יארוסלאב הראשון, נסיך קייב – הבדלי גרסאות
מ r2.7.2+) (בוט משנה: el:Γιαροσλάβ Α΄ Σοφός |
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q188943 |
||
| שורה 96: | שורה 96: | ||
{{Link GA|es}} |
{{Link GA|es}} |
||
{{Link GA|ru}} |
{{Link GA|ru}} |
||
[[en:Yaroslav the Wise]] |
|||
[[af:Jaroslaf I van Kiëf]] |
|||
[[ar:يارسلاف الحكيم]] |
|||
[[be:Яраслаў Уладзіміравіч]] |
|||
[[bg:Ярослав I]] |
|||
[[ca:Iaroslav I de Kíev]] |
|||
[[cs:Jaroslav I. Moudrý]] |
|||
[[de:Jaroslaw der Weise]] |
|||
[[el:Γιαροσλάβ Α΄ Σοφός]] |
|||
[[eo:Jaroslavo la Saĝa]] |
|||
[[es:Yaroslav I el Sabio]] |
|||
[[et:Jaroslav Tark]] |
|||
[[eu:Jaroslav I.a Kievekoa]] |
|||
[[fi:Jaroslav I Viisas]] |
|||
[[fr:Iaroslav le Sage]] |
|||
[[hr:Jaroslav I., veliki knez Kijeva]] |
|||
[[hu:I. Jaroszláv kijevi nagyfejedelem]] |
|||
[[hy:Յարոսլավ Իմաստուն]] |
|||
[[it:Jaroslav I di Kiev]] |
|||
[[ja:ヤロスラフ1世]] |
|||
[[ka:იაროსლავ ბრძენი]] |
|||
[[la:Iaroslaus I Sapiens]] |
|||
[[lt:Jaroslavas Išmintingasis]] |
|||
[[lv:Jaroslavs Vladimirovičs]] |
|||
[[nl:Jaroslav de Wijze]] |
|||
[[no:Jaroslav I av Kiev]] |
|||
[[pl:Jarosław I Mądry]] |
|||
[[pt:Yaroslav I, o Sábio]] |
|||
[[ro:Iaroslav I cel Înțelept]] |
|||
[[ru:Ярослав Владимирович Мудрый]] |
|||
[[sah:Ярослав I Владимирович Рюрикович]] |
|||
[[sh:Jaroslav Mudri]] |
|||
[[simple:Yaroslav the Wise]] |
|||
[[sk:Jaroslav I. (Kyjevská Rus)]] |
|||
[[sr:Јарослав Мудри]] |
|||
[[sv:Jaroslav I av Kiev]] |
|||
[[tr:I. Yaroslav (Kiev Büyük Knezi)]] |
|||
[[uk:Ярослав Мудрий]] |
|||
[[zh:智者雅罗斯拉夫]] |
|||
גרסה מ־08:50, 27 בפברואר 2013
תבנית:מנהיג1 יארוסלאב (ברוסית: Ярослав; 978 בקירוב - 20 בפברואר 1054) היה נסיך קייב בתקופת הזהר של רוס של קייב.
בהתאם לכרוניקה הרוסית הראשונה יארוסלאב נפטר שנת 1054 בגיל 76. בהתאם לכך הוא נולד בשנת 978-979. אומנם, באותה כרוניקה צוין שהוא התחיל להיות נסיך קייב בשנת 1016 בגיל 28, כלומר הוא נולד בשנת 988 - 989. בנוסף לכך, בהתחשב שהוא היה הבן ה-3 של רוגנדה שהתחתנה בשנת 978 לא סביר שהוא נולד כבר בשנת 979. הדעה הרווחת בין ההיסטוריונים שכותבי הכרוניקות רצו להציג את יארוסלאב כבן בכור לעומת סוויאטופולק וזה הסיבה לאי-התאמות בין הכרוניקות השונות. בהתאם לבדיקת עצמות שבוצע בשנים 1939-1940 שנת הלידה שלו בין 983 לבין 986. חלק מההיסטוריונים אף חולקים על כך שהוא היה בן של רוגנדה ולדעתם הוא היה בן של הנסיכה הביזנטית אנה[1].
בתחילת המאה ה-11 הוא היה נסיך רוסטוב. בהתאם למסורת, בתקופה זו הוא יסד את העיר יארוסלבל.
עם פטירת האח הגדול וישסלאב, בשנת 1011 הוא מונה להיות נסיך נובגורוד. בשנת 1014 הוא התחיל במאבק עם נסיך קייב ולדימיר הראשון שהיה אביו והפסיק בתשלום מיסים לקייב. משערים שהסיבה לכך היה רצון אביו למנות אח שלו בוריס לתפקיד נסיך קייב. עם מות ולדימיר, סוויאטופולק נהפך להיות נסיך קייב. המאבק בין האחים על השליטה נמשך 4 שנים. יארוסלאב התבסס על הכוחות של נובגורוד והורנגים. סוויאטופולק נתמך על ידי הפולנים. המאבק הסתיים בשנת 1019 עם מות סוויאטופולק במהלך קרב. גם 3 אחים נוספים (בוריס, גלב וסוויאטוסלאב) נהרגו במהלך המאבק. החל משנה זו יארוסלאב נושא בתואר נסיך קייב, אך הוא לא עזב את נובגורוד עד לשנת 1036.
.png)
בשנת 1019 הוא התחתן עם אירינה, בת של מלך שבדיה אולף.
בשנת 1020 בריאצ'יסלאב, נכד של ולדימיר הראשון, נסיך פולוצק החל במערכה נגד נובגורוד. יארוסלאב ניצח אותו בקרב ובמסגרת חתימת חוזה שלום הרחיב את השטחים שבשליטתו.
בשנת 1023 מסטיסלאב, אח של יארוסלאב, נסיך תמוטרקן החל במתקפה על השטחים בשליטת יארוסלאב וכבש את העיר צ'רניגוב ושטחים נרחבים בגדה השמאלית של נהר דנייפר. בקרב מכריע כוחות יארוסלאב הובסו והוא נמלט לנובגורוד. בשנת 1026 נחתם חוזה שלום, לפיו רוב השטחים שנכבשו על ידי מסטיסלאב נשארו בשליטתו.
בשנת 1030 התחיל מערכה בצפון והקים עיר טרטו.
בשנת 1031, שני אחים יארוסלאב ומסטיסלאב החלו במערכה נגד פולין. במערכה זו הם כבשו מספר ערים והרחיבו את השטחים שבשליטתם.
בשנת 1034 הוא מינה את הבן שלו ולדימיר להיות נסיך נובגורוד. בשנת 1036 באופן פתאומי, במהלך הצייד, נהרג מסטיסלאב. בשלב זה יארוסלאב עבר לקייב. החל משנה זו הוא נהפך להיות השליט של הרוב המוחלט של השטחים המאוכלסים על ידי הרוסים, למאט נסיכות פולוצק.
בשנת 1036 הוא ניצח את הפצ'נגים בקרב מכריע ולציון ניצחון זה יסד את קתדרלת סופיה הקדושה בקייב בשנת 1037.
בשנת 1043 יארוסלאב שלח כוחות צבא בראשות בנו ולדימיר לקונסטנטינופול. אף על פי שהצי הרוסי הובס, חוזה שלום היה מוצלח והביא לחתונת בנו עם בת של קיסר ביזנטיה. משערים שבמקביל לתקיפת הצי הייתה מערכה יבשתית בחצי האי קרים והיא גרמה לביזנטים להסכים לחוזה שלום.
הוא נפטר בשנת 1054, 4 שנים לאחר אשתו ושנתיים לאחר מות ולדימיר, הבן הבכור. הוא הוטמן בקתדרלת סופיה הקדושה בקייב, וקברו קיים גם כיום.
המשפחה
- ולדימיר - נסיך נובגורוד
- איזיאסלאב - נסיך קייב
- סוויאטוסלאב - נסיך צ'רניגוב
- וסבולוד - נסיך קייב
- ויאצ'סלאב - נסיך סמולנסק
- איגור - נסיך סמולנסק
- אליזבטה, התחתנה עם מלך נורבגיה חאראלד
- אנסטסיה, התחתנה עם מלך הונגריה אנדראש הראשון
- אנה, התחתנה עם אנרי הראשון, מלך צרפת
הערות שוליים
- ^ Arrignon J.—P. Les relations diplomatiques entre Bizance et la Russie de 860 à 1043 // Revue des études slaves. — 1983. — Т. 55. — С. 133—135