הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הלטבית

הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של לטביה (לטבית: Latvijas Padomju Sociālistiskā Republika, רוסית: Латвийская Советская Социалистическая Республика, Latviyskaya Sovetskaya Sotsialisticheskaya Respublika ) הייתה אחת הרפובליקות שהרכיבו את ברית המועצות לשעבר. היא הייתה ממשלת בובות סובייטית קצרה בימים, שהוכרזה ב-21 ביולי 1940 לאחר הפלישה והכיבוש של לטביה על ידי ברית המועצות. מאוחר יותר הפכה לרפובליקה סובייטית שירשה את ממשלת הבובות. בין 1941 ל-1944 הרפובליקה נכבשה על ידי גרמניה הנאצית, אולם נכבשה בשנית על ידי הסובייטים ב-1944. לאחר שחרור השטח מהכיבוש הגרמני על ידי הצבא הסובייטי התחדש שילוב הרפובליקה בברית המועצות. בשנת 1946 בוצע רפורמה בתחום החקלאות והחל תהליך הקמת הקולחוזים. עוד בשנת 1940 השלטון החדש החל בגירוש המוני של המעמד המבוסס ופקידות לסיביר. מדיניות זו חודשה במהלך שנות ה-40 של המאה ה-20. בתגובה, החל במאבק מזוין של הלטבים נגד השלטון הקומוניסטי. מאבק זה נמשך במשך כמה שנים והסתיים בתחילת שנות ה-50.

עם תחילת מדיניות הפרסטרויקה של מיכאיל גורבצ'וב עד מהרה קמה תנוע לאומית שדרשה ניתוק הרפובליקה מברית המועצות וחידוש המדינה העצמאית. מאבק זה קיבל תנופה משמעותית לאחר בחירות חופשיות שהתקיימו בשנת 1990 וקבלת רוב לתנועות האופוזיציה בסובייט העליון של הרפובליקה. לטביה הכריזה על עצמאותה ב-21 באוגוסט 1991, יום שבו נכשל המהפך בברית המועצות. הכרזת העצמאות הוכרה על ידי מוסקבה ב-6 בספטמבר של אותה שנה.

אוכלוסייה

במהלך השלטון הסובייטי חלו שינוים מהותיים בהרכב אכולסיית לטביה:

• בהתאם למפקד אוכלוסין משנת 1935, הלטבים היו כ-77% מאוכלוסיית המדינה - כ-1.467 אלף תושבים. בהתאם למפקד אוכלוסין משנת 1979 חלקם ירד ל-52% בלבד, למרות הקטנה מינורית במספרם ל-1.344 אלף תושבים.
• בהתאם למפקד אוכלוסין משנת 1935, הרוסים היו כ-8.8% מאוכלוסיית המדינה - כ-168 אלף תושבים. בהתאם למפקד אוכלוסין משנת 1979 חלקם עלה ל-34% , תוך גידול במספרם ל-905 אלף תושבים (כמעט פי-6).
• בהתאם למפקד אוכלוסין משנת 1935, הגרמנים היו כ-3.3% מאוכלוסיית המדינה - כ-62 אלף תושבים. בהתאם למפקד אוכלוסין משנת 1979 חלקם ירד ל-0.1% בלבד (פחות מ-4 אלף תושבים).
• בהתאם למפקד אוכלוסין משנת 1935, היהודים היו כ-5% מאוכלוסיית המדינה - כ-93 אלף תושבים. בהתאם למפקד אוכלוסין משנת 1979 חלקם ירד ל-0.9% בלבד (כ-22 אלף תושבים).

שינוי זה היה תוצאה של מספר תהליכים:

• עזיבת אוכלוסייה גרמנית בעקבות הסכם מולוטוב-ריבנטרופ ובריכה לאחר עזיבת הכוחות הנאצים בשנת 1944.
• שואת יהודי לטביה במהלך מלחמת העולם השנייה ועליית היהודים במהלך שנות ה-70 של המאה ה-20.
• מדיניות מכוונת של השלטון להביא ללטביה אוכלוסייה ממוצא רוסי.

ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.