תל שרוחן – הבדלי גרסאות
מ r2.7.3) (בוט מסיר: it:Sharuhen |
|||
| שורה 47: | שורה 47: | ||
[[de:Scharuhen]] |
[[de:Scharuhen]] |
||
[[fr:Sharouhen]] |
[[fr:Sharouhen]] |
||
[[it:Sharuhen]] |
|||
גרסה מ־00:41, 31 בינואר 2013
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיקום מפורט בישראל
פרמטרים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
תל שרוחן (תל אל-פארעה (דרום)), הוא תל בנגב הצפוני על גדתו המערבית של נחל הבשור. הזיהוי של התל עם "שרוחן" אינו ודאי. התל נמצא בסמוך למושב עין הבשור ולמרות שגובהו הוא רק כ-20 מטר מעל סביבתו, הוא בולט למרחוק באזור המישורי בו הוא נמצא. שטח התל הוא 66 דונם ועובי השכבות הארכאולוגיות בו הוא כ-14 מטר. צדדיו המזרחיים והצפוניים של התל נמצאים מעל ואדיות והם תלולים. הצד המערבי מתון מאוד וגם הצד הדרומי מאפשר גישה אל התל. בתל נתגלו שרידי ישוב מתקופות שונות והארכאולוגים סוברים, כי היישוב בתל התקיים ברציפות בין תקופת הברונזה התיכונה ובין התקופה הרומית.
ממצאים חקסוסיים מהאתר מעידים לטענת מספר חוקרים, על היותו 'שרוחן', עיר מצרית. העיר נזכרה שלוש פעמים ברשומות המצריות: סיפור גירוש החיקסוס בידי יעחמס הראשון אשר צר על שרוחן במשך שלוש שנים עד אשר הכניעה, מסע מלחמתו של תחותמס השלישי וזה של שושנק. התל שוכן בסמוך לדרך לחצי האי ערב, וכן דרך הים.
התל שימש כמצודת גבול וכתחנת דרכים וסימן באלף השני והאלף הראשון לפני הספירה את גבולו הדרום מזרחי של האזור שמרכזו היה באזור עזה. בנוסף, שימש האתר כמקום מפגש בין האוכלוסיות החקלאיות ששכנו ממערב לו ובין אלו ששכנו ממזרח לו בשטח בעל האופי המדברי [1].
שרוחן המקראית
שרוחן מופיעה כאחת הערים בנחלת שבט שמעון בספר יהושע (יהושע יט, ו). קיימת טענה כי "שלחים" (יהושע, טו, לב) ו"שערים" (דברי הימים א, ד, לא) המופיעות ברשימות אחרות של ערי נחלת שבט שמעון, הן שמות אחרים לעיר שרוחן.
החפירות וזיהוי האתר
פלינדרס פיטרי, מאבות המחקר הארכאולוגי של ארץ ישראל, היה הראשון בחוקרי האתר. פיטרי חפר באתר בשנים 1928-1930, כשליח בית הספר הבריטי לארכאולוגיה במצרים, ופרסם את ממצאיו בשנת 1930. חלק נוסף בממצאי האתר, מאותה החפירה, נתפרסם בשנת 1932 בידי מקדונלד, סטרקי והארדינג. שני הדו"חות (שנתפסרמו תחת השם Beth-Pelet I - II) עסקו באתרים הקדומים שבתחתית התל, בבתי הקברות והחפירות בדרום וצפון התל. פיטרי זיהה את האתר כבית-פלט (יהושע, ט"ו, כ"ז), לפי אטימולוגיה משובשת של שמו הערבי של התל, כאשר משמעות השם היא 'תל חורבות גבוה' ותו לא.
לטענת מרבית החוקרים, ויליאם פ. אולברייט הסיר את לוט הערפל אשר הניח פיטרי, בתיאורו את האתר כבית פלט. אולברייט גרס כי האתר הוא משכן העיר המצרית הקדומה שרוחן. אולם קביעת אלברייט לא מבוססת על ממצאים מוצקים. לאחרונה העלה נדב נאמן סברה מבוססת בדבר היות העיר 'שׁוּר' התנ"כית. בשנים 1999 - 2002 התקיימו באתר חפירות מחודשות, בידי שליחי אוניברסיטת בן-גוריון וקרן קליירמונט בראשות גונר להמן. החברים במשלחת חפרו כ-300 בורות, בקוארדינטות מפוזרות לאורך התל. החפירות עזרו במיפוי וסידור מערך היישובים וגודל התל בתקופות השונות. נראה שמקור המים לתל היה בגב מים גדול הנמצא בנחל הבשור לרגלי התל ואשר נמצא כיציב באספקת מים בתצפיות שנערכו במשך עשרות שנים.[2] כיום גורסים חלק מהחוקרים כי שרוחן הקדומה נמצאת למעשה בתל אל-עג'ול, הנמצא סמוך לעזה בשפכו של נחל הבשור. ראשון החוקרים שהציע זאת, היה אהרון קמפינסקי ב-1974. אנסון רייני הציע לזהות את שרוחן עם תל הרור [3]
פארעה II
ממזרח לתל, על שלוחה מעבר לנחל הבשור, נתגלה אתר מהתקופה הפלאוליתית התיכונה. האתר נתגלה ב-1972 בסקר שנערך על ידי משלחת בריטית וכבר בעת גילויו נמצא שנשתמר במצב טוב הודות לכך שכוסה בשכבת אבק עבה שהפכה לחרסית. משלחת הסקר העניקה לאתר את השם "פארעה II". בשנים 1976-1978 חפרה באתר משלחת מטעם אוניברסיטת בן-גוריון בראשות יצחק גלעד ותיארכה את הממצאים לכבני 50,000 שנה לערך. באתר נמצאו שני מפלסי חיים שהעידו על נטישה זמנית של האתר ושיבה אליו. כמו כן, נתגלו באתר כלי צור רבים, שברי עצמות בעלי חיים (סוסיים, שור הבר, גמל ובובאל איילי) ושרידי פחם. לא נתבררה השאלה האם מדובר באתר בסיס או באתר חנייה של ציידים. כמו כן, הואיל ולא נמצאו שרידי עצמות אדם באתר, לא נתבררה זהות מין האדם ששהה בו.[4]
לקריאה נוספת
- יעל ישראלי, "פארעה, תל (דרום)", האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל, כרך ד' ע' 1296-1293, בעריכת אפרים שטרן, איילת לוינזון-גלבוע, יוסף אבירם, 1992 , כרטא, ירושלים, 1992.
- Far'ah, Tall al, Encyclopedia Britannica 2004 Deluxe Edition.
קישורים חיצוניים
 |
- שרוחן (תל פארעה דרום) באתר "עידן התנ"ך"
- אתר החפירות הרשמי, מטעם אוניברסיטת בן-גוריון
- מקומות בתנ"ך, נחל הבשור
- שרוחן העתיקה
- אתר רשות העתיקות, חפירות חדשות בתל אל-פרעה דרום
הערות שוליים
- ^ גונר להמן, המגמה לארכאולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, חפירות חדשות בתל אל-פרעה דרום, אתר רשות העתיקות [1]
- ^ דן גזית, משעול המים בתל שרוחן, ככה זה מס' 85, עמ' 26, 4 בינואר 2011
- ^ רן שפירא, בצאת ההיקסוס ממצרים, הארץ, 2/4/07 [2]
- ^ דן גזית, הצצה נדירה לעבר הרחוק, ככה זה, ביטאון מועצה אזורית אשכול, גיליון 71 , 3 בנובמבר 2009, עמ' 20