הפארק הלאומי סקוויה

מעבר קאווי בשביל סיירה הגבוה באזור קו פרשת המים הגדול המערבי

מינרל קינג

בליטת סלע ליד הכניסה הדרומית לפארק

מכונית עוברת דרך קורת המערה

הפארק הלאומי סקוויה (אנגלית: Sequoia National Park) הוא פארק לאומי השוכן בדרום רכס הסיירה נבדה שבקליפורניה, ארצות הברית. הפארק הוקם ב-1890, והוא היה השני מסוגו לאחר הפארק הלאומי ילוסטון. שטחו של הפארק הוא כ-1,635 קמ"ר, ובשטחו נמצא הר ויטני שהוא ההר הגבוה ביותר ב-48 המדינות הרציפות. הפארק שוכן דרומית לפארק הלאומי קינגס קניון וגובל בו; שני הפארקים מנוהלים כיחידה אחת על ידי שירות הפארקים של ארצות הברית.

הפארק ידוע בשל עצי הסקוויה ענקית הגדלים בו, הכוללים גם את גנרל שרמן שהוא האורגניזם הגדול ביותר בעולם. היער הענקי השוכן בשטחי הפארק מקושר לחורשת גרנט שבפארק קינגס קניון באמצעות כביש מהיר.

החלק החיצוני

מבקרים רבים נכנסים לפארק דרך הכניסה הדרומית הנמצאת בסמוך לעיירה שלושת הנהרות (Three Rivers) הנמצאת על הר אש (Ash) שגובהו 518 מטרים. בשולי ההר נמצאת המערכת האקולוגית היחידה בפארק המוגנת על ידי שירות הפארקים. במערכת נכללים עצי אלון כחול, חורשת שולי הר עבותה, ערבת דשא, צמחי יוקה, ועמקי נהר תלולים ומתונים. בעלי החיים הנפוצים בשולי ההר הם שונר מצוי, שועלים, סנאים, נחש הפעמונים ואייל פרדי שחור זנב. אחד מבעלי החיים הנדירים שניתן לצפות בהם באזור זה הוא הפומה.

בטווח הגובה שבין 1.7 קילומטר ל-2.7 קילומטרים הנוף של הפארק מאופיין בחגורת יער מחטנית. בנוסף למיני האורנים השונים ניתן למצוא גם את האשוח הלבן והאשוח האדום, וכן את עצי הסקוויה הידועים. בין העצים זורמים נחלים ומים הנוצרים על ידי שלגים מומסים. באזורים הללו המבקרים יכולים לצפות באייל הפרדי, בסנאי דאגלס ובדוב שחור אמריקני, הידוע כבעל חיים הפורץ מדי פעם למכוניות שאינן נתונות להשגחה, וגונב מהן מזון.

החלק הפנימי

רוב שטחי הפארק (84%) מוגדרים כאזור טבע בראשיתי ללא דרכים, ובשטחי הפארק אין דרכים החוצות את הסיירה נבדה. אל האזורים הללו ניתן להגיע רק באמצעות הליכה רגלית או רכיבה.

בחלקים הפנימיים של הפארק ניתן למצוא אתרים רבים הקשורים לגובה רב. בסמוך לגבול המזרחי של הפארק נמצא הר ויטני, וניתן להגיע אליו דרך היער הענק באמצעות שביל סיירה הגבוה, שאורכו 56 קילומטרים. שביל זה חוצה קטע של יער הררי באורך 16 קילומטרים לפני שהוא מגיע לאתר המחנאות בערבת ברפואו, השוכן במרחק קצר מקו פרשת המים הגדול המערבי.

מעל לקו פרשת המים נמצאים שני אגני ניקוז: האגן של נהר קאווי מאופיין על ידי עמקי V, והאגן של נהר קרן מאופיין על ידי העתק קדום שסייע ביצירת הקניון בצורת U במהלך עידן הקרח האחרון. בקרקעית הקניון נמצא מעיין חם שעל מנת להגיע אליו דרושים כיומיים של הליכה, והוא נחשב לאתר תיירות פופולרי. שביל הסיירה הגבוה מגיע מקרקעית הקניון עד לפסגת הר ויטני.

על הר ויטני יש צומת דרכים שבה נפגשים שביל סיירה הגבוה, שביל ג'ון מיור ושביל הפסגה הפאסיפי, הממשיך לאורך פסגות רכס הסיירה בכיוון הפארק הלאומי קינגס קניון.

היסטוריה של האדם

האינדיאנים הראשונים שהתיישבו באזור שבו שוכן כיום הפארק היו משבט המונאצ'י, והם התגוררו בעיקר באזור אגן הניקוז של נהר קאווי ובשולי ההרים שבפארק, אם כי על סמך עדויות שנמצאו ייתכן והם התגוררו גם באזורים גבוהים יותר כגון היער הענק. בעונת הקיץ האינדיאנים נדדו למעברים ההרריים הגבוהים, על מנת לסחור עם שבטים שהתגוררו מזרחית אליהם. במספר אתרים ברחבי הפארק ניתן למצוא פיקטוגרפים ששרדו מאותה תקופה.

עם הגעתם של המתיישבים האירופים הראשונים הגיעו לאזור החלה התפשטות של מחלת האבעבועות השחורות, שגרמה לפגיעה משמעותית באוכלוסיית האינדיאנים. האירופי הראשון שהתיישב באזור באופן קבוע היה הייל ת'ארפ, שהתפרסם בשל כך שהצליח לבנות את ביתו מגזע חלול של עץ סקוויה ענקית שנכרת. ת'ארפ איפשר לבקר שלו לרעות באחו הסמוך, אך במקביל הביע את הערכתו ליופיו של היער וניהל את המאבקים הראשונים באזור כנגד כריתת העצים. ת'ארפ היה מיודד עם ג'ון מיור שביקר בביתו מספר פעמים. מקומה של הבקתה לא השתנה מאז שת'ארפ בנה אותה, וניתן לבקר בה.

אולם, נסיונותיו הראשונים של ת'ארפ לשמר את עצי הסקוויה ענקית לא נחלו הצלחה רבה. בשנות ה-80 של המאה ה-19 המתיישבים הלבנים הקימו את מושבת קאווי מתוך שאיפה ליצור אוטופיה סוציאלית, וביססו את כלכלתם על סחר בעצי סקוויה. עם זאת, בתקופה מאוחרת יותר התברר כי עצי הסקוויה ענקית מתבקעים בקלות (בניגוד לעצי סקוויה נאה), ולפיכך הם אינם ראויים לשמש כחומרי גלם, אך עד שהגיעו למסקנה זו נכרתו אלפי עצים.

שירות הפארקים הלאומיים סיפח את היער הענק לתוך הפארק ב-1890, ובכך נפסקה באופן סופי כל פעילות הכריתה ביער. במשך השנים הפארק התרחב מספר פעמים עד שהגיע לגודלו הנוכחי; אחת ההרחבות האחרונות התרחשה ב-1978, כאשר לובינג חזק בתמיכתו של מועדון סיירה הכשיל את נסיונה של חברת וולט דיסני לרכוש אתר כרייה לא פעיל בדרום הפארק כדי להפוך אותו לאתר נופש וסקי. אתר זה סופח לפארק ונקרא בשם מינרל קינג, והוא האתר הגבוה ביותר בפארק שעבר תהליכי פיתוח במשך השנים, ונחשב לאתר תיירות פופולרי.

ספלאולוגיה

בפארק נמצאות כ-240 מערות, וייתכן שיש מאות מערות נוספות שאינן מוכרות. אחת המערות הידועות בפארק היא מערת לילברן שאורכה 32 קילומטרים, והיא המערה הארוכה ביותר בקליפורניה. בנוסף, בשנים האחרונות התגלו מערות שרק קבוצת מומחים קטנה רשאית לגשת אליהן על מנת לחקור את הגאולוגיה והביולוגיה שלהן. המערה היחידה שנותרה פתוחה לציבור היא מערת קריסטל, השנייה באורכה (5.5 קילומטרים), המצויה במצב שימור טוב ביחס למספר התיירים המבקרים בה בכל שנה.

סלע השיש שלתוכו נחצבו המערות הוא בעיקר אבן גיר שעברה התמרה כתוצאה מהחום והלחץ של יצירת והתרוממות בתולית הסיירה נבדה. ההתרוממות המהירה של הבתולית ב-10 מיליון השנים האחרונות גרמה לבליה מהירה של הסלעים המותמרים באזורים הגבוהים, וחשפה את הגרניט שמתחתם; לכן, רוב המערות בסיירה נבדה נמצאות באזורים הבינוניים והנמוכים (2,130 מטרים), אם כי ישנן מערות הנמצאות בגובה של 3,048 מטרים (10,000 רגל). המערות הללו נחצבו לתוך הסלע על ידי הנחלים העונתיים הזורמים בפארק; ברוב המערות הגדולות שבפארק יש (או היה) נחלים הזורמים דרכן.

בכל שנה מתגלות בפארק מערות חדשות, ומאז 2003 בלבד התגלו 17. בספטמבר 2006 התגלתה מערה שזכתה לכינוי הדובה הגדולה. מערות הפארק זוכות להערכה של המדענים וחוקרי המערות בשל יופיין הבתולי, מגוון וחיי המערות האנדמיים.

אתרי תיירות בפארק

האטרקציות התיירותיות העיקריות שבפארק הן:

• קורת המערה: עץ סקוויה ענקית שנפל, ודרך חור שנפער בו יכולים לעבור כלי רכב.
• מערת קריסטל: מערה מוגנת מאז 1918, והיחידה מבין המערות שניתן לסייר בה.
• מרעה החרמש: אזור מרעה עשיר בעצי סקוויה שכונה "אבן החן של הסיירה" על ידי ג'ון מיור.
• אתרי מחנאות: באזור מרגלות ההרים יש שלושה אתרים. באזורים הגבוהים והמחטניים (2,030 עד 2,290 מטרים) יש ארבעה אתרים.

קישורים חיצוניים

• האתר הרשמי
• מידע נוסף על הפארקים באתר שירות הפארקים הלאומיים
• בין עצי הענק, על הפארקים הלאומיים סקוויה וקינגס קניון ב-nrg
• מידע על הפארקים הצמודים באתר Bartravel
• האתגר של העצים הגדולים, גרסה מקוונת של הספר (באנגלית) של ד"ר לארי מ. דילסייב וד"ר ויליאם טוויד על ההיסטוריה האנושית והטבעית של הפארק
• מידע על מערה תת-קרקעית שהתגלתה בפארק בספטמבר 2006
• מצלמת רשת הפועלת בפארק
• תמונות רבות מהפארק באתר glacier bliss

תמונה פנורמית של נוף הפארק מהר ויטני