מחקר איכותני – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קטגוריה
Legobot (שיחה | תרומות)
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q839486
שורה 76: שורה 76:
[[קטגוריה:פילוסופיה של המדע]]
[[קטגוריה:פילוסופיה של המדע]]
[[קטגוריה:שיטות מחקר במדעי החברה]]
[[קטגוריה:שיטות מחקר במדעי החברה]]

[[en:Qualitative research]]
[[ar:بحث نوعي]]
[[az:Keyfiyyət tədqiqatı metodları]]
[[cs:Kvalitativní výzkum]]
[[cy:Ymchwil ansoddol]]
[[da:Kvalitativ analyse]]
[[de:Qualitative Sozialforschung]]
[[es:Investigación cualitativa]]
[[et:Kvalitatiivsed uurimismeetodid]]
[[fi:Laadullinen tutkimus]]
[[fr:Méthodes qualitatives]]
[[hi:गुणात्मक अनुसंधान]]
[[hr:Kvalitativno istraživanje]]
[[id:Penelitian kualitatif]]
[[is:Eigindlegar rannsóknir]]
[[ja:定性的研究]]
[[ko:질적 연구]]
[[lt:Kokybinis tyrimas]]
[[nn:Kvalitativ observasjon]]
[[sv:Kvalitativ forskning]]
[[te:గుణాత్మక పరిశీలన]]
[[zh:質性研究]]

גרסה מ־00:48, 27 בפברואר 2013

מחקר איכותני הוא שיטת מחקר במדעים, כגון מדעי החברה ומדעי הרוח. מובן שכיח למונח הוא התבוננות בהתנהגות האנושית במטרה להבין אותה; ובמובנו המצומצם הוא כינוי לסוגי המחקר שאינם משתמשים בנתונים מספריים ובניתוחים סטטיסטיים של אותם הנתונים, וזאת בניגוד לשיטות מחקר כמותיות. המחקר האיכותי כולל בתוכו מספר זרמים מתודולוגים, בין השאר - אתנוגרפיה, תאוריה מעוגנת בשדה, מחקר נרטיבי, סיפורי חיים וחקר מקרה. כמעט בכל המקרים, המחקר האיכותני משמש כמתודולוגיה מחקרית לאפיסטמולוגיה פוסט פוזיטיביסטית, היינו, לפרדיגמה הפרשנית-הבנייתית.

גישות למחקר האיכותני

ניתן להבחין בין שתי גישות שונות למחקר איכותני: האחת רואה בו מחקר משלים למחקר הכמותי, המתאים לשדות מחקר שונים או להיבטים שונים של אותו המחקר. לעומתה, הגישה השנייה רואה במחקר האיכותני מחקר המפצה על בעייתיות הקיימת באופן מובנה במחקר כמותי, ולכן טוענת כי יש לזנוח את המחקר הכמותי ולהתרכז באיכותני.

מחקר איכותני כמשלים למחקר כמותני

גישה זו גורסת כי סוג מחקר זה הוא משלים למחקר הכמותי, ויש להשתמש בו בשני מקרים - בחקר תחומים שאינם ניתנים לכימות, למדידה ולניתוח סטטיסטי, וכמחקר משלים למחקר כמותי.

ישנם נושאים בהם לא ניתן לחקור בצורה כמותית, בדרך כלל משום שהאוכלוסייה הנחקרת אינה גדולה דיה כדי לאפשר מחקר סטטיסטי. למשל, כאשר אנתרופולוגים חוקרים שבטים קטנים, או כאשר אופי הנתונים הוא כזה שלא ניתן לכמתם, כמו חקר אופנים שונים של מנהיגות.

תחום שבו קיימים יתרונות למחקר האיכותני, כמשלים למחקר כמותי, במדעי החברה, הוא למשל תחום המיקרו היסטוריה. תחום זה מאפשר להתמקד בקורותיו של אדם אחד ספציפי, בתוך ההקשר ההיסטורי הגדול, ולקבל דוגמה לתמונה אישית וספציפית, מעבר להבנת המגמות והתהליכים ההיסטוריים.

במקרים אחרים, משמש המחקר האיכותני כמחקר מקדים למחקר הכמותי, לצורך קביעת הקטגוריות שישמשו במחקר הכמותי, או כמחקר משלים, לצורך בחינת משמעותן של תוצאות מספריות.

מחקר איכותני כתחליף למחקר כמותני

מאז שנות ה-70 של המאה ה-20, חוקרים רבים בדיסציפלינות שונות במדעי החברה טוענים כי מחקר איכותני יכול לעמוד בפני עצמו וכי הוא עדיף, מסיבות תאורטיות, על מחקר כמותי.

חוקרים אלו יצאו כנגד התפיסה הפוזיטיביסטית המאפיינת את המחקר הכמותי. בהתאם הם טענו, כי שינוי תאורטי בצורת פרידה מהפוזיטיביזם מחייב גם שינוי מתודולוגי, לעבר שיטות מחקר המתאימות יותר לפרדיגמות המחקריות החדשות. על אף שחוקרים אלו יצאו בעיקר כנגד המחקר הכמותי, הרי שהגדרה של הבדל זה לפי קווים תאורטיים ולא לפי קווים מתודולוגיים מביאה לכך שפעמים רבות ההתנגדויות להלן מועלות גם כנגד מחקרים מהסוג שתואר לעיל. מחקרים שהם איכותיים מבחינת המתודולוגיה, אך פוזיטיביסטיים מההיבט התאורטי.

למרות האמור לעיל, לא ניתן להכליל ביקורת זו במסגרת תאורטית אחת. אין ספק, כי קיימת קרבה רבה בין מחקר איכותני לבין גישה תאורטית פוסט מודרניסטית. אך חוקרים רבים מאמצים את ביקורת הפוזיטיביזם, ולכן את המחקר האיכותי, ואינם מקבלים את כל (או אף את רוב) עקרונות הפוסט מודרניזם.

להתנגדות לחקירה פוזיטיביסטית מספר סיבות:

מהותנות

מחקר כמותי, מטבעו, נאלץ להשתמש בקטגוריות קיימות על מנת לכמת תופעות מהעולם החברתי. מכיוון שכך, מחקר כזה אינו יכול לפרק את הקטגוריות הקיימות בשיח, אלא רק למדוד את היחסים בין קטגוריות אלו.

חוקרים שיצאו כנגד המהותנות, ובמיוחד חוקרים פוסט סטרוקטורליסטים, טענו כי החקירה המשמעותית במדעי החברה היא חקירת הקטגוריות, ולכן המחקר הכמותני הוא חסר ערך מבחינה זו. לדוגמה, חקר האתניות בכלים כמותניים מחייב הגדרה מוקדמת של החוקר של מהות האתניות ושל הסוגים השונים שלה, ולכן מניח כי החלוקה הזו היא 'טבעית' ואינו מאפשר חקירה של עצם החלוקה. שאלון החוקר אתניות יכלול בתוכו מקום להגדרת האתניות של המרואיין במילה אחת או שתיים במקרה הטוב, ואפשרות לבחור מבין מספר אפשרויות שנקבעו מראש על ידי החוקר במקרה הרע. קידוד הנתונים לאחר מכן אינו מאפשר סטייה ממספר מוגבל של קטגוריות שהוגדרו מראש, וכך יאלץ את המרואיין לבחור באחת מהן.

חקר אתניות בראיון עומק, לעומת זאת, יאפשר לחוקר לבחון כיצד הנחקר מגדיר אתניות, והאם הקטגוריה של אתניות היא רלוונטית עבורו. מחקר כזה יאפשר לבחון את האופן שבו החברה מגדירה אתניות, ולא רק את היחסים בין הקבוצות האתניות השונות שהוגדרו מראש.

ההקשר

בעיה נוספת במחקר הכמותני היא אי התחשבותו בהקשר בו נאספו הנתונים. הרדוקציה של המחקר לנתונים מספריים מחייבת הכפפתו לקטגוריות מסוימות, וקטגוריות אלו גורמות מוכללות על גורמים שונים בשדה המחקר, גם אם משמעותם שונה עבור קבוצות שונות.

לדוגמה, נסיון להעריך את רמת דתיותו של יהודי עשויה להסתייע בשאלות מסוג 'האם אתה מדליק נרות שבת מדי שבוע?'. אולם בעוד באוכלוסיות מסוימות הדלקת נרות שבת נתפסת כסממן מושלם לדתיות, באוכלוסיות אחרות היא נתפסת כסממן של קשר ל'בית אבא' וסממן למסורתיות לא קיצונית. בשאלון עמדות, לעומת זאת, יראו שתי העמדות כזהות.

רפלקסיביות

טענה נוספת של חוקרים איכותניים היא כי מחקר כמותני אינו רפלקסיבי - הוא אינו מביא בחשבון את מיקומו של החוקר בשדה.

לפי טענה זו, ההנחה הפוזיטיביסטית כי התופעות הנחקרות קיימות במציאות מביאה בהכרח להתעלמות מהאינטראקציה בין שדה המחקר לבין החוקר ומהשפעותיו של החוקר על השדה. חוקרים פוסט סטרוקטורליסטים אף יאמרו כי לא ניתן לדבר על 'השדה' כשלעצמו, אלא רק על התוצר של המפגש בין השדה לבין החוקר.

המחקר הפוזיטיביסטי מציב כמודל את החוקר שהוא כזבוב על הקיר - אינו מורגש בסיטואציה הנחקרת ואינו משפיע עליה. המחקר האיכותני טוען כי לא ניתן להגיע למצב זה, וכי האינטראקציה בין החוקר לשדה לעולם תשפיע על השדה ותשנה אותו, ולכן על החוקר להיות מודע לכך ולהתחשב בפרט זה בעת ניתוח הנתונים.

חוקרים איכותניים מדגישים את חשיבותו של המבט (Gaze) כפעולה אקטיבית - מבטו של החוקר, שלכאורה רק קולט מידע, למעשה משפיע על השדה ומשנה אותו. הם אף מותחים קו של דמיון (מוגבל אמנם) לעקרון אי הוודאות - בשניהם עצם פעולת איסוף המידע משפיעה על השדה, ולא ניתן לדעת מה מצבו של השדה במנותק מהמדידה.

על אף שעיקרון זה תקף במיוחד לשיטות מחקר בהן החוקר בא במגע ישיר עם שדה המחקר, כמו תצפית וראיון עומק, הוא תקף במידה מסוימת גם לשיטות מחקר (כמו איסוף מידע ארכיוני) בהן החוקר אינו יכול להשפיע על השדה במובן הפשוט של המילה. לפי טענה זו, השפעת החוקר על שדה המחקר אינה מתמצה בהשפעה על האקטורים בשדה - גם תהליך איסוף ומיון החומרים הוא סוג של מבט חודרני, המעצב את השדה.

היבט נוסף של הרפלקסיביות היא המודעות להשפעות הגומלין בין השדה לבין המחקר לאחר פרסומו. פעמים רבות משמשים מחקרים במדעי החברה לצרכים פוליטיים, בין אם מצד הממסד לצורכי קביעת מדיניות ובין אם ככלי בידי קבוצות אופוזיציוניות לערעור על מדיניות שנקבעה. כתוצאה מכך, במקרים רבים תשפיע עובדת עריכת המחקר על התנהגותם של אקטורים בשדה המחקר, שינסו לכוון את תוצאות המחקר לכיוונים הכדאיים להם, ואף עצם הסכמתם או אי הסכמתם להיות אינפורמנטים עשויה לנבוע מהשקפתם הפוליטית על המחקר ועל תוצאות פרסומו.

מתודולוגיה

איסוף נתונים

ניתוח נתונים

לקריאה נוספת

  • נעמה צבר בן-יהושע, מסורות וזרמים במחקר האיכותני. תל אביב: הוצאת דביר, 2001.
  • אשר שקדי, מילים המנסות לגעת: מחקר איכותני - תאוריה ויישום, תל אביב: הוצאת רמות, 2003.
  • שמחה שלסקי, ברכה אלפרט, דרכים בכתיבת מחקר איכותני: מפירוק המציאות להבנייתה כטקסט, הוצאת מכון מופ"ת, 2007.
  • ל' קסן, מיכל קרומר-נבו (עורכים), ניתוח נתונים במחקר איכותני, באר-שבע: הוצאת אוניברסיטת בן-גוריון, 2010.
  • י' חקק, ל' קסן, ומיכל קרומר-נבו (עורכים), הכל מדיד? מבטים ביקורתיים על דירוג וכימות, באר-שבע: הוצאת אוניברסיטת בן-גוריון, 2010.

קישורים חיצוניים