תורין צינת-אלון – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Xqbot (שיחה | תרומות)
מ r2.7.3) (בוט מוסיף: tr:II. Thorin Meşekalkan
שורה 39: שורה 39:
[[ru:Торин Дубощит]]
[[ru:Торин Дубощит]]
[[th:ธอริน โอเคนชิลด์]]
[[th:ธอริน โอเคนชิลด์]]
[[tr:II. Thorin Meşekalkan]]
[[zh:索林·橡木盾]]
[[zh:索林·橡木盾]]

גרסה מ־12:53, 10 בינואר 2013

תוֹריִן צִנַּת-אַלּוֹן (באנגלית: "Thorin Oakenshield") המכונה גם "תּוֹרִין תְּרִיסַלוֹן", "טוֹרִין אוֹקנשילד" ו-"תּוֹרִין השני, המלך בבטן ההר", הוא דמות משנית בספר ההוביט מאת ג'ון רונלד רעואל טולקין, המוזכרת גם בספר ההמשך, שר הטבעות. בין הוביל את חבורת הגמדים היוצאים אל ממלכתם העתיקה שבהר הבודד "ארבור", וכן את צבא הגמדים בקרב חמשת הצבאות.

עלילה

תורין השני, בנו תריין ונכדו של תרור, המלך הראשון בבטן ההר, היה נסיך גמדים ולוחם אמיץ. בשנת 2770 לעידן השלישי תקף סמוג הדרקון האדום והעלה באש את ממלכת ההר הבודד, הוא ארבור, של הגמדים, ואת ממלכת דֵיל לרגלי ההר, שבה חיו בני-אדם. בתקיפתו החריב הכל, וגירש משם את הגמדים ובני-האדם שחיו לפני-כן בשכנות וביחסי-גומלין. סמוג אסף סביבו את כל אוצרות גמדי-ארבור לכדי מיטת-אוצרות, ונח עליה בשלווה באולם המרכזי למשך שנים רבות. בעת משיסת הדרקון היה תורין משוטט במורדות ההר, וכך ניצל מן החורבן ומן הטבח. בעקבות זאת התיישבו תורין ובני משפחתו בארד לואין, והיו לחרשי מתכת וצורפים שאין משלם באומנותם.

במלחמת הגמדים באורקים זכה תורין בכינויו- "צִנַּת-אַלּוֹן" (" תְּרִיסַלוֹן" בתרגומו של משה הנעמי ו- "אוֹקנשילד" בתרגום הטייסים). היה זה במהלך קרב אזנולביזר, שנערך לפני שערי מכרות מוריה, עת נשבר המגן אשר נשא ותורין כרת ענף מעץ אלון כדי שישמש לו כמגן וכאלה[1].

בשנת 2941 הצטרף עם חבורתו, בת תריסר הגמדים, לגנדאלף, אותו פגש קודם לכן בקרבת ברי[2], ולהוביט בילבו בגינס למסע הרפתקאות ארוך ומפרך, שמטרתו להחזיר לידם את האוצר שבזז הדרקון סמוג. דבר זה הוביל להרפתקאה שהביאה את בילבו וחבריו לריבנדל, דרך יער אופל ועד ארבור. בעת שהיו הגמדים נחבאים בנקבה שבהר הבודד, בחר סמוג לתקוף את עיר האגם. ברד הקשת, לוחם נועז ומפקד פלוגת קשתים במשמר העיר, אשר היה נצר לשושלת מלכי דיל, ירה חץ לעבר סמוג וקטל אותו[3]. לאחר הקרב הנהיגו מלך האלפים וברד כוח צבאי משותף של אלפים ובני אדם לעבר ההר הבודד, בו התבצר תורין, אשר עם מות הדרקון הפך למלך בבטן-ההר, עם גמדיו ובילבו ההוביט. תורין, נתמך בצדקת טענתו כי האוצר במקורו היה שייך לאבותיו של תורין, סירב לבקשת ברד לחלוק את אוצר הדרקון, ואף קרא לקרובו מלך הגמדים מגבעות הברזל, דֵּין רגל ברזל, בֶּן נֵין, לבוא לעזרתו. בעקבות זאת הטילו ברד ומלך האלפים מצור על ההר הבודד.

ברד הצליח לשאת ולתת עם תורין[4] על הסכם לחלוקת האוצר בעזרתו של ההוביט, בילבו בגינס, אשר כדי למנוע את המלחמה הקרבה גנב אבן חן היקרה למנהיג הגמדים והעביר אותה לבני האדם. כתוצאה מכך נאלצו הגמדים להגיע להסכם. התגבורת המיוחלת של צבא גמדים בראשות דֵּין הגיע אולם ממש באותה העת הותקפו הן הצרים והן הנצורים על ידי צבאו של בולג מלך האורקים. העימות המתפתח מכונה קרב חמשת הצבאות[5], ובמהלכו מאוחדים כוחות בני האדם עם האלפים, הגמדים והנשרים כנגד האורקים והווארגים, זאבי הענק שלהם. במהלך הקרב הנהיג תורין את חבורת הגמדים אשר לו בהסתערות אמיצה כנגד האורקים[6]. תורין נפצע אנושות בקרב וחולץ בידי ביורן, אשר הצטרף לקרב בדמות דוב אימתני והרג את בולג, מלך האורקים. בתום הקרב [7], בעודו מוטל על ערש דווי, התפייס תורין עם בילבו ההוביט[8], עליו כעס בעקבות גנבת אבן החן, והתפכח מתאוות בצע בה לקה בעקבות גילוי האוצר[9]. לאחר מות תורין היה דֵּין רגל ברזל למלך הגמדים שבבטן- ההר. מלך האלפים הניח על חזהו של תורין את אבן החן שבילבו גנב, ועל קברו שבהר הבודד הוצבה חרבו "אורקריסט", אשר זוהרת בחשיכה בעת שאורקים ויצירי רשע נוספים קרבים, ובכך תמיד ניתנה לגמדים התרעה בהתקרב אויב לממלכתם אשר בבטן ההר.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ג'ון רונלד רעואל טולקין,"שר הטבעות", מהדורה בכרך אחד, הוצאת זמורה ביתן, 2004, נספח א', עמוד 1037, "מסופר כי מגינו של תורין נבקע והוא השלכו מעליו וכרת לו בקרדומו ענף מעץ אלון, והחזיק בו בשמאלו לבלום את מהלומות אויביו, או להניפו כאלה. ומכאן בא לו כינויו".
  2. ^ ג'ון רונלד רעואל טולקין,"שר הטבעות", מהדורה בכרך אחד, הוצאת זמורה ביתן, 2004, נספח א', עמוד 1042, "'התאבלתי על מפלת תורין,' אמר גאנדלף, 'ועכשיו אנו שומעים כי נפל דיין, גם הוא בקרב על דייל, בעודנו נלחמים כאן. אבדה קשה, הייתי אומר, אלמלא השתוממתי עליו, שבגילו המופלג עוד היה לאל ידו להניף את קרדומו בעוצמה גדולה ככל אשר סופר לנו, כשעמד למגן על גופת המלך ברנד לפני שער ארבור עד רדת החשכה. אבל הדברים היו עלולים להתנהל לגמרי אחרת, על צד הרבה יותר גרוע. כאשר תחשבו על קרב הפלנור הגדול, אל תשכחו את קרבות דייל ואת גבורתו של עם דורין. חישבו כייצד היו הדברים עלולים ליפול. אש דרקונים וחרבות פראים באריידור, לילה בריבנדל. אפשר שלא הייתה אז מלכה בגונדור. אפשר שהיינו שבים מכאן כמנצחים רק לחורבן ולאפר. אבל כל הדברים האלה נמנעו- משום שנפגשתי עם תורין צינת אלון בערב אחד של ראשית האביב בברי. פגישה מקרית, כפי שאנו נוהגים לומר בארץ התיכונה'."
  3. ^ ג'ון רונלד רעואל טולקין,"הוביט", הוצאת זמורה ביתן, 1977, עמודים 199-200, "אז דרך בארד קשתו ביתר שאת. הדרקון חג בשנית וחזר בטוסו נמוך. בעודו מתקרב עלה הירח מעל לחוף המזרחי והכסיף את כנפיו הגדולות. 'חץ!' לחש איש קשת. 'החץ השחור! שמרתי אותך עד בוא הקץ. מעולם לא הכשלתני ותמיד מצאתיך שנית. מאבי ירשתיך, והוא - מאבותיו. אם אי-פעם חושלת על ידי המלך האמיתי שמתחת להר, צא עכשיו ותהא דרכיך מהירה ובטוחה.' פעם נוספת עט הדרקון, נמוך יותר מתמיד. וכאשר נטה וצלל למטה, הבריקה בטנו הלבנה בנצנוצי יהלומים לאור הירח - פרט למקום אחד, קרחת חשופה בצד שמאל. הקשת הגדולה זמזמה. החץ השחור שירך דרכו מן המיתר הישר לאותה שקערורית, בין רגליו הפרושות של הדרקון. פנימה הכה ונעלם. חודו, קנהו, ונוצותיו - כה עזה הייתה פגיעתו. בצווחה מחרישת-אוזן, גודעת עצים ומפוררת אבנים, התעוות סמוג והזדקר למרום, התהפך והתרסק למטה כגל חורבות".
  4. ^ ג'ון רונלד רעואל טולקין,"ההוביט או לשם ובחזרה", הוצאת זמורה ביתן, 1976, עמוד 213, "אני הנני ברד, וידי היא שהרגה את הדרקון וגאלה את האוצר. האין דבר זה נוגע לך? יתר על כן, על- פי יחוסי אני יורשו של גיריון אלוף דֵיל, וחלק גדול מאוצרך גזל סמוג מעירו וארמונותיו. האין זה עניין לדון בו?"
  5. ^ ג'ון רונלד רעואל טולקין,"ההוביט או לשם ובחזרה", הוצאת זמורה ביתן, 1976, עמוד 227, "בצד אחד היו השדים והזאבים הפראיים, ובצד השני השדונים ובני- האדם והגמדים".
  6. ^ ג'ון רונלד רעואל טולקין,"ההוביט או לשם ובחזרה", הוצאת זמורה ביתן, 1976, עמוד 229, "פתאום נשמע צעקה גדולה, ומן השער באה תרועת- חצוצרה. הם שכחו את תורין! חלק מהחומה, שהיו מרימים במנופים, נפל כלפי- חוץ והתרסק בתוך הברכה. מלך בטן- ההר קפץ ויצא, ובעקבותיו חבריו. הגלימה והמצנפת נעלמו; כולם לבשו שריון מבהיק, ואור אדום בקע מעיניהם. באפלולית הבהיק הגמד הגדול כזהב בין גחלים עוממות. השדים השליכו מלמעלה סלעים; אבל הגמדים החזיקו מעמד, קפצו לרגלי המפל ומהרו אל המערכה. הזאבים ורוכביהם נפלו לפניהם או ברחו. תורין הניף את גרזנו בתנופות אדירות, ונראה שדבר אינו יכול לפגוע בו. 'אלי! אלי! שדונים ובני- אדם! אלי! הוי בני- משפחתי!".
  7. ^ ג'ון רונלד רעואל טולקין,"ההוביט או לשם ובחזרה", הוצאת זמורה ביתן, 1976, עמוד 228, "הקרב היה נורא. זה היה הדבר האיֹם ביותר שעבר על בִּילְבּוֹ, והשנוא עליו ביותר באותו הזמן- כלומר, הדבר שבו התגאה ביותר, ושבו אהב להִזָּכֵר ימים רבים לאחר מעשה, אף אם מִלֵּא בו תפקיד פעוט".
  8. ^ ג'ון רונלד רעואל טולקין,"ההוביט או לשם ובחזרה", הוצאת זמורה ביתן, 1976, עמוד 232, "'היה שלום, גנב טוב,' אמר. 'הולך אני עכשיו אל אולמי- ההמתנה, לשבת ליד אבותי, עד שיתחדש העולם. הואיל ואני משאיר אחרי את כל הזהב והכסף, והולך למקום שבו אין חפץ בהם, רוצה אני להפרד ממך בידידות, ואני חוזר בי מדברי וממעשי ליד השער".
  9. ^ ג'ון רונלד רעואל טולקין,"ההוביט או לשם ובחזרה", הוצאת זמורה ביתן, 1976, עמודים 232-233, "'לא!' אמר תורין. 'יש בך מן הטוב יותר ממה שאתה משער, בן המערב הנעים. אומץ- לב וחוכמה, במידה המתאימה. אילו אהבו רבים מאיתנו אוכל וזמר ושמחה יותר מאוצרות זהב- הרי היה העולם עליז יותר. אך עליז או עצוב, עלי לעזבו כעת, היה שלום!'".

תבנית:Link GA