אג'תהאד – הבדלי גרסאות
מ r2.7.2) (בוט מוסיף: kk:Иджтиһад |
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q73599 |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
[[קטגוריה:אסלאם]] |
[[קטגוריה:אסלאם]] |
||
[[en:Ijtihad]] |
|||
[[ar:اجتهاد إسلامي]] |
|||
[[bs:Idžtihad]] |
|||
[[ca:Ijtihad]] |
|||
[[cs:Idžtihád]] |
|||
[[da:Itjihad]] |
|||
[[de:Idschtihād]] |
|||
[[es:Ijtihad]] |
|||
[[fa:مجتهد]] |
|||
[[fr:Ijtihad]] |
|||
[[id:Ijtihad]] |
|||
[[it:Ijtihad]] |
|||
[[ja:イジュティハード]] |
|||
[[jv:Ijtihad]] |
|||
[[kk:Иджтиһад]] |
[[kk:Иджтиһад]] |
||
[[ms:Ijtihad]] |
|||
[[pl:Idżtihad]] |
|||
[[pt:Ijtihad]] |
|||
[[ru:Иджтихад]] |
|||
[[sh:Idžtihad]] |
|||
[[simple:Ijtihad]] |
|||
[[su:Ijtihad]] |
|||
[[sv:Ijtihad]] |
|||
[[ta:இஜ்திகாது]] |
|||
[[th:อิจญ์ติฮาด]] |
|||
[[tr:İctihâd]] |
|||
[[uk:Іджтихад]] |
|||
[[ur:اجتہاد]] |
|||
[[zh:伊智提哈德]] |
|||
גרסה מ־07:42, 27 בפברואר 2013
אג'תהאד (מילולית: מאמץ שכלי), הוא מונח אסלאמי המתייחס לגזירת הלכות חדשות בידי חכמי הלכה בסוגיות לגביהן לא קיימת הכרעה ברורה בספרות ההלכתית הקיימת. האג'תהאד עושה שימוש ב"אצול אל-פקה", מקורות חוק שמשמשים מקור לגזירת הלכה: הקוראן, הסונה, אג'מאע (קונצנזוס) וקיאס (אנלוגיה). במאות הראשונות לאסלאם התנהל מאבק בין גורמים שתמכו בהכללת הדעה האישית (רַאְי) כמקור הלכתי לגיטימי (ע"י עקל- שכל) לבין גורמים שגרסו כי רק הידע המועבר מפי הנביא וחבריו, ודברי האל החיים שבקוראן, ראויים לשמש כמקור לגזירת הלכות (כנקל - ידע מועבר). במחנה הראשון נמנו בעיקר בני האסכולה המועתזלית ומנגד התייצבו בני האסכולה הט'אהרית והחנבלית. המאבק בין הגישות הגיע לשיאו בזמן האינקוויזיציה של הח'ליף העבאסי אל-מאמון (בין 814-833) בשאלת נבראותו של הקוראן, והוכרע לבסוף לזכותם של המצדדים בידע המועבר.
המונח אג'תהאד משמש גם לציון פסיקה הלכתית חדשה בסוגיה קיימת בשל כורח המתעורר משינויים במצב החברתי, תרבותי, פוליטי וכלכלי. דוגמאות בולטות: השימוש בכלי תחבורה ואמצעי תקשורת מודרניים שלא היו קיימים בימי הנביא, היחס לשתיית קפה ועישון, ותכנון משפחה בשל הגידול הדמוגרפי שאינו בר-קיימא בעולם האסלאמי בעשורים האחרונים.
מוג'תהיד
המוג'תהיד- הוא חכם הלכה שזוכה להכרה כבעל בקיאות הלכתית ומצוינות שכלתנית המאפשרת לו לגזור הלכות חדשות או לשנות הלכות קיימות. בשיעה למוג'תהד סמכות הלכתית רבה בהיותו נאאב אמאם, ממלא מקומו של האמאם הנעלם העתיד לשוב ולהתגלות. בסונה למוג'תהד הייתה סמכות מעטה יחסית למן המאה ה-11 לספירה ועד לדורות האחרונים, בשל ההסכמה כי "שערי האג'תהאד נסגרו". הוגה הדעות המוסלמי שנחשב למוג'תהיד האחרון המקובל על כלל זרמי האורתודוקסיה הסונית הוא אלגזאלי. בשלהי המאה ה-19 החלו להשמע קריאות לרפורמה באסלאם, ובכלל זה גם לפתיחתם של "שערים" אלו כדרך להחיות את האסלאם ולעוררו מן הקיפאון המחשבתי שאחז בו 'מאז ימי השתלטות העמים הזרים' עליו. דוגלי גישה זו, ובהם ג'מאל א-דין אל-אפגאני, מוחמד עבדה ורשיד רידא הניחו את היסודות האינטלקטואליים לעלייתם הן של זרמי החילון והן של זרמים שמרניים-סלפיים במחשבה האסלאמית המודרנית. עבודתם של אל-אפגאני, עבדה ורידא הניחה במישרין את היסודות התאולוגיים והאידאולוגיים לצמיחתה של תנועת האחים המוסלמים במצרים בשנות העשרים של המאה העשרים בראשות חסן אל-בנא ואחרים. תנועת החמאס מהווה את הפלג הארץ-ישראלי של תנועה זו.