אסתנוספירה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q166257 |
מ הגהה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Earth cross section-i18.png|שמאל|ממוזער|350px|חתך מה[[גלעין כדור הארץ|גלעין]] ל[[קרום כדור הארץ|קרום]] [[כדור הארץ]] בו רואים את האסתנוספירה כמס' 5]] |
[[קובץ:Earth cross section-i18.png|שמאל|ממוזער|350px|חתך מה[[גלעין כדור הארץ|גלעין]] ל[[קרום כדור הארץ|קרום]] [[כדור הארץ]] בו רואים את האסתנוספירה כמס' 5]] |
||
'''אסתנוספירה''' (מ[[יוונית]], ἀσθενός, חלש ו-σφαῖρα, [[ספירה (גאומטריה)|ספירה]]) היא השכבה העליונה הצמיגית של [[מעטפת כדור הארץ]], הנמצאת מתחת ל[[ליתוספירה]] בעומקים של בין 100 ל-200 קילומטר מתחת לפני השטח, כשבסיסה מגיע לעומק של 700 ק"מ. תחת ה[[אוקיינוס]]ים, ובמיוחד תחת ה[[רכס מרכז אוקייני|רכסים המרכז אוקייניים]], שכבת האסתנוספירה קרובה יותר לפני כדור הארץ מאשר תחת היבשה. על חלקה העליון של האסתנוספירה נעים ה[[לוח טקטוני|לוחות הטקטוניים]] ובגלל [[צפיפות]]ה המועטה ה[[גלים סייסמיים]] עוברים דרכה באיטיות |
'''אסתנוספירה''' (מ[[יוונית]], ἀσθενός, חלש ו-σφαῖρα, [[ספירה (גאומטריה)|ספירה]]) היא השכבה העליונה הצמיגית של [[מעטפת כדור הארץ]], הנמצאת מתחת ל[[ליתוספירה]] בעומקים של בין 100 ל-200 קילומטר מתחת לפני השטח, כשבסיסה מגיע לעומק של 700 ק"מ. תחת ה[[אוקיינוס]]ים, ובמיוחד תחת ה[[רכס מרכז אוקייני|רכסים המרכז אוקייניים]], שכבת האסתנוספירה קרובה יותר לפני כדור הארץ מאשר תחת היבשה. על חלקה העליון של האסתנוספירה נעים ה[[לוח טקטוני|לוחות הטקטוניים]] ובגלל [[צפיפות]]ה המועטה ה[[גלים סייסמיים]] עוברים דרכה באיטיות לעומת מעברם בשכבה שמעליה. השערות על קיומה של שכבה זו הועלו עוד בשנת [[1926]], אך רק לאחר [[רעידת האדמה בוואלדיוויה (1960)|רעידת האדמה בוואלדיוויה]] ב-[[22 במאי]] [[1960]] התקבל אישוש לכך. |
||
{{קצרמר|גאולוגיה}} |
{{קצרמר|גאולוגיה}} |
גרסה מ־21:45, 6 במרץ 2013
אסתנוספירה (מיוונית, ἀσθενός, חלש ו-σφαῖρα, ספירה) היא השכבה העליונה הצמיגית של מעטפת כדור הארץ, הנמצאת מתחת לליתוספירה בעומקים של בין 100 ל-200 קילומטר מתחת לפני השטח, כשבסיסה מגיע לעומק של 700 ק"מ. תחת האוקיינוסים, ובמיוחד תחת הרכסים המרכז אוקייניים, שכבת האסתנוספירה קרובה יותר לפני כדור הארץ מאשר תחת היבשה. על חלקה העליון של האסתנוספירה נעים הלוחות הטקטוניים ובגלל צפיפותה המועטה הגלים סייסמיים עוברים דרכה באיטיות לעומת מעברם בשכבה שמעליה. השערות על קיומה של שכבה זו הועלו עוד בשנת 1926, אך רק לאחר רעידת האדמה בוואלדיוויה ב-22 במאי 1960 התקבל אישוש לכך.