שמעון דוד יפה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־23:44, 7 במרץ 2013

שמעון דוד יפה (לעתים דוד יפה) (כ"ח בשבט תרמ"ט, ינואר 1889 - 29 בספטמבר 1957) איש העלייה השנייה, עורך כתב העת החקלאי "השדה" (1923–1957), סופר ועורך, מראשוני המפקדים בארגון "ההגנה".

תולדותיו

שמעון דוד נולד לאימו ולאביו ראובן יפה בכפר יאנואוצי שבמחוז חוטין, בבסרביה (רוסיה). אחיו הצעיר של איש תנועת העבודה אליעזר יפה. בילדותו למד ב"חדר" ובישיבה. אחר כך עבד בבית חרושת כפועל.
עלה לארץ ישראל בשנת 1908, בתקופת העלייה השנייה. עבד כשומר במושבות העבריות בשפלת יהודה ובגליל. כאשר עלה אליעזר אחיו לארץ, לאחר השתלמות בחקלאות בארצות הברית, עברו השניים יחדיו להתגורר ולעבוד בפרדסים בעין גנים ואחר כך עבדו לעבוד בכפר תבור.^[1] במלחמת העולם הראשונה גויס לעבודות כפייה שהטילו השלטונות העות'מאניים על אוכלוסיית הארץ. בשלהי תקופת המלחמה התנדב לשרת בגדודים העבריים, בגדוד הארצישראלי, שאליו התנדבו רבים מצעירי היישוב.
בשנת 1920, לאחר שפרש מהגדודים העבריים, הצטרף לארגון "ההגנה" שהוקם בקיץ אותה שנה. שימש כמפקד בכיר ב"ההגנה" במחוז תל אביב, והיה ידוע בכינויו "החקלאי". בשנת 1921 נישא למרים ברדיצ'בסקי מניקולאייב.
בשנות הארבעים היה יפה אחד משלושת השופטים ב"בית דין גבוה" שהקימה "ההגנה" (שופט נוסף היה הרב אברהם יעקב שפירא); במשפט שבו נתבעו לדין פנימי חברי "ההגנה" אחדים ובהם יוסף הכט, החל ב-22 במרץ 1942, והסתיים ב-2 באוגוסט 1943.לאחר הקמת המדינה, בשנות החמישים, תרם יפה עדויות רבות להקמת המחקר על תולדות כוח המגן העברי בארץ ישראל; מחקר תקדימי בהיקפו שנערך על ידי פרופ' בן ציון דינור עם צוות חוקרים ואנשי ההגנה; עדויותיו נמצאות בארכיון בית גולומב בתל אביב.

מאז שנות החמישים, התגורר ברח' בארי 30 בתל אביב.

נפטר בסתיו 1957. נקבר בנהלל, לצד קברו של אחיו אליעזר, בהלוויה רבת משתתפים. הניח את אשתו.

מחקריו ויצירתו

יפה התמחה בנושאי חקלאות לענפיה השונים בארץ ישראל. הוא השתתף בעריכת "השדה" – כתב עת לחקלאות שהופיע משנת 1920. ב-1923 התמנה לעורכו, וערך אותו עד סמוך לפטירתו. הוא חקר ופרסם רבות על חקלאות ארץ ישראל הקדומה והמודרנית. וערך עשרות ספרים בנושאים שונים בחקלאות, שהופיעו ב"ספריית השדה".

לצד עבודתו בחקר החקלאות, חיבר ותרגם שירים אחדים שהולחנו ונעשו אהודים, בהם שיר הילדים "בין הרים ובין סלעים",^[2] תרגם מיידיש את שיר האהבה "הרכבת" שכתב יוסף רולניק והלחינה ברטה קלינג,^[3] וחיבר את השיר העממי "ידידי החלוץ", שהלחין יצחק פירוז'ניקוב.^[4]

פרסומיו

קובץ:ש. ד. יפה, שבילי בשדה.jpg

כריכת ספר זיכרונותיו "שבילי בשדה" (תשי"ט)

שבילי בשדה
החקלאות העברית הקדומה בארץ ישראל

מאמרים

'ראשית ארגון ההגנה בתל-אביב', הד ההגנה, 2 (1956), 23–26.
שמעון דוד יפה, מפתח-תקוה לכנרת, בתוך: ברכה חבס (עורכת), ספר העליה השניה, תל אביב, הוצאת עם עובד, תש"ד-1944, עמ' 371-367.
בגדודים (מתוך מכתב פרטי), הפועל הצעיר, 5 בדצמבר 1919, המשך

לקריאה נוספת

בן ציון דינור (עורך), ספר תולדות ההגנה, תל אביב: הוצאת עם עובד, ג, עמ' 1645.
"שמעון דויד יפה", בתוך: יעקב שביט, יעקב גולדשטיין, חיים באר (עורכים), לקסיקון האישים של ארץ ישראל, 1948-1799, תל אביב: הוצאת עם עובד, 1983.
'שלושים לפטירת ש"ד יפה ז"ל', ‬השדה לח,ב (חשוון תשי"ח, נובמבר 1957), 112 ואילך. (אסופת דברים לזכרו, בהם משל נחמן תרדיון, יעקב אורי, אברהם הרצפלד, עזרא דנין ואפרים תלמי)

קישורים חיצוניים

רשימת הפרסומים של שמעון דוד יפה, בקטלוג הספרייה הלאומית
שמעון דוד יפה, באתר מוזיאון אדם בגליל
דוד תדהר (עורך), "שמעון דוד יפה", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 607

רשימות על חייו

מת ש. ד. יפה, מעריב, 29 בספטמבר 1957
שמעון דוד יפה, דבר, 30 בספטמבר 1957, המשך
ש. ד. יפה למנוחות, דבר, 1 באוקטובר 1957
ש.ד. יפה למנוחות, הצופה, 1 באוקטובר 1957
ז. זונדר, לזכר נעדרים: ש. ד. יפה, דבר, 21 באוקטובר 1957
א. מ. קולר, מאנשי בראשית, דבר, 3 בנובמבר 1957
נ. תרדיון, לזכר נעדרים: ד. יפה (שנה למותו), דבר, 22 בספטמבר 1958

הערות שוליים

^ שמעון דוד יפה, מפתח-תקוה לכנרת, בתוך: ברכה חבס (עורכת), ספר העליה השניה, תל אביב, הוצאת עם עובד, תש"ד-1944, עמ' 371-367.
^ מילות השיר "בין הרים ובין סלעים" והאזנה לו, באתר זמרשת.
^ מילות השיר "הרכבת" והאזנה לו, באתר זמרשת.
^ מילות השיר "ידידי החלוץ" והאזנה לו, באתר זמרשת.

[1] שמעון דוד יפה, מפתח-תקוה לכנרת, בתוך: ברכה חבס (עורכת), ספר העליה השניה, תל אביב, הוצאת עם עובד, תש"ד-1944, עמ' 371-367.

[2] מילות השיר "בין הרים ובין סלעים" והאזנה לו, באתר זמרשת.

[3] מילות השיר "הרכבת" והאזנה לו, באתר זמרשת.

[4] מילות השיר "ידידי החלוץ" והאזנה לו, באתר זמרשת.

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{בעבודה}}
 [[קובץ:Shimon David Yaffe.jpg|שמאל|ממוזער|150px|שמעון דוד יפה]]
 '''שמעון דוד יפה''' (לעתים '''דוד יפה''') ([[כ"ח בשבט]] [[תרמ"ט]], ינואר [[1889]] - [[29 בספטמבר]] [[1957]]) איש [[העלייה השנייה]], עורך [[כתב עת|כתב העת החקלאי]] "[[השדה]]" (1923–1957), סופר ו[[עורך]], מראשוני ה[[מפקד (תפקיד)|מפקדי]]ם בארגון "[[ההגנה]]".
 ==תולדותיו ==
 [[קובץ:Shimon David Yaffe in his youth.jpg|שמאל|ממוזער|150px|יפה בצעירותו]]
-שמעון דוד נולד לאימו ולאביו ראובן יפה בכפר יאנואוצי שבמחוז חוטין, ב[[בסרביה]] ([[האימפריה הרוסית|רוסיה]]). אחיו הצעיר של איש [[תנועת העבודה]] [[אליעזר יפה]]. בילדותו למד ב[[תלמוד תורה|"חדר"]] וב[[ישיבה]]. אחר כך עבד ב[[בית חרושת]] כפועל.{{ש}} [[עלייה לארץ ישראל|עלה לארץ ישראל]] בשנת [[1908]], בתקופת [[העלייה השנייה]]. עבד כשומר ב[[מושבה|מושבות העבריות]] ב[[שפלת יהודה]] וב{{ה|גליל}}. כאשר עלה אליעזר אחיו לארץ, לאחר השתלמות בחקלאות ב[[ארצות הברית]], עברו השניים יחדיו להתגורר ולעבוד בפרדסים ב[[עין גנים]] ואחר כך עבדו לעבוד ב[[כפר תבור]].{{הערה|שמעון דוד יפה, מפתח-תקוה לכנרת, בתוך: [[ברכה חבס]] (עורכת), '''ספר העליה השניה''', תל אביב, [[הוצאת עם עובד]], תש"ד-1944, עמ' 371-367.}} ב[[מלחמת העולם הראשונה]] גויס ל[[עבודות כפייה]] שהטילו [[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|השלטונות העות'מאניים]] על אוכלוסיית הארץ. בשלהי תקופת המלחמה התנדב לשרת ב{{ה|גדודים העבריים}}, בגדוד הארצישראלי, שאליו התנדבו רבים מצעירי [[היישוב]].{{ש}}בשנת 1920, לאחר שפרש מהגדודים העבריים, הצטרף לארגון "[[ההגנה]]" שהוקם בקיץ אותה שנה. שימש כ[[מפקד (תפקיד)|מפקד]] בכיר ב"ההגנה" במחוז תל אביב, והיה ידוע בכינויו "החקלאי". בשנת [[1921]] נישא למרים ברדיצ'בסקי מ[[ניקולאייב]].{{ש}} [[שנות ה-50 של המאה ה-20|בשנות החמישים]], תרם יפה עדויות רבות להקמת המחקר על תולדות כוח המגן העברי בארץ ישראל עד [[הקמת המדינה]], שנערך על ידי פרופ' [[בן ציון דינור]] עם צוות חוקרים ואנשי ההגנה; עודיותיו נמצאות בארכיון [[בית גולומב]] בתל אביב.
+שמעון דוד נולד לאימו ולאביו ראובן יפה בכפר יאנואוצי שבמחוז חוטין, ב[[בסרביה]] ([[האימפריה הרוסית|רוסיה]]). אחיו הצעיר של איש [[תנועת העבודה]] [[אליעזר יפה]]. בילדותו למד ב[[תלמוד תורה|"חדר"]] וב[[ישיבה]]. אחר כך עבד ב[[בית חרושת]] כפועל.{{ש}} [[עלייה לארץ ישראל|עלה לארץ ישראל]] בשנת [[1908]], בתקופת [[העלייה השנייה]]. עבד כשומר ב[[מושבה|מושבות העבריות]] ב[[שפלת יהודה]] וב{{ה|גליל}}. כאשר עלה אליעזר אחיו לארץ, לאחר השתלמות בחקלאות ב[[ארצות הברית]], עברו השניים יחדיו להתגורר ולעבוד בפרדסים ב[[עין גנים]] ואחר כך עבדו לעבוד ב[[כפר תבור]].{{הערה|שמעון דוד יפה, מפתח-תקוה לכנרת, בתוך: [[ברכה חבס]] (עורכת), '''ספר העליה השניה''', תל אביב, [[הוצאת עם עובד]], תש"ד-1944, עמ' 371-367.}} ב[[מלחמת העולם הראשונה]] גויס ל[[עבודות כפייה]] שהטילו [[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|השלטונות העות'מאניים]] על אוכלוסיית הארץ. בשלהי תקופת המלחמה התנדב לשרת ב{{ה|גדודים העבריים}}, בגדוד הארצישראלי, שאליו התנדבו רבים מצעירי [[היישוב]].{{ש}}בשנת 1920, לאחר שפרש מהגדודים העבריים, הצטרף לארגון "[[ההגנה]]" שהוקם בקיץ אותה שנה. שימש כ[[מפקד (תפקיד)|מפקד]] בכיר ב"ההגנה" במחוז תל אביב, והיה ידוע בכינויו "החקלאי". בשנת [[1921]] נישא למרים ברדיצ'בסקי מ[[ניקולאייב]].{{ש}} [[שנות ה-40 של המאה ה-20|בשנות הארבעים]] היה יפה אחד משלושת השופטים ב"בית דין גבוה" שהקימה "ההגנה" (שופט נוסף היה הרב אברהם יעקב שפירא); במשפט שבו נתבעו לדין פנימי חברי "ההגנה" אחדים ובהם [[יוסף הכט]], החל ב-22 במרץ 1942, והסתיים ב-2 באוגוסט 1943.לאחר [[הקמת המדינה]],  [[שנות ה-50 של המאה ה-20|בשנות החמישים]], תרם יפה עדויות רבות להקמת המחקר על תולדות כוח המגן העברי בארץ ישראל; מחקר תקדימי בהיקפו שנערך על ידי פרופ' [[בן ציון דינור]] עם צוות חוקרים ואנשי ההגנה; עדויותיו נמצאות בארכיון [[בית גולומב]] בתל אביב.
 מאז [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות החמישים]], התגורר ברח' בארי 30 בתל אביב.
@@ שורה 28: / שורה 27: @@
 * {{הפועל הצעיר||בגדודים (מתוך מכתב פרטי)|1919/12/05|01302}}, {{הפועל הצעיר||המשך|1919/12/05|01400}}
 == לקריאה נוספת ==
-*[[בן ציון דינור]] (עורך), '''[[ספר תולדות ההגנה]]''', תל אביב: [[הוצאת עם עובד]], ב, א, עמ' 247-246; ג, עמ' 1645.
+*[[בן ציון דינור]] (עורך), '''[[ספר תולדות ההגנה]]''', תל אביב: [[הוצאת עם עובד]], ג, עמ' 1645.
 * "שמעון דויד יפה", בתוך: [[יעקב שביט]], [[יעקב גולדשטיין (היסטוריון)|יעקב גולדשטיין]], [[חיים באר]] (עורכים), '''[[לקסיקון האישים של ארץ ישראל, 1948-1799]]''', תל אביב: [[הוצאת עם עובד]], 1983.
 * 'שלושים לפטירת ש"ד יפה ז"ל', ‬'''השדה''' לח,ב (חשוון תשי"ח, נובמבר 1957), 112 ואילך. (אסופת דברים לזכרו, בהם משל נחמן תרדיון, [[יעקב אורי]], [[אברהם הרצפלד]], [[עזרא דנין]] ו[[אפרים תלמי]])

	הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
	אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.	שיחה

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.