קדימה (אגודת סטודנטים) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:


== היסטוריה ==
== היסטוריה ==
האגודה הוקמה על רקע איסור אגודות סטודנטים לקבלת חברים יהודים ואחרי [[פרעות]] [[הסופות בנגב]]. מטרות האגודה היו לשמש בית לפעילות [[לאומיות|לאומית]] ולמלחמה ב[[אנטישמיות]] וב[[התבוללות]]. ראשי ה[[קהילה יהודית|קהילה היהודית]] לא ראו בעין יפה את פעילות האגודה{{הערה|{{מדריך רחובות חיפה|קדימה}}}}, שכן היא כיוונה להתבדלות היהודים – במהופך למגמת ראשי הקהילה. במיוחד התנגשו דרכיהן לאחר פרסום [[כרזה|כרוז]] שבו דיברה האגודה על ההכרה העצמית של היהודים ועל ההשתייכות המשותפת שלהם. כל זאת על רקע מעשים, למשל, של בני רב הקהילה שנכנסו ל[[טבילה לנצרות|טבילה נוצרית]]{{הערה|{{דבר|[[איזידור שליט|א. שליט]]|"קדימה"|1942/07/31|00201||@}}}}. בתחילת דרכה, בדומה לאגודות אחרות, עסקו חבריה ב[[סיף]]{{הערה|1=[http://www.itamar-books.co.il/?mode=nl&n=25] מתוך אתרו של [[איתמר לוי (סופר)|איתמר לוי]]}}, וכך התחבר אליה [[תיאודור הרצל|הרצל]]. ב-[[1889]] הצטרף לאגודה [[איזידור שליט]], שבהמשך היה לנשיאהּ. שליט התוודע בפעילותו להרצל, ועורר אותו לפעילות ה[[ציונות|ציונית]]. עם השנים הפך שליט למזכירו האישי. גם שאר חברי קדימה שימשו כתשתית האנושית ל{{ה|קונגרס הציוני הראשון}}{{הערה|{{תדהר|3|1444|ד"ר יצחק (איזידור) שליט}}}}.
האגודה הוקמה על רקע איסור אגודות סטודנטים לקבלת חברים יהודים ואחרי [[פרעות]] [[הסופות בנגב]]. מטרות האגודה היו לשמש בית לפעילות [[לאומיות|לאומית]] ולמלחמה ב[[אנטישמיות]] וב[[התבוללות]]. ראשי ה[[קהילה יהודית|קהילה היהודית]] לא ראו בעין יפה את פעילות האגודה{{הערה|שם=מדריך|{{מדריך רחובות חיפה|קדימה|5592}}}}, שכן היא כיוונה להתבדלות היהודים – במהופך למגמת ראשי הקהילה. במיוחד התנגשו דרכיהן לאחר פרסום [[כרזה|כרוז]] שבו דיברה האגודה על ההכרה העצמית של היהודים ועל ההשתייכות המשותפת שלהם. כל זאת על רקע מעשים, למשל, של בני רב הקהילה שנכנסו ל[[טבילה לנצרות|טבילה נוצרית]]{{הערה|{{דבר|[[איזידור שליט|א. שליט]]|"קדימה"|1942/07/31|00201||@}}}}. בתחילת דרכה, בדומה לאגודות אחרות, עסקו חבריה ב[[סיף]]{{הערה|1=[http://www.itamar-books.co.il/?mode=nl&n=25] מתוך אתרו של [[איתמר לוי (סופר)|איתמר לוי]]}}, וכך התחבר אליה [[תיאודור הרצל|הרצל]]. ב-[[1889]] הצטרף לאגודה [[איזידור שליט]], שבהמשך היה לנשיאהּ. שליט התוודע בפעילותו להרצל, ועורר אותו לפעילות ה[[ציונות|ציונית]]. עם השנים הפך שליט למזכירו האישי. גם שאר חברי קדימה שימשו כתשתית האנושית ל{{ה|קונגרס הציוני הראשון}}{{הערה|{{תדהר|3|1444|ד"ר יצחק (איזידור) שליט}}}}.


נושא [[הגנה עצמית|ההגנה העצמית]] היה רעיון מרכזי באגודה, כסמל ל[[אומץ]] לב אישי ולאומי. יוצאי האגודה הקימו מאוחר יותר אגודות ספורט כ[[הכח וינה|הכח]] ו[[מכבי (ספורט)|מכבי]].
נושא [[הגנה עצמית|ההגנה העצמית]] היה רעיון מרכזי באגודה, כסמל ל[[אומץ]] לב אישי ולאומי. יוצאי האגודה הקימו מאוחר יותר אגודות ספורט כ[[הכח וינה|הכח]] ו[[מכבי (ספורט)|מכבי]].
שורה 10: שורה 10:
עם חברי האגודה נמנו גם [[זיגמונד פרויד]] ובאגודה הברלינאית היו חברים [[חיים ויצמן]] ו[[שמריהו לוין]], ואחד ממדריכיה היה האומן [[מאיר בן אורי]], תלמידו של [[הרמן שטרוק]].
עם חברי האגודה נמנו גם [[זיגמונד פרויד]] ובאגודה הברלינאית היו חברים [[חיים ויצמן]] ו[[שמריהו לוין]], ואחד ממדריכיה היה האומן [[מאיר בן אורי]], תלמידו של [[הרמן שטרוק]].


[[שמות רחובות בישראל|על שם התנועה רחוב]] ב[[חיפה]].{{הערה|{{מדריך רחובות חיפה|קדימה|5592}}}}
[[שמות רחובות בישראל|על שם התנועה רחוב]] ב[[חיפה]].{{הערה|שם=מדריך}}


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־18:28, 5 באפריל 2013

קדימהגרמנית: A.V. Kadima Wien) הייתה אגודת סטודנטים יהודים שנוסדה בווינה ב-25 באוקטובר 1882 על ידי נתן בירנבאום, ראובן בירר, פרץ סמולנסקין[1] ומשה שנירר. האגודה פעלה עד 1938.

היסטוריה

האגודה הוקמה על רקע איסור אגודות סטודנטים לקבלת חברים יהודים ואחרי פרעות הסופות בנגב. מטרות האגודה היו לשמש בית לפעילות לאומית ולמלחמה באנטישמיות ובהתבוללות. ראשי הקהילה היהודית לא ראו בעין יפה את פעילות האגודה[2], שכן היא כיוונה להתבדלות היהודים – במהופך למגמת ראשי הקהילה. במיוחד התנגשו דרכיהן לאחר פרסום כרוז שבו דיברה האגודה על ההכרה העצמית של היהודים ועל ההשתייכות המשותפת שלהם. כל זאת על רקע מעשים, למשל, של בני רב הקהילה שנכנסו לטבילה נוצרית[3]. בתחילת דרכה, בדומה לאגודות אחרות, עסקו חבריה בסיף[4], וכך התחבר אליה הרצל. ב-1889 הצטרף לאגודה איזידור שליט, שבהמשך היה לנשיאהּ. שליט התוודע בפעילותו להרצל, ועורר אותו לפעילות הציונית. עם השנים הפך שליט למזכירו האישי. גם שאר חברי קדימה שימשו כתשתית האנושית לקונגרס הציוני הראשון[5].

נושא ההגנה העצמית היה רעיון מרכזי באגודה, כסמל לאומץ לב אישי ולאומי. יוצאי האגודה הקימו מאוחר יותר אגודות ספורט כהכח ומכבי.

האגודה הייתה הארגון היהודי-לאומי הראשון במערב אירופה. דבר האגודה הופץ ברחבי אירופה, ובהמשך הוקמו אגודות נוספות בשם זה (לונדון 1887, ברלין 1890 ועוד).

עם חברי האגודה נמנו גם זיגמונד פרויד ובאגודה הברלינאית היו חברים חיים ויצמן ושמריהו לוין, ואחד ממדריכיה היה האומן מאיר בן אורי, תלמידו של הרמן שטרוק.

על שם התנועה רחוב בחיפה.[2]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ סמולנסקין הוא זה שנתן לתנועה את שמה במובנה הכפול הלאה ומזרחה.
  2. ^ 1 2 אמציה פלד, רחוב קדימה, בתוך "מדריך רחובות חיפה", באתר האינטרנט של עיריית חיפה
  3. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:דבר

    פרמטרים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    א. שליט, "קדימה", דבר, 31 ביולי 1942
  4. ^ [1] מתוך אתרו של איתמר לוי
  5. ^ דוד תדהר (עורך), "ד"ר יצחק (איזידור) שליט", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1444