שעשועי לשון – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
AnselmiJuan (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
מ סקריפט החלפות ([[קובץ:, |ממוזער), הגהה, ויקינתונים
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:A simple crossword.png|ממוזער|250px|שמאל|[[תשבץ]] לא פתור]]
[[תמונה:A simple crossword.png|ממוזער|250px|שמאל|[[תשבץ]] לא פתור]]
[[File:JarnacTube.jpg|thumb|250px|[[משחק]] לשוני המצריך הרכבה של [[מילה (בלשנות)|מילים]] מאותיות]]
[[קובץ:JarnacTube.jpg|ממוזער|250px|[[משחק]] לשוני המצריך הרכבה של [[מילה (בלשנות)|מילים]] מאותיות]]


'''שעשועי לשון''' ו'''משחקי מילים''' הם מגוון השימושים הנעשים ב[[שפה]] לשם שעשוע, תוך ניצול סגולותיה של השפה. שעשועי לשון ומשחקי מילים משמשים לא רק לשם שעשוע אלא גם כאמצעי ספרותי ב[[שירה]] או ב[[פרוזה]].
'''שעשועי לשון''' ו'''משחקי מילים''' הם מגוון השימושים הנעשים ב[[שפה]] לשם שעשוע, תוך ניצול סגולותיה של השפה. שעשועי לשון ומשחקי מילים משמשים לא רק לשם שעשוע אלא גם כאמצעי ספרותי ב[[שירה]] או ב[[פרוזה]].
שורה 6: שורה 6:
שעשועי לשון עיקריים הם:
שעשועי לשון עיקריים הם:


* [[תשבץ]]: ללא ספק שעשוע הלשון הנפוץ ביותר. תשבץ רגיל מתבסס על אוצר המילים של הפותר ועל הידע שלו. [[תשבץ היגיון]] מתבסס יותר על וירטואוזיות לשונית של המחבר ושל הפותר, משום שהגדרותיו מרומזות.
* [[תשבץ]]: שעשוע הלשון הנפוץ ביותר. תשבץ רגיל מתבסס על אוצר המילים של הפותר ועל הידע שלו. [[תשבץ היגיון]] מתבסס יותר על וירטואוזיות לשונית של המחבר ושל הפותר, משום שהגדרותיו מרומזות.
* [[חידות לשוניות]]: חידות המעמידות במבחן את יכולתו הלשונית של הפותר ואת אוצר המילים שלו, כמו גם את חריפותו.
* [[חידות לשוניות]]: חידות המעמידות במבחן את יכולתו הלשונית של הפותר ואת אוצר המילים שלו, כמו גם את חריפותו.
:דוגמה: '''קפד ראשו''' - לוקחים מילה, מורידים את האות הראשונה שלה ומקבלים מילה אחרת, למשל: פרח סתווי, קפד ראשו - בעל חיים איטי, תשובה: [[חצב]] - [[צב]].
:דוגמה: '''קפד ראשו''' - לוקחים מילה, מורידים את האות הראשונה שלה ומקבלים מילה אחרת, למשל: פרח סתווי, קפד ראשו - בעל חיים איטי, תשובה: [[חצב]] - [[צב]].
שורה 25: שורה 25:
==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
* Tony Augarde, '''The Oxford Guide to Word Games''', OUP, 1984
* Tony Augarde, '''The Oxford Guide to Word Games''', OUP, 1984

==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.dorbanot.com/ 'דורבנות', אתר המוקדש לחידושי מילים וחידודי לשון]
* [http://www.dorbanot.com/ 'דורבנות', אתר המוקדש לחידושי מילים וחידודי לשון]
* [http://www.odmila.co.il/ 'עוד מילה', אתר משחקי מילים בסגנון "שבץ נא"]
* [http://www.odmila.co.il/ 'עוד מילה', אתר משחקי מילים בסגנון "שבץ נא"]

{{קצרמר|בלשנות}}

[[קטגוריה:שעשועי לשון|*]]
[[קטגוריה:שעשועי לשון|*]]
[[קטגוריה:בלשנות]]
[[קטגוריה:בלשנות]]
[[קטגוריה:חידות]]
[[קטגוריה:חידות]]
{{נ}}
{{נ}}
{{קצרמר|בלשנות}}

[[de:Buchstabenspiel]]
[[en:Word game]]
[[es:Juego de palabras]]
[[fr:Jeu de lettres]]
[[nl:Woordspel]]

גרסה מ־16:27, 1 בפברואר 2013

תשבץ לא פתור
משחק לשוני המצריך הרכבה של מילים מאותיות

שעשועי לשון ומשחקי מילים הם מגוון השימושים הנעשים בשפה לשם שעשוע, תוך ניצול סגולותיה של השפה. שעשועי לשון ומשחקי מילים משמשים לא רק לשם שעשוע אלא גם כאמצעי ספרותי בשירה או בפרוזה.

שעשועי לשון עיקריים הם:

  • תשבץ: שעשוע הלשון הנפוץ ביותר. תשבץ רגיל מתבסס על אוצר המילים של הפותר ועל הידע שלו. תשבץ היגיון מתבסס יותר על וירטואוזיות לשונית של המחבר ושל הפותר, משום שהגדרותיו מרומזות.
  • חידות לשוניות: חידות המעמידות במבחן את יכולתו הלשונית של הפותר ואת אוצר המילים שלו, כמו גם את חריפותו.
דוגמה: קפד ראשו - לוקחים מילה, מורידים את האות הראשונה שלה ומקבלים מילה אחרת, למשל: פרח סתווי, קפד ראשו - בעל חיים איטי, תשובה: חצב - צב.
  • פלינדרום: מילה או משפט שניתן לקרוא אותם בה במידה מימין לשמאל ומשמאל לימין והתוצאה דומה, למשל: "ילד כותב בתוך דלי", או הסיפור "עגיל זמן מזל יגע".
  • ליפוגרמה: השמטה עקבית של אות או אותיות מסוימות מתוך טקסט ספרותי.
  • אנגרמה: ערבוב סדר האותיות במילה לשם קבלת מילה חדשה. שימוש נרחב באנגרמות נעשה בהגדרות של תשבצי היגיון.
  • לשון נופל על לשון: שימוש במילים בעלות צליל דומה בסמיכות, אף כי משמעותן אינה דומה.
  • שוברי שיניים: משפטי שעשוע אשר נוצרו לשם האתגר שבהגייתם, למשל "שׂרה שׁרה שׁיר שׂמח".
  • משמעות כפולה.
  • צלילים דומים ("מלך המלח" משירו של יהודה עמיחי).
  • חריזה: שתי מילים המסתיימות בצליל דומה. נפוצה בעיקר בשירה ופזמונאות. החריזה משמשת גם כשעשועי לשון לילדים, וידועים בנושא זה ספריה של דתיה בן-דור בהם "שטוזים" (הלחם של שטויות וחרוזים).

ראו גם

לקריאה נוספת

  • Tony Augarde, The Oxford Guide to Word Games, OUP, 1984

קישורים חיצוניים

ערך זה הוא קצרמר בנושא בלשנות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

תבנית:נ