חוזה טיינג'ין – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון קישור
שורה 13: שורה 13:


[[קטגוריה:סין: היסטוריה]]
[[קטגוריה:סין: היסטוריה]]
[[קטגוריה:בריטניה: היסטוריה]]
[[קטגוריה:בריטניה: היסטוריה: חוזים והסכמים]]
[[קטגוריה:חוזים והסכמים בינלאומיים|טיינג'ין]]
[[קטגוריה:חוזים והסכמים בינלאומיים|טיינג'ין]]
[[קטגוריה:מלחמת האופיום השנייה]]
[[קטגוריה:מלחמת האופיום השנייה]]

גרסה מ־21:24, 12 בינואר 2013


שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

חוזה טְייֵנְגִ'ין (בסינית: 天津條約, נקרא גם חוזה טיאנצין) היה חוזה שנחתם בעיר טיינג'ין בסין ביוני 1858 בין בריטניה וסין והביא לסיום החלק הראשון של מלחמת האופיום השנייה. על החוזה חתמו גם צרפת, ארצות הברית ורוסיה שהיו שותפות במלחמה.

עיקרי החוזה:

  1. הבריטים, הצרפתים האמריקאים והרוסים יהיו רשאים להציב נציגים בבייג'ינג (עד אז הייתה העיר סגורה בפני מערביים).
  2. פתיחת 11 נמלים נוספים לסחר מערבי.
  3. אישור לכלי שיט וספינות מלחמה לשייט באופן חפשי בנהר היאנגצה.
  4. אישור לאזרחי המעצמות להיכנס אל תוך סין למטרות טיול, סחר או מיסיונריות.
  5. חיוב הסינים בתשלום קנס בערך של כ-80 מיליון ק"ג כסף טהור לבריטניה וצרפת.

חצר הקיסרות הסינית סירבה בתחילה להכיר בהסכם, אך חויבה לכך מאוחר יותר במסגרת ועידת פקין ב-1860. תבנית:נ