תקופת האבות – הבדלי גרסאות
מ שוחזר מעריכות של 85.65.210.248 (שיחה) לעריכה האחרונה של משתמש כבד |
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q1145937 |
||
| שורה 49: | שורה 49: | ||
{{קצרמר|יהדות}} |
{{קצרמר|יהדות}} |
||
[[en:Patriarchal age]] |
|||
גרסה מ־18:59, 26 בפברואר 2013
| היסטוריה של עם ישראל | |
|---|---|
|
תקופת האבות היא תקופה מקראית, בין הולדת אברהם (לפי מדרש סדר עולם בא'תתקמ"ח - 1812 לפנה"ס)[1] ובין פטירתו של יעקב, לפי המדרש בשנת 1507 לפנה"ס.
האבות, אבות האומה ואימותיה, שעל שמם נקראת תקופה זו, הם שלושת האבות וארבע האמהות: אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ורחל ולאה - המהווים את ראשיתם של הדת היהודית, העם היהודי ואמונת הייחוד, לפי המסופר בספר בראשית. הקבצה אחרת שלהם היא שלושת האבות: אברהם, יצחק ויעקב, וארבע האמהות: שרה, רבקה, רחל ולאה. אף שבלהה וזלפה ילדו ליעקב ילדים שמהם נולדו אחדים משנים-עשר השבטים, אין הן נכללות באמהות האומה, משום שהיו שפחות. עם זאת, במספר מקורות משמשים ראשי התיבות "ברזל" לציין את נשות יעקב: בלהה, רחל, זלפה ולאה כקבוצה אחת.
על פי המקרא, אלוהים התגלה לאבות, סייע להם וכיוון אותם בדרכם, ואף הבטיח להם שיבחר בזרעם כעם סגולה שיירש את ארץ כנען. על-פי המסורת וכמתואר בספר בראשית, האבות והאמהות קבורים במערת המכפלה בחברון, מלבד רחל שנקברה בדרך לבית לחם, בקבר רחל.
בתחילת תקופת האבות, על פי המסופר בתנ"ך, עם עזיבת אברהם את חרן והליכתו לארץ ישראל, היה אברהם לבדו בעולם, ללא ילדים. בסיומה, מנה עם ישראל שבעים נפש בתוספת נשי בני יעקב. תקופת האבות מסופרת בחומש בראשית.
אישים מתקופת האבות
ערך מורחב – עץ משפחה של דמויות מקראיות
- אברהם ושרה
- יצחק ורבקה
- יעקב, לאה ורחל, והשפחות בלהה וזלפה
- בני יעקב, שהם אבותיהם של שנים עשר השבטים
- משה, אהרן ומרים הנביאה
ראו גם
קישורים חיצוניים
- תבנית:אתרישיבה
- הערך "האבות", באתר ויקישיבה
- פעילויות על סיפורי האבות, באתר מקראגשר
הערות שוליים
- ^ תיקון לתיארוך זה ראו בהשנים החסרות.
