ויקיפדיה:הכה את המומחה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ארכוב
שורה 234: שורה 234:


רב תודות!
רב תודות!

== קישור להורדה מוויקישיתוף ==

האם יש אפשרות ליצור קישור ישיר להורדת קבצים מוויקישיתוף? (שבלחיצה עליו הקובץ יורד מיד) הקישור שיש שם בראש הדף לא ניתן להעתקה בתור קישור להורדה. זה רק קישור לתמונה. [[משתמש:m.t.lifshits|<span style="font:13pt 'FrankRuehl';">מאיר</span>]] <span style="color: #339933;">♣</span> [[שיחת משתמש:m.t.lifshits|<span style="font:8pt 'Guttman yad-brush';">שיחה</span>]] 23:05<small>:52,</small> 16 במרץ 2013 (IST)

גרסה מ־00:05, 17 במרץ 2013

לפני העלאת שאלה אנא בדקו
האם אין לה כבר תשובה בערכי ויקיפדיה.
ארכיונים של הכה את המומחה
רשימת הארכיונים 
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
301 302 303 304 305 306 307 308 309 310
311 312 313 314 315 316 317 318 319 320
321 322 323 324 325 326 327 328 329 330
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10


אנא הזדהו בשמכם או בשם בדוי, זה יקל עלינו את ההתייחסות אליכם.
דף זה נועד לשאלות בעלות אופי כללי, שלא מצאתם להן תשובה בערכי ויקיפדיה:

  • נסחו היטב את השאלה ותנו לה כותרת משמעותית (לא "שאלה" או "צריך עזרה")
  • השתדלו להימנע מהנחות מוקדמות מכלילות או חסרות יסוד ("מדוע צרות באות בצרורות?")
  • חל איסור לשאול שאלות שאופיין או ניסוחן עובר על כללי ההתנהגות בקהילה, ובפרט כאלו שמתייחסות באופן לא הולם לקבוצה אתנית, דתית או אחרת
  • שאלות הנוגעות לערך מסויים יש להעלות בדף השיחה של הערך
  • בעיות טכניות או שאלות על נהלים – מקומן בדלפק הייעוץ
  • שאלות לשוניות – מקומן בדף הייעוץ הלשוני
  • שאלות במדעים מדויקים יש להפנות אל הכה את המומחה – שאלות במדעים מדויקים

עדכון הסטטוס בדף זה נעשה על ידי החלפת הפרמטר "חדש" שמופיע בתבנית המצב ({{מצב|חדש}}) באחד הערכים הבאים: החלפה זו תשנה את צבע ותוכן תיבת הסטטוס המופיעה ליד הדיווח:

תיעוד תבנית מצב הטיפול
אופן השימוש {{מצב|טופל|חיים 7|חיים}}

מצב טיפול: טופל
מטפל: חיים

התבנית מקבלת שלושה פרמטרים.

  • מצב טיפול אחד מהבאים:
חדש

מצב טיפול: חדש

בטיפול בעבודה הוכלל בדף השיחה בדף השיחה במעקב דיון פתוח בדיון

מצב טיפול: בטיפול

טופל תוקן {{תוקן}} נפתר בוצע {{בוצע}}הועבר נענה

מצב טיפול: טופל

דיווח שגוי שגוי לא טעות לא שגיאה לא תקלה לא בוצע {{לא בוצע}} שם שגוי מגבלה טכנית לא יבוצע לא ערך פרסום פרסומי פרסומת לא יקרה לא הועבר נמחק לא יועבר

מצב טיפול: דיווח שגוי

הצעה הצעות הצעה לשיפור הצעות לשיפור הצעת שיפור הצעות שיפור

מצב טיפול: הצעה לשיפור

כבר דווח כבר נענה בקשה חוזרת כפילות כפלישן לא נענה לא טופל ישן, לא נענה ישן, לא טופל דיווח חוזר

מצב טיפול: כבר דווח

לא ניתן לטפל ללא תוכן ללא מענה בלי תוכן דרוש מקור {{מקור}} אין מקור לא ברור {{הבהרה}} לא בשל לא מוכן חסר מידע

מצב טיפול: ללא תוכן

אחר דיון סגור דיון להעברה להעברה

מצב טיפול: אחר

  • שם המטפל - אופציונלי
  • שם תצוגה - אופציונלי

ראו גם

דפים משמעותיים שמשתמשים בתבנית


מעבר לתחתית הדף מעבר לתחתית הדף

מזון חי לחיות

האם אפשר להשיג מזון חי (עכברים וכדו') לחיות מחמד? 79.183.164.166 18:30, 8 במרץ 2013 (IST)[תגובה]

שאלה מזעזעת וסדיסטית, מקווה שאינה חוקית. Ben-Natan - שיחה 19:03, 8 במרץ 2013 (IST)[תגובה]
מדוע? נחשים לדוגמה צריכים לאכול מן החי, לא? 79.183.164.166 19:06, 8 במרץ 2013 (IST)[תגובה]
הצד השני מוזמן לחשוב לבד למה התנסחתי כפי שהתנסחתי, אשמח לדעת על תובנות מוצקות שלו בנושא. לגבי הנחשים, לא אכפת לי אם הם צריכים את זה, מבחינתי צורך אינו עילה לסדיזם, אם יש מזון לנחשים שאינו חי, הרי שהוא הראוי.
בן נתן, אני חושש שמי שאכזרי וסדיסט פה הוא אתה. בטבע, בעלי חיים צדים את טרפם ובשבי, לחלקם זה לא בריא לקבל את האוכל מת ולחלק השני זה בלתי אפשרי. אם תגיש לצפרדע זבובים מתים או לנחש עכברים מתים, הנחש והצפרדע לא יזהו כלל את טרפם והם ימותו ברעב
לאלמוני ששאל, הדרך להשיג היא פשוט לגדל. מגדלים עכברים ומגישים לנחש. עִדּוֹ - שיחה 19:46, 8 במרץ 2013 (IST)[תגובה]
עדו, אל תאשים אותי בהיות העולם הזה מקולקל, ואנא אל תכנה אותי סדיסט ואכזרי כשאתה מדבר בכזאת קלות על זריקת עכבר למותו בלי לדעת אם הוא הסכים לכך. מבחינתי חיות טורפות כבר מזמן היו צריכות לא להיות טורפות, לתרום לשרשרת הסדיזם במקום לפעול לסיימה בדרכים שונות זה מבחינתי טירוף מוחלט !, ואם תרצה, נמשיך בפרטי, זה דיון בפני עצמו.
האם אתה מקווה שהעולם יוצא מחוץ לחוק?. עִדּוֹ - שיחה 19:52, 8 במרץ 2013 (IST)[תגובה]
אדחוף אץ אפי לויכוח שכלל אינו שלי: בודאי! אם לחיות יש רגשות, אז זה איום ונורא שהעולם הוא כפי שהוא. אם אין להן, אז זה ממש לא בסדר שנראה שיש להן. כך או כך המציאות לא בסדר ויש לענוש אותה על כך. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 19:32, 9 במרץ 2013 (IST)[תגובה]
התכוונתי לשאול האם מוכרים חיות במיוחד לצורך מזון לבעלי חיים(ולא כחיות מחמד בפני עצמן). לבן-נתן: התסכול שלך מהעולם טיפה משעשע. נשמע כאילו שאתה רוצה להנחיל ערכי דמוקרטיה על תנינים... או לערוך סקר דעת קהל בין זברות במטרה לבדוק איזו מהן רוצה להיאכל ראשונה. 79.183.164.166 20:20, 8 במרץ 2013 (IST)[תגובה]
שאל בגן החיות או במעבדות לניסויים בחיות כיצד הם משיגים את העכברים, הזבובים והג'וקים. אני ראיתי אותם מגדלים את הספסימנטים. אני מניח שמידי פעם הם קונים פרטים חדשים. עִדּוֹ - שיחה 20:43, 8 במרץ 2013 (IST)[תגובה]
לאלמוני, אתה מוזמן לדבר איתי על הנושא באופן פרטי, כי לדעתי אתה רואה את הדברים בצורה מאד ראשונית ולא נראה לי שהתפלספת עליהם לעומק.Ben-Natan - שיחה 07:59, 9 במרץ 2013 (IST)[תגובה]
לאלמוני, נכון שלגדל נחש או תנין ללא מזון חי שיוכלו לצוד הוא מעשה אכזרי, אבל נשאלת שאלת-תם - למה בכלל לגדל יצורים כאלה? לא הייתי מגדירה נחש או תניןל חיות מחמד, ולדעתי מקומם בטבע, או לכל היותר בגן חיות. ולצפרדעים ייטב בשלולית או בבריכה, שם יצודו להן זבובים בעצמן. ובאשר לתשובתך לבן-נתן, האם היית רוכש זברות בשביל אריה המחמד שתגדל בחצר ביתך? (אגב, בגני חיות מאכילים את חיות הטרף בנתחי בשר, לא מכניסים להם זברה חיה לכלוב).שלומית קדם - שיחה 00:11, 16 במרץ 2013 (IST)[תגובה]

אסטרונומיה וחגים עבריים

איזה חג זה אם רואים את כוכב הלכת אילת השחר בקבוצת דגים בבוקר?

איזה חג (לא רק עברי) זה יכול להיות - חצות בישראל רואים ירח מלא גבוהה בשמים (15 מעלות מהזנית)? איפה אפשר למצוא נתונים כאלה? 79.183.164.166 20:53, 8 במרץ 2013 (IST)[תגובה]

צריך קצת הגיון, והכרת לוח השנה, מישור המילקה וגלגל המזלות.
מזל דגים הוא המזל של חודש אדר (פלוס או מינוס, כי בלוח העברי החודשים זזים יחסית למזלות), מה שאומר שבסביבות חודש זה השמש נמצאת במזל הזה. אם רואים את נוגה לפנות בוקר, המשמעות היא שהיא מקדימה את השמש. אבל היא לא יכולה להקדים בהרבה, כי תמיד נוגה קרובה יחסית לשמש. לכן השמש עוד לא במזל דגים, אלא באחד המזלות שלפניו. לכן סביר להניח שהחג הוא חנוכה או ט"ו בשבט.
החג השני צריך לחול באמצע החודש העברי, כי הלוח העברי הוא לוח ירחי. אבל רוב החגים הם באמת באמצע החודש (סוכות, ט"ו בשבט, פורים, פסח).
השאלה באיזה מהם הירח נמצא גבוה?
כשהירח מלא הוא נמצא ממול לשמש. לכו הוא הכי גבוה כשהשמש הכי נמוכה, כלומר כמה שיותר קרוב ליום ההיפוך החורפי בסוף דצמבר. מבין החגים שמניתי הכי סביר שזה ט"ו בשבט. אם הוא לא עברי, אז זה יכול להיות חג המולד או ראש השנה האזרחי, אלב זה כבר תלוי באיזו שנה, כי הלוח הגרגוריאני הוא לוח שמשי ולא מסונכרן עם הירח. emanשיחה 21:34, 8 במרץ 2013 (IST)[תגובה]
כנראה שאלה יותר עמוקה. לא ברור לי מה זה "השמש נמצאת במזל דגים". השמש עושה סיבוב שלם ביום. איך היא יכולה להיות ב"מזל" אחד (ואיך בודקים את זה. הרי כיש שמש לא רואים את הכוכבים)? 79.183.164.166 21:50, 8 במרץ 2013 (IST)[תגובה]
ניסית להסתכל על הערכים מישור המילקה וגלגל המזלות? emanשיחה 22:01, 8 במרץ 2013 (IST)[תגובה]

שתי הערות:

א. השנה העברית איננה רק שנה ירחית. היא שנה ירחית רק ברמת החודש (לכן חודש = יֶרַח).

ב. ט"ו בשבט ופורים אינם מתאימים לרשימה אמצע החודש, למרות תאריכיהם, מסיבות שונות. בעיקר, משום שחגים אלה מאוחרים לזמנם של המועדים (תרתי משמע) האחרים להם זיקה מקורית לירח מלא, ממנה התפתחו החגים העבריים הקדומים. בנצי - שיחה 07:24, 10 במרץ 2013 (IST)[תגובה]

דברים לא ברורים

בערך מישור המילקה כתוב "נראה כי השמש נעה על מישור המילקה בקצב של כמעלה אחת ביום.". זה זה נראה כאילו שהיא מסיימת סיבוב שלם ביום (180 מעלות אם לא מחשיבים את השעות החושך). עדיין לא ברור לי איך השמש יכולה להימצא במזל כלשהו אם היא נעה לאורך מישור המילקה. בערך גלגל המזלות כתוב "על רצועה זו עובר מסלולה של השמש עבור צופה מכדור הארץ." אבל אם השמש נעה לאורך המזלות אז כל כמה שעות היא אמור להחליף מזל. 79.183.164.166 22:29, 11 במרץ 2013 (IST)[תגובה]

מדובר פה על התנועה יחסית לכל הכובים בשמים שהם עושים סיבוב ב 24 מעלות. emanשיחה 02:41, 12 במרץ 2013 (IST)[תגובה]

האם מחשב מחבור דרך הראוטר או אקסס פויינט?

יש לי בבית ראוטר אחלחוטי וגם נקודת גישה (אקסס פוינט) שמחובר לראוטר. איך אני בודק האם הנייד שלי מחובר ישירות לראוטר או מחובר דרך האקסס-פוינט? 79.183.164.166 13:58, 9 במרץ 2013 (IST)[תגובה]

ב-Windows 7 יש לוח בקרה (Control Panel) -> רשת ואינטרנט (Network and Internet) -> הצג סטטוס רשת (View network status and task) -> הצג מפה מלאה (See full map) או משהו כזה. תבדוק אם זה מציג לך את הנקודת גישה. שים לב שהמפה מציגה ב-Tooltip את ה-MAC Address ואתה יכול להצליב אותה מול המדבקה שמודבקת בד"כ בתחתית האקסס פוינט והראוטר. אני לא יכול לבדוק את זה בעצמי אז קח את ההצעה בערבון מוגבל. בהצלחה ‏[kotz]‏ [שיחה] 17:42, 9 במרץ 2013 (IST)[תגובה]

מה זה כפולה והאם היא ומכפלה זה אותו דבר?

תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

לא. הכפלה או כפל הם הפעולה, ומכפלה היא התוצאה שלה. כפולה היא מקרה פרטי של מכפלה - היא תוצאה אפשרית שלה, שכן היא תוצאה של מכפלת מספר נתון במספר שלם כלשהו. בנצי - שיחה 20:35, 9 במרץ 2013 (IST)[תגובה]
רגע, אני מתבלבל. אני יודע שמכפלה היא פשוט תוצאת כפל, נגיד 5X2=10 ו 10 הוא המכפלה
למה אתה מתכוון שכפולה היא תוצאה אפשרית? הרי לבעיה מסוימת יש רק פיתרון אחד לא? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
א. ראשית, חתום בסוף פנייתך או תגובתך, כפי שמקובל. מעל התפריט בחלון העריכה יש לך כלי חתימה פשוט ומובן.
ב. שנית, אתה צודק, ותיקנתי את תשובתי הקודמת בהתאם. אני מקווה שהיא ברורה יותר עתה.
ג. לגופו של עניין, מכפלה היא תוצאת כפל של שני מספרים כלשהם, לדוגמא: (3.2) כפול (9.13). לעומת זאת, (3.2) כפול (2) או (3) וכן הלאה, נותנים לך תוצאות שהן מספר פעמים שלם של הגורם המוכפל. לכן ייחדו לו שם, אם כי גם הוא מכפלה לכל דבר. בנצי - שיחה 07:13, 10 במרץ 2013 (IST)[תגובה]

האם בצל ועגבניות משמינים כמו פירות?

אם תטגנו בצל ועגבניות הם יהיו מתוקים. היות ויש בהם חומרי קדם לסוכר או שהם מכילים סוכר, הופך אותם למשמינים כמו פירות? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

חפש את התשובה בלוח קלוריות. עִדּוֹ - שיחה 19:47, 9 במרץ 2013 (IST)[תגובה]
בלוח קלוריות אין בהכרח מענה לשאלת השואל. שאלתו מתייחסת להשפעת תהליך הטיגון ולא לירק כמות שהוא. בנצי - שיחה 20:28, 9 במרץ 2013 (IST)[תגובה]
הטיגון אינו בורא קלוריות. העגבנייה המטוגנת אולי תיתן רושם מתוק יותר אבל יהיו בה הקלוריות של העגבנייה ושל השמן. עִדּוֹ - שיחה 20:35, 9 במרץ 2013 (IST)[תגובה]
אם הבנתי נכון השאלה מסתמכת על כך שהסוכר שלנו שהוא דו סוכר גורם להשמנה יותר מאשר רבי סוכר- עמילנים וכו. אם זה אכן נכון הערך הקלורי לא רלוונטי וברור שלא נוסף ערך קלורי מעבר לערכם של הרכיבים, אך במידה והטיגון מפרק את הפחמימות המורכבות לסוכר פשוט זה עלול להיות גורם משפיע לגבי השמנה. Uziel302 - שיחה 17:03, 13 במרץ 2013 (IST)[תגובה]
נכון. אם חוק שימור אנרגיה הוא שגוי, אזי צלייה מוסיפה קלוריות לאוכל. אלא, שאני נוטה לחשוב שחוק שימור האנרגיה אינו שגוי ושבמולקולה שפורקה לשניים יש פחות אנרגיה מאשר בחומר המוצא שלה. פירוק קשרים כימיים הוא בזבוז אנרגיה ולא אגירת אנרגיה. עִדּוֹ - שיחה 23:02, 13 במרץ 2013 (IST)[תגובה]
חוק שימור אנרגיה נכון אך בתזונה לא כל האנרגיה עוברת לגוף וחלק מהקלוריות יוצאות בהפרשות. פחמימה מסוג תאית על פי רוב לא תתרום את ערכה האנגרטי לגוף האדם כמו שהיא מזינה בהמות. יש להתחשב במנגנוני העיכול ולגביהם יש הבדל בין מבנים שונים של מולקלות. למיטב ידיעתי סוכר מתעכל ונכנס למחזור הדם במהירות וביעילות, יותר מרוב המולקולות אחרות. Uziel302 - שיחה 01:13, 16 במרץ 2013 (IST)[תגובה]

העברת מוזיקה מימי 'טרם-הקלטה'

אני מוזיקאי קטן מאוד ומאוד צנוע. אבל אוהב מוזיקה קלאסית ומאזין מתמיד לקול-המוסיקה. ושאלתי: איך מגיעים אלינו , בימינו - צלילים , מנגינות, יצירות מוסיקליות – ווקאליות ואינסטרומטליות שמקורן במאות שעברו? משמיעים בקול המוסיקה יצירות יפהפיות שנוצרו במאה החמש עשרה, השש עשרה .. איך זה? עד כמה שאני מבין ניתן לשמר קולות וצלילים בשלוש אפשרויות: א. הקלטה. ב. מפה-לאוזן – אם לבתה ובנותיה. מאב לבן, מדור לדור . ג.רישום תווים. לא היו אמצעי הקלטה בימים ההם , אשר-על-כן – איך עברו אלינו, לימינו צלילי המנגינות???

--85.65.41.81 08:42, 11 במרץ 2013 (IST)בצלאל אופיר 11.03.13[תגובה]

שאלת וגם ענית - תווים הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 09:33, 11 במרץ 2013 (IST)[תגובה]
ברור שצלילי המנגינות מן המאות הקודמות לא עברו אלינו ישירות, עד להמצאת הפונוגרף, וחלק גדול מן המוזיקה מן המאות שהזכרת הלך לאיבוד עם כתבי היד ואפשר רק לשער את קיומו. לגבי מה שנשאר, חלק עבר באמת מפה לאוזן, בעיקר שירי-עם למיניהם, עד שבאו אנשים כמו בלה בארטוק וזולטאן קודאי והקליטו מפי השרים ורשמו בתווים, וחלק נשמר בתווים ומנוגן ומושר מאז ימי הביניים עד ימינו אלא שגם כאן, יש ביצועים מודרניים בכלים בני ימינו ויש ביצועים בכלים אותנטיים, חלקם עתיקים ממש (כינורות סטרדיוואריוס, אמאטי וכו') ואחרים משוחזרים. הביצועים האותנטיים הם הקרובים ביותר לכוונת המלחינים מן המאות הקודמות, ומעבירים אלינו את צלילי המנגינות באופן הדומה ביותר למה שהיו בזמן חיבורם, עד כמה שאפשר לדעת.שלומית קדם - שיחה 00:22, 16 במרץ 2013 (IST)[תגובה]

שאלה באסטרונומיה

אם רואים את מרקורי בצפון מזרח- באיזה תקופה בשנה זה אפשרי? 192.114.105.254 15:04, 11 במרץ 2013 (IST)[תגובה]

http://astroclub.tau.ac.il/astropedia/%D7%9B%D7%95%D7%9B%D7%91_%D7%97%D7%9E%D7%94. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
בעקרון מרקורי קרוב מאוד לשמש. לכן התשובה היא שכשהשמש נמצאת בצפון מזרח, כלומר בקיץ. אבל לא תמיד. זה כבר תלוי מתי ניתן לראות את מרקורי בכלל, ובפרט מתי ניתן לראות אותו לפני הזריחה (כי אז זה דווקא אחרי השקיעה, זה יהיה בצפון מערב). emanשיחה 14:53, 12 במרץ 2013 (IST)[תגובה]

שאלות בפילוסופיה+מדע

  1. האם נכון ההיגד ש"מדע הוא פרשנות שכלית לתפיסה החושית"?
  2. האם צבע ואורך גל זה דברים שונים? צבע הוא דבר סובייקטיבי ואורך גל זה דבר פיזיקלי טהור?
  3. האם זה נכון להגיד שמתמטיקה שייכת לעולם האידאות ולכן היא עניין נפשי ולא המציאות?
  4. האם ניתן להטיל ספק בקיום שלי?
  5. האם אני יכול להטיל בספק את קיום החשיבה שלי?
  6. האם אני יכול להטיל ספק בקיום ההרגשה שלי? בקיום כאב פיזי או במישוש? 79.183.164.166 19:49, 11 במרץ 2013 (IST)[תגובה]

א.כן, רק שהמדע הוא שיטה אשר הוכיחה עצמה לבחינת הפרשנויות הישירות אשר הן פחות או יותר מקבילות, לפחות בהמון הקשרים, כמו כימיה, או ביולוגיה למשל.

ב.כן.

ג.המתמטיקה היא גילום של הולגיקה והלוקיה היא תחום פילוסופי, קיימת מחלוקת על לאן לסווג את המתמטיקה אם כי טכנית היא אכן מקצוע פילוסופי-הומאני ומובנה, ואינה משקפת את המציאות האובייקטיבית, כי אם מפשטת אותה.

ד.על זה רק אתה תענה

ה.אתה יכול לעשות זאת במגוון דרכים - למשל, לבחון את החשיבה מנקודת מבט ביולוגית רדוקציוניסטית-קיצונית, שלא משאירה מקום לפסיכו (או לקוואליה הנפשית).

ז.אם אתה מצליח לעשות את זה אז הייתי מוריד בפניך את הכובע אם היה לי אחד ולא הייתי מטיל ספק ברגש שהייתי חווה במעלי הראש עם הורדת הכובע... Ben-Natan - שיחה 21:01, 11 במרץ 2013 (IST)[תגובה]

4)תסמונת קוטאר --46.117.105.50 18:32, 13 במרץ 2013 (IST)[תגובה]
נתחיל מהסוף. אפשר להטיל ספק בכול דבר. לגבי טיבה של המתמטיקה - היא אכן כלי מחשבתי, שפיתח האדם, כדי לתאר את סביבתו. לגבי הצבע ואורך הגל - צבע הוא כלי מחשבתי מולד (או מולד ברובו) שעוזר לתמצת מידע על אורכי גל הנראים בעין. הצבע אינו זהה לאורך הגל - יש שינויים קלים באורך הגל, שנתפשים אצלנו כשינויים דרמטיים בצבע ויש אחרים שאינם. ולבסוף - גם המדע הוא כלי מחשבתי ושיטת מחקר, שהעיסוק בה נקבע על ידי כללים חשיבתיים. האם הוא פרשנות שכלית למידע חושי? כנראה שכן. כנראה שכל מה שקשור לידיעות ולמחשבה הוא פירוש לתפישה החושית, או לפחות מופעל על ידה. עִדּוֹ - שיחה 23:08, 13 במרץ 2013 (IST)[תגובה]
לפי האתר [1], הצבע הכחול אינו מופיע בתנ"ך אפילו פעם אחת. גם ביצירות "איליאדה" ו"אודיסיאה" לא מופיע הצבע הכחול. כשהומרוס מתאר בהתרגשות את הים, הוא כותב שהוא "נראה כמו יין", ובמקרה אחר "כמו פרח הסיגלית". אותן תופעות בדיוק קיימות בכתבים הודיים עתיקים, בכתבים סיניים, בסאגות האיסלנדיות ובקוראן. אין כחול.
לפי המשך המאמר, החוקרים הציעו לבדוק את מושגי הצבעים, ואיך חוות אותם אוכלוסיות פרימיטיביות - קבוצות אתניות מרחבי העולם שהיו מנותקות מהציוויליזציה במשך אלפי שנים. בכל קצוות תבל הילידים סבלו מאותו "פגם". כששאלו את בני שבט הנובי מה צבעה של פקעת צמר כחולה, הם אמרו "שחור". בני שבט ההסו השתמשו באותה מילה לכחול ולירוק. בני הצ'וקצ'י בסיביר הסתפקו בשלושה מונחים בלבד - שחור, לבן ואדום - כדי לתאר כל צבע. כפי שטען גייגר, הצבע שזכה לשם ראשון היה תמיד אדום. ובאף שפה כמעט לא היה מונח בלעדי לצבע הכחול. הראייה שלהם היתה בדיוק כמו שלנו. המקומיים יכולים לזהות את ההבדל בין ירוק לכחול, אבל נראה להם מגוחך לגמרי לבזבז מילה שלמה על מה שנחשב בתרבותם לשני גוונים של אותו צבע. כשריוורס שאל את זקני השבט מה צבע השמים, הם הביטו מעלה בשמי התכלת ואמרו בלי לחשוב פעמיים "שחור". כששאל ילד מקומי למה דומה צבעם של השמים, הילד השווה אותם לצבעם של מים כהים ומלוכלכים.
כותב המאמר טוען, שכאשר השפה מרגילה אותנו להתייחס לשני גוונים כצבעים שונים, היא מאמנת אותנו להתייחס אליהם כמושגים שונים, ולמוח להגזים מעט את ההבדלים בין הצבעים האלה. במיוחד באזורי הגבול. בלשנים קוראים לתופעה הזו 'קפיצה קטגוריאלית'. המוח קצת מעוות את הצבע המקורי כדי שיתאים לקטגוריות הנקיות שלו.
בסיום המאמר, החוקר מתאר ניסוי שערך: לא אמרתי אפילו פעם אחת לבתי התינוקת מה צבע השמים. בכל פעם ששאלתי אותה מה צבע השמים היא בהתה מעלה במבט מבולבל. רק כשהיתה בת שנתיים הסכימה לענות לי על השאלה לגבי צבע השמים. היא אמרה 'לבן'. עבר עוד חודש עד שקראה לשמים בפעם הראשונה 'כחולים', וגם אז, יום אחד אמרה 'לבן', יום אחר 'כחול'.
יש סיפור ידוע על הרמב"ם, ז"ל. הרמב"ם טען, שאי אפשר לרפא אדם שהוא עיוור מלידה. לעירו של הרמב"ם בא רופא אליל, וטען שהוא יכול לרפא אדם שהוא עיוור מלידה. הרופא הביא אדם, שטען שהוא עיוור מלידה. הרופא ביצע בו טיפול רפואי כלשהו, והעיוור טען שהוא נרפא מעיוורונו. הרמב"ם הוציא מכיסו מטפחת אדומה, ושאל את העיוור מה הוא מחזיק. העיוור ענה שזאת מטפחת אדומה. הרמב"ם אמר לנוכחים, שאם אדם זה היה עיוור מלידה, אז זאת הפעם הראשונה שהוא רואה משהו בצבע אדום, ולכן, אין אפשרות שהוא ידע את שם הצבע. בכך הוכיח הרמב"ם שהרופא והעיוור שיקרו.
השאלה שלי היא לגבי סיפור, שסיפרו לנו בפעולה בתנועת נוער. (לא ברור מהו המסר של הסיפור, אבל לא זאת השאלה.) נערה היתה עיוורת, ל"ע, מגיל צעיר מאוד. תמיד אמרו לנערה שהעיניים שלה יפות, ושהן בצבע כחול כמו השמיים, והיא לא ידעה מה זה. בסוף הסיפור הנערה קיבלה מכה חזקה בראש, ואז ראתה לרגע אחד את השמיים, ואז נפטרה, ל"ע.
השאלה שלי היא - האם הנערה הבינה שבמילה "כחול" הכוונה היא לצבע, אם מעולם לא ראתה צבע (לפחות בגילאים שמהם זוכרים ומבינים)? כלומר, למראה של השמיים יש תכונות נוספות, כמו עומק, אינסופיות, גוונים שונים, וכדומה. האם ייתכן שכאשר הנערה ראתה את השמיים, היא חשבה שבמונח "צבע" התכוונו לאחד מאלה, או שמיד בראייה הראשונה היא הבינה מהו צבע? 80.230.4.8 16:17, 14 במרץ 2013 (IST)[תגובה]
גם אני אינני מבינה מה המסר בסיפור, אבל אם הנערה האומללה ראתה את השמיים לרגע אחד ואז נפטרה, מי אומר שבכלל הבינה מה היא רואה או הבינה שהיא רואה אחרי שנים של עיוורון? ודאי לא היה לה זמן לפענח את מה שראתה ולהסיק מסקנות מורכבות כל כך. אולי המסר הוא, שאם אתה רואה את האור לאחר חיים בעיוורון ומיד מת, הרי שההתפכחות מן העיוורון באה מאוחר מדי וחבל.שלומית קדם - שיחה 00:32, 16 במרץ 2013 (IST)[תגובה]

הרפס

האם אוויר יבש יכול לגרום להתפרצות הרפס? האם סינטומיצין יעיל נגד הרפס? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

באופן כללי, וירוס ההרפס תוקף את הגוף ומתבטא בעיתות בהן מערכת החיסון של הגוף נמצאת במצב מוחלש. האם אויר יבש מחליש את מערכת החיסון? התשובה לכך מסובכת. Nachum - שיחה 11:04, 12 במרץ 2013 (IST)[תגובה]
http://www.clalit.co.il/COMMUNITYSERVER/forums/thread/667918.aspx. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

שאלת המשך: האם הרפס יכול לעבור מהפה לאבר המין של אותו אדם או של בת הזוג?

פגמים בעור יכולים לעודד הדבקות במחלות ואוויר יבש אולי פוגע בעור. סינטומיצין, לא יעיל להרפס אלא לחיידקים. גש אל הרופא וקבל תרופה נגד הרפס. יש כזו.
לגבי מעבר הרפס מהפה למפשעה של בן הזוג, היה מרצה שאמר, שעם המתירנות המינית הפסיקות להיות לאדם זני הרפס ייחודיים דווקא לשפתיים או דווקא למפשעה. כך שזה כן עובד. לגבי הפה והמפשעה של אותו אדם? זו שאלה של גמישות ואולי לא רק של גמישות. עִדּוֹ - שיחה 22:57, 13 במרץ 2013 (IST)[תגובה]
צריך מרשם בשביל התרופה הזאת? אתה יודע את שמה?
ראיתי פרסומת בבתי מרקחת של קופת חולים כללית ובסופר-פארם. גש לאחד מהם ותראה בעצמך. ייתכן שאין צורך במרשם.שלומית קדם - שיחה 00:35, 16 במרץ 2013 (IST)[תגובה]
תודה שלומית! :)

דוברי הונגרית?

אני חושד בתעתיק העיברי של השם ג'רג' לוקאץ'. נראה לי נכון יותר לכותבו "גיאורג לוקאץ'". האמנם? יוצמח - שיחה 01:04, 12 במרץ 2013 (IST)[תגובה]

בדוק ויקיפדיה:בייעוץ לשוני. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
התעתיק נכון. Ranbarשיחהבואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 09:19, 12 במרץ 2013 (IST)[תגובה]
היה לי רופא משפחה הונגרי בשם ג'ורג' (כך קראה לו אשתו. אני קראתי לו דוקטור בשם משפחתו).שלומית קדם - שיחה 00:36, 16 במרץ 2013 (IST)[תגובה]

התנהגות שמירה מוזרה, אם לא תמוהה

בנסותי, לאחרונה, לבצע שמירה של קובץ וורד או של שינויים בקובץ כזה, כשעל המחשב (הנייד) שלי מותקנת מערכת הפעלה Windows XP. מה שקורה הוא: א. אני מקבל, לעיתים, את ההודעה הבאה: "Word cannot give a document the same name as an open document. Type a different name for the doc you want to save" - העניין היא שלא מדובר בקובץ עם שם של קובץ קיים !, וכנראה שמסיבה זו הוא לא מבצע שמירה, מה שמתבטא בגודל קובץ = 0, כשאני בודק את גודלו ב'תכונות'. תוכן הקובץ קיים ולא הלך לאיבוד, אבל בנסותי לשלוח אותו, אני מקבל התראת קובץ '0'; וגם, שמירה אל דיסק-און-קי תקינה לגמרי. כלומר הבעיה קורית בשמירה אל הדיסק הקשיח עצמו. מה קורה פה ? איך מטפלים בבעיה התמוהה והבלתי צפויה הזו ? תודה, בנצי - שיחה 01:42, 12 במרץ 2013 (IST)[תגובה]

נסה לשנות שם הקובץ לכזה שלא מכיל סימנים מכל סוג שהוא, רק אותיות ומספרים. לא עזר?, נסה להעתיק תוכן הקובץ למסמך מסוג אחר ואז לשמור (Word-Word), או להעתיק למסמך פשוט, ואז להעתיק בשנית לקובץ וורד ואז לשמור (Word-TXT-Word), משהו חייב לעבוד. Ben-Natan - שיחה 08:11, 12 במרץ 2013 (IST)[תגובה]

האל שמח?

האם יש בתנ"ך ייחוס רגשות חיוביים לאל? אם לא, מה בנוגע לתלמוד? (או שמושג השמחה שלו הופיע לראשונה בחסידות?)--46.117.105.50 11:35, 12 במרץ 2013 (IST)[תגובה]

וְשַׂשְׂתִּ֥י עֲלֵיהֶ֖ם לְהֵטִ֣יב אֹותָ֑ם וּנְטַעְתִּ֞ים בָּאָ֤רֶץ הַזֹּאת֙ בֶּאֱמֶ֔ת בְּכָל־ לִבִּ֖י וּבְכָל־ נַפְשִֽׁי׃-ירמיהו. Nachum - שיחה 12:21, 12 במרץ 2013 (IST)[תגובה]
מבחינה דתית, האל הוא ישות שונה ועליונה בהשוואה לאדם, ולכן באופן מובנה אין הכרח להבין אותו. גם הבעת "רגשות אנושיים" מצד האל לא דומה בהכרח להבעת רגשות אצל בני אדם. העובדה שהאדם מנסה להבין את האל, נובעת מתבונתו של האדם ומקרבתו לאל. מבחינה חילונית, הנושא הזה כמובן פחות רלוונטי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
רמב"ם, יד החזקה, מדע, הלכות יסודי התורה, פרק א', הלכה יב'.
"והואיל והדבר כן הוא. (נ.ב. שהאל אינו בעל גוף) כל הדברים הללו וכיוצא בהן שנאמרו בתורה ובדברי נביאים הכל משל ומליצה הן. כמו שנאמר יושב בשמים ישחק. כעסוני בהבליהם. כאשר שש ה' וכיוצא בהן. על הכל אמרו חכמים דברה תורה כלשון בני אדם. וכן הוא אומר האותי הם מכעיסים. הרי הוא אומר אני ה' לא שניתי. ואילו היה פעמים כועס ופעמים שמח היה משתנה. וכל הדברים האלו אינן מצויין אלא לגופים האפלים השפלים שוכני בתי חומר אשר בעפר יסודם אבל הוא ברוך הוא יתברך ויתרומם על כל זה:"--‏Meni181818 דבּררת • ב' בניסן ה'תשע"ג 21:52, 12 במרץ 2013 (IST)[תגובה]

תואר שני בהנדסה/מדע במכללה

האם יש מכללות שבהם אפשר לעשות תואר שני בהנדסה או מדע אחרי שיש תואר ראשון בפיזיקה באוניברסיטה? 192.114.105.254 16:07, 12 במרץ 2013 (IST)[תגובה]

רק אוניברסיטאות יכולות להעניק תואר שני בארץ.--Eitan110 - שיחה 18:31, 12 במרץ 2013 (IST)[תגובה]
בתור תשובה כללית, תשובתך אינה נכונה. אם תעבור על רשימת המכללות בארץ תיווכח לדעת שבחלק מהן יש תוכניות לתואר שני. אכן, לגבי מדעי הטבע, ומדעים מדוייקים בכללם, רק אוניברסיטאות מעניקות תארים גבוהים. בנצי - שיחה 18:45, 12 במרץ 2013 (IST)[תגובה]
אני די בטוח שהמכללה האקדמית תל-אביב יפו מעניקה תואר שני במדעי המחשב. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 09:51, 13 במרץ 2013 (IST)[תגובה]
יש מכללות המעניקות תואר שני בהנדסה, למשל אורט בראודה בהנדסת מערכות, ביוטכנולוגיה, הנדסת תכנה והנדסת תעשייה וניהול. דוד שי - שיחה 00:14, 16 במרץ 2013 (IST)[תגובה]

מנגנוני בקרה באתר במרשתת

א. באיזה מנגנונים משתמשים כדי לאבטח אתר שנבנה אישית (או בכלל) מפני חדירה לא מורשית, או מפני הורדת חומרים לא מורשית ? (למשל, אתרים הכוללים חומרים שיש בגינם זכויות יוצרים וכיוב') ?

ב. כמו כן, למרות שהשאלה דומה לקודמת, או נגזרת ממנה, איזה מנגנונים משמשים לבקרת תשלום בגין הורדת פריט נבחר מהאתר, ואיך מוסדרת הזרמת תשלומים כאלה מול רשויות (רישיון עסק ?) ומול גורמים פיננסיים ? תודה, בנצי - שיחה 02:13, 13 במרץ 2013 (IST)[תגובה]

א. בדרך כלל אתר אינטרנט מתארח בחברה המספקת שירותי אחסון אתרים, וחלק מהשירות שלה כולל הגנה מפני מזיקים למיניהם. אם מדובר באתר אינטרנט גדול, שלו שרת עצמאי, יש לטפל גם בהגנת האתר. ההאקרים מלמדים שאין זו משימה פשוטה. כיוון שהצגת מידע באינטרנט גורמת להובלתו אל מחשב המשתמש, לא תוכל למנוע לכידה של מידע זה לאחר שהוצג (אם כי תוכל להקשות על כך). אם אתה רוצה להציג מידע למנויים בלבד, תזדקק למנגנון ניהול מנויים.
ב. כמו שניחשת, מכירת באינטרנט (גם אם זו רק מכירה של מידע, ולא חפץ מוחשי) היא עסק, החייב במס ככל עסק אחר. כאשר זו פעילות הדורשת רישוי, יש לקבל את הרישיון המתאים. לקבלת תשלום ניתן להסתייע בחברות האשראי וב-Paypal. דוד שי - שיחה 00:10, 16 במרץ 2013 (IST)[תגובה]

איפה ניתן לעקוב אחרי התייחסות לבקשות ממפעילים, דוגמת בקשת מחיקה או העברה וכיוב' (כולל התייחסות אליהם, נימוקים, דיונים) ? בנצי - שיחה 04:11, 13 במרץ 2013 (IST)[תגובה]

אאל"ט רק כאן. חזרתישיחה 07:00, 13 במרץ 2013 (IST)[תגובה]

פסח

מתי עובדים בפסח? תודה רבה. --82.81.169.65 08:43, 13 במרץ 2013 (IST)[תגובה]

החג מתחיל בט"ו בניסן ונחוג בארץ ישראל במשך שבעה ימים. היום הראשון והאחרון של החג הם ימים טובים וחל בהם איסור מלאכה כבשבת, מלבד מלאכות "אוכל נפש" המותרות. חמשת הימים שביניהם הם חול המועד, ומותרות בהם מלאכות רבות אחרות, לצורך שמחת החג, אך מלאכות מסוימות עדיין אסורות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
כמדומני שהשאלה לא הלכתית אלא קשורה לנהלי תעסוקה במדינת ישראל, ימים טובים דינם כשבתות מבחינה חוקית, ערבי חג וחול המועד לפי הידוע לי משתנים על פי נהלי מקום העבודה. Uziel302 - שיחה 16:50, 13 במרץ 2013 (IST)[תגובה]
נכון, מטבע הדברים. התשובה שניתנה קודם לא רק שהיא באה מראיה דתית צרה, אלא שאינה רלוונטית. יש את רשות היחיד שזה עניין אחד, ויש את רשות הרבים, על כל הפונקציות הממלכתיות והרשויות הכלולות בה. לגופו של עניין, יש משרדי ממשלה וגופים המקיימים חופשה מרוכזת בימי חוהמ"פ, והדברים מתפרסמים ברשומות, בעיתונות, והיום, כמובן, באתרים הרלוונטיים. בנצי - שיחה 21:27, 13 במרץ 2013 (IST)[תגובה]

הרפס

האם הרפס יכול לעבור מהפה לאבר המין של אותו אדם או של בת הזוג?

מהפה למפשעה של בן הזוג? - כן. בקלות. מהפה למפשעה של אותו אדם? רק אם הוא גמיש באופן מיוחד. עִדּוֹ - שיחה 22:20, 13 במרץ 2013 (IST)[תגובה]
לעניות דעתי, לאחר הדבקות, הגוף מייצר נוגדנים להרפס שמונעים הדבקה באזור אחר, כך שסביר שגם גמישות במיוחד לא ידביקו את עצמן בשנית. • ♀♂קלאושיחה22:31, 13 במרץ 2013 (IST)[תגובה]
מה קשור גמישות? התכוונתי אם אדם נוגע בפה ואחרי זה בזין.
תודה בכל מקרה על התשובות, אקח לתשומת לבי.
מידע נוסף ניתן למצוא פה. ‏Lionster‏ • שיחה 00:08, 14 במרץ 2013 (IST)[תגובה]
תודה רבה על הלינק! הוא אומר, כמו שחשבתי, שאדם דווקא כן יכול להדביק את עצמו בקלות בלי שום קשר לגמישות.
עדו, אתה יודע את שמה של התרופה והאם צריך מרשם בשבילה?
שכחתי את השם. גש לרופא. אגב, התרופה היא להפסקת התפרצות המחלה ולא והחלמה מוחלטת ממנה. היא נשארת ומדבקת גם בלא ההתפרצויות. עִדּוֹ - שיחה 13:17, 15 במרץ 2013 (IST)[תגובה]

שינוי כתובת ip

רציתי לשאול, האם משתמש יכול לשנות בעצמו את כתובת ה-ip שלו דרך האינטרנט? (תוכנה מסוימת וכדומה).

תודה, ‏Lionster‏ • שיחה 20:20, 13 במרץ 2013 (IST)[תגובה]

ודאי ודאי, Proxy לדוגמא, Nurick - שיחה 20:26, 13 במרץ 2013 (IST)[תגובה]

מחפש תמונת פאזה אחת

איך קוראים לתמונת פאזה של 2 ע"ע מרוכבים ואחד ממשי כשלכולם החלק הממשי הוא שלילי? רצוי הפניה למקור באנגלית שמטפל בסיווג של תמונת הפאזה במקרים האלא (ולא של 2 ע"ע). 109.65.173.160 22:20, 13 במרץ 2013 (IST)[תגובה]

כיצד ניצח מוטי מלכה את ליאור קצב בבחירות, אם שניהם התמודדו מטעם הליכוד?

זה מעניין אותי גם כשלעצמו וגם מתוך צורך לבדוק את הערכים העוסקים באישים אלה. האם באמת, בשנת 2003, הליכוד הריץ שני מועמדים שונים לראשות עיריית קריית מלאכי?. עִדּוֹ - שיחה 22:23, 13 במרץ 2013(IST)

/search?q=cache:oAoBgFS7t6IJ:http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2809182,00.html%2B%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8+%D7%A7%D7%A6%D7%91&hl=de&client=firefox-a&rls=com.ubuntu%3Aen-US%3Aunofficial&ct=clnk--הוא לא התמודד מטעם הליכוד. Nachum - שיחה 15:36, 14 במרץ 2013 (IST)[תגובה]

נחום צודק. בכל מקרה, מבחינה תיאורטית מפלגה רשאית לתמוך בשתי רשימות מקומיות במערכת בחירות (יש לתמיכה כזו משמעות במימון מפלגות ונושאים נוספים). זה נדיר, אבל יש לזה תקדימים שאושרו בבית המשפט. ‏DGtal15:44, 14 במרץ 2013 (IST)[תגובה]

אני לא מכירה את המקרה הזה ספציפית, אבל יש מצבים שמועמד אחד הוא אכן המועמד הרשמי של המיפלגה ואילו מועמד אחר רק מציג את עצמו ככזה Tamarnet - שיחה 15:55, 16 במרץ 2013 (IST)[תגובה]


הכיצד הצליח משה גושן להיות ראש עיריית קריית מוצקין וקריית מלאכי בו זמנית?

או שמה נפלה טעות בערך קריית מלאכי? או שמה היו שני משה גושן ועל אחד מהם חסר ערך?. עִדּוֹ - שיחה 22:52, 13 במרץ 2013 (IST)[תגובה]

בערך קריית מלאכי היה צריך להיות חיים גושן. תיקנתי. ‏DGtal15:52, 14 במרץ 2013 (IST)[תגובה]

איך עושים במדיה ויקי את הקוביה הזו של כתיבת שאלה

הועבר לדף ויקיפדיה:דלפק ייעוץ

למה כיסאות מחשב עולים כה יקר בארץ?

נכנסתי לסניף בשפיים של רשת ידועה של כלי משרד, ונדהמתי מהמחירים לרובם המוחלט של הכיסאות, שלא היו מתוחכמים במיוחד. המחירים היו בערך 800-1200 ש"ח. השאלות שלי הן למה זה כה יקר? והאם מייצרים כיסאות משרדיים בארץ? (הרי רוב מה שראיתי מיוצר בסין), והשאלה השלישית: האם ייתכן שזה היה זול יותר אם היו מייצרים אותם בארץ? תודה על המידע. Ben-Natan - שיחה 14:48, 15 במרץ 2013 (IST)[תגובה]

כנראה נכנסת לרשת יקרנית במיוחד או כזו שמחזיקה רק כסאות מנהלים מן הסוג המפואר ביותר. באופיס דיפו ובהום סנטר יש כיסאות מחשב טובים ונוחים במחירים שבין 150 ל-700 ש"ח, ככל הזכור לי.שלומית קדם - שיחה 00:40, 16 במרץ 2013 (IST)[תגובה]

דיוטי פרי בחזרה

שלום. למה אי אפשר לעבור בדיוטי פרי כשחוזרים מחו"ל? תודה מראש לעונים109.66.0.15 18:54, 15 במרץ 2013 (IST)[תגובה]

כי כדי להכניס לארץ מוצרים ללא מכס חייבים להיות לפחות 48 שעות בחו"ל. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 20:33, 15 במרץ 2013 (IST)[תגובה]
השאלה הנכונה היא: למה אפשר לעבור בדיוטי פרי כשיוצאים לחו"ל? מדוע דמם של היוצאים לחו"ל אדום יותר, ומצדיק מתן הקלת מס? לתופעה זו אין צידוק מוסרי, אלא מניע פונקציונלי: בחו"ל תוכל לקנות מוצרים במיסוי נוח מאשר בארץ (ללא מכס, למשל, אם תקנה את המוצר בארץ ייצורו), ולכן עדיף שתקנה אותם אצלנו, כדי שאנו נרוויח משהו. מניע זה מתבטל כשחוזרים מחו"ל, ולכן אין צורך להעניק הקלת מס זו לחוזרים מחו"ל. דוד שי - שיחה 23:53, 15 במרץ 2013 (IST)[תגובה]

קפה בבית הדר?

מישהו יודע אולי מה היה שמו של בית הקפה הנראה בתמונה הזו, בקומת קרקע בצד שמאל?

סרט תיעודי צרפתי על ישראל

אני זוכר שב-2006 ראיתי (נדמה לי בערוץ HISTORY) סרט דוקומנטרי ישן, מתחילת שנות ה-70 על החברה הישראלית. הסרט היה בצרפתית, היה מאוד ארוך והוצגו בו קבוצות שונות בחברה הישראלית - חרדים ירושלמים, עולים חדשים, קיבוצניקים, צעירים מעדות המזרח שדיברו על קיפוח, ועוד. כמו כן בסרט הרחיבו בנושא של העיר דימונה (שהייתה אז חדשה יחסית) ועל הקשיים של תושבי העיר. מישהו יודע באיזה סרט מדובר ואיך אפשר למצוא אותו? Fade to Black - שיחה 14:41, 16 במרץ 2013 (IST)[תגובה]

שרלוק הולמס וסחר במידע פנים (שאלה משפטית)

נניח ששרלוק הולמס פגש איש פנים של חברה ציבורית והסיק בזכות יכולות ההיקש המדהימות שלו מסקנה לגבי עתיד החברה. אילו היה נחשף הציבור למידע שהוביל למסקנה לא הייתה מובנת לו חשיבותו, אך אם היה נחשף למסקנה עצמה היה בכך כדי להשפיע מהותית על מחיר ניירות הערך שלה.

האם רשאי הולמס לסחור במידע? ואם לא, האם יותר לו לסחור לאחר שיפרסם את המידע שהוביל למסקנה (ואותו בלבד) כך שהציבור לא יסיק ממנו דבר?

רב תודות!

קישור להורדה מוויקישיתוף

האם יש אפשרות ליצור קישור ישיר להורדת קבצים מוויקישיתוף? (שבלחיצה עליו הקובץ יורד מיד) הקישור שיש שם בראש הדף לא ניתן להעתקה בתור קישור להורדה. זה רק קישור לתמונה. מאיר שיחה 23:05:52, 16 במרץ 2013 (IST)