ורשה – הבדלי גרסאות
LaaknorBot (שיחה | תרומות) מ r2.7.3rc2) (בוט מוסיף: or:ୱାରସ |
KamikazeBot (שיחה | תרומות) מ r2.7.3) (בוט: משנה tl:Warsaw ← tl:Varsovia |
||
שורה 783: | שורה 783: | ||
[[th:วอร์ซอ]] |
[[th:วอร์ซอ]] |
||
[[tk:Warşawa]] |
[[tk:Warşawa]] |
||
[[tl: |
[[tl:Varsovia]] |
||
[[tpi:Woso]] |
[[tpi:Woso]] |
||
[[tr:Varşova]] |
[[tr:Varşova]] |
גרסה מ־08:20, 26 בינואר 2013
שגיאות פרמטריות בתבנית:עיר
פרמטרים [ מחוז, שנת אוכלוסייה, שנת מטרופולין, כתובית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
| |||
מדינה / טריטוריה | פולין | ||
---|---|---|---|
ראש העיר | האנה גרונקייביץ'-ואלץ | ||
שפה רשמית | פולנית | ||
תאריך ייסוד | המאה ה-13 | ||
שטח | 516.9 קמ"ר | ||
גובה | 100 מטרים | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בעיר | 1,711,466 (31 במרץ 2021) | ||
‑ במטרופולין | 3,350,000 | ||
‑ צפיפות | 3,311.02 נפש לקמ"ר | ||
קואורדינטות | 52°13′48″N 21°00′39″E / 52.23000°N 21.01083°E | ||
אזור זמן | UTC +1 | ||
http://www.um.warszawa.pl | |||
ורשה (בפולנית: Warszawa ⓘ? תעתיק: ורשאבה) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה. העיר ממוקמת על גדות נהר הוויסלה, כ-350 קילומטרים מחופי הים הבלטי ומהרי הקרפטים. העיר היא בירת פולין מאז שנת 1596, למעט התקופה בה הייתה פולין מחולקת בין האימפריה הרוסית, פרוסיה והאימפריה האוסטרית.
נכון לדצמבר 2010, רשומים בעיר 1,720,398 תושבים, ובשטחה המטרופוליטני כ-3,350,000 תושבים. שטחה של העיר הוא כ-516.9 קמ"ר, ושטחו של אגד הערים הוא כ-6,100.43 קמ"ר. ורשה היא העיר השמינית בגודלה באיחוד האירופי. ברית ורשה, ועידת ורשה, חוזה ורשה ומרד ורשה נקראו על שם העיר.
בשנת 1980 הכריז אונסק"ו על המרכז ההיסטורי בעיר כעל אתר מורשת עולמית.
היסטוריה
ההיסטוריה של ורשה מקבילה להיסטוריה הכללית של פולין.
ורשה נוסדה במאה ה-9, וקיבלה זכויות של עיר במהלך המאה ה-13. במשך מאות רבות של שנים התפתחה העיר והתפשטה בתחומי השטח אשר נקרא כיום "העיר העתיקה של ורשה" (Stare Miasto). במהלך השנים ידעה העיר מגפות רבות, פלישות, שריפות הרסניות והגבלות מנהליות שהעיבו על התפתחותה.
מהאירועים החשובים ביותר: המלחמה הצפונית הגדולה (1702, 1704, 1705), מלחמת הירושה הפולנית (1733-1738), מרד ורשה והקרב על ורשה (1794), מרד נובמבר (1830-1831), מרד ינואר (1863), מלחמת העולם הראשונה (1914-1918), המצור על ורשה (1939), מרד גטו ורשה (1943) ומרד ורשה (1944) אשר במהלכו נהרסה העיר כמעט לחלוטין. לצד האירועים המלחמתיים שימשה העיר כמרכז בחירת מלכי פולין, מקום מפגשו של הפרלמנט הפולני (הסיים), ומוקד הניצחון הפולני על הבולשביקים בוויסלה במהלך קרב ורשה (1920), אשר היה ידוע כ"נס על הוויסלה".
למרות אירועים אלו, התפתחה העיר לבירה רב-תרבותית של מדינה אירופאית מודרנית ולמרכז של תרבות ומסחר לכל מרכז ומזרח אירופה.
היסטוריה מוקדמת
האזור שידוע כיום כורשה המודרנית מיושב לפחות 14,000 שנים. כמה ממצאים ארכאולוגיים אף מתארכים את ההתיישבות באזור העיר לתקופת הברונזה (2300-600 לפנה"ס).
מקומות היישוב המבוצרים הראשונים בשטחי ורשה המודרנית היו בּרוּדְנוֹ (Bródno), שהוקמה במהלך המאה התשיעית או העשירית, ויַאזדוּב (Jazdów) שהוקמה במאה ה-12 או ה-13.
לאחר שיַאזדוּב נבזזה ונשרפה על ידי הליטאים, התיישבות דומה הוקמה בשנת 1300 לערך, לצד כפר דייגים קטן הנקרא בשם "וֳארְשׁוֹבָה" (Warszowa) על ידי הנסיך בוֹלֵסְוָב ה-2 של מאזובשיה. התיעוד ההיסטורי הראשון לקיומו של מבצר ורשה מתוארך לשנת 1313.
בתחילת המאה ה-14 שימשה העיר כאחד ממקומות מושבם של דוכסי מאזובשה ונהפכה לבסוף לבירת מאזובשה בשנת 1413. במהלך המאה ה-14 נשענה כלכלתה של ורשה בעיקר על מסחר.
בשנת 1529 ערכו אנשי העיר הפיכה עקב מצבם הכלכלי הקשה והבדלי המעמדות. אנשי העיר היו מדוכאים ביותר בשל מצבם הכלכלי הרעוע, שנבע מהבדלי מעמדות: בראש החברה עמדו אצילי העיר, ושאר העם מצוי היה במעמד חברתי-כלכלי נמוך מאוד. ורשה נקבעה כמקום מושבו של הפרלמנט הפולני, הסיים. בשנת 1569 קיבלה החלטה זו מעמד של קבע. בשנת 1573 הוקם איחוד ורשה (אשר נקרא על השם העיר), אשר ביסס חופש דת באיחוד הפולני ליטאי.
המאה ה-16 עד המאה ה-18
ההבדלים ההולכים וגדלים בין המעמדות, גרמו בסופו של דבר למרד אזרחי בשנת 1525 כנגד עשירי העיר והרשויות. כתוצאה ממרד זה הוקם גוף עירוני חדש, אשר חלק את הכוח עם גופים שנוצרו על ידי האצילים: מועצת העיר ויועצי העיר. הסיפור של מרד זה שפרץ בשל הרצון לשוויון זכויות חברתי מתוארך מההפגנה הראשונה בשנת 1525.
בשל מיקומה המרכזי בין בירות האיחוד הפולני ליטאי - קראקוב (פולין) ווילנה (ליטא), נהפכה ורשה לבירת האיחוד, ובאותו הזמן גם לבירת מלכי פולין, כאשר המלך זיגמונד ה-3 החליף את עיר הבירה מקראקוב לורשה בשנת 1596. במהלך העברת סמכויות עיר הבירה מקראקוב לוורשה, מנתה ורשה כ-14,000 תושבים. בעיר העתיקה היו 169 בתים, בעיר החדשה היו 204 בתים, ובשאר בפרוורים היו כ-320 בתים.
במהלך השנים הבאות העיר התרחבה לעבר הפרוורים. הוקמו כמה רבעים עצמאיים, שהיו רכושם של האצילים ובני המעמד הגבוה, ויושבו בהם אנשי מלאכה וסוחרים.
שלוש פעמים בין השנים 1655-1658 הייתה העיר נתונה תחת מצור, ושלוש פעמים היא נכבשה ונבזזה על ידי השבדים, הברנדרבורגים והטראניסלבים.
הארכיטקטורה של אמצע המאה ה-17 של העיר העתיקה והחדשה של ורשה שכללה בנייה בסגנון הרנסאנס המאחור עם רצפות גוטיות, אשר ניצלו מהשריפה בשנת 1607, שרדה למרות כל הפלישות עד לכיבוש הנאצים אשר הרסו כליל את העיר.
בשנת 1700 פרצה המלחמה הצפונית הגדולה והעיר כותרה מספר פעמים. בשנת 1702 נכבשה ורשה על ידי הכוחות השבדים תחת הנהגתו של קרל השנים עשר, מלך שבדיה. במהלך כיבוש זה סבלה העיר קשות מהשלטון השבדי ופעמים רבות במהלך המלחמה נאלצה לשלם מסים כבדים לכובש.
ב-1 בספטמבר 1704 נכבשה ורשה שוב על ידי הצבא הסקסוני בהנהגתו של אוגוסט השני לאחר חמישה ימים של הפגזות ארטילריות כבדות. באותה השנה, לאחר בריחתו של אוגוסט השני, המליכו השבדים את סטניסלאב לשצ'ינסקי כמלך הפולני. דבר זה הכריח את אוגוסט השני להכניס את פולין למלחמה לצד רוסיה (הברית נחתמה בעיר נרבה שבאסטוניה בקיץ 1704). ב-21 באוקטובר 1705 הטיל הצבא הרוסי- סקסוני מצור על העיר. ב-1707, כתוצאה מהסכם שלום בין אוגוסט השני מסקסוניה והמלך קרל ה-12 משבדיה, נכנסו הכוחות הרוסים אל העיר, אך לאחר כחודשיים עזבו אותה.
המחצית השנייה של המאה ה-18 והמחצית הראשונה של המאה ה-19 סימנו שלב חדש בהתפתחותה של העיר. ורשה נהפכה לעיר קפיטליסטית, כמו כן הצמיחה בפעילות הפוליטית, התפתחות רעיונות מתקדמים, שינויים כלכליים ופוליטיים- כל אלו השפיעו על מבנה העיר כאשר הארכיטקטורה משקפת את התקדמותה של העיר והתפתחותה.
הרכב האוכלוסייה של ורשה השתנה כתוצאה מהכניסה לעידן האורות.
מפעלים התפתחו, מספר הפועלים גדל, מעמד הסוחרים עלה, ומספר התעשיינים ומומחי כספים צמח. באותו הזמן הייתה הגירה גדולה של איכרים לעיר מהאזורים הכפריים (תהליך העיור). ב-1792, ורשה כבר מנתה כ-115,000 תושבים, בהשוואה ל-24,000 בשנת 1754. יתר על כן, המעמד הגבוה התרחב, המעמד הבינוני התחזק וכבר יכל לבנות את בתיו, כך שיתאימו למעמדם החברתי החדש. אזורי מגורים חדשים התפתחו, אשר סיפקו את הצרכים והטעם של הבורגנים החדשים.
המאה ה-19 עד המאה ה-20
ורשה נשארה בירת האיחוד הפולני ליטאי עד לשנת 1795, כאשר היא סופחה לממלכת פרוסיה ונהפכה לבירת דרום פרוסיה. העיר שוחררה על ידי צבאו של נפוליאון ב-1806, וורשה הייתה שנית לבירתה של דוכסות ורשה.
בעקבות קונגרס וינה בשנת 1815, הפכה ורשה לבירת פולין הקונגרסאית, מלוכה חוקתית שהייתה מאוחדת עם האימפריה הרוסית. כמו כן, שנה לאחר מכן, ב-1816 הוקמה האוניברסיטה המלכותית של ורשה.
בעקבות הפרות חוזרות ונשנות של החוקה הפולנית על ידי הרוסים, פרץ מרד בנובמבר 1830. למרות זאת, המלחמה הפולנית- רוסית בשנת 1831 נגמרה בתבוסת המורדים הפולנים, והקטנת שטחה של האוטונומיה הפולנית. ב-27 בפברואר 1861, המון ורשאי שהפגין כנגד השליטה הרוסית בעיר נורה על ידי הכוחות הרוסים, כתוצאה מהירי נהרגו 5 בני אדם.
ורשה שגשגה במהלך המאה ה-19 תחת ראש העיר סוֹקרטס סטַארְנֶקיֵוִויץ' (Sokrates Starynkiewicz), שעמד בראש העיר בין השנים 1875-1892. סוקרטס היה גנרל רוסי, שמונה על ידי הצאר אלכסנדר השלישי. תחת שלטונו התפתחה ורשה רבות, ונבנו בה מערכות מים וביוב שתוכננו ונבנו על ידי מהנדס אנגלי בשם ויליאם לינדלי (William Lindley), ובנו ויליאם הארלין לינדלי (William Heerlein Lindley). כמו כן התרחבה המודרניזציה כדוגמת: חשמלית, תאורת רחוב, ומפעלי גז לתעשייה.
ורשה נהפכה לבירתה של פולין העצמאית בשנת 1918 וכבר בשנת 1920 הייתה מעורבת בעוד מלחמה, המלחמה הפולנית-סובייטית, אשר הקרב העיקרי בה, קרב ורשה (1920), נערך בפרווריה המזרחיים של העיר. הכוחות הפולנים הצליחו לבסוף לעצור את הצבא הסובייטי, ולמנוע הפיכה סובייטית במדינה.
מלחמת העולם השנייה
ב-1 בספטמבר 1939 החלה גרמניה בהפצצות כבדות ביותר של ערי פולין בכלל, וורשה בפרט. הפצצות אלו היוו את תחילתה של מלחמת העולם השנייה. במהלך מלחמת העולם השנייה היה מרכז פולין, כולל ורשה, תחת שלטון גנרלגוברנמן, אשר היה אזור שלטון גרמני.
כל מוסדות החינוך הגבוהים נסגרו מיידית, וכל האוכלוסייה היהודית, כ-300,000 בני אדם, אשר היוו 30% מכלל תושבי העיר, הועברו אל גטו ורשה. כאשר הגיע ההוראה "לחסל" את הגטו בשנת 1943 כחלק מתוכנית הפתרון הסופי של אדולף היטלר, מרדו לוחמים יהודים כנגד הנאצים, מרד שידוע כמרד גטו ורשה. למרות היות היהודים נחותים הן מספרית והן מבחינת כמות כלי הנשק, המרד ארך כמעט חודש. כאשר תמה הלחימה, כמעט כל המורדים נרצחו. מעטים בלבד הצליחו להימלט מהגטו.
ביולי 1944, התקדם הצבא האדום במהירות לעבר ורשה, לאחר ששחרר שטחים נרחבים מפולין. בידיעה שסטלין היה עוין לרעיון של פולין עצמאית, נתנה הממשלה הפולנית הגולה בלונדון הוראה למחתרת הפולנית לנסות להשתלט על ורשה מידי הגרמנים לפני כניסת הצבא האדום. ב-1 באוגוסט 1944, כאשר הצבא האדום היה בקרבת העיר, החל מרד ורשה. המאבק המזוין תוכנן להמשך כ-48 שעות, אבל בסופו של דבר נמשך 63 ימים.
במהלך המרידה היה הצבא האדום במרחק של 30 קילומטר מוורשה, אך לא טרח להשלים את המרחק ולסייע למורדים. הרוסים סירבו לאפשר למטוסים בריטים ואמריקאים גישה לשדות התעופה שלהם, וכך נמנע סיוע אווירי שהיה יכול לסייע למתמרדים. לאחר 63 ימי לחימה הוכרעו הלוחמים, והנהגת המרד נכנעה לגרמנים. 15,000 מן הלוחמים שנותרו נפלו בשבי (אך על פי הסכם הכניעה קיבלו מעמד של שבויי מלחמה, בעוד שקודם להסכם הם נורו במקום בו נמצאו), ושארית האוכלוסייה האזרחית של ורשה, כ-180,000 איש, גורשה.
היטלר, אשר התעלם לחלוטין מהתנאים המוסכמים של הכניעה, הורה להרוס את ורשה לחלוטין, ואת מוצגי המוזיאונים והספריות - לקחת לגרמניה או לשרוף. אנדרטאות ובנייני ממשל פוצצו על ידי כוח גרמני מיוחד שמונה לכך. כ-85% מהעיר נהרסו, כולל העיר העתיקה והטירה המלכותית.
ב-17 בינואר 1945, לאחר תחילת המתקפה של הצבא האדום על הנאצים, נכנסו כוחות סובייטים להריסות העיר ושחררו את פרווריה מהכיבוש הגרמני. העיר כולה שוחררה במהרה על ידי הצבא האדום, אשר התקדם במהרה אל עבר לודז', כאשר הכוחות הגרמנים נערכים מחדש בנקודות מערביות יותר.
זמנים מודרניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:אתר מורשת עולמית
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
מדינה | פולין |
---|---|
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1981, לפי קריטריונים 2, 6 | |
שטח האתר | 517.24 קמ"ר |
קואורדינטות | 52°13′48″N 21°00′40″E / 52.23°N 21.011111111111°E |
www | |
ורשה כאמור שוחררה ב-17 בינואר 1945, סך כל הנספים מתושבי ורשה עמד על כ-800,000 בני אדם. הניצולים חזרו לעיר כמעט מיידית לאחר השחרור והתחילו לבנות אותה מחדש. העיר שוב נהפכה לבירתה של פולין, אבל שוב גורלה נקבע על ידי מוסקבה, דבר שהתבטא בבנייתו של ארמון התרבות והמדע בשנת 1955 (שבמקור היה על שמו של יוסף סטלין).
בשנת 1980, העיר העתיקה של ורשה הוכרזה כאתר מורשת עולמית על ידי ארגון אונסק"ו
ב-13 בדצמבר 1981 השליטים הקומוניסטים בעיר הכריזו על משטר צבאי בעיר כדי להגן על כוחם מפני תנועת סולידריות של לך ולנסה.
אבל הכלכלה הקורסת והשינויים שהתרחשו בברית המועצות גרמו לבסוף לקומוניסטים להכריז על בחירות חופשיות בשנת 1989, אשר תוצאותיהן היו תבוסה מוחלטת למפלגה הקומוניסטית. הממשלה החדשה מיד החלה ברפורמות דמוקרטיות וכלכליות רבות, ובשביל ורשה, ה"בום הכלכלי הגדול" החל.
כיום, עם כ 1.7 מיליון תושבים, ורשה מנסה להתחרות בבירות מדינות מערב אירופה.
למרות הרבה בעיות, העיר צומחת, ובכל שנה משנה צורתה באופן מפתיע לטובה.
כמו כן, העיר גם פתוחה לתיירים, בתקווה שיבואו רבים מהם, ויעזרו לפיתוח העיר.
אבל הכי חשובה היא העובדה שהעיר שוב חופשייה משלטון זר לאחר עשורים רבים מאוד של כיבוש ושליטה זרה.
גאוגרפיה
מיקום
ורשה שוכנת על שתי גדותיו של נהר הויסלה לאורך גדותיו (כ-30 קילומטרים צפונית-דרומית וכ-28 קילומטרים לעבר המזרח) במרכזו של מחוז מאזובשה, במרחק של כ-350 קילומטרים מהרי הקרפטים ומהים הבלטי. הגובה הממוצע שלה הוא 100 מטר מעל גובה פני הים, אף על פי שיש כמה גבעות (רובן מלאכותיות) הממוקמות ליד העיר. הנקודה הנמוכה ביותר בוורשה היא לאורך גדת נהר הויסלה (75 מטר מעל גובה פני הים), והנקודה הגבוהה ביותר היא גבעה מלאכותית בגובה 144 מטר מעל גובה פני הים.
אקלים
אקלים העיר יבשתי ומתאפיין בהבדלים גדולים בין העונות. בחורף קר ומושלג ואילו בקיץ חמים. משקעים יורדים בכל עונות השנה. מזג האוויר בפולין מושפע מן האקלים היבשתי במזרח והאקלים הימי במערב ולכן התוצאה היא שינויים רבים, מיום ליום ומשנה לשנה. בשנה אחת עשוי החורף להיות נטול שלג ואילו בשנה לאחר מכן ישתקו שלגים כבדים את התחבורה במדינה למספר ימים. החודש החם ביותר הוא יולי (24 מעלות צלזיוס בממוצע) והחודשים הקרים ביותר הם ינואר ופברואר (6- מעלות צלזיוס בממוצע), החודש עם כמות המשקעים הגדולה ביותר הוא יולי (96 מ"מ). לפעמים הטמפרטורות בקיץ יכולות לזנק למעל 30 המעלות, דבר המעיק מאוד על אורח החיים בשל אי התאמתה של המדינה למזג אוויר חם שכזה. להלן נתוני הטמפרטורות והמשקעים הממוצעים בעיר: תבנית:מזג אוויר
דמוגרפיה
מבחינה היסטורית, ורשה הייתה יעד להגירה פנימית וחיצונית, בעיקר ממרכז ומזרח אירופה. במשך קרוב ל-300 שנים העיר נודעה כ"פריז העתיקה" או כ"פריז השנייה". ורשה הייתה תמיד מרכז של תרבות אירופאית, כעיר אירופאית מרכזית, היוותה תמיד מוקד משיכה לאירופאים רבים.
מבחינת דמוגרפית, ורשה הייתה העיר הכי מגוונת בפולין מבחינת אתנית, המיעוט הגדול ביותר בורשה של לפני מלחמת העולם השנייה היו היהודים (אוכלוסיית היהודים בורשה לפני המלחמה מנתה יותר מ-350,000 איש, אשר היוו כ-30% מכלל תושבי העיר). מלחמת העולם השנייה שינתה את כל זה. עד ליום הזה יש פחות גיוון אתני בעיר מאשר לפני 300 שנים. מרבית גידול האוכלוסין בעיר הוא כתוצאה מהגירה פנימית לורשה וכחלק מתהליך העיור.
האוכלוסייה בוורשה בין השנים 1700-2007 (באלפים):
פוליטיקה
כעיר הבירה של פולין, ורשה מהווה כמרכז מדיני של המדינה. כל משרדי הממשלה ממוקמים שם, כולל הפרלמנט הפולני, המשרד הנשיאותי ובית המשפט העליון. בפרלמנט הפולני ורשה מיוצגת על ידי 31 נציגים (מתוך 460). בנוסף, שני פוליטיקאים נבחרו לאחרונה לחברים בפרלמנט האירופאי.
רשות מוניציפלית
הפרלמנט בורשה הוא חד-ביתי במועצת העיר, והוא כולל 60 חברים.
חברי מועצה נבחרים ישירות לתקופה של ארבע שנים. כמו מרבית הגופים המחוקקים, מועצת העיר מחולקת לוועדות אשר כל אחת מהן עוסקת בתחום בממשל העיר. הצעות חוק שמועלות במועצה עוברות לאישורו הסופי של ראש העיר ("נשיא ורשה"), אשר יכול להכלילם בחוק. כאשר ראש העיר מגיש הצעת חוק, למועצה יש 30 יום לבטל את הוטו, אך רק ברוב של שני שלישים מסך חברי המועצה.
לכל אחד מ-18 רובעי העיר ישנה מועצה משלו. תפקידם הוא להתמקד בעזרה לנשיא ולמועצת העיר הכללית, כמו כן גם לפקח על חברות מוניצפליות, רכוש העירייה ובתי ספר. ראש כל אחד מהמועצת הללו נקרא "ראש העיר" (Burmistrz) והוא נבחר על ידי המועצה המקומית מקרב המועמדים שמוצעים על ידי נשיא ורשה.
הנשיאה הנוכחית של ורשה היא הגברת האנה גרונקייביץ'-ואלץ.
רובעי העיר
כמו לפני מלחמת העולם השנייה, ורשה הייתה החל משנת 1945, עיר מחולקת לרבעים. החל משנות ה-60 של המאה ה-20 ורשה הייתה מחולקת ל-7 רבעים. למרות רפורמה מנהלית בשנת 1975 בורשה השאירו את החלוקה לרבעים, כמו בערים קראקוב, לודג', פוזנאן וורוצלב. אחרי מאורעות יוני 1976 בורשה, צירפו לרובע אוֹהוֹטָה (Ochota) את אוּרֳסוּס (Ursus). מאפריל 1990, שבעת הרבעים הקיימים בוורשה קיבלו סטטוס של רבעים עצמאיים. גבולותיה של ורשה התרחבו עד לרובע שהיה לפני זה חלק נפרד מהעיר (וֵסוֹוָה-Wesoła), שביחד עימו וורשה מנתה 18 רבעים. משנת 2002 לוורשה יש רק רשות מנהלית אחת, לרבעים יש סטאטוס של שכונות בעלי סמכויות מוגבלות בלבד.
הרובע הצפוף ביותר (נכון ל2006) הוא אוֹהוֹטָה (9448 נפש לקמ"ר) והכי פחות צפוף הוא רובע וִלַנוֹב (414 נפש לקמ"ר). צפיפות האוכלוסין הממוצעת בורשה היא 3291 נפש לקמ"ר. לורשה שני רבעים היסטוריים, ה"עיר העתיקה"(Stare Miasto) וה"עיר החדשה"(Nowe Miasto).
שם בעברית | שם בפולנית | מספר תושבים |
---|---|---|
מוֹקוּטוֹב | Mokotów | 226,911 |
פראגה דרום | Praga Południe | 185,077 |
אוּרְסינוּב | Ursynów | 143,935 |
ווֹלָה | Wola | 142,025 |
בִילאני | Bielany | 135,307 |
ורשה-מרכז | Warszawa-Śródmieście | 134,306 |
טארגוּוְאֵק | Targówek | 122,872 |
בֵמּוֹוו | Bemowo | 107,197 |
אוֹהוֹטָה | Ochota | 91,643 |
בִּיאַוֹוְּמְקָה | Białołęka | 76,999 |
פראגה-צפון | Praga Północ | 73,207 |
וַאוֵור | Wawer | 66,094 |
זוֹליבוּז' | Żoliborz | 49,275 |
אוּרֳסוּס | Ursus | 47,285 |
וֳוֹהי | Włochy | 39,778 |
רֵמְבֵרְטוּב | Rembertów | 22,688 |
וֵסוֹוָה | Wesoła | 20,749 |
וִלַנוֹב | Wilanów | 15,188 |
סה"כ | - | 1,700,536 |
תרבות
תאטראות
משנת 1833 עד לפרוץ מלחמת העולם השנייה, רובע התאטראות היה המקום המרכזי והחשוב ביותר למגוון רחב של תאטראות.
כיום ורשה היא בית ליותר מ-30 תאטראות גדולים אשר פזורים ברחבי העיר, כולל את התיאטרון הלאומי אשר נוסד בשנת 1765 וה"תיאטרון הגדול" בורשה שנוסד בשנת 1778.
ורשה גם מושכת הרבה אנשים צעירים אשר עוסקים בתחום האומנות, ועל ידי כך מוסיפים למגוון התרבותי של העיר. הפקותיהם מוצגות לרוב בתאטראות קטנים ובתי תרבות, לרוב מחוץ למרכז העיר. כמו כן, ורשה מארחת את הוועידות הבינלאומיות בענייני תיאטרון.
מוזיקה
תודות למגוון התרבותי הגדול של העיר, כולל את "תיאטרון וְילְקי" (Teatr Wielki) , האופרה הפולנית, חדר האופרה, בניין הפילהרמונית והמוזיאון הלאומי, כמו גם את התאטראות הרומאיים ואולמי הקונגרסים בתוך ארמון התרבות והמדע, ורשה מארחת הרבה אירועים ופסטיבלים.
בין שלל האירועים ניתן למצוא את: התחרות הבינלאומית לפסנתר על שם פרדריק שופן, הפסטיבל הבינלאומי למוזיקה מודרנית, פסטיבל הג'אז, פסיטבל הג'אז של ימי הקיץ, פסטיבל הסתיו של ורשה, פסטיבל מוצארט, והפסטיבל למוזיקה עתיקה.
מוזיאונים
בוורשה ישנם הרבה מאוד מוזיאונים וגלריות, מהמפורסמים והגדולים שבהם ניתן למצוא את:
- המוזיאון הלאומי
- המרכז לאומנות עכשווית
- המוזיאון לאומנות מודרנית
- מוזיאון הצבא הפולני
- הארמון המלכותי
- המוזיאון לזכר מרד ורשה
- מוזיאון פרדריק שופן
- המוזיאון ההיסטורי של ורשה
- מוזיאון העצמאות
- המוזיאון להיסטוריה של יהודי פולין
- מוזיאון יאנוש קורצ'ק
- המוזיאון לספורט ותיירות
- מוזיאון הקומוניזם
סרטים
מאז מלחמת העולם השנייה הפכה ורשה למרכז השני בחשיבותו בהפקת סרטים בפולין. במהלך השנים הופקו בעיר הרבה מאוד סרטים.
אחד הסרטים המפורסמים ביותר שצולמו בוורשה ובפולין בכלל, הוא הסרט "הפסנתרן" בבימויו של רומן פולנסקי. הסרט צולם רובו בוורשה, ומגולל את סיפורו של ולדיסלב שפילמן-פסנתרן מחונן ששרד את מאורעות השואה בגטו ורשה.
כלכלה
בשנת 2008 דורגה ורשה במקום ה-35 בדירוג הערים היקרות ביותר. היא סווגה כעיר עולם על ידי "ארגון הגלובליזציה וערי העולם" ונמצאת במרחק קטן מערים כמו רומא ובייג'ינג.
עסקים ומסחר
ורשה, ובייחוד מרכז העיר (Śródmieście), היא המרכז לא רק של החברות הלאומיות והממשלתיות הפולניות, אלא גם חברות מקומיות ובינלאומיות. ב-2006 נרשמו בשטחה של העיר 304,016 חברות. משקיעים כלכליים בינלאומיים השקיעו לפי ההערכות בשנת 2002 יותר מ-650 מיליון אירו בתעשייה בעיר.
ורשה מייצרת כ-12% מסך התוצרת הלאומית של פולין, אשר בהתאם למספר האנשים, מוערך בסביבות 290% מעל מהממוצע הכלל-פולני. התוצר הגולמי לנפש בוורשה עומד על כ-38,000$ נכון לשנת 2005. כמו כן, כלכלת העיר היא אחת מהכלכלות שמתפתחות במהרה, עם תוצר גולמי של 6.5%.
יתרה מכך, שיעורי האבטלה בעיר הוא מהנמוכים ביותר בפולין, לא יותר מ-3% מובטלים לפי גורמים רשמיים.
העיר עצמה מרוויחה מידי שנה בסביבות 8,740,882,000 זלוטי רק ממיסים.
נאמר שורשה, ביחד עם פרנקפורט, לונדון, פריז, מוסקבה, בריסל ורוטרדם היא אחת מהערים עם הביניינים הגבוהים ביותר באירופה.
11 מגורדי השחקים הגבוהים ביותר בפולין, אשר מהם 9 בינייני ממשל, ממוקמים בורשה. המבנה הגבוה ביותר בעיר הוא ארמון התרבות והמדע, אשר הוא הבניין השביעי בגובהו באיחוד האירופאי.
הבורסה לניירות ערך
הבורסה לניירות ערך בורשה נוסדה בשנת 1817 והמשיכה לסחור במניות עד למלחמת העולם השנייה. היא הוקמה מחדש רק בחודש אפריל 1991, בעקבות הפסקת שליטת הקומוניסטים על כלכלת המדינה ועל איסור קיום מדיניות של שוק חופשי.
כיום, הבורסה לניירות ערך בורשה (או בקיצור WSE), לדעת מומחים רבים, היא הבורסה הגדולה ביותר באזור. היא כעת הבורסה לניירות ערך הגדולה ביותר בפולין, עם יותר מ-300 חברות שסוחרות בה. משנת 1991 עד שנת 2000, הבורסה לניירות ערך מוקמה, למרבה האירוניה, בבנין של המפלגה הקומוניסטית לשעבר בעיר.
בשנת 2007 חישוב רווחי הבורסה הראה רווח של 440.92 מיליארד דולר, דבר שעכשיו מחשיב את העיר לאחד מיעדי העסקים האטרקטיביים ביותר באירופה.
תעשייה
במהלך הבנייה מחדש של ורשה לאחר מלחמת העולם השנייה, הרשויות הקומוניסטיות החליטו שהעיר תהפוך למרכז תעשייתי גדול. הרבה מאוד מפעלים גדולים נבנו בעיר או קרוב אליה. ככל שכוחה של המפלגה הקומוניסטית התערער בפולין, כך גם המפעלים שהוקמו, נסגרו לבסוף בשל פשיטת רגל לאחר 1989.
מספר המפעלים ברשות המדינה עדיין נמצא בירידה, בעוד מספר המפעלים שעובדים עם חברות בינלאומית גדל בהתמדה. כמו כן, לורשה יש את הריכוז הגדול ביותר של מפעלים לייצור דברי אלקטרוניקה ותעשיות היי טק בפולין.
תחבורה
למרות שורשה נפגעה קשות בזמן מלחמת העולם השנייה ושיקומה בשנות החמישים הרחיב רחובות רבים, ורשה סובלת מבעית פקקים. מערכת התחבורה היעילה של העיר נמצאת בכל מקום והיא כוללת אוטובוסים, חשמליות ורכבת תחתית.
כבישים וכבישים מהירים
המחסור של ורשה בכבישים עוקפים לעיר גורמים לכך שמרבית כלי הרכב עוברים ישירות דרך מרכז העיר. כרגע ישנם שני כבישים עוקפים בבניה. הראשון נקרא OEW (קיצור בפולנית ל"טבעת ורשה") אשר מתוכנן להבנות כ-10 קילומטרים ממרכז העיר. הכביש השני מתוכנן להיות חלק מכביש A-2 הפולני (כביש אשר חוצה את פולין לרוחבה, מרחק של 610 ק"מ בסך הכל), וכל זאת חלק מהמיזם התחבורתי של האיחוד האירופאי "דרך E30" (כביש אשר יחצה את אירופה מהעיר קורק שבאירלנד עד לעיר אומסק שבסיביר רוסיה.
שדה תעופה
לורשה שדה תעופה בינלאומי אחד אשר נקרא אוקנציה (בשמו המלא: Port lotniczy im. Fryderyka Chopina Warszawa-Okęcie), "נמל התעופה ורשה פרדריק שופן על שם פרדריק שופן-אוקנציה", ממוקם 10 קילומטר ממרכז העיר. עם מעל 70 טיסות מקומיות ובינלאומיות ביום ומעל 9 מיליון נוסעים בשנה (2007) זהו שדה התעופה הגדול בפולין.
בשדה התעופה שני טרמינילים. טרמינל 1 מיועד בעיקר לטיסות באופן חברת תעופה זולה (Low-Cost) מכל רחבי העולם. וטרמינל 2 החדש, אשר נפתח בחודש מרץ 2008 כדי להקל על עומס הנוסעים בטרמינל 1, וכדי להעלות את מספר הנוסעים העוברים בשדה התעופה בעוד 6 מיליון. הטרמינל משרת גם טיסות מקומיות, כמו גם טיסות בינלאומיות.
ישנן תוכניות להמיר את שדה התעופה הצבאי "מודלין" (Modlin) ,אשר נמצא 35 קילומטרים צפונית למרכז העיר, לנמל התעופה השני של ורשה, בעיקר בשביל טיסות חברת תעופה זולה. עבודות באתר החלו בסוף 2011 ואמורות להסתיים לקראת יורו 2012. יתרה מכך, ישנן גם תוכניות ארוכות טווח לבנות שדה תעופה בינלאומי חדש לחלוטין.
תחבורה ציבורית
התחבורה הציבורת בורשה כוללת, אוטובוסים, חשמלית, מטרו, רכבת קלה, אשר כל האמצעים התחבורתיים הללו מנוהלים על ידי ה-ZTM (רשות התחבורה של ורשה).
כמו כן, ישנם 3 סוגי קווי תחבורה מיוחדים לתיירים אשר מסומנים באות T. הראשונה היא חשמלית מיוחד אשר פועלת בין החודשים יולי ואוגוסט. השני הוא אוטובוס בקו 100 אשר הוא האוטובוס קומותיים היחיד בעיר ופועל רק בסופי שבוע. השלישי הוא קו אוטובוס נוסף, קו 180, אשר פועל מידי יום ונוסע ב"מסלול המלכותי", מבית הקברות הצבאי בצפון, ליד העיר העתיקה, ודרך הרחובות היפים והמפורסמים ביותר בעיר.
אוטובוסים
שירות האוטובוסים נוסע בכל רחבי העיר, גם אל רבעים אשר מרוחקים ממרכז העיר. ישנם סוגים של אוטובוסים. אוטובוסים מיוחדים מזוהים על ידי מספר הקו שלהם:
- קווי האוטובוס 500-599 הם קווים מהירים, ורק עוצרים בתחנות מרכזיות וחשובות.
- אוטובוסים ישירים מסומנים באות E לצד קו האוטובוס.
- ישנם אוטובוסים, אשר נוסעים לכל האתרים החשובים של העיר, הם לא מהירים כמו שאר האוטובוסים, אבל ישנם הסברים על כל האתרים המפורסמים לאורך הדרך. אין מחיר מיוחד לסוג האוטובוס הזה, בגלל שהוא עובד גם כאוטובוס רגיל לכל דבר. אוטבוסים אלה ממוספרים בקווים 100 או 180.
- האוטובוס היחיד שנוסע ישירות ממרכז העיר אל שדה התעופה הוא קו 175.
קווי לילה
מרבית התחבורה הציבורית הרגילה עובדת עד השעה 23:30. במקום התחבורה הציבורית הרגילה, מציעה העירייה קווי לילה של אוטובוסים, ניתן לזהות אותם על ידי האות N אשר נמצאת ליד קו האוטובוס. אוטובוסים אלה נוסעים כל חצי שעה לכל רחבי העיר, ומתחילים מהתחנה המרכזית.
חשמלית
החשמלית הראשונה בורשה החלה לפעול ב-11 בדצמבר 1866. החשמלית האחרונה שנסעה בעזרת סוס יצאה משימוש ב-26 במרץ 1908. בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, תשתית החשמליות בעיר התרחבה באופן משמעותי. לאחר הפלישה הגרמנית בספטמבר 1939, השירות נעצר בשל הנזק שנגרם, אך השירות חזר לפעילות בשנת 1940. ב-1941 נקבעו הצבעים הקבועים של קרונות החשמלית, אשר עדיין בשימוש (צבעי צהוב ואדום כדגלה של ורשה).
לאחר מרד ורשה, תשתית החשמליות נהרסה לחלוטין. השירות חזר לפעילות רק ביוני 1945. לאחר מלחמת העולם השנייה תשתית החשמליות בעיר התפתח במהרה, וחשמליות הגיעו לכל רחבי העיר. למרות זאת, בשנות ה-60, בעקבות מדיניות רשמית של הסובייטים אשר קידמו שימוש בדלק רוסי, שירות האוטובוסים קיבל עדיפות על גבי החשמליות, שמספר קוויהן צומצם.
לאחר שפולין קיבלה מחדש את עצמאותה בשנת 1989, מערכת החשמליות בעיר קיבלה חיזוק משמעותי בעזרת תקציב גדול יותר. באוגוסט 2008, הושקו 186 קרונות חדשים עם מיזוג אוויר, אשר היוו שינוי דרמטי ומרענן לרשת החשמליות בורשה.
רכבת
קו הרכבות בעיר נחנך בשנת 1845 (קו ורשה-וינה). כיום ורשה מהווה צומת דרכים מרכזי של קווי רכבת לכל רחבי פולין.
התחנה המרכזית בורשה היא: "Warszawa Centralna" (ורשה מרכז), אשר מהווה מרכז של קווי הרכבת בורשה, אשר ממנה ניתן לנסוע כמעט לכל עיר מרכזית בפולין, וגם אל מדינות אחרות, בעיקר אל גרמניה, אל צ'כיה ואל חבר המדינות.
קו הרקיע של העיר
הארכיטקטורה של ורשה היא דוגמה לעבר האלים שעברה פולין בכלל וורשה בפרט. במהלך מלחמת העולם השנייה, ורשה נהרסה לחלוטין, בין אם על ידי הפצצות מהאוויר, או על ידי הרס מכוון של הנאצים במרד גטו ורשה ובמרד ורשה.
לאחר השחרור מהכיבוש הנאצי, בנייה מחדש החלה כמו בשאר הערים הפולניות אשר היו בשליטת הסובייטים,רוב הביניינים ההיסטוריים שוחזרו ביסודיות. כמו כן, הוקמו בנייני דיירים עצומים (בלוקונים) , עם עיצוב מינימלי כיאה למדינות הגוש המזרחי.
מרחבים ציבוריים מושכים השקעות גדולות מצד משקיעים, לכן בעיר נבנו רבעים חדשים, פארקים רחבים ואנדרטאות. קו הרקיע הנוכחי של ורשה הוא דוגמה מצוינת לאדריכלות מודרנית.
אתרי תיירות
אף על פי שורשה היא עיר חדשה יחסית, יש בה אתרי תיירות רבים, ובפרט העיר העתיקה ששוחזרה לאחר מלחמת העולם ה-2 שהאתרים המפורסמים בה הם הטירה המלכותית, עמוד המלך זיגמונט והמבצר.
דרומה יותר נמצאים ארמונות קלאסיים, הארמון הנשיאותי, אוניברסיטת ורשה ורחוב "העולם החדש"(Ulica Nowy Świat ). אחד המבנים הבולטים בורשה הוא הפאלאס קולטורה, מבנה גבוה שבראשו שעון וצריחים גבוהים ומחודדים. המבנה משמש כמרכז תרבות והוא אחד מסמליה המובהקים של ורשה.
הפארק העתיק ביותר בוורשה, הוא הפארק הסקסוני (Ogród Saski), אשר ממוקם כ-10 דקות הליכה מהעיר העתיקה. הפארק הגדול ביותר, ויש האומרים גם היפה ביותר בורשה, הוא פארק "מרחצאות המלוכה" (Łazienki Park). פארק זה הוא גם עתיק מאוד- הוא הוקם במאה ה-17, ועוצב בצורתו העכשווית בסוף המאה ה-18, הוא ממוקם יותר דרומה, על ה"שביל המלכותי", כ-3 קילומטרים מהעיר העתיקה.
בית הקברות הצבאי בעיר, הוא אחד מבתי הקברות העתיקים באירופה. בתוך בית הקברות ישנם הרבה מאוד פסלים, חלקם נוצרו על ידי האומנים הפולנים הגדולים ביותר של המאה ה-19 והמאה ה-20. מפני שהוא משרת את כל הקהילות הדתיות בורשה, בין אם אלו קתולים, יהודים, מוסלמים או פרוטסטנטים, לעתים הוא מכונה כנקרופוליס.
לא רחוק משם, נמצא בית הקברות היהודי אוקופובה, שהוא אחד מבתי הקברות היהודיים הגדולים ביותר באירופה. בית הקברות הוקם בשנת 1806 וגודלו היה 330 דונם. בשטחו קבורים יותר מ-200,000 קברים מסומנים, כמו גם את קבר האחים של קורבנות גטו ורשה. רבים מהקברים הללו מכוסים בצמחים ונזנחו לאחר הפלישה הנאצית ובעקבותיה גם השואה. למרות שבית הקברות נסגר במהלך מלחמת העולם השנייה, לאחר סיומה הוא נפתח מחדש וחלק ממנו עדיין נשאר פעיל ומשרת כיום את הקהילה היהודית בורשה.
צפונית למרכז העיר נמצא המקום שהיה פעם גטו ורשה. הגטו כמעט ונהרס לחלוטין לאחר מרד גטו ורשה, אך למרות זאת, מספר ביניינים ורחובות שרדו, בעיקר בגטו הקטן, אשר נסגר קום למרד והקרבות לא נערכו בו. הביניינים ברחוב פרוזנה הם הביניינים המקוריים אשר פעם איכלסו יהודים בגטו. רובם נשארו ריקים לאחר המלחמה וכמוהם גם הרחוב אשר מתמלא כל שנה רק בפסטיבל היהודי ביר. ליד, בית הכנסת נוז'יק אשר גם שרד את המלחמה כפי שהיה מפני ששימש כאורוות לוורמאכט הגרמני. בית הכנסת שוחזר והוא שוב פעיל כיום. השריד האחרון לחומת הגטו נמצא ברחוב זלוטה 62.
הרובע זוֹליבוּז' מפורסם בזכות הארכיטקטורה משנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20. בין הרובע ונהר הוויסלה נמצאת המבצר של ורשה שנבנה במאה ה-19 בארכיטקטורה צבאית.
ארמון וילאנוב, משכנו לשעבר של מלך פולין יאן סובייסקי, מיוחד בשל ארכיטקטורת הבארוק והגנים המרהיבים שבו.
עוד על אתרים תיירותיים בורשה ניתן לציין את ארמון התרבות והמדע, גורד שחקים שממוקם ממש במרכז העיר, ונבנה על ידי הקומוניסטים כמתנה לעם הפולני. ואצטדיון העשור, אשר בעברו היה השוק הפתוח הגדול ביותר באירופה.
דירוגי העיר
- הערים הגדולות ביותר באיחוד האירופאי - מקום 8.
- מדד הערים היקרות ביותר בעולם - מקום 35 מתוך 144.
- מדד ערים לפי רמת חיים - מקום 86 מתוך 100.
- מדד ערים לפי רמת תברואה ובריאות - מקום 100 מתוך 215.
ערים תאומות
גלריה
-
צילום של וורשה מהאוויר
-
העיר העתיקה
-
ארמון הנשיא
-
כיכר הטירה המלכותית
-
ארמון התרבות והמדע במרכז עיר
ראו גם
לקריאה נוספת
- ישראל גוטמן, יהודי ורשה, 1943-1939, גטו, מחתרת, מרד, ירושלים: הוצאת יד ושם, הוצאה מחודשת ומורחבת 2011.
קישורים חיצוניים
בירות מדינות האיחוד האירופי | |
---|---|
|