מרקוס פולביוס פלאקוס

מרקוס פולביוס פלאקוס היה מדינאי רומי, סנאטור, קונסול ובעל בריתם של "האחים הגרקכים".

בשנת 130 לפנה"ס מונה למנהלן של הרפורמה האגררית. כפתרון לבעיה של חלוקת אדמות לבעלות הברית האיטלקיות של רומא, הציע להעניק אזרחות רומאית לאזרחים של בעלות הברית, ובכך עורר שאלה שהטרידה את הפוליטיקה הרומית במשך שנים רבות.

בשנת 125 לפנה"ס נבחר לקונסול והצטווה על ידי הסנאט לעזור למסיליה (מרסיי המודרנית) כנגד ביזה בידי ה- Salluvii. הוא היה הראשון שגבר על הליגוריאנים שמעבר לאלפים וחזר לרומא כמנצח בשנת 123 לפנה"ס.

בשנת 129 לפנה"ס התמנה פלאקוס לוועדה האגרארית. בשנת 122 לפנה"ס התמנה לטריבון הפלבס על מנת לעזור לגאיוס גרקכוס ליישם גרסה מתוקנת של המדיניות שלו בנוגע לאזרחות רומית לאיטלקים, ובכך היה לקונסול-לשעבר היחיד שהחזיק במשרת טריבון.

פלאקוס פנה לייסד פרובינקיה רומית על חורבותיה של קרתגו. כאשר הוא וגרקכוס נכשלו בניסיונם להיבחר מחדש בשנת 121 לפנה"ס, הוביל פלאקוס מחאת המונים על גבעת האוונטין, אולם הקונסול לוקיוס אופימיוס דיכא אותה באכזריות. פלאקוס נהרג יחד עם רבים אחרים, וגרקכוס התאבד.

פלוטארכוס מתאר אותו כתועמלן מלידה. קיקרו מתאר את פלאקוס כנואם ממוצע.

לא ידוע מי הייתה אשתו של פלאקוס. היה לו בן בשם מרקוס פולביוס פלאקוס במבליאו, אשר נישא לסמפרוניה גרקכה, ביתו של גאיוס גרקכוס. מנישואים אלו נולדה ביתם היחידה פולביה פלאקה במבולה, שהייתה נכדתו היחידה של פלאקוס.

ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.