הבשורה על-פי לוקאס – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
EmausBot (שיחה | תרומות)
מ r2.7.3) (בוט: משנה vi:Phúc âm Luca‏ ← vi:Phúc Âm Luca
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{הברית החדשה}}
'''הבשורה על פי לוקאס''' (ביוונית: Κατά Λουκάν) היא אחת מארבע ה[[בשורות]] ב[[הברית החדשה|ברית החדשה]]. בשורה זו מופיעה שלישית בבשורות, והיא הארוכה מביניהן. כמו שאר [[הברית החדשה]], הבשורה נכתבה ב[[יוונית]]. [[קהל יעד|קהל היעד]] שלו בדומה ל[[הבשורה על-פי מרקוס|מרקוס]] הוא לא-יהודים (שלא כמו [[הבשורה על-פי מתי|מתי]]), והוא מבטיח שהנצרות היא דת בינלאומית ולא כת יהודית.
'''הבשורה על פי לוקאס''' (ביוונית: Κατά Λουκάν) היא אחת מארבע ה[[בשורות]] ב[[הברית החדשה|ברית החדשה]]. בשורה זו מופיעה שלישית בבשורות, והיא הארוכה מביניהן. כמו שאר [[הברית החדשה]], הבשורה נכתבה ב[[יוונית]]. [[קהל יעד|קהל היעד]] שלו בדומה ל[[הבשורה על-פי מרקוס|מרקוס]] הוא לא-יהודים (שלא כמו [[הבשורה על-פי מתי|מתי]]), והוא מבטיח שהנצרות היא דת בינלאומית ולא כת יהודית.


שורה 24: שורה 23:
== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

{{הברית החדשה}}


[[קטגוריה:הברית החדשה]]
[[קטגוריה:הברית החדשה]]

גרסה מ־12:28, 14 בפברואר 2013

הבשורה על פי לוקאס (ביוונית: Κατά Λουκάν) היא אחת מארבע הבשורות בברית החדשה. בשורה זו מופיעה שלישית בבשורות, והיא הארוכה מביניהן. כמו שאר הברית החדשה, הבשורה נכתבה ביוונית. קהל היעד שלו בדומה למרקוס הוא לא-יהודים (שלא כמו מתי), והוא מבטיח שהנצרות היא דת בינלאומית ולא כת יהודית.

תוכן הבשורה

הבשורה על פי לוקאס מספרת את סיפור לידתו הפלאית של ישו, ריפוי החולים שלו, המשלים שלו, הפסיון של ישו (מסע הייסורים והצליבה), תחייתו ועלייתו השמימה. סיפור הולדת ישו מופיע רק בבשורה על פי לוקאס ובבשורה על פי מתי. כמו כן רק בשתי בשורות אלו מופיע אילן היוחסין של ישו, המתייחס לדוד המלך, אולם אין שני האילנות זהים זה לזה.

לוקאס הוא היחיד מבין הבשורות עם הקדמה רשמית שבה מסביר העורך את המתודולוגיה והמטרה שלו. הוא מוסר שרבים לפניו כבר סידרו את המאורעות בדיוק כפי שנמסרו בתחילה מפי עדי ראייה, ומוסיף שאחר שחקר את הדברים משורשם החליט גם הוא לסדר את הדברים בשביל תאופילוס, כדי שתאופילוס יידע את אמיתות הדברים שהוא לימד. (לוקאס 1:1-4)

הטקסט כולל גם משלים נוצרים דוגמת האיש העשיר ואלעזר.

עריכה

קיימת הסכמה רחבה בין החוקרים שהעורך של לוקאס הוא שכתב את מעשי השליחים.[1]

העורך התכוון לתת תיאור היסטורי [2] ולהסביר את המשמעות התאולוגית של ההיסטוריה.[3] מטרת העורך הייתה לצייר את הנצרות כקדושה, ראויה להערכה, שומרת חוק ובינלאומית. [4]

ישנם חוקרים המחזיקים בתפיסה המסורתית שלוקאס מבוסס על מתי. אולם רוב החוקרים מקבלים את "היפותזת שני המקורות" הטוענת שהעורך, שייתכן שהיה נוצרי נוכרי, התבסס חלקית על הבשורה על-פי מרקוס ועל מסמך נוסף שאבד (המכונה "מסמך ה-Q"), ומתארכים אותו בין שנת 80 לשנת 90 לספירה. מעט חוקרים מתארכים אותו לזמן מוקדם יותר. מרקיון השתמש בבשורה זו (בשנת 144 בערך), אולם הוא כינה אותה "הבשורה של האדון".[5]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Udo Schnelle, The History and Theology of the New Testament Writings, p. 259.
  2. ^ N. B. Stonehouse, The Witness of Luke to Christ (1951), pp. 24-45; H. J. Cadbury, The Beginnings of Christianity II, 1922, pp. 489-510; R. Bauckham, Jesus and the Eyewitnesses (Eerdmans, 2006).
  3. ^ Donald Guthrie, New Testament Introduction (Leicester, England: Apollos, 1990), p. 107.
  4. ^ Harris, Stephen L., Understanding the Bible. Palo Alto: Mayfield. 1985.
  5. ^ 1911 Encyclopedia Britannica: Marcion: "The distinctive teaching of Marcion originated in a comparison of the Old Testament with the gospel of Christ and the theology of the apostle Paul. ... This he did by setting aside the spurious gospels, purging the real gospel (the Gospel of Luke) from supposed judaizing interpolations, and restoring the true text ...