ברתולד אוארבך – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עפרהל (שיחה | תרומות)
עפרהל (שיחה | תרומות)
שורה 6: שורה 6:
אוארבך נולד בשם '''משה (מוישה) ברוך אַוּאֶרבָּכֶר''' (Moses Baruch Auerbacher) ב[[עיירה]] [[נורדשטאטן]] (כיום נקראת [[הורב אם נקאר]]) שליד [[היער השחור]] ב[[באדן-וירטמברג]]. מילדותו, הוריו ייעדו אותו ל[[רב]]נות, ועל כן למד בישיבה, ב[[הכינגן]], ובבית הספר לדת, ב[[קרלסרוהה]].
אוארבך נולד בשם '''משה (מוישה) ברוך אַוּאֶרבָּכֶר''' (Moses Baruch Auerbacher) ב[[עיירה]] [[נורדשטאטן]] (כיום נקראת [[הורב אם נקאר]]) שליד [[היער השחור]] ב[[באדן-וירטמברג]]. מילדותו, הוריו ייעדו אותו ל[[רב]]נות, ועל כן למד בישיבה, ב[[הכינגן]], ובבית הספר לדת, ב[[קרלסרוהה]].


בהמשך למד לימודי [[תאולוגיה]] ו[[פילוסופיה]] ב[[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]] [[אוניברסיטת טיבינגן|טיבינגן]], [[אוניברסיטת מינכן|מינכן]] ו[[אוניברסיטת היידלברג|היידלברג]]. אך בעקבות חברותו בתנועת הסטודנטים המהפכנית, נאסר על ידי השלטונות, ושחרורו והמשך לימודיו, הותנו בכך שלא יקבל שום תפקיד רבני. מאז אוארבך התמסר ללימודי [[ספרות]]. תחילה עסק בכתיבה ופרסום בתחום ה"[[יהדות]] בספרות התקופתית", ובהמשך פרסם מספר [[רומן|רומנים]] בנושאים הלקוחים מה[[היסטוריה של עם ישראל]]. מתוך סדרת פרסומים זו, הוא קצר הצלחה יחסית בספרים "[[שפינוזה]]" ו"משורר וסוחר" (תורגם לעברית בשם "אפרים קוה"). את תהילתו והפופולריות הרבה שלו רכש לאחר שעסק ביצירותיו בפשוטי העם, ה[[איכר]]ים ומעמד הביניים, ובכך יצר לעצמו קהל קוראים נרחב ועממי יותר.
בהמשך למד לימודי [[תאולוגיה]] ו[[פילוסופיה]] ב[[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]] [[אוניברסיטת טיבינגן|טיבינגן]], [[אוניברסיטת מינכן|מינכן]] ו[[אוניברסיטת היידלברג|היידלברג]]. אך בעקבות חברותו בתנועת הסטודנטים המהפכנית, נאסר על ידי השלטונות, ושחרורו והמשך לימודיו, הותנו בכך שלא יקבל שום תפקיד רבני. מאז אוארבך התמסר ללימודי [[ספרות]]. תחילה עסק בכתיבה ופרסום בתחום ה"[[יהדות]] בספרות התקופתית", ובהמשך פרסם מספר [[רומן|רומנים]] בנושאים הלקוחים מה[[היסטוריה של עם ישראל]]. מתוך סדרת פרסומים זו, הוא קצר הצלחה יחסית בספרים "[[שפינוזה]]" ו"משורר וסוחר" (תורגם לעברית בשם "אפרים קוה"). את תהילתו והפופולריות הרבה שלו רכש לאחר שעסק ביצירותיו בפשוטי העם, ה[[איכר]]ים ומעמד הביניים, ובכך יצר לעצמו קהל קוראים נרחב ועממי יותר.

===מלחמה באנטישמיות===
רוב יצירותיו עסקו במלחמה כנגד ה[[אנטישמיות]], בין שעשה זאת באמצעות תשובות לכתבי-פלסתר אנטישמיים, ובין שניסה להפיג את המתח בין יהודים לגרמנים, באמצעות 'התבוללות ספרותית', ותיאור היהדות בצבעים רומנטיים.


אוארבך נפטר בעיר [[קאן]] שב[[צרפת]] בשנת [[1882]], זמן קצר לפני יום הולדתו ה-70.
אוארבך נפטר בעיר [[קאן]] שב[[צרפת]] בשנת [[1882]], זמן קצר לפני יום הולדתו ה-70.

גרסה מ־14:11, 11 באפריל 2013

ברתולד אוארבך

ברתולד אַוּאֶרבַּך (בעברית לעתים בהשפעת היידיש: אוֹיֶרבַּך (אויערבאך); בגרמנית: Berthold Auerbach; ‏28 בפברואר 18128 בפברואר 1882) היה סופר ומשורר יהודי-גרמני נודע.

ביוגרפיה


שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

אוארבך נולד בשם משה (מוישה) ברוך אַוּאֶרבָּכֶר (Moses Baruch Auerbacher) בעיירה נורדשטאטן (כיום נקראת הורב אם נקאר) שליד היער השחור בבאדן-וירטמברג. מילדותו, הוריו ייעדו אותו לרבנות, ועל כן למד בישיבה, בהכינגן, ובבית הספר לדת, בקרלסרוהה.

בהמשך למד לימודי תאולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטאות טיבינגן, מינכן והיידלברג. אך בעקבות חברותו בתנועת הסטודנטים המהפכנית, נאסר על ידי השלטונות, ושחרורו והמשך לימודיו, הותנו בכך שלא יקבל שום תפקיד רבני. מאז אוארבך התמסר ללימודי ספרות. תחילה עסק בכתיבה ופרסום בתחום ה"יהדות בספרות התקופתית", ובהמשך פרסם מספר רומנים בנושאים הלקוחים מההיסטוריה של עם ישראל. מתוך סדרת פרסומים זו, הוא קצר הצלחה יחסית בספרים "שפינוזה" ו"משורר וסוחר" (תורגם לעברית בשם "אפרים קוה"). את תהילתו והפופולריות הרבה שלו רכש לאחר שעסק ביצירותיו בפשוטי העם, האיכרים ומעמד הביניים, ובכך יצר לעצמו קהל קוראים נרחב ועממי יותר.

מלחמה באנטישמיות

רוב יצירותיו עסקו במלחמה כנגד האנטישמיות, בין שעשה זאת באמצעות תשובות לכתבי-פלסתר אנטישמיים, ובין שניסה להפיג את המתח בין יהודים לגרמנים, באמצעות 'התבוללות ספרותית', ותיאור היהדות בצבעים רומנטיים.

אוארבך נפטר בעיר קאן שבצרפת בשנת 1882, זמן קצר לפני יום הולדתו ה-70.

כתביו

  • Friedrich der Große. Sein Leben und Wirken, 1834
  • Das Judenthum und die neueste Literatur, 1836, מסה
  • Spinoza, 1837, רומן
  • "Das Sängerfest zu Frankfurt a. M.," In: europa 1838, S. 481 ff.
  • Dichter und Kaufmann, 1840, רומן
  • Schwarzwälder Dorfgeschichten, 1843-1854, סיפורים
    • Diethelm von Buchenberg
    • Die Frau Professorin
  • Oskar, טרגדיה, 1844
  • Der Gevattersmann (Kalender), 1844-1848
  • Schrift und Volk. Grundzüge der volksthümlichen Literatur, 1846
  • Tagebuch aus Wien, 1849
  • Andree Hofer, 1850, טרגדיה
  • Deutsche Abende, 1851, שיחות
  • Neues Leben, רומן, 1852
  • Der Wahlbruder, Dresden [1855], טרגדיה ב-5 מערכות; נותרה בכתב יד
  • Barfüßele, 1856, סיפורים
  • Volkskalender, 1858-1868
  • Der Wahrspruch, Leipzig: Weber [1859], מחזה ב-5 מערכות; נותר בכתב יד
  • Joseph im Schnee, 1860, רומן
  • Goethe und die Erzählungskunst, 1861
  • Auf der Höhe, 1865, רומן
  • Das Landhaus am Rhein, 1869, רומן
  • Wieder uns! Gedenkblätter zur Geschichte dieser Tage, Stuttgart: Cotta, 1871
  • Zur Guten Stunde. Gesammelte Volkserzählungen, 2 Bde, Stuttgart: Hoffmann, 1872
  • Walfried, 1874, רומן
  • Tausend Gedanken des Collaborators, 1876, אפוריזמים
  • Drei einzige Töchter, 1875, נובלות
  • Nach dreißig Jahren. Neue Dorfgeschichten, 1876
  • Landolin von Reutershöfen, 1878, רומן
  • Der Forstmeister, 1879, רומן
  • Brigitta, רומן, 1880

כתביו בתרגום לעברית

  • בערטהאלד אויערבאך, אפרים קוה (תרגום על ידי י.ח. טאוויאוו ‬[טביוב]), ורשה: אחיאסף, תרנ"ד 1893. (בגרמנית: Dichter und Kaufmann, "משורר וסוחר"; רומן היסטורי)
  • שפינוזה: ספור מחיי הפילוסוף ברוך די-שפינוזה והעתים אשר עברו עליו / לפי המספר בספרו של הח' ברטהאלד אויערבאך בשפת אשכנז; מאת ט"ף שפירא, ורשה: א. בערמאן, תרנ"ח 1898. רומן זה משנת 1837 הוא יצירתו המפורסמת ביותר של אוארבך, ובו מופיע לראשונה[דרוש מקור] סיפור הגולם מפראג. סיפור זה התפרסם כל כך עד שנחשב בעיני כל לסיפור עם, והפך לבסיס למחזות, רומנים ואופרות, יצירות בלט וסרטים.
  • ב. אורבך, בת יחידה: אגדה ערבית (תרגום: א. ליבושיצקי), ורשה: תושיה, תרע"ג 1912 (ביבליותיקה לילדים, נו).
  • "יחהפיה" (בגרמנית: Barfüßele;‏ 1856) – סיפור רומנטי רגשני על שני יתומים בני כפר, משרתת יחפנית גאה ואחיה, שבסיומו המשרתת מתחתנת עם בעל אחוזה עשיר. זכה לשלושה תרגומים לעברית:
    • יחפהפיה (תרגם י. שף),‫ פרנקפורט: אמנות, תרפ"ב, 1922.
    • ברתולד אוורבך, יחיפיה (עברית: שלמה ניצן), תל אביב: עדי, תש"ל 1970. (מהדורה ב: ירושלים: כתר, 1988.)
    • ברתולד אוארבך, יחפהפיה (עברית: בינה אופק), תל אביב: עופרים, תשנ"ו 1995.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מיצירותיו:

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.