפכה למרכז יהודי משגשג עד כיבוש הארץ בידי הצלבנים ב-1099. בתקופה המוסלמית הקימו ח'ליפים ארמונות לחופיה.

בעת החדשה

חוף הכנרת בשנת 1890, בצילום צבע נדיר

משה ריישר בספרו שערי ירושלים מספר על ים כנרת במאה ה-19:

"אורכו י"ב שעות, רוחבו שש. הרים נאים סביבו. מימיו זכים וטובים, שותים הרבה ולא נודע כי באו אל קרבנה. ודגים גדולים רבים מינים שונים וטובים מאד, מהם מוליכים לצפת והסביבה למכור.

— עמ' 31

אזור הכנרת היה ערש ההתיישבות הציונית השיתופית. במקום הוקמה חוות כנרת שהייתה החווה החקלאית הראשונה, וכן דגניה שהייתה אם הקיבוצים. אף אנשי נהלל, המושב הראשון, התחילו את הכשרתם החקלאית כאן.

עם קביעתו הסופית של קו הגבול בין המנדט הבריטי בארץ ישראל לבין המנדט הצרפתי בסוריה ב־1923, נקבע כי הגבול בין שטח המנדט הבריטי לשטח המנדט הצרפתי יעבור 10 מטרים מצפון-מזרח לחוף הכנרת במפלס המים המרבי. לפיכך סימנה הכנרת את גבולה המזרחי של ארץ ישראל, אך נכללה בשלמותה בתחומיה. עם זאת, הייתה לצרפתים זכות לשאוב מים מהכנרת לטובת יישובים סוריים על-פי הסכם צרפתי-בריטי.

בהסכמי רודוס בין ישראל לסוריה משנת 1949 אומץ תוואי הגבול המנדטורי, כך שהכנרת נכללה להלכה בשלמותה בתחומי מדינת ישראל. בפועל, השתלטה סוריה על חלקו הצפון-מזרחי של האגם והחזיקה רצועה ברוחב 250 מטרים ממימי האגם, לרגלי רמת הגולן. כוחות סוריים אף ירו לעבר ספינות דייגים ישראליות שניסו לחדור לחלק זה של האגם (חלק זה עשיר יחסית בדגה).

באפריל 1949 הציע חוסני א-זעים, נשיא סוריה באותה תקופה, לחתום על הסכם שלום עם ישראל וליישב בסוריה שלוש מאות אלף פליטים פלסטיניים תמורת ויתור ישראל על מחצית משטח הכנרת. בן-גוריון דחה את ההצעה.

הסורים תבעו להוסיף ולקיים את ההסכם הצרפתי-בריטי שהתיר להם לשאוב מים מן הכנרת. ישראל הייתה מוכנה להתיר שאיבה מוגבלת בלבד לצורכי היישובים הסוריים על גדת האגם, ובלבד שתוכר ריבונותה המלאה על הכנרת. מצב זה השתנה רק בעקבות כיבוש רמת הגולן במלחמת ששת הימים.

בזמן המשא ומתן עם סוריה בשנת 2000 תבעה סוריה זכות על הגישה לגדת הכנרת, כפי שהיה בפועל עד מלחמת ששת הימים. ישראל דחתה את התביעה וטענה כי בהתאם לגבול הבינלאומי, הטריטוריה הסורית מסתיימת 10 מטרים מגדת הכנרת במפלס המים המרבי. ויכוח זה היה בין המכשולים שמנעו השגת הסכם שלום בין הצדדים.

הכנרת כמקור המים העיקרי של מדינת ישראל

מפלס הכנרת בשנים 1966-2012.

מיצג המדיד המודד את מפלס הכנרת באופן דיגיטלי בכל זמן נתון

ערך מורחב – משק המים בישראל

הכנרת מספקת כרבע מכמות המים השנתית הנצרכת בישראל. בשל חשיבות זו, מפלס הכנרת, מעורר עניין רב בציבור. לצורכי ניהול אגם הכנרת נקבעו לאגם "קו אדום עליון" - מפלס מקסימלי שאסור לעבור היות שבמקרה של גאות ישנה סכנת הצפה לאתרים מסביב לאגם, ו"קו אדום תחתון" שמתחיו אסור לשאוב עקב סכנה לפגיעה במערכת האקולוגית ובאיכות המים. הקווים עוגנו בחוק בשנת 1969, בעקבות חורף סוער בצפון הארץ (חורף 1968 - 1969) שגרר ספיקות שיא בנחלים המובילים אל הכנרת, ולעליית מפלס חריגה שהובילה לנזקים לאורך חופי הכנרת. הקו האדום העליון נקבע לרום של 208.9 מטרים מתחת לגובה פני הים (מאוחר יותר שונה ל־208.8) והקו האדום התחתון נקבע ל-212 מטרים מתחת לגובה פני הים.

בעקבות עליה בביקושי המים בישראל ורצפים של שנות בצורת, מפלס המים התקרב אל הקו האדום התחתון שנקבע, ועל כן במהלך שנות ה-80 וה-90 הורד הקו האדום התחתון מספר פעמים (עד לרום של 215.5-), על מנת לאפשר מבחינה חוקית את המשך שאיבה גם במפלס נמוך, וכיום הוא עומד על 213-. בדצמבר 2001 ירד מפלס המים בכנרת אל הרום הנמוך ביותר שנמדד: 214.87- מ'. מפלס זה נקבע כ"קו השחור" שמתחתיו אסורה שאיבה. מבחינת יכולת שאיבה, לא ניתן לשאוב ממפלס נמוך מ־215.5-, עקב ירידת מפלס המים מתחת לצינור השאיבה. נפח המים במפלס המרבי ("קו אדום עליון") הוא 4.3 מיליארד מ"ק, ובקו האדום התחתון - 3.6 מיליארד מ"ק. כמות המים הנכנסים לכנרת בשנה עומדת על כ-620 מיליון מ"ק בממוצע רב שנתי. כמות המים המתאדים בשנה עומדת על כ-250 מלמ"ק בממוצע ולכן כמות "המים הזמינים" (הכמות הנכנסת בניכוי האידוי) עומדת על כ-370 מלמ"ק בממוצע רב שנתי. ברשות המים קיימת יחידה (יחידת ניטור כנרת) המרכזת את כלל פעילות הניטור והתפעול בכנרת ובאגן ההיקוות. יחידה זו, אשר הוקמה ב-1998, ומלווה בצוות היגוי המורכב ממומחים מהאקדמיה, עוזרת למנהל רשות המים לקבל החלטות לגבי ניהול האגם על פי מיטב הידע הקיים.

איכות מי הכנרת טובה בדרך כלל. כיום מסתכם הטיפול במים בהשקעת חומר מרחף (בעיקר בחורף ובאביב) ובהכלרה לשם חיטוי. על מנת לעמוד בדרישות מתקדמות יותר לאיכות מים, הוקם באתר אשכול מתקן לסינון המים. מתקן זה הביא להפחתת עכירותם, לשיפור איכותם המקרוביאלית ולהורדת רמות הכלרה בלתי רצויות. מליחות המים בכנרת עומדת על כ 250 מג"ל כלוריד בממוצע. מליחות זו נוצרת בשל שפיעתם של מעיינות מלוחים הפרושים בעיקר במערב הכנרת ואשר מימהם המלוחים מתערבבים עם מי הירדן ושאר הנחלים בעלי המליחות הנמוכה. כיום מפעילה רשות המים באמצעות חברת מקורות פעולות שונות לשלילת מלח מהכנרת אשר מטרתן הורדת עומס המלח הנכנס לכנרת ומכאן גם הורדה עתידית של מליחות הכנרת. הפעולות העיקריות כוללות הטיה של מעיינות מלוחים אל המוביל המלוח העוקף את הכנרת ונשפך לירדן הדרומי, שאיבת מים מתוקים מאקוויפר הגליל המזרחי על מנת למנוע הגעת מים אלו לחלק המלוח של האקויפר ואיחוז של מעיין תת-ימי פוליה A על מנת להטות אותו בעתיד למוביל המלוח. בעיית איכות המים העיקרית בכנרת הינה פריחת האצות הכחוליות (ציאנובקטריה). ההתמודדות עם בעיה זו כוללת ניקוי מתמיד של אגן ההיקוות מזיהום כלשהו ובעיקר מזרחן, ניהול מפלסים בתנודות קטנות ככל האפשר וניהול ממשק דייג תומך הכולל איכלוס מיני דגים העוזרים בייצוב המערכת האקולוגית.

חשיבות דתית ותרבותית

חשיבות דתית

לכנרת חשיבות גדולה בנצרות: לפי האמונה הנוצרית ישו הילך עליה, הטביע בה שדים (מתי ח'), במקום יציאת נהר הירדן מכנרת נמצאת ירדנית שבה ישו הוטבל על פי הברית החדשה.

על פי המסורת בארה של מרים נמצא בים הכנרת מול החלונות של בית הכנסת העתיק.

באסלאם, לפי חדית' יבוש הכנרת הוא אחד הסימנים המרכזיים של סוף העולם.

השפעה תרבותית

הכנרת הייתה בכל הדורות השראה לאמנים ויוצרים בזכות יופיה וקסמה והנופים הנשקפים ממנה, בעיקר הר חרמון. הכנרת שמשה מוטיב מרכזי לרחל המשוררת אשר קבעה בסמוך לה את ביתה. בתרבות הארץ ישראלית נכתבו שירים רבים לכנרת בידי פזמונאים ומשוררים.

שירים על כנרת

• "כנרת" מאת מרדכי זעירא, לפי שיר של אלכסנדר פן
• "יש לי כנרת", מילים ומוזיקה מאת צבי בן יוסף מילות השיר באתר שירונט
• "ואולי לא היו הדברים...", מילים מאת רחל המשוררת, מוזיקה מאת יהודה שרת
• "כנרת", מילים מאת רחל המשוררת, מוזיקה מאת נעמי שמר
• "אגדה" (על שפת ים כנרת...), מילים יעקב פיכמן, לחן חנינא קרצ'בסקי
• "שירי לי כנרת", מילים עודד פלדמן, לחן מילי מירון ורמי קידר
• "גם אני רוצה לשיר על כנרת", מילים אילן גולדהירש, לחן שייקה פייקוב
• "כנרת", מילים אביגדור המאירי, לחן מרק לברי
• "כנרת אחרת", מילים יהודה שרת, לחן משה וילנסקי
• "קסם על ים כנרת", מילים ולחן עממיות

באומנות

וסילי פולנוב,"על ים כנרת"

אומנים רבים בכל התקופות ציירו את הכנרת. רוב היצירות קשורות לנושאים מהברית החדשה בגלל חשיבות המקום לנצרות.

• ג'ובני לפרנקו, פרסקו "ישו על ים כנרת" בבזיליקת פטרוס הקדוש ברומא, 1305
• ג'וטו, פסיפס "La Navicella" בבזיליקת פטרוס הקדוש ברומא, 1303
• פיטר ברויגל האב, "נוף עם ישו והשליחים על ים כנרת", 1553
• רמברנדט, "סופה על ים כנרת", 1633. נגנבה ב-1990 ממוזיאון איזבלה סטוארט גרדנר
• אברהם וילרטס, "דרשת ישו על ים כנרת", 1643.
• אז'ן דלקרואה, "ישו על ים כנרת", מוזיאון האומנות של בלטימור, 1854
• וסילי פולנוב, "על ים כנרת", בגלריית טרטיאקוב במוסקבה, 1888
• איוון אייווזובסקי, "הליכה על המים", 1897
• ניקולאי רוריך, "ים כנרת", 1936

הכנרת כאתר נופש ובילוי

הכנרת מהווה אתר נופש ובילוי פעיל. עשרות חופי רחצה מוסדרים קיימים לחופיה. בחלק מהם מתקיימת פעילות אתגרית כמו שיט סירות ואופנועי ים, סקי מים ורחיפה. כמו כן מתקיימת פעילות של תנועת הנוער צופי ים בחוף המושבה כנרת, שם נמצא שבט "צופי ים כנרת". החניכים עוסקים בפעילות ימית ובשיט, ובפעילות חברתית, חינוכית וערכית.

מעט מהחופים פתוחים לקהל הרחב ללא תשלום, על אף החוק שבעניין שמתיר גבית תשלום רק בעבור הסדרת חניה. מבקר המדינה, בדו"ח מיוחד, מצא, כי מעשית הכניסה חינם רגלית מנועה בחלק גדול מהחופים. בדצמבר 2006 לאחר מאבק משפטי של החברה להגנת הטבע וגופים ירוקים נוספים, הוסרו מחופי הכנרת עשרות גדרות בצו בית משפט, ונפתחו לציבור הרחב עשרות חופים, שהיו עד אז מגודרים שלא כחוק. חלק מהחופים גם הונגשו לנכים.

שביל סובב כנרת אותו יזמה החברה להגנת הטבע, הוא פרויקט אשר מטרתו יצירת שביל, תוך כדי הסרת גדרות ומכשולים אחרים, ואשר יאפשר הליכה מסודרת ובאופן חופשי סביב אגם הכנרת. השביל מסומן בסימון שבילים לבן-סגול-לבן. נכון לשנת 2010 הוכשרו שבילים באורך של כ-30 קילומטר סביב האגם, שהיקפו הכולל מגיע לכ-60 ק"מ.
באפריל 2011 נפתח שביל הליכה בגליל שנקרא שביל ישו. אורכו של השביל הוא 65 ק"מ, והוא מתחיל בנצרת ומסתיים בכפר נחום. שביל זה מהווה רשת של שבילי הליכה, דרכי עפר ושבילי אופניים שמחברים מקומות מרכזיים הקשורים בתולדות ישו והנוצרות.

מדי שנה, בעונת הסתיו, מתקיים בכנרת אירוע שחייה עממי הנקרא צליחת הכנרת. השם צליחה מעט מטעה, שכן מדובר במשחה באורך 1.5, 6, ו-3.5 ק"מ (עד 4.2 ק"מ, תלוי במפלס) ולא חציית האגם במלואו. צליחת הכנרת היא אירוע השחייה העממי הגדול בישראל. אחת לשנה בחודש ינואר מתקיים מרתון הכנרת. מסלולו מטבריה עד סמוך לקיבוץ עין גב וחזרה. בינואר 2010 התקיים האירוע בפעם ה-33. אחת לשנה מתקיימת גם הקפת הכנרת באופניים.

דגה

דיג בכנרת

שגיאות פרמטריות בתבנית:הפניה לערך מורחב
כפילות פרמטרים [ ערך ]

ערך מורחב – דיג בארץ ישראל

הכנרת מהווה מקור דגה לדייגים מקצועיים וחובבים. מדי שנה נידוגים כ-2,000 טון דגים בכנרת, כשליש מתוכם לבנון הכנרת, שליש קיפון (בורי, דג המאוכלס בכנרת ואינו יכול להתרבות בה) והשאר אמנון הגליל, אמנון הירדן, כסיף שפל עין ומספר מינים נוספים.
האגף לדיג ולחקלאות ימית שבמשרד החקלאות מאכלס בכנרת מדי שנה דגיגי אמנון, דגיגי כסיף ודגיגי קיפון (בורי). איכלוס זה, מתבצע בתאום עם יחידת ניטור כנרת ברשות המים על פי החלטות ועדה מקצועית המשותפת למשרד החקלאות ורשות המים. מטרת האיכלוס היא קודם כל שיפור וייצוב המערכת האקולוגית של האגם בשילוב עם העשרת האגם בדגים והגברת שלל הדייג.
טברנון לסתני (Tristramella sacra) היה זן דגים ממשפחת אמנוניים. זן זה אנדמי לכנרת בלבד, לא נראה מאז שנות ה-90 ונחשב נכחד עקב התייבשות הימה.

ייבוש הכנרת

בעשורים האחרונים, עקב שאיבת מים מהכנרת מחד גיסא, והתמעטות המשקעים ומקורות המים הזורמים אליה מאידך גיסא, ירד מפלס המים בכנרת אל מתחת לקו האדום התחתון (213- מ' מתחת פני הים). בעבר ניתנו אישורים על ידי עיריית טבריה לגופים שונים, לפתח את חופי הכנרת לצורך בילוי והפקת רווחים משטחים אשר יהפכו יבשתיים וישמשו למטרות שונות, אולם יותר מאוחר הפכו פעולות אלה לשנויות במחלוקת, ואף הוגשו עתירות לבג"ץ על ידי גופים ציבוריים שונים - למניעתן. ב-2008 הוקם על פי החוק להסדרת חופי הכנרת "איגוד ערים כנרת" אשר נועד להסדיר את הטיפול בחופי הכנרת. איגוד ערים כנרת מוביל להכנתה של תוכנית מתאר ארצית חדשה תמ"א 13/13 שתסדיר את הטיפול בחופי הכנרת, תציין היכן מותר לפתח חוף לצורכי תיירות ובאיזו מידה והיכן אסור ויש לשמר. השטחים אשר יובשו בעבר אושרו לכך בתמ"א 13 הישנה. על פי טענת עיריית טבריה ייבוש של מקטע מהכנרת לצורכי פיתוח תיירותי אינו מפחית את כמות המים באגם, וכאשר נעשה על פי הנחיות מקצועיות אף אינו פוגע במערכת האקולוגית שלו.

יישובים

דגניה ב' במרכז, דגניה א' בצד שמאל למעלה

ישנם מספר יישובים עתיקים שהיו לחופיה בעבר. בצפון הם מסעדיה, כפר עקב וכפר נחום. כפר נחום הוא אחד המקומות החשובים לנצרות. ישו קבע בכפר נחום את מרכז פעילותו תקופה ארוכה, ואחדים מהשליחים התגוררו במקום.
במזרח הכנרת נמצאים כורסי, בית צידה וסוסיתא. גן לאומי כורסי הוא אתר ארכאולוגי ובו שרידיו של מנזר נוצרי המתוארך למחצית המאה ה-5 לספירה. בסוסיתא אפשר לראות שרידים של עיר הקשורה בתרבות יוונית ורומית, ביניהם הפורום של העיר, המקדש לקיסרי רומא, כנסיות ביזנטיות ועוד.
בדרום נמצא תל בית ירח ובו בית כנסת קדום, כנסייה ביזנטית ומבנים רבים אחרים.

כיום היישובים הבאים נושקים לחופיה של כנרת: במזרחה קיבוץ עין גב, האון (קיבוץ לשעבר שהתפרק והפך ליישוב קהילתי), וקיבוץ מעגן. בדרום שוכנים קבוצת דגניה א' (הקיבוץ הראשון שהוקם בארץ ישראל). המושבה כנרת וקבוצת כנרת. על החוף המערבי נמצאת העיר טבריה, המושבה מגדל וקיבוץ גנוסר.

ראו גם

• שביל סובב כנרת
• צליחת הכנרת
• מרתון הכנרת
• ים המלח
• הסירה מגינוסר

לקריאה נוספת

• אייל מירון (עורך), הכנרת וכל נתיבותיה, ירושלים : הוצאת יד יצחק בן-צבי, תש"ע 2010.

גלריית תמונות
שקיעה על הכנרת, מבט מעין גב מערבה. ברקע מצוק הארבל סירות עוגנות בכנרת החוף המזרחי ומורדות הגולן צוק לחוף הכנרת דיג בכנרת דרום הכנרת ממרום המושבה כנרת מבט ממבוא חמה על הכנרת, לכיוון צפון-מערב. ברקע טבריה פתיחת שערי הסכר בחורף 1991

קישורים חיצוניים

• אתר רשות המים אתר הרשות הממשלתית למים ולביוב מפלס הכנרת
• אתר מנהלת הכנרת
• תבנית:אנציקלופדיה ynet
• הכנרת במאגר נתוני הימות העולמי
• דוח מבקר המדינה על הכנרת
• דב גינזבורג, הכנרת וסביבותיה בספרות חכמי ישראל, המכון הגאולוגי, ירושלים (בתוך אתר "דעת")
• אגם הכנרת, אתר חקר ימים ואגמים לישראל.
• ים כנרת, ים המוות: ישראל מתייבשת, גרסת 1944 עדי חשמונאי, מעריב nrg 8.8.2010

הערות שוליים

שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הכנרת ממצפה לשלום במצוקי און

תצלום פנורמי של הכנרת

הכנרת מכביש 886