הסכם לוזאן – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
JackieBot (שיחה | תרומות)
מ r2.7.2) (בוט מוסיף: vi:Hiệp ước Lausanne
שורה 32: שורה 32:
[[קטגוריה:הסכמי שלום|לוזאן]]
[[קטגוריה:הסכמי שלום|לוזאן]]
[[קטגוריה:יוון: היסטוריה]]
[[קטגוריה:יוון: היסטוריה]]
[[קטגוריה:טורקיה: היסטוריה]]
[[קטגוריה:טורקיה: היסטוריה: חוזים והסכמים]]
[[קטגוריה:מלחמת העצמאות של טורקיה]]
[[קטגוריה:מלחמת העצמאות של טורקיה]]



גרסה מ־22:04, 15 בינואר 2013

מפת טורקיה לאחר הסכם לוזאן
קריקטורה: יווני וטורקי מתווכחים לאורך הגבול בין המדינות
המשלחת הטורקית ללוזאן

הסכם לוזאן היה הסכם שלום שנחתם ב-24 ביולי 1923 בלוזאן שבשווייץ, בידי האסיפה הלאומית הגדולה של טורקיה, יוון, בריטניה, איטליה וצרפת, והסדיר באופן סופי את גורלה של אסיה הקטנה לאחר התפרקותה של האימפריה העות'מאנית במלחמת העולם הראשונה והדיפת הכוחות הצרפתים והיוונים משטחיה במסגרת מלחמת העצמאות של טורקיה. ההסכם ביטל את הסכם סוור מ-1920 לו התנגדו הטורקים ואימץ את עיקריה של שביתת הנשק של מודניה מ-1922.

הסכם לוזאן נחתם לאחר דיונים ממושכים שנמשכו בהפסקות מיום -20 בנובמבר 1922. את הטורקים ייצג איסמט פשה וראש צוות המשא ומתן היווני היה אלפתריוס וניזלוס.

עיקריו של ההסכם בן 143 הסעיפים קבעו כדלקמן:

  • ההסכם הכיר בעצמאותה של טורקיה.
  • הוכרה זכותם להגנה של המיעוט היווני בשטחי טורקיה ושל המיעוט המוסלמי שרובו היה טורקי בשטחי יוון.
  • ההסכם קבע חילופי אוכלוסייה בין שתי המדינות, ומתוקף הסכמה זו נעקרו כ-1.2 מיליון יוונים מבתיהם באסיה הקטנה והיגרו ליוון, וכ-600,000 טורקים עשו את הדרך בכיוון ההפוך.
  • ההסכם הכיר בזכותם של 279,988 היוונים שהתגוררו באיסטנבול[1] וכן ב-8,200 היוונים שהתגוררו באיים האגאים בוזג'אאדה (טנדרוס) וגקצ'אדה (אימברוס) להמשיך ולהתגורר בבתיהם[1]. במקביל הותר לאוכלוסייה המוסלמית בתראקיה המערבית שמנתה 86,793 איש להמשיך ולהתגורר ביוון[1].
  • האיים בוזג'אאדה וגקצ'אדה הוכרו כאזור אוטונומי מיוחד, מעמד שבוטל על ידי טורקיה שלוש שנים לאחר מכן.
  • טורקיה הכירה בשלטונה של בריטניה בקפריסין.
  • גורלו של אזור מוסול בעיראק הועבר להכרעה בידי חבר הלאומים.
  • ההסכם הגדיר את גבולות הרפובליקה הטורקית והעניק לה הכרה בינלאומית כמדינה היורשת של האימפריה העות'מאנית.
  • הוסדר מעמדם של מצרי הבוספורוס והדרדנלים כאזור מפורז, מעמד שנשמר עד שנת 1936.

חילופי האוכלוסייה המוסכמים בין שתי המדינות נחשבים לאחד המאפיינים יוצאי הדופן של הסכם לוזאן, ובעוד שהזיכרון הלאומי הטורקי זוכר "חילופי אוכלוסייה" (Türkiye-Yunanistan Nüfus Mübadelesi), התקבע האירוע בזכרונם של היוונים כ"אסון אסיה הקטנה" (Μικρασιατική καταστροφή) או "הקטסטרופה".

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הסכם לוזאן בוויקישיתוף

הערות שוליים