בטא-קרוטן – הבדלי גרסאות
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q306135 |
|||
| שורה 57: | שורה 57: | ||
[[קטגוריה:צבעי מאכל]] |
[[קטגוריה:צבעי מאכל]] |
||
[[en:Beta-Carotene]] |
|||
[[ca:Beta-carotè]] |
|||
[[cs:Beta-karoten]] |
|||
[[fa:بتاکاروتن]] |
|||
[[fi:Beetakaroteeni]] |
|||
[[fr:Bêta-carotène]] |
|||
[[gl:Beta-caroteno]] |
|||
[[hi:बीटा कैरोटीन]] |
|||
[[hu:Béta-karotin]] |
|||
[[is:Beta-karótín]] |
[[is:Beta-karótín]] |
||
[[ja:Β-カロテン]] |
|||
[[mk:Бета-каротен]] |
|||
[[nl:Bètacaroteen]] |
|||
[[pl:Β-Karoten]] |
|||
[[pt:Betacaroteno]] |
|||
[[sk:Betakarotén]] |
|||
[[sr:Beta-karoten]] |
|||
[[sv:Betakaroten]] |
|||
[[ta:பீட்டா கரோட்டீன்]] |
|||
[[th:บีตา-แคโรทีน]] |
|||
[[zh:Β-胡萝卜素]] |
|||
גרסה מ־07:56, 27 בפברואר 2013
שגיאות פרמטריות בתבנית:תרכובת
פרמטרים [ מסה מולקולרית, נוסחה כימית, טמפרטורת היתוך בקלווין, טמפרטורת רתיחה בקלווין ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| מבנה מולקולת בטא-קרוטן | |
 | |
| מראה תלת-ממדי | |
| שם סיסטמטי | 1,1'-(3,7,12,16-Tetramethyl-1,3,5,7,9,11,13,15,17-octadecanonaene-1,18-diyl)bis[2,6,6-trimethylcyclohexene] |
|---|---|
| כתיב כימי |
C₄₀H₅₆  |
| מראה | גביש בצבע כתום כהה |
| מספר CAS | [7235-40-7 [7235-40-7]] |
| צפיפות | 0.94 גרם/סמ"ק |
| מצב צבירה | מוצק |
| טמפרטורת היתוך |
180-182 °C 271.15 K |
| טמפרטורת רתיחה |
633-677 °C 229.15 K |
  | |
בטא-קרוטן (β-Carotene) הוא צבען בעל צבע אדום-כתום עז, המצוי בשפע בצמחים שונים, בעיקר בפירותיהם. זהו תרכובת אורגנית המסווגת כפחמימן ומבחינה מרחבית שייכת לקבוצת הטרפנים. שייך לקבוצת הקרוטנואידים שהם טטרהטרפנים (Tetraterpene) המכילים כל אחד 8 יחידות איזופרן.
בטא-קרוטן וכן חומרים נוספים מקבוצת קרוטינים - הם חומרי מוצא לוויטמין A. מולקולה אחת של קרוטן נחצית לשתיים (באמצעות אנזים), וכך נוצרות שתי מולקולות של ויטמין A או של רטינל או של חומצה רטינואית (תלוי בחומר המוצא, ותלוי האם ה"חיתוך" סימטרי או לא).
קבוצת הקרוטנים
השם קרוטן בא מהשם הלטיני של הגזר קרוטה carota. קבוצת הקרוטנים הם חלק מקבוצת הקרוטנואידים, והם מצויים בפירות ובירקות שונים כמו גזר, עגבנייה, תפוז, מנגו ושסק; קבוצה זו מקנה לפירות ולירקות צבע שנע בין אדום לצהוב.
הקבוצה כוללת מספר חומרים דומים הנבדלים בקשרים הכימיים בקצוות התרכובת: אלפא-קרוטן, בטא-קרוטן, גאמה-קרוטן, דלתא-קרוטן. בטא-קרוטן הוא החומר השכיח ביותר, והוא המקור העיקרי לוויטמין A.
חומרים אלו נספגים בתריסריון בלבד.
צריכה ושימושים
צריכה יומית של בטא-קרוטן לאדם מבוגר צריכה להיות 2-7 מ"ג ליום.
הקרוטנים משמשים גם כצבע מאכל בעל מספר E E160a, ונהוג להוסיף אותו כתוסף מזון למוצרי מזון תעשייתיים.
תופעות לוואי
תופעת הלוואי השכיחה ביותר מצריכה עודפת של בטא-קרוטן קרויה קרוטנודרמיה (Carotenodermia) - תופעה בלתי מזיקה של גוון כתום בולט בעור משקיעה בטא-קרוטן בשכבה החיצונית של האפידרמיס.
במחקר שנערך בפינלד ובו נטלו בטא-קרוטן במינון גבוה לאורך תקופה של 5-8 שנים, נמצא קשר סטטיסטי בעליית השכיחות של סרטן הריאה אצל מעשנים, בנוסף לעלייה בסיכון לסרטן הערמונית ולדימום תוך-גולגולתי.
בטא-קרוטן מאוחסן בכבד ובאיברים נוספים כגון בשחלות. אחסון עודף של בטא-קרוטן בכבד, יכול לבוא על חשבון ויטמינים מסיסים בשמן, כגון ויטמין D, ואף על חשבון ויטמין A. מחקרים הראו, שהגוף איננו יכול להפוך עודפים בגוף של בטא-קרוטן לוויטמין A, גם במצב של חוסר בוויטמין זה[דרושה הבהרה].
ראו גם
לקריאה נוספת
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.