לוגיקה מתמטית – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏ראו גם: הרחבה
עריכה, הרחבה
שורה 1: שורה 1:
'''לוגיקה מתמטית''' הוא תחום ב[[מתמטיקה]], העוסק במערכות פורמליות ובדרך בה הן מקודדות מושגים אינטואיטיביים, כגון [[הוכחה]] או [[חישוביות]]. התחום הוא אחד מקבוצה של תחומים המכונים [[יסודות המתמטיקה]] משום שהם עוסקים בבסיס הפורמלי של המתמטיקה כולה.
'''לוגיקה מתמטית''' הוא תחום ב[[מתמטיקה]], העוסק במערכות פורמליות ובדרך בה הן מגלמות מושגים אינטואיטיביים, כגון [[הוכחה]] או [[חישוביות]]. התחום הוא אחד מקבוצה של תחומים המכונים [[יסודות המתמטיקה]] משום שהם עוסקים בבסיס הפורמלי של המתמטיקה כולה.
לוגיקה מתמטית עוסקת באותם חלקים של ה[[לוגיקה]] שניתן ליצור להם [[מודל מתמטי]]. בעבר נקרא התחום גם בשמות '''לוגיקה סימבולית''' (בשל עיסוקו בטענות המיוצגות בידי סמלים) או '''מטה-מתמטיקה'''. השם השני מתייחס כיום רק ל[[תורת ההוכחות]], אחד התחומים בלוגיקה מתמטית.
לוגיקה מתמטית עוסקת באותם חלקים של ה[[לוגיקה]] שניתן ליצור להם [[מודל מתמטי]]. בעבר נקרא התחום גם בשמות '''לוגיקה סימבולית''' (בשל עיסוקו בטענות המיוצגות בידי סמלים) או '''מטה-מתמטיקה'''. השם השני מתייחס כיום רק ל[[תורת ההוכחות]], אחד התחומים בלוגיקה מתמטית.


בכדי לנתח טענות, הלוגיקה המתמטית דורשת שאלו יעברו [[הצרנה]]: תרגום הטענות בשפה המדוברת (או בשפה המתמטית) לטענות בתחשיב [[ריגורוזי]] וחד משמעי - כלומר על פי חוקי התחביר הלוגי. כאשר טענות אטומיות מסומנות באותיות לטיניות או יווניות. שני התחשיבים הנפוצים הם "[[תחשיב הפסוקים]]" הבסיסי, העוסק בקשר בין ערכי האמת של טענות פשוטות ומורכבות, ו"[[תחשיב הפרדיקטים]]" המתקדם, המאפשר לטפל במבנה הפנימי של טענות ובקשר שהן מביעות בין אובייקטים לבין המושגים (פרדיקטים) החלים עליהם.
השיטה של הלוגיקה המתמטית לניתוח טענות היא כדלהלן:

# [[הצרנה]]: תרגום הטענות בשפה המדוברת לטענות בתחשיב שפה לוגי [[ריגורוזי]], נוקשה וחד משמעי - כאשר טענות אטומיות מסומנות באותיות לטיניות או יווניות. שני התחשיבים הנפוצים הם "[[תחשיב הפסוקים]]" הבסיסי ו"[[תחשיב הפרדיקטים]]" המתקדם שמאפשר לטפל גם בטענות מסוג "כל א' הוא ב'" או "קיים ג' כך ש...".
הוכחת טענות בלוגיקה מתמטית היא תהליך שבו מתחילים מאוסף של הנחות יסוד ומסיקים מהן סדרה של מסקנות עד שמגיעים לטענה המבוקשת. הסקת המסקנות מתבססת על אוסף כללי יסוד שאי אפשר להוכיח את נכונותם. כלל יסוד כזה מכונה [[אקסיומה]]. הלוגיקה המתמטית מנתחת את הטענות המוצרנות לפי ה[[אקסיומות]] ו[[כלל היסק|כללי היסק]] של המערכת. ניתוח זה של הוכחות (טיעונים המורכבים ממספר טענות) הוא לא יותר מאשר טיפול פורמלי ב[[מחרוזת (תכנות)|מחרוזות]] וניתן לביצוע במלואו, ללא מעורבות אדם, על ידי [[מחשב]]. מכיוון שטענות מורכבות שמוצרנות במלואן הן בלתי קריאות בפועל למרבית בני האדם (כולל מתמטיקאים), ישנן הוכחות שרק מחשבים יכולים לבצע בפועל. ואולם, מאותה סיבה, הוכחת [[משפט (מתמטיקה)|משפטים]] מתמטיים רבים עדיין נעשית על ידי מתמטיקאים בשפה שהיא שילוב בין השפה היום-יומית לנוסחאות מתמטיות והצרנה לוגית חלקית.
# ניתוח הטענות המוצרנות לפי [[אקסיומות הלוגיקה]] ("כללי המשחק"): עקרונות יסוד, כללי גרירה ו[[כלל היסק|כללי היסק]] (כללי היקש). שלב זה הוא לא יותר מאשר טיפול פורמלי ב[[מחרוזת (תכנות)|מחרוזות]] וניתן לביצוע במלואו, ללא מעורבות אדם, על ידי מחשב.



כך לדוגמה, את הטענות "כשאני שבע אני מאושר" ו"כשאני מאושר אני פוצח בשיר" ניתן לכתוב כך:
כך לדוגמה, את הטענות "כשאני שבע אני מאושר" ו"כשאני מאושר אני פוצח בשיר" ניתן לכתוב כך:
שורה 19: שורה 20:
ומכאן אנחנו מסיקים שהטענה "כשאני שבע אני פוצח בשיר" נכונה.
ומכאן אנחנו מסיקים שהטענה "כשאני שבע אני פוצח בשיר" נכונה.


הוכחת טענות בלוגיקה מתמטית היא תהליך שבו מתחילים מאוסף של הנחות יסוד ומסיקים מהן סדרה של מסקנות עד שמגיעים לטענה המבוקשת. הסקת המסקנות מתבססת על אוסף כללי יסוד שאי אפשר להוכיח את נכונותם אבל מניחים שהם נכונים. כלל יסוד כזה מכונה [[אקסיומה]].

תהליך הוכחה [[ריגורוזי]] מלא בלוגיקה פורמלית כולל את [[הצרנה|הצרנת]] הטענות ל[[תחשיב שפה]] לוגי בעלי כללי דקדוק חד-משמעיים ואז ניתוחן לפי כללי היסק מוגדרים מראש ובדיקת תקפות המעברים. בדיקת תקפות המעברים היא אידאלית עבור [[מחשב]]. מכיוון שטענות שמוצרנות במלואן הן בלתי קריאות בפועל למרבית בני האדם (כולל מתמטיקאים), הוכחת [[משפט (מתמטיקה)|משפטים]] עדיין נעשית על ידי מתמטיקאים בשפה שהיא שילוב בין השפה היום-יומית לנוסחאות מתמטיות והצרנה לוגית חלקית.


== ראו גם ==
== ראו גם ==

גרסה מ־19:43, 3 בפברואר 2013

לוגיקה מתמטית הוא תחום במתמטיקה, העוסק במערכות פורמליות ובדרך בה הן מגלמות מושגים אינטואיטיביים, כגון הוכחה או חישוביות. התחום הוא אחד מקבוצה של תחומים המכונים יסודות המתמטיקה משום שהם עוסקים בבסיס הפורמלי של המתמטיקה כולה. לוגיקה מתמטית עוסקת באותם חלקים של הלוגיקה שניתן ליצור להם מודל מתמטי. בעבר נקרא התחום גם בשמות לוגיקה סימבולית (בשל עיסוקו בטענות המיוצגות בידי סמלים) או מטה-מתמטיקה. השם השני מתייחס כיום רק לתורת ההוכחות, אחד התחומים בלוגיקה מתמטית.

בכדי לנתח טענות, הלוגיקה המתמטית דורשת שאלו יעברו הצרנה: תרגום הטענות בשפה המדוברת (או בשפה המתמטית) לטענות בתחשיב ריגורוזי וחד משמעי - כלומר על פי חוקי התחביר הלוגי. כאשר טענות אטומיות מסומנות באותיות לטיניות או יווניות. שני התחשיבים הנפוצים הם "תחשיב הפסוקים" הבסיסי, העוסק בקשר בין ערכי האמת של טענות פשוטות ומורכבות, ו"תחשיב הפרדיקטים" המתקדם, המאפשר לטפל במבנה הפנימי של טענות ובקשר שהן מביעות בין אובייקטים לבין המושגים (פרדיקטים) החלים עליהם.

הוכחת טענות בלוגיקה מתמטית היא תהליך שבו מתחילים מאוסף של הנחות יסוד ומסיקים מהן סדרה של מסקנות עד שמגיעים לטענה המבוקשת. הסקת המסקנות מתבססת על אוסף כללי יסוד שאי אפשר להוכיח את נכונותם. כלל יסוד כזה מכונה אקסיומה. הלוגיקה המתמטית מנתחת את הטענות המוצרנות לפי האקסיומות וכללי היסק של המערכת. ניתוח זה של הוכחות (טיעונים המורכבים ממספר טענות) הוא לא יותר מאשר טיפול פורמלי במחרוזות וניתן לביצוע במלואו, ללא מעורבות אדם, על ידי מחשב. מכיוון שטענות מורכבות שמוצרנות במלואן הן בלתי קריאות בפועל למרבית בני האדם (כולל מתמטיקאים), ישנן הוכחות שרק מחשבים יכולים לבצע בפועל. ואולם, מאותה סיבה, הוכחת משפטים מתמטיים רבים עדיין נעשית על ידי מתמטיקאים בשפה שהיא שילוב בין השפה היום-יומית לנוסחאות מתמטיות והצרנה לוגית חלקית.


כך לדוגמה, את הטענות "כשאני שבע אני מאושר" ו"כשאני מאושר אני פוצח בשיר" ניתן לכתוב כך:

כאשר A משמעותו "אני שבע", B משמעותו "אני מאושר" ו-C משמעותו "אני פוצח בשיר" ואילו החץ () משמעותו היא שאמיתות הטענה בצד שמאל של החץ תגרור את אמיתות הטענה בצד ימין של החץ. כלומר, 1 פירושו "אם אני שבע אז אני מאושר" ו-2 פירושו "אם אני מאושר אז אני פוצח בשיר".

הלוגיקה המתמטית מעניקה כללים בעזרתם ניתן להסיק טענות חדשות מתוך טענות קיימות. לדוגמה, משני הביטויים למעלה ניתן להסיק באמצעות כלל הטרנזיטיביות כי:

ומכאן אנחנו מסיקים שהטענה "כשאני שבע אני פוצח בשיר" נכונה.


ראו גם

קישורים חיצוניים