בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה – הבדלי גרסאות
הורדת טענות פרסומיות |
תבנית עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{עריכה|הערך כתוב כפרסומת}} |
|||
[[קובץ:Samlogo.jpg|שמאל|ממוזער|לוגו בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה. ציור של [[איוון שוובל]] בהשראת סרטו של סם שפיגל "חופי הכרך"]] |
[[קובץ:Samlogo.jpg|שמאל|ממוזער|לוגו בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה. ציור של [[איוון שוובל]] בהשראת סרטו של סם שפיגל "חופי הכרך"]] |
||
'''בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה''', [[ירושלים]], מיסוד [[משרד החינוך והתרבות]] ו[[הקרן לירושלים]], נוסד ב-[[1989]]. בית הספר נקרא בתחילת דרכו "בית הספר לקולנוע ירושלים", ומשנת [[1996]] הוא נושא את שמו של ה[[מפיק (קולנוע)|מפיק]] ה[[יהודי]] האמריקאי זוכה האוסקרים [[סם שפיגל]], בעקבות החלטת משפחתו לתרום מעזבונו מדי שנה לבית הספר. |
'''בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה''', [[ירושלים]], מיסוד [[משרד החינוך והתרבות]] ו[[הקרן לירושלים]], נוסד ב-[[1989]]. בית הספר נקרא בתחילת דרכו "בית הספר לקולנוע ירושלים", ומשנת [[1996]] הוא נושא את שמו של ה[[מפיק (קולנוע)|מפיק]] ה[[יהודי]] האמריקאי זוכה האוסקרים [[סם שפיגל]], בעקבות החלטת משפחתו לתרום מעזבונו מדי שנה לבית הספר. |
גרסה מ־04:25, 11 בפברואר 2013
בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה, ירושלים, מיסוד משרד החינוך והתרבות והקרן לירושלים, נוסד ב-1989. בית הספר נקרא בתחילת דרכו "בית הספר לקולנוע ירושלים", ומשנת 1996 הוא נושא את שמו של המפיק היהודי האמריקאי זוכה האוסקרים סם שפיגל, בעקבות החלטת משפחתו לתרום מעזבונו מדי שנה לבית הספר.
בבית הספר, הממוקם באזור התעשייה תלפיות, לומדים כ-160 תלמידים בשלושה מסלולי לימוד:
- המסלול המלא – המכשיר תלמידים לבימוי, תסריטאות, צילום, עריכה והפקה.
- מסלול תסריטאות - המכשיר תלמידים לכתיבה לקולנוע ולטלוויזיה.
- מסלול הפקה יוזמת – המכשיר תלמידים להפקה בתחומי המדיה השונים.
בית הספר הנו עמותה רשומה ללא מטרת רווח. יו"ר הוועד המנהל הוא גלעד שר ומנהל בית הספר מאז הקמתו הוא רנן שור.
עד כה סיימו את לימודיהם בבית הספר כ-520 תלמידים.
היסטוריה
הקמת בית הספר
בדצמבר 1988 פרץ מרד סטודנטים במגמה לקולנוע בבית הספר בית צבי ברמת-גן, שהיה אז לבית הספר לקולנוע היחיד שזכה לתמיכת משרד החינוך והתרבות. תלמידי המגמה לקולנוע טענו שבבית צבי קיימת העדפה מובנית למסלול למשחק, ודרשו אוטונומיה ניהולית למגמת הקולנוע. שר החינוך והתרבות, יצחק נבון, הקים ועדה ציבורית שתמכה עקרונית בעמדת הסטודנטים, והחליט, יחד עם ראש מנהל התרבות דאז, אבנר שלו, להקים בית ספר עצמאי, ראשון מסוגו בישראל, לקולנוע ולטלוויזיה, שינוהל על ידי יוצרי קולנוע, ולשם כך פנה לראשי ערים מרכזיות בישראל.
ראש עיריית ירושלים, טדי קולק, ומנהלת הקרן לירושלים, רות חשין, ראו בכך חלון הזדמנויות "להביא את הים לירושלים" כלשונם, התחייבו להעמיד תקציבים הדדיים מול המדינה, וביוני 1989 הוחלט על הקמת בית הספר בירושלים. ביולי 1989 פנתה רות חשין לבמאי רנן שור בהצעה להקים את בית הספר, במגמה לפתוח את שעריו כבר עם תחילת שנת הלימודים האקדמית המיידית – נובמבר 1989.
הקמת בית הספר בירושלים הרחוקה מתעשיית הקולנוע המרוכזת בגוש דן, עוררה התנגדות עזה של אנשי וגופי קולנוע רבים, שטענו כי בתי-ספר לקולנוע צריכים להיות ממוקמים סמוך למוקד ההתרחשויות של התעשייה, ולפיכך הסיכויים להקמתו הנאותה בירושלים קלושים.[דרוש מקור]
השנים הראשונות
מסלול הלימודים בשנים הראשונות ארך שלוש שנים וחצי. בית הספר דגל בהקניית בסיס מקצועי רחב בכל תחומי העשייה הקולנועית: כתיבה, בימוי עלילתי, בימוי תיעודי, צילום, הפקה, עריכה, הקלטה ועוד, תוך מתן חשיבות להקניית תשתית עיונית ותרבותית לתלמידיו, ותוך חתירה מתמדת למצוינות.
בשונה מבתי הספר לקולנוע שפעלו באותם ימים (החוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב ובית צבי, שמגמת הקולנוע שלו נסגרה באותה עת) בית הספר סם שפיגל פעל להגדרת הקולנוע הקצר כז'אנר, הגדיר את עצמו כ- "story telling school" ונתן חשיבות למרכזיותו של הגיבור במסגרת הסיפור והנרטיב. כמו כן, הדגיש בית הספר את מיקוד עבודת הבמאי, בפראפרזה על אמירתו של היצ'קוק: "תפקידו של הבמאי הוא לא רק לעבוד עם התסריטאי, השחקנים, הצלם, העורך והמלחין; אלא לביים את הצופה". בית ספר האיר את עבודת הבימוי כמעשה רגשי בתקופה בה הקולנוע הישראלי העלילתי היה מנותק ומרוחק מהצופה הישראלי, ולא פנה אל נימי הרגש של קהלו.[דרוש מקור]
בשלוש שנותיו הראשונות, שמר בית הספר סם שפיגל על דממה תקשורתית, ולא הקרין את תרגיליו וסרטיו הראשונים בתחרויות ובפסטיבלים, מתוך החלטה להתמקד בשלב זה בבדיקה עצמית של דרכו וסגנונו כבית ספר וכחממה קולנועית.
ב-1992/3 הציג בית הספר לראשונה, במסגרת פסטיבל הקולנוע ירושלים וסדרת ערבי גמר בסינמטקים השונים, כשלושים מסרטי תלמידיו – סרטי ביכורים וסרטי גמר של המחזור הראשון. הקהילה הקולנועית המקומית והעיתונות הופתעו מסגנונם השונה של סרטי בית הספר, וציינו את בית הספר וסרטיו לשבח (בתחרות הסרט הישראלי הקצר זכו סרטיו ב-12 מתוך 13 פרסים). הסרט הבולט באסופת הסרטים הראשונה, היה "חשבון טלפון" של הבמאי אוהב פלנץ, שסגנונו הקאמפי היה חדשני ועורר תשומת לב רבה, והפך לשם נלווה לסרטי בית הספר בתחילת דרכו.
סרטי התלמידים והבוגרים בשנים 1993 - 2005 הוקרנו בערוץ 2, במשבצת השידור "קצר בחצות" שיועדה במיוחד למטרה זאת.
בוגרי המחזור הראשון והשני של בית הספר, נהנו מקליטה מהירה בתעשיית הטלוויזיה, בין היתר הודות להקמתו של הערוץ השני באותה עת, ולהתפתחות שידורי הכבלים במקביל. כך למשל, דוד אופק ויוסי מדמוני, בוגרי המחזור הראשון של בית הספר, קיבלו הזדמנות שנה לאחר גמר לימודיהם, ליצור את הסדרה "בת ים ניו יורק" עבור הזכיינית "קשת".
ביולי 1993 הקרין בית הספר את סרטיו בפסטיבל הקולנוע ירושלים, וצוות השופטים, שכלל את הקולנוען הסרבי דושאן מאקבייב, מבקר הקולנוע דייוויד רובינסון, מנהלת פסטיבל הסרטים של לונדון שילה וויטאקר, המפיק הבריטי מרק שיבאס, והשחקן חיים טופול, העניק לסרטי בית הספר ציון מיוחד לשבח והבהיר כי כלל סרטי בית הספר שהוגשו לתחרות אכן אוניברסליים בשפתם וניחנו בפוטנציאל בינלאומי. בעקבות כל, הקים בית הספר ב-1994 מחלקה מיוחדת להפצת סרטי בית הספר בחו"ל, בפסטיבלים ובתחרויות בינלאומיות.
בנובמבר 1996 זכה בית הספר ברטרוספקטיבה ראשונה במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק. בערב הפתיחה שינה בית הספר את שמו מבית הספר לקולנוע ולטלוויזיה, ירושלים, לבית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה, ירושלים. לארי קארדיש, האוצר הראשי של המוזיאון, אמר בנאומו על סרטי בית הספר: "ביה"ס לקולנוע בירושלים אכן היה בשבילי תגלית... הסרטים נראו עשויים כאילו בלי מאמץ, שהם מעוגנים בצורה טבעית במציאות החברתית, ושהם מלאי תובנה פסיכולוגית עמוקה... ביה"ס מנתב את הקולנוע הישראלי לכיוון חדש ומרגש. רוחו החוצה גבולות ונוכחותם המבורכת של סרטיו מפיחה חיים בזירת הקולנוע הבינלאומי".
התפתחות בית הספר
בתחילת דרכו, בשנים 1991-1992, פיתח בית הספר מסלול לימודי קיץ לכתבי טלוויזיה, בהנהלת חיים יבין ורנן שור. הקורס פעל במתכונת לימודים של 6 שבועות אינטנסיביים, בתנאי הדמיה למערכת אולפן טלוויזיה, בשיתוף פעולה בין עיתונאים לתלמידי בית הספר, ובשידור יומי של מהדורות טלוויזיה במעגל פנימי.
באמצע שנות ה-90, לאור מבחן קליטתם של בוגריו הראשונים בתעשייה, בית הספר החליט להעמיק בהתמחויות המקצועיות השונות לצד שאיפת מרבית בוגריו לעסוק בבימוי, וכן האריך את משך זמן הלימודים משלוש שנים וחצי לארבע שנים וחצי. כמו כן, מבחן ההשתלבות בתעשייה הוביל לתובנה כי בארץ קיים מספר מצומצם יחסית של תסריטאים שאינם במאים, וכן את מספרם הדל של מפיקים יזמים בתחומי הקולנוע והטלוויזיה.
ב-1999 הוקם מסלול לתסריטאים, בתוכנית לימודים של שנתיים, המנסה ליצור הדמיה לשיתוף פעולה בין תסריטאים לבמאים, ומעמיקה בלימוד כתיבה בתחומי הטלוויזיה.
ב-2004 הוקם מסלול להפקה יוזמת, בתוכנית לימודים של שלוש שנים וחצי, שמכשירה מפיקים ליזום פרויקטים בתחומי המדיה השונים, בעבודה משותפת עם תסריטאים ובמאים, עד להפצתם בארץ ובעולם.
בדצמבר 2008 ביה"ס השיק אגף חדש – אגף בתי הקולנוע. המתחם כולל שני אולמות קולנוע.
הכרה בינלאומית
סרטים של תלמידי בית הספר מוקרנים באופן קבוע בפסטיבלים בחו"ל, ובהם: פסטיבל קאן, ברלין, ונציה, ניו יורק, טרייבקה. סרטי בית הספר זכו בכ-315 פרסים בפסטיבלי סרטים בינלאומיים. בשנת 2008 זכה הסרט "המנון" בבימויו של אלעד קידן, בוגר מחזור י"ד, בפרס הסרט הטוב ביותר בתחרות ה- CINEFONDATION, תחרות סרטי הסטודנטים של פסטיבל קאן. זו הפעם הראשונה שסרט ישראלי זוכה בתחרות זו[1].
לבית הספר נערכו עד כה כ-170 הוקרות ורטרוספקטיבות בפסטיבלים בינלאומיים בכ-50 מדינות, ובהם פסטיבלים מרכזיים דוגמת המוזיאון לאומנות מודרנית בניו יורק (1996), פסטיבל רוטרדם (1997), פסטיבל הוואנה (1999), פסטיבל מוסקבה (1999),פסטיבל ויאדוליד, ספרד (2000), פסטיבל ברלין (2004), פסטיבל מלבורן (2004), פסטיבל פיפ"א-ביאריץ (צרפת, 2004), פסטיבל האמפטונס (ניו יורק, 2005), פסטיבל ירושלים (2005), פסטיבל קלרמונט – פראנד, צרפת (2005), הנחשב ל"אולימפיאדה" של הסרט הקצר ופסטיבל סרייבו (2008).
רנן שור, מייסד ומנהל בית הספר כיהן בין בשנים 2000-2004 כנשיא ארגון בתי הספר לקולנוע של אירופה GEECT[2].
בנוסף, יזם בית הספר כינוסים בינלאומיים בתחומי הוראה שונים של הסרט הקצר בברלין, הלסינקי, פריז וברטיסלבה.
באוקטובר 2007 החל ביה"ס בפרויקט להבאת יוצרי קולנוע דגולים לישראל בשיתוף עם הסינמטקים. האורח הראשון היה דיוויד לינץ'. במרץ 2008 הביא ביה"ס לישראל את הבמאי טוד סולונדז, בנובמבר 2009 את הבמאי וים ונדרס, במאי 2011 את הבמאי היווני תיאו אנגלופולוס והסופר פול אוסטר, בינואר 2012 את התסריטאי ז'אן-קלוד קארייר ובאפריל 2012 את הצלם האמריקאי אד לחמן.
בוגרים בולטים
- ניר ברגמן, במאי ותסריטאי ("כנפיים שבורות", "בטיפול", "להוציא את הכלב", "מעורב ירושלמי");
- דוד אופק, במאי ותסריטאי ("בת ים ניו יורק", "Take away" ,"המנגליסטים", "ההרוג ה-17", "מלנומה אהובתי", "פראדיגמה", "האגדה על ניקולאי וחוק השבות");
- יוסי מדמוני, במאי ותסריטאי ("בוקר טוב אדון פידלמן", "בת ים ניו יורק", "Take away", "המנגליסטים","מלנומה אהובתי");
- עודד דוידוף, במאי פרסומות וסרטים ("מרס תורכי", "מישהו לרוץ איתו", "הכל דבש", "תמרות עשן");
- רענן אלכסנדרוביץ, במאי ותסריטאי ("מסעות ג'יימס בארץ הקודש", "הטיול הפנימי", "מרטין", "שלטון החוק");
- טלי שמש, במאית ("מועדון בית הקברות", "חלומות טלוויזיה", "זהב לבן", "היפה והשמנה" / עובדה);
- יורם זק, (עורך תוכן "האח הגדול" ובמאי "עשרת הדיברות", "החרצופים", "מונית הכסף");
- גלעד טוקטלי, במאי ראשי ("עובדה", "נקמת לרנר", "הבית ברחוב ש"ץ", "אבי לניר הקרב האחרון");
- עמרי לוי, מנהל החוג לקולנוע ב"מעלה", במאי ותסריטאי ("מיס אנטבה", "הסודות של כנרת", "איש שלג");
- חגי לפיד, עורך תוכניות טלוויזיה, תסריטאי ובמאי ("השגריר", "קחי אותי שרון", "האקדמיה לצחוק", "הגביע הקדוש", "החרצופים");
- דפנה לוין, במאית פרסומות, תסריטאית ("בטיפול"); במאית ("שלוש אצבעות" / שיעור מולדת, "בשורות טובות").
- נח סטולמן, תסריטאי ("מישהו לרוץ איתו", "אדם בן כלב", "תמרות עשן");
- יואב רועה, מפיק ("נודל", "איזה מקום נפלא", "מיס אנטבה", "ציון ואחיו", "הבודדים");
- רון גולדמן, עורך ותסריטאי ("ילדי השמש", "מסעות ג'יימס בארץ הקודש", "שלום לבן דודי", "מרטין", "תעלומת אריס סאן");
- קרן מרגלית, תסריטאית ("בטיפול"), במאית ("כל מה שיש לי", "פלפלים צהובים");
- אילן שושן, במאי ("תל אביב עיר החטאים", "איך להתחיל עם בחורה ולצאת בחיים", "נפלו על הראש");
- יואב אברמוביץ, מנהל ההפקות של קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב;
- יעל חרסונסקי, במאית סרטי תעודה ועורכת, במאית "שתיקת הארכיון";
- נדב לפיד, במאי ותסריטאי, "השוטר"
- לימור פנחסוב, במאית ועורכת סרטי תעודה ישראלים ("אמא חוזרת הביתה", "צולם על ידי יצחק" ועוד)
לקריאה נוספת
- "סינמטק", כתב עת לענייני קולנוע בהוצאת סינמטק תל אביב, גיליון 135, יולי-אוגוסט 2005. גיליון מיוחד: ביה"ס לקולנוע ולטלוויזיה ע"ש סם שפיגל בן 15.
- DVD עשרת הסרטים הנבחרים (1990-2004) בהוצאת גלובוס-יונייטד ובית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה, ירושלים.
קישורים חיצוניים
- אתר ביה"ס סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה, ירושלים
- ערוץ היו-טיוב של ביה"ס סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזה, ירושלים
- על בית הספר באתר וואלה לימודים
- יובל הימן, דר שפיגל: כך הפך החלום של רנן שור למציאות קולנועית איכותית, באתר nrg, 17/11/2009
- אבנר פיינגלרנט, רציתי לטלטל את עצמי - ראיון עם רנן שור, אוצרות דרום, 2009
- "רנן שור, אתה מרוצה מהישגי 'סם שפיגל' ?", באתר הארץ, 4/5/2010
- ראיון עם רנן שור "בקפה הפוך" בערוץ הכנסת, ספטמבר 2011
- רנן שור מעניק לרונית אלקבץ תואר עמיתת כבוד בערב גמר של מחזור י"ח, דצמבר 2011
- כתבה ב"כלכליסט" על חממת הקולנוע הבינלאומי, ירושלים, מרץ 2012
הערות שוליים
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית מרב יודילוביץ', "לא בניתי על הפרס הגדול", באתר ynet, 23 במאי 2008 - ^ רנן שור כיהן כנשיא ה-GEECT - מתוך אתר הקרן החדשה לישראל