גזענות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־22:22, 28 בינואר 2013

גִּזְעָנוּת היא עמדה, שלפיה, בקרב בני אדם מתקיים קשר בין מוצא ביולוגי (וסממנים גופניים המעידים על מוצא כזה) מחד, לבין תכונות אופי וכישורים קוגניטיביים מאידך. ברוב המקרים משתמעת מהגישה גם עליונותה של קבוצה אחת על האחרת, והיא משמשת צידוק למעשים ולהתבטאויות שעיקרם העדפה של קבוצה אחת על האחרת.

התאוריות הראשונות שהוכתרו בכינוי 'גזענות' מקורן במאה ה-19 והן התייחסו לקבוצות הנבדלות במוצאן הביולוגי בלבד, אולם נהוג לכלול בהגדרה גם הבחנות על בסיס לאומי^[1], ויש המרחיבים זאת גם להבחנה על פי כל תכונה ביולוגית אחרת ( מגדר, נטייה מינית וכדומה).^[2]

דוגמאות מובהקות לגזענות ממוסדת הן תורת הגזע הנאצית, האפליה שעוגנה בחוק נגד השחורים בארצות הברית עד שנות ה-60 ומשטר האפרטהייד בדרום אפריקה.

מהות הגזענות

במשמעותה הרווחת, מגדירה הגזענות התייחסות שלילית (שנאה, אפליה) לבני אדם, בגלל מוצאם האתני או צבע עורם. גזענות כזו מהווה סתירה לזכויות האדם (בדומה לאפליה מטעמי מין, נטייה מינית, זהות מינית, גיל ומראה חיצוני), והיא אינה מקובלת במדינות רבות. בעבר, מדינות שונות נשאו את דגל הגזענות, אך כיום הפך המונח למציין תופעה שלילית ולמילת גנאי בכל העולם.

יש הסוברים כי אבחנה בין גזעים כשלעצמה אינה גזענות, אולם שימוש באבחנה זו כדי לקבוע שגזע אחד עליון או נחות מגזע אחר, וזאת לצורך אפליית הגזע ה"נחות" - הוא מעשה גזעני. אחרים, לעומתם, טוענים שהחלוקה לגזעים היא תוצאה של הבניה חברתית ועצם החלוקה לגזעים היא ביטוי לגזענות^[3]. יש המוצאים תימוכין לטענה בכך שגזעים טהורים אינם קיימים מבחינה ביולוגית^[4].

העדפה מתקנת, אינה נחשבת בדרך כלל כגזענות. הסיבה לכך היא שההעדפה המתקנת הונהגה על מנת לתקן פערים היסטוריים, שנוצרו בדרך כלל בשל הפליה של קבוצה גזעית בעבר. בישראל, בית המשפט מחיל מבחן, אשר בוחן את תוצאות המקרה ובוחן שוויון מהותי על פני שוויון פורמלי - כך אי-שוויון ו"אפליה" לכאורה בשלב ראשון, אשר מטרתו צמצום פערים ויצירת שוויון מהותי בשלב שני, מקובל כיום בישראל וברוב המדינות המערביות. עם זאת, יש המתנגדים ל"העדפה מתקנת" של קבוצה גזעית (ורואים גם בה אפליה גזעית) בטענה שכמוה כאפליית בני הקבוצות הגזעיות האחרות, וכדי לבטל תוצאות אפליה מן העבר ניתן להשתמש בכלים אחרים, שאינם קשורים בגזע.

על אף שההגדרה של גזענות מתייחסת אך ורק לאפליה על בסיס מוצא גזעי או לאומי, יש המשתמשים במושג "גזענות" גם לתיאור תופעות אחרות של הפליה, כגון: שוביניזם, הומופוביה וכדומה.

תופעות של גזענות

לעתים קרובות תופעות גזענות הן תוצר לוואי של מאבקים בין תרבותיים. במקרים נפוצים זהו עימות על רקע תרבותי, לרוב גם כלכלי, מלווה ביצירת תודעה כי מקור ההבדלים התרבותיים בתכונות "מוחלטות" של הגזעים, ולא בנטיות ארעיות, ניתנות לשינוי.^[^{דרוש מקור]} לדוגמה, כאשר מתקיים עימות על רקע תרבותי בו לבני קבוצה מסוימת נטייה סטטיסטית למצב כלכלי ירוד ולפשיעה, אזי אלו הופכים בתודעת העמים האחרים לתכונות בלתי נפרדות של בני אותו העם, ובכך למעשה מתפתחת הגזענות.^[^{דרוש מקור]}

הגזענות עשויה להיות תופעה מצומצמת, המשויכת לסכסוך מקומי או תופעה נרחבת היוצרת תודעה גזענית אוניברסלית ומקיפה.^[^{דרוש מקור]} במקרה האחרון, מזוהים בני עם מסוים עם מספר תכונות על ידי מספר גדול של בני אדם במקומות שונים, ולאו דווקא על-יד בני עם מסוים אחר ובמקום מסוים.^[^{דרוש מקור]}

לעתים קיים שילוב בין שתי צורות הגזענות, כאשר בסכסוכים מקומיים נעשה שימוש בגזענות אוניברסלית על מנת "להסביר" את סיבות הסכסוך ואף ללבותו, או כאשר גזענות מקומית משמשת "הוכחה" עבור תופעות גזענות אוניברסליות.^[^{דרוש מקור]}

היסטוריה

תורות גזעניות, שהובילו לאפליה הגזעית ולגזענות, החלו להתפתח במאה ה-19 על בסיס תורת האבולוציה של דרווין. התורות לבשו מסווה פסבדו-מדעי, אף על פי שלא היה להן בסיס מדעי כלל וכלל.

הפרסום הראשון של הטפה גזענית מסודרת ומנומקת מיוחס לספר מסה על אי השוויון בין גזעי האדם שיצא לאור בפריז בשנת 1853. הסופר, ארתור דה גובינו, היה דיפלומט צרפתי, פעיל של התנועה המלוכנית בצרפת. בספרו זה, חילק דה גובינו את המין האנושי לגזעים ולתת הגזעים, כשהנעלה מכולם הינו הגזע הארי, המצוי, לדעת הסופר, בעיקר בצפון צרפת. יתר עמי אירופה, לא היו לדעת דה גובינו בני גזע ארי טהור, אלא בני תת-גזעים לבנים נחותים יותר כמו סלאבים ויהודים, או תוצר של נישואי תערובת בין האריים לתת גזעים אלו.

תופעת הגזענות המפורסמת ביותר, שהפכה לסמל הקיצוני המקובל של תופעת הגזענות, הינה תורת הגזע אשר התפתחה בעולם המודרני. תורה זו היוותה בסיס אידאולוגי לגרמניה הנאצית, ולפעולותיה אשר נחשבות לבלתי מוסריות באופן מוחלט. גרמניה הנאצית הובילה ל"פתרון הסופי" שבמהלכו נרצחו כ-6 מיליון יהודים, בין 200,000 ל2 מיליון צוענים וכן בני עמים אחרים שנתפסו כנחותים או מלוכלכים. הנאצים ראו בעמים אלה "גזע נחות" שיש לפגוע בו, לגרשו ואף להשמידו.

מלבד דוגמה קיצונית זו, ניתן להבחין בתופעות רבות של גזענות בעבר ובהווה. לאור משקלם הרב של הגזעים האירופאים בעיצוב ההיסטוריה האנושית, קיימים מקרים מתועדים רבים של גזענות בין האדם הלבן לבין גזעים אחרים (שמיים, שחורים, אסיאתיים ואף עמים סלאבים וכו'). למעשה, תורת הגזע עצמה הינה פיתוח מדעי-תרבותי של העמים האירופאים והיא העמידה את האדם הלבן כגזע העליון. דוגמה שכזו היא תנועת הקו קלוקס קלאן בדרום ארצות הברית. תנועה גזענית זו שונאת כל מי שאיננו לבן עור וכן אנשים בני הדת היהודית.

גזענות בימינו

לצד גילויי הגזענות המסורתית, חוקרים החלו להציע שלושה סוגי גזענות חדשים, אשר המשותף להם הוא דחיית הגזענות המסורתית בצורתה הישנה.^[^{דרוש מקור]} השלושה הם:

גזענות אברסיבית (aversive racism) - בדרך כלל של ליברלים בדעותיהם. במסגרת גזענות זו, למשל, "לבנים" רבים בארצות הברית עדיין מחזיקים בסטריאוטיפים ודעות קדומות (אמנם מופחתים מבעבר) כנגד אמריקאים-אפריקאים, אך אינם חשים בנוח עם זה, כיוון שהדבר מתנגש עם הדימוי העצמי הליברלי שלהם. אשר על כן, על אף אי הנוחות, הפחד והרתיעה שהם חשים אל מול ה"שחורים", הם תומכים בשוויון ולעתים אף באפליה מתקנת. במצבים מסוימים, כשהדבר מתאפשר מבחינה חברתית, הם יתירו לעצמם להביע את עמדותיהם הגזעניות.
גזענות סימבולית (symbolic racism) - בדרך כלל של שמרנים בדעותיהם. במסגרת גזענות זו הגזענים מאמינים שקבוצות המיעוט פוגעות בערכיהם המסורתיים, ולמרות זאת הם נמנעים מלהחצין את עמדותיהם הגזעניות מכיוון שהם מודעים לכך שהדבר נוגד את הנורמות המקובלות בחברה. גזענות סימבולית תבוא לידי ביטוי על ידי הצגת המחשבות והפעולות הגזעניות כנובעות מהגנה על ערכי המסורת ולא כתוצאה מגזענות. לדוגמה, הגזען הסימבולי יתנגד להעלאת הסכום של קצבאות הילדים (כשהמוטבים העיקריים הם קבוצות מיעוט) בטענה כי מקבלי הקצבאות לא עשו דבר המגיע להם (אין הדבר אומר שכל מי שמתנגד להעלאת הקצבאות הוא גזען. אלא רק מי שמשתמש בנימוקים של צדק כמסווה לשיקולים גזעניים). או, לדוגמה, הסקסיסט יתנגד ליציאתה של האישה לעבודה, בטענה כי הדבר יפגע במשפחה שלה.
גזענות מודרנית (modern racism) - בדרך כלל של ימנים קיצוניים. במסגרת גזענות זו הגזען סבור שהקבוצה האחרת ממשיכה לתבוע מהחברה זכויות לאחר שכבר היא נהנית משוויון זכויות מלא. כך, למשל, "לבנים" בארצות הברית יטענו ש"השחורים" בארצות הברית כבר זוכים לשוויון זכויות מלא, ולא רק זאת אלא שנכון לעכשיו, עם כל האפליה המתקנת והמשך "התבכיינותם" של "השחורים", "הלבנים" הם הם המקופחים האמיתיים.

מלחמה בגזענות

האיסור על הגזענות מעוגן באמנה הבינלאומית בדבר ביעורן של כל צורות האפליה הגזעית שנוסחה ב-1966. סעיף 1 לאמנה מגדיר "גזענות" באופן הבא:

כל הבחנה, הוצאה מן הכלל, הגבלה או העדפה, המיוסדת על נימוקי גזע, צבע, ייחוס משפחתי, מוצא לאומי או אתני, שמגמתן או תוצאתן יש בהן כדי לסכל את ההכרה, ההנאה והשימוש או לפגום בהכרה, בהנאה או בשימוש על בסיס שווה של זכויות האדם וחירויות היסוד בחיים המדיניים, הכלכליים, החברתיים, התרבותיים או בכל תחום אחר בחיי הציבור.

תפישות נוספות של גזענות

אינטלקטואלים שונים טוענים שהתפתחו סוגים חדשים של גזענות: "גזענות של ציפיות נמוכות"^[5]. גזענות זו מתבטאת בכך שאדם או קבוצה מסוימת זוכים להקלה בשיפוט כלפיהם, או שיש מהם ציפיות נמוכות (בתחומי המוסר, התרבות וכו), רק בגלל הגזע שלהם. הפובליציסט הערבי-ישראלי סלמאן מצאלחה האשים את פעילי השמאל הרדיקלי המתמקדים בישראל ומתעלמים מהטבח שמבצע בשאר אסד באזרחי סוריה בגזענות של ציפיות נמוכות, משום שהם נותנים לערבים "פטור" מכללי מוסר אוניברסליים החלים על מדינות המערב הדמוקרטיות, דבר שפוגע בסופו של דבר בערבים עצמם^[6].

המשורר האמריקני א. א. קאמינגס (E.E Cummings) תמצת את גישת הגזענות של ציפיות נמוכות במימרה הבאה: "חיבה למישהו מפני שהוא שחור מעליבה ממש כמו סלידה ממישהו מפני שאינו לבן" ^[7].

ראו גם

לקריאה נוספת

Barbara J. Fields, "Slavery, Race, and Ideology in the United States of America," New Left Review 181 (1990): 95-118.

קישורים חיצוניים

גילוי דעת על היבטים ביולוגיים של גזע של האגודה האמריקאית של אנתרופולוגים פיזיים
תבנית:אנציקלופדיה ynet

הערות שוליים

^ ראו הצהרת זכויות האדם של האומות המאוחדות (באנגלית)
^
* אלבר ממי, הגזענות, 1998
- קלוד לוי-שטראוס, "גזע, היסטוריה ותרבות", בתוך כתב העת "Ethics", ‏1996 (באנגלית)
ועוד
^ ראו, למשל, Barbara J. Fields, "Slavery, Race, and Ideology in the United States of America," New Left Review 181 (1990): 95-118.
^ לפי גילוי דעת של האגודה האמריקאית של אנתרופולוגים פיזיים, "גזעים טהורים, במובן של אוכלוסיות הומוגניות מבחינה גנטית, אינם קיימים במין האנושי בימינו וגם אין הוכחה כי הם התקיימו אי פעם בעבר"
^ ‫אלכסנדר יעקובסון, פצעי ישו והציונים, באתר הארץ, 31 במאי 2009‬
^ סלמאן מצאלחה, הגזענות של הפעילים, באתר הארץ, 17 באפריל 2012.
^ משרד החינוך, "לומדים זכויות" - גזענות - יחידה ראשונה

[1] ראו הצהרת זכויות האדם של האומות המאוחדות (באנגלית)

[2] * אלבר ממי, הגזענות, 1998
קלוד לוי-שטראוס, "גזע, היסטוריה ותרבות", בתוך כתב העת "Ethics", ‏1996 (באנגלית)

ועוד

[3] קלוד לוי-שטראוס, "גזע, היסטוריה ותרבות", בתוך כתב העת "Ethics", ‏1996 (באנגלית)

[3] ראו, למשל, Barbara J. Fields, "Slavery, Race, and Ideology in the United States of America," New Left Review 181 (1990): 95-118.

[4] לפי גילוי דעת של האגודה האמריקאית של אנתרופולוגים פיזיים, "גזעים טהורים, במובן של אוכלוסיות הומוגניות מבחינה גנטית, אינם קיימים במין האנושי בימינו וגם אין הוכחה כי הם התקיימו אי פעם בעבר"

[5] ‫אלכסנדר יעקובסון, פצעי ישו והציונים, באתר הארץ, 31 במאי 2009‬

[6] סלמאן מצאלחה, הגזענות של הפעילים, באתר הארץ, 17 באפריל 2012.

[7] משרד החינוך, "לומדים זכויות" - גזענות - יחידה ראשונה

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

@@ שורה 164: / שורה 164: @@
 [[sw:Ubaguzi wa rangi]]
 [[ta:இனவாதம்]]
-[[th:เผ่าพันธุ์นิยม]]
+[[th:คตินิยมเชื้อชาติ]]
 [[tl:Rasismo]]
 [[tr:Irkçılık]]

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: קטגוריה:גזענות
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גזענות