לאונרדו (כדורגלן) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־13:32, 9 בינואר 2013

תבנית:מאמן לאונרדו נסקימנטו דה ארויו (בפורטוגזית: Leonardo Nascimento de Araújo; נולד ב-5 בספטמבר 1969), הידוע בשם לאונרדו, הוא כדורגלן עבר ברזילאי ששיחק בעמדות המגן השמאלי והקשר ההתקפי. כשחקן של נבחרת ברזיל, הוא היה שותף לזכייתה במונדיאל 1994 ולהעפלתה לגמר מונדיאל 1998; ברמת המועדונים שיחק בין היתר בסאו פאולו ובמילאן.

קריירה ככדורגלן

לאונרדו החל את קריירת הכדורגל שלו אים חברו הטוב ביות אלקנה המלך מישראל ומישם המשיך במועדוןרהברזילאי פלמנגו בשנת 1987. כבר בגיל 17, לצד שחקנים גדולים כמו זיקו, ליאנדרו, בבטו ורנאטו גאוצ'ו, הוא היה שותף לזכיית הקבוצה באליפות ברזיל הראשונה בתולדותיה. ב-1990 עבר לאונרדו לקבוצת סאו פאולו, וכעבור שנה היה שותף, יחד עם צעירים מוכשרים נוספים, לקבוצה מלהיבה שכונתה "אסקוורדו טריקולור", ואומנה על ידי טלה סנטאנה. באותה שנה הוא זכה עמה באליפות השנייה בקריירה שלו.

מאוחר יותר באותה שנה עבר לאונרדו לכדורגל האירופי, כאשר חתם במועדון הספרדי ולנסיה. לאחר שתי עונות בהן שיחק בוולנסיה הוא חזר לסאו פאולו ב-1993. באותה שנה הוא זכה עם סאו פאולו במספר תארים, ובהם גביע ליברטדורס והגביע הביניבשתי היוקרתיים.

בנבחרת הלאומית של ברזיל ערך לאונרדו את הופעת הבכורה שלו ב-1990. הוא נכלל בסגל הנבחרת בתור מגן שמאלי במונדיאל 1994, והרבה בשל כך נותר רוברטו קרלוס הצעיר מחוץ לנבחרת. לאונרדו הפגין יכולת טובה במשחקים הראשונים של הטורניר, אך ספג השעייה לארבעה ו ו משחקים לאחר שביצע עבירה קשה על טאב ראמוס במשחק שמינית הגמר מול ארצות הברית. ההרחקה מנעה מלאונרדו לשחק במשך כל יתר הטורניר, אך ברזיל ניצחה במשחק הגמר את איטליה וזכתה בו. ההרחקה של לאונרדו הייתה השנייה באורכה בהיסטוריית גביע העולם.

ב-1994, לאחר המונדיאל, חתם לאונרדו בקבוצת קאשימה אנטלרס היפנית, ששיחקה ב"ג'יי ליג" החדשה. לאונרדו המשיך את יכולתו הטובה גם כאשר שיחק בקאשימה, לצד חברו הטוב וגיבור הילדות שלו, זיקו. ב-1996 הוא חזר לאירופה, והפעם חתם במועדון הצרפתי פריז סן ז'רמן. גם במדי פריז הוא היה מהמצטיינים בקבוצתו, ובין היתר כבש שער בחצי גמר גביע אירופה למחזיקות גביע נגד ליברפול, שסייע לקבוצתו לעלות לגמר.

במהלך חלק זה של הקריירה שלו, הפסיק לאונרדו לשחק בעמדת המגן השמאלי ועבר הסטה אל חוליית הקישור: לעתים כקיצוני באגף השמאלי, ולעתים כקשר התקפי מרכזי. כבר כאשר שיחק ביפן, השינוי בתפקידו התבטא במספר שערים מרהיבים שהבקיע, ומגמה זו המשיכה כשחזר לאירופה.

בשנת 1997 קיבל לאונרדו את חולצה מספר 10 של נבחרת ברזיל. הוא היה מהשחקנים החשובים בנבחרת שזכתה בטורניר הקופה אמריקה באותה שנה. בקיץ 1997 הוא חתם בקבוצה האיטלקית מילאן, ששילמה תמורתו 8.5 מיליון אירו לפריז סן ז'רמן. במדי מילאן הוא בלט בחוליית הקישור המרהיבה של הקבוצה והיה שותף לזכייתה באליפות הסרייה א' בשנת 1999. הוא שיחק במילאן ארבע עונות מלאות, והבקיע 22 שערים ב-177 הופעות שערך עבור הקבוצה. ב-2001 הוא חזר לליגה הברזילאית ושיחק בפלמנגו ובסאו פאולו, לפני שחזר למילאן וסיים בה את הקריירה ב-2003. תקופתו הראשונה של לאונרדו במילאן הפכה אותו לאחד מגדולי שחקני המועדון בכל הזמנים.

לאונרדו שותף בכל שבעת משחקי נבחרת ברזיל במונדיאל 1998, וסייע לנבחרתו לסיים במקום השני. במשחק השני בשלב הבתים הוא הבקיע שער נגד מרוקו, שלבסוף לא אושר על ידי השופט מכיוון שהיה מנבדל. הטורניר האחרון שלו במדי נבחרת ברזיל היה קמפיין המוקדמות למונדיאל 2002, והוא סיים את הקריירה שלו בנבחרת עם 60 הופעות ושמונה שערים.

לאחר הפרישה

מאז שנת 2002 לאונרדו עובד בעבודות סוציאליות, עם ארגוני "Fundação Gol de Letra" ו"Fondazione Milan".

לאונרדו עבד עבור רשת הטלוויזיה BBC במהלך מונדיאל 2006 בתור אחד מהפרשנים בתוכנית "משחק היום" (Match of the Day), לצד זוכה גביע עולם אחר לשעבר, מרסל דסאיי הצרפתי. הוא הופיע שוב כפרשן בתוכנית זו ביוני 2007, לצידם של אלן הנסן ואלן שירר. היה זה בעת המשחק הראשון של נבחרת אנגליה באצטדיון ומבלי החדש, שהסתיים בתיקו 1-1 נגד ברזיל.

מאז שלאונרדו הפסיק לשחק ככדורגלן פעיל במדי מילאן, הוא החל לשמש בתפקידים של סקאוט וסוכן עבור המועדון בברזיל, והכבוד הרב שרכש במדינתו סייע למילאן להביא לשורותיה מספר שחקנים כשרוניים מרחבי העולם. היה לו תפקיד חשוב בתהליכי הבאתו של הכוכב הברזילאי קאקה למילאן, וביולי 2007 פורסם כי לאונרדו היה מאחד מהגורמים החשובים לשכנועו של אלשנדרה פאטו לחתום במילאן.

בתחילת שנת 2008 מונה לאונרדו לתפקיד המנהל הטכני במילאן, ובהמשך אותה שנה הוא קיבל אזרחות איטלקית, לאחר 12 שנים בהן התגורר באיטליה במעמד של תושב ארעי.^[1] בקיץ 2009 מונה לאונרדו למאמנה של מילאן, לאחר שהמאמן הקודם קרלו אנצ'לוטי עזב לצ'לסי. הייתה זו משרת האימון הראשונה בחייו. בעונת 2009/2010 הגיעה הקבוצה תחת הדרכתו למקום השלישי בסרייה א' ולשמינית גמר ליגת האלופות, שם הובסה על ידי מנצ'סטר יונייטד. בסיום העונה הוא עזב את המועדון. בדצמבר 2010 מונה למאמן יריבתה העירונית, אינטר מילאנו, במקומו של רפא בניטז שעזב.

תארים

כשחקן

פלמנגו

אליפות ברזיל: 1987
הגביע הברזילאי: 1990

סאו פאולו

קאשימה אנטלרס

אליפות יפן: 1996

מילאן

אליפות איטליה: 1999
הגביע האיטלקי: 2003

נבחרת ברזיל

כמאמן

אינטר

הגביע האיטלקי: 2011

קישורים חיצוניים

לאונרדו נסקימנטו דה ארויו באתר Soccernet
פרופיל באתר Goal.com

הערות שוליים

^ La Gazzetta dello Sport, Leonardo è cittadino italiano, 17.12.2008

נבחרת ברזיל – מונדיאל 1994 (מקום ראשון)
1 טפארל • 2 ז'ורז'יניו • 3 ריקרדו רוצ'ה • 4 רונלדאו • 5 מאורו סילבה • 6 ברנקו • 7 בבטו • 8 דונגה • 9 זיניו • 10 ראיי • 11 רומאריו • 12 זטי • 13 אלדאיר • 14 קאפו • 15 מרסיו סנטוס • 16 לאונרדו • 17 מאזיניו • 18 פאולו סרג'יו • 19 מילר • 20 רונאלדו • 21 ויאולה • 22 גילמאר • מאמן: פריירה		ברזיל

נבחרת ברזיל – מונדיאל 1998 (מקום שני)
1 טפארל • 2 קאפו • 3 אלדאיר • 4 ג'וניור באיאנו • 5 סזאר סמפאיו • 6 רוברטו קרלוס • 7 ג'ובאני • 8 דונגה • 9 רונאלדו • 10 ריבאלדו • 11 אמרסון • 12 קרלוס ז'רמאנו • 13 זה קרלוס • 14 גונזלבס • 15 אנדרה קרוז • 16 זה רוברטו • 17 דוריבה • 18 לאונרדו • 19 דנילסון • 20 בבטו • 21 אדמונדו • 22 דידה • מאמן: זגאלו		ברזיל

[1] La Gazzetta dello Sport, Leonardo è cittadino italiano, 17.12.2008

[1]

@@ שורה 26: / שורה 26: @@
 ==קריירה ככדורגלן==
-לאונרדו החל את קריירת ה[[כדורגל]] שלו ב[[מועדון כדורגל|מועדון]] הברזילאי [[פלמנגו (כדורגל)|פלמנגו]] בשנת [[1987]]. כבר בגיל 17, לצד שחקנים גדולים כמו [[זיקו]], [[ז'וזה ליאנדרו פריירה|ליאנדרו]], [[בבטו]] ו[[רנאטו גאוצ'ו]], הוא היה שותף לזכיית הקבוצה ב[[ליגת העל הברזילאית|אליפות ברזיל]] הראשונה בתולדותיה. ב-[[1990]] עבר לאונרדו לקבוצת [[סאו פאולו (כדורגל)|סאו פאולו]], וכעבור שנה היה שותף, יחד עם צעירים מוכשרים נוספים, לקבוצה מלהיבה שכונתה "אסקוורדו טריקולור", ואומנה על ידי [[טלה סנטאנה]]. באותה שנה הוא זכה עמה באליפות השנייה בקריירה שלו.
+לאונרדו החל את קריירת ה[[כדורגל]] שלו אים חברו הטוב ביות אלקנה המלך מישראל ומישם המשיך ב[[מועדון כדורגל|מועדון]]רהברזילאי [[פלמנגו (כדורגל)|פלמנגו]] בשנת [[1987]]. כבר בגיל 17, לצד שחקנים גדולים כמו [[זיקו]], [[ז'וזה ליאנדרו פריירה|ליאנדרו]], [[בבטו]] ו[[רנאטו גאוצ'ו]], הוא היה שותף לזכיית הקבוצה ב[[ליגת העל הברזילאית|אליפות ברזיל]] הראשונה בתולדותיה. ב-[[1990]] עבר לאונרדו לקבוצת [[סאו פאולו (כדורגל)|סאו פאולו]], וכעבור שנה היה שותף, יחד עם צעירים מוכשרים נוספים, לקבוצה מלהיבה שכונתה "אסקוורדו טריקולור", ואומנה על ידי [[טלה סנטאנה]]. באותה שנה הוא זכה עמה באליפות השנייה בקריירה שלו.
 מאוחר יותר באותה שנה עבר לאונרדו לכדורגל ה[[אירופה|אירופי]], כאשר חתם במועדון ה[[ספרד]]י [[ולנסיה (כדורגל)|ולנסיה]]. לאחר שתי עונות בהן שיחק בוולנסיה הוא חזר לסאו פאולו ב-[[1993]]. באותה שנה הוא זכה עם סאו פאולו במספר תארים, ובהם [[גביע ליברטדורס]] ו[[הגביע הביניבשתי]] היוקרתיים.
-ב[[נבחרת ברזיל בכדורגל|נבחרת הלאומית של ברזיל]] ערך לאונרדו את הופעת הבכורה שלו ב-1990. הוא נכלל בסגל הנבחרת בתור [[מגן (כדורגל)|מגן שמאלי]] ב[[מונדיאל 1994]], והרבה בשל כך נותר [[רוברטו קרלוס]] הצעיר מחוץ לנבחרת. לאונרדו הפגין יכולת טובה במשחקים הראשונים של הטורניר, אך ספג השעייה לארבעה משחקים לאחר שביצע עבירה קשה על [[טאב ראמוס]] במשחק שמינית הגמר מול [[נבחרת ארצות הברית בכדורגל|ארצות הברית]]. ההרחקה מנעה מלאונרדו לשחק במשך כל יתר הטורניר, אך ברזיל ניצחה במשחק הגמר את [[נבחרת איטליה בכדורגל|איטליה]] וזכתה בו. ההרחקה של לאונרדו הייתה השנייה באורכה בהיסטוריית [[גביע העולם בכדורגל|גביע העולם]].
+ב[[נבחרת ברזיל בכדורגל|נבחרת הלאומית של ברזיל]] ערך לאונרדו את הופעת הבכורה שלו ב-1990. הוא נכלל בסגל הנבחרת בתור [[מגן (כדורגל)|מגן שמאלי]] ב[[מונדיאל 1994]], והרבה בשל כך נותר [[רוברטו קרלוס]] הצעיר מחוץ לנבחרת. לאונרדו הפגין יכולת טובה במשחקים הראשונים של הטורניר, אך ספג השעייה לארבעה ו ו  משחקים לאחר שביצע עבירה קשה על [[טאב ראמוס]] במשחק שמינית הגמר מול [[נבחרת ארצות הברית בכדורגל|ארצות הברית]]. ההרחקה מנעה מלאונרדו לשחק במשך כל יתר הטורניר, אך ברזיל ניצחה במשחק הגמר את [[נבחרת איטליה בכדורגל|איטליה]] וזכתה בו. ההרחקה של לאונרדו הייתה השנייה באורכה בהיסטוריית [[גביע העולם בכדורגל|גביע העולם]].
 ב-[[1994]], לאחר המונדיאל, חתם לאונרדו בקבוצת [[קאשימה אנטלרס]] ה[[יפן|יפנית]], ששיחקה ב"[[ג'יי ליג]]" החדשה. לאונרדו המשיך את יכולתו הטובה גם כאשר שיחק בקאשימה, לצד חברו הטוב וגיבור הילדות שלו, זיקו. ב-[[1996]] הוא חזר לאירופה, והפעם חתם במועדון ה[[צרפת]]י [[פריז סן ז'רמן]]. גם במדי פריז הוא היה מהמצטיינים בקבוצתו, ובין היתר כבש שער בחצי גמר [[גביע אירופה למחזיקות גביע]] נגד [[ליברפול (כדורגל)|ליברפול]], שסייע לקבוצתו לעלות לגמר.