אמנת וינה בדבר דיני אמנות, 1969 – הבדלי גרסאות
Cat-a-lot: העביר מקטגוריה:חוזים והסכמים בינלאומיים לקטגוריה:חוזים והסכמים במאה ה-20 |
Cat-a-lot: העביר מקטגוריה:וינה לקטגוריה:וינה: היסטוריה |
||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
[[קטגוריה:חוזים והסכמים במאה ה-20]] |
[[קטגוריה:חוזים והסכמים במאה ה-20]] |
||
[[קטגוריה:משפט בינלאומי פומבי]] |
[[קטגוריה:משפט בינלאומי פומבי]] |
||
[[קטגוריה:וינה]] |
[[קטגוריה:וינה: היסטוריה]] |
||
{{נ}} |
{{נ}} |
||
גרסה מ־22:50, 19 בפברואר 2013
.png)
אמנת וינה בדבר דיני אמנות 1969 המכונה גם אמנת האמנות התקבלה ב-22 במאי 1969 ולמעשה הגדירה וניסחה מחדש כללים שהיו חלק מהמשפט הבינלאומי המנהגי. האמנה נכנסה לתוקף לאחר אשרורה על ידי שלושים וחמש מדינות ב-27 בינואר 1980. העבודה על ניסוח האמנה החלה על ידי נציבות החקיקה הבינלאומית (International Law Commission) של ארגון האו"ם בשנת 1949 והנציבות סיימה עבודתה בשנת 1969 בדיון של האו"ם שנערך בשני מושבים בעיר וינה שבאוסטריה.
אף שרק 108 מדינות אשררו את האמנה עד היום (ישראל אינה נמנת על המדינות שאישררו), האמנה הפכה למעשה למנהג בינלאומי המחייב את כל מדינות העולם.
האמנה חלה רק על אמנות בכתב שנכרתו בין מדינות, ואינה חלה על אמנות בין מדינות לבין ארגונים בינלאומיים או בין ארגונים בינלאומיים לבין עצמם. הכללים החלים על אמנות שארגונים בינלאומיים צד להם נקבעו באמנת וינה משנת 1986 בדבר אמנות בין מדינות לארגונים בינלאומיים ובין ארגונים בינלאומיים לבין עצמם.