טיטן 2 – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Addbot (שיחה | תרומות)
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q1187405
Legobot (שיחה | תרומות)
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q1187405
שורה 75: שורה 75:
[[קטגוריה:תוכנית החלל האמריקאית]]
[[קטגוריה:תוכנית החלל האמריקאית]]
[[קטגוריה:תוכנית ג'מיני]]
[[קטגוריה:תוכנית ג'מיני]]

[[bg:Титан II]]

גרסה מ־13:55, 28 בפברואר 2013


שגיאות פרמטריות בתבנית:משגר

פרמטרים ריקים [ מטען2, מיקום מטען3, מטען3, עלות יחידה, מיקום מטען2, מטען, מיקום מטען ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים [ מטען למסלול קוטבי, מטען לLEO, כשלונות, אורך, מטען לבריחה מכח המשיכה של כדור הארץ, ארץ יצור ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

טיטן 2
שיגור טיל טיטן 2 בשנות ה-60
שיגור טיל טיטן 2 בשנות ה-60
ייעוד שיגור לוויינים, הרתעה בליסטית
יצרן Glenn L. Martin Company
היסטוריית שיגורים
סטטוס הוצא משימוש
אתרי שיגור LC-15,16,19 (נמל החלל קייפ קנוורל), LC-395 וSLC-4W (בסיס חיל האוויר ונדנברג)
הצלחות 101
שיגור ראשון 12 במרץ 1962
שיגור אחרון 18 באוקטובר 2003
יכולת
מידע נוסף
קוטר 3.05 מטר
משקל 154,000 ק"ג

מנוע: שני LR-87

דחף: 1,900 ק"נ

זמן בעירה: 156 שניות

דלק: A-50 Hydrazine/dinitrogen tetroxide

מנוע: LR-91 אחד

דחף:455 ק"נ

זמן בעירה: 180 שניות

דלק: A-50 Hydrazine/dinitrogen tetroxide

טיטאן 2אנגלית: Titan II) הוא טיל מסידרת הטילים טיטן. הטיל פותח על ידי חברת Glenn L. Martin Company. הטיטאן יוצר במקור כדי לשמש כטיל בליסטי בין-יבשתי, ולאחר מכן הוסב לשימוש כרקטת שיגור למסלולים נמוכים סביב כדור הארץ. הטיל שימש לשיגור לווייני ריגול עבור חיל האוויר האמריקאי, לשיגור לוויני מחקר ומטאורולוגיה שונים, ולשיגור חלליות הג'מיני עבור נאס"א. שדרוג של הטיטן 2 (Titan 2 SLVs) שוגר מנמל החלל ונדברג שבקליפורניה עד לשנת 2003.

גרסאות

טיטן 2 LGM

הטיטן 2 LGM הוא טיל המשך לטיל טיטן 1. הטיל בגרסה זו (שהייתה גרסת הייצור המקורית) פותחה כטיל בליסטי בין-יבשתי, כדי להגביר את יכולת ההרתעה של ארצות הברית. הטיל פותח על ידי חברת Glenn L. Martin Company לאחר שנחתם חוזה בינה לבין חיל האוויר האמריקאי. הטיל היה יכול לשאת משקל כפול מאשר קודמו, טיטן 1. 63 הטילים הראשונים שקיבל פיקוד האוויר האסטרטגי של ארצות הברית הוצבו בנמל וונדברג וסביב שלושה בסיסים נוספים של חיל האוויר האמריקאי. מספר תאונות התרחשו עם הטיל כאשר היה במבנה השיגור שלו. התאונה החמורה ביותר התרחשה ב-1965, כאשר הטיל התפוצץ בתוך המבנה בו הוצב וגרם למותם של 53 אנשים, רובם אזרחים. הטיל האחרון נוטרל ב-5 במאי 1987. את הטילים מאחסנים כיום, מנוטרלים, בבסיס חיל האוויר האמריקאי דייוויס-מונטנה. רק טיל אחד ומבנהו הושארו במקומם והם משמשים כ'מוזיאון לטיל טיטן'.

טיטן 2 23G

הטיטן 23G או טיטן 2 SLV הוא שדרוג של הטיל טיטן 2. לטיל היה אפשר להוסיף שלב שלישי, בדרך כלל עם מנוע Star-37XFP-ISS או Star-37S. הטיל מדגם זה שימש משנת 1988 עד 2003. הטיל מדגם זה שימש לשיגור לוויינים.

טיטן 2 GLV

הטיל מדגם זה פותח על מנת לשגר לחלל את שנים-עשר החלליות של תוכנית ג'מיני ,חלק מתוכנית החלל האמריקאית על ידי נאס"א. הטיל שוגר מLC-19 בנמל החלל קייפ קנוורל. הטיל הראשון שיגר את ג'מיני 1 ב-8 באפריל 1964.

כל שיגורי חלליות ג'מיני על גבי טיל טיטן 2.

ראו גם

קישורים חיצוניים