תלמי (אסטרונום)

שגיאות פרמטריות בתבנית:מדען
פרמטרים [ שנת פטירה, ארצות מגורים, שנת לידה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ פרסים והנצחה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

תלמי
Ptolemaeus

לידה	100? פטולמאיס, מצרים (פרובינקיה רומית), האימפריה הרומית
פטירה	170? (בגיל 70 בערך) אלכסנדריה, מצרים (פרובינקיה רומית), האימפריה הרומית
שם לידה	Κλαύδιος Πτολεμαῖος
ענף מדעי	אסטרונומיה,מתמטיקה, גאוגרפיה, אסטרולוגיה
מקום מגורים	אלכסנדריה
מוסדות	הספרייה הגדולה של אלכסנדריה
תרומות עיקריות
נחשב כאסטרונום החשוב ביותר בעת העתיקה. כתב שלושה ספרים בעלי חשיבות עליונה למדע.

פטולמאוס קלאודיוס (ביוונית: Κλαύδιος Πτολεμαῖος) המוכר בקצרה בשם תַלְמַי היה מתמטיקאי, גאוגרף, אסטרונום ואסטרולוג יווני. תלמי חי במאה השנייה לספירה (85 - 165 לערך) באלכסנדריה אשר במצרים (באותה עת פרובינקיה רומית) ונחשב כאסטרונום החשוב ביותר בעת העתיקה.

תלמי כתב מספר חיבורים מדעיים, שלושה מהם בעלי חשיבות מתמשכת במדע האסלאמי ובמדע האירופי בתקופות מאוחרות יותר. החשובה בין יצירותיו היא "אלמגסט" (שיבוש ערבי של השם היווני Η μεγάλη Σύνταξις, "החיבור הגדול", במקור Μαθηματικὴ Σύνταξις "המערכה המתמטית"), בה הציג את תורתו האסטרונומית - המודל הגאוצנטרי. תורה זו הייתה מוצלחת מאוד לזמנו, ולמעשה שלטה בעולם המערבי עד ימי קופרניקוס, קפלר וגלילאו. החיבור החשוב השני הוא "גאוגרפיה" (Geographia), דיון מקיף בידע הגאוגרפי של העולם היווני-רומאי. השלישי הוא חיבור אסטרולוגי בשם "Tetrabiblos" ("ארבעה ספרים"), שבו ניסה תלמי להתאים את האסטרולוגיה ההורוסקופית אל פילוסופיית הטבע האריסטוטלית של תקופתו.

על פי תורתו של תלמי, כדור הארץ עומד במרכז היקום, וסביב לה גרמי השמיים, לפי הסדר הבא: הירח, כוכב חמה, נוגה, השמש, מאדים, צדק ושבתאי. מעבר למסלולו של שבתאי היו קבועים כוכבי-השבת. כדי להסביר את התנועה הנראית "לאחור" של כוכבי-הלכת, טען תלמי כי כוכבי-הלכת נעים במסלול לולייני המקיף מסלול מעגלי סביב השמש. עבור כל כוכב לכת הניח תלמי מעגל ראשי סביב הארץ (שמרכזו אינו חופף למרכז כדור הארץ) ומעגל משנה שמרכזו על היקף המעגל הראשי והכוכב נע על היקפו. תנועת הכוכב הניצפית היא לכן צירוף תנועות שני המעגלים. דגם זה אומץ על ידי הכנסייה הקתולית, וכך החזיק מעמד כ-1500 שנה. יכולת-החיזוי של הדגם הייתה בכל-זאת טובה מספיק לתצפיות בעין בלתי-מזוינת בתנועת כוכבי-הלכת, למרות שהיו בה גם כמה הנחות שגויות (כמו, למשל, שהמרחק בין כדור הארץ לירח משתנה פי שניים לאורך מסלולו).
תלמי קיבל אמנם שניתן להסביר את התצפיות גם אם מניחים מהארץ נעה אך פסל את הרעיון משום שהניח, בשל אי הכרת חוק ההתמדה (חוק ניוטון הראשון) שאילו נעה הארץ הרי שגופים הנזרקים לאוויר היו נראים לנו כנעים במהירות גבוהה מערבה

הם טוענים שאפשר להניח שהשמים שרויים בלא תנועה והארץ סובבת על אותו ציר ממזרח למערב..גם אם מצד תופעות הכוכבים אין כל עיכוב להשקפה זו הפשוטה יותר הרי מצד המקרים בכדור הארץ ובאוויר השערה כזו נלעגת ביותר..סיבוב הארץ היה סוער מכל התנועות שעל פניה..עד שכל הדברים שאינם קבועים עליה היו נראים כעושים תנועה במגמה המנוגדת לארץ. שום ענן ושם עוף וכל דבר הנזרק לא היה נראה מעולם עובר מזרחה, הואיל ותמיד הייתה הארץ משיגה כל תנועה לכיוון מזרח. עד שכל שאר הדברים היו נראים כמפגרים ונסוגים לצד מערב

— אלמגסט, חלק ראשון, פרק שביעי "על זה שהארץ אין לה תנועה ממקום למקום"

כמו כן כלל ה"אלמאגסט" קטלוג כוכבים אשר פורטו בו 48 קבוצות כוכבים, שרובן עדיין נמצאות בשימוש כיום.

על שמו נקראו מכתש תלמי על הירח ועל המאדים ואסטרואיד 4001.

ראו גם

• משפט תלמי במתמטיקה

קישורים חיצוניים

• ביוגרפיה של תלמי, באתר MacTutor (באנגלית)

לקריאה נוספת

• שמואל סמבורסקי, המחשבה הפיזיקאלית בהתהוותה, מוסד ביאליק, 1987