המוקד לפליטים ולמהגרים – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סמליל בפורמט אחר
שורה 21: שורה 21:


== היסטוריה ==
== היסטוריה ==
בתחילת דרכו התמקד הארגון בסיוע רק לעובדים שהיו נתונים בהליכי מעצר וגירוש (ושמו המקורי אף היה: מוקד סיוע לעובדים זרים במעצר) אך כאמור כיום המוקד מטפל בקשת רחבה יותר של נושאים ואוכלוסיות נפגעות. אופני הפעולה של הארגון כוללים ייעוץ וייצוג משפטי, מתן מידע על זכויות, עזרה פרטנית וסיוע הומינאטרי, כולל ביקור בבתי-כלא בהם מוחזקים עובדים המיועדים לגירוש, לצד פעילות לשינוי [[עמדה (פסיכולוגיה)|עמדות]] הממשלה והשפעה על עמדות הציבור. כל זאת (בלשונו של המוקד) "במטרה למנוע תנאים של עבדות מודרנית בישראל". המוקד משתף פעולה בעתירות עקרוניות ל[[בג"ץ]], עם ארגוני זכויות נוספים, ובמיוחד עם [[האגודה לזכויות האזרח]], [[קו לעובד]], [[רופאים לזכויות אדם]] ו[[המרכז לפלורליזם יהודי]] וכן עם [[הקליניקות המשפטיות באוניברסיטת תל אביב]].
בתחילת דרכו התמקד הארגון בסיוע רק לעובדים שהיו נתונים בהליכי מעצר וגירוש מאחר והסתיימה תקופת אשרת שהייתם בארץ (ושמו המקורי אף היה: מוקד סיוע לעובדים זרים במעצר) אך כאמור כיום המוקד מטפל בקשת רחבה יותר של נושאים ואוכלוסיות נפגעות. אופני הפעולה של הארגון כוללים ייעוץ וייצוג משפטי, מתן מידע על זכויות, עזרה פרטנית וסיוע הומינאטרי, כולל ביקור בבתי-כלא בהם מוחזקים עובדים המיועדים לגירוש, לצד פעילות לשינוי [[עמדה (פסיכולוגיה)|עמדות]] הממשלה והשפעה על עמדות הציבור. כל זאת (בלשונו של המוקד) "במטרה למנוע תנאים של עבדות מודרנית בישראל". המוקד משתף פעולה בעתירות עקרוניות ל[[בג"ץ]], עם ארגוני זכויות נוספים, ובמיוחד עם [[האגודה לזכויות האזרח]], [[קו לעובד]], [[רופאים לזכויות אדם]] ו[[המרכז לפלורליזם יהודי]] וכן עם [[הקליניקות המשפטיות באוניברסיטת תל אביב]].


פעילות המוקד מתאפשרת הודות לעבודתם של מתנדבים ולתמיכתם של אנשים פרטיים וקרנות, ובראשן [[הקרן החדשה לישראל]].
פעילות המוקד מתאפשרת הודות לעבודתם של מתנדבים ולתמיכתם של אנשים פרטיים וקרנות, ובראשן [[הקרן החדשה לישראל]].

גרסה מ־14:52, 11 באפריל 2013

תבנית:ארגון חברתי מוקד סיוע לעובדים זרים הוא ארגון זכויות אדם הפועל לעיגון והגנה על זכויות של עובדים זרים בישראל, פליטים ומבקשי מקלט בישראל וכן של קורבנות סחר בנשים.

היסטוריה

בתחילת דרכו התמקד הארגון בסיוע רק לעובדים שהיו נתונים בהליכי מעצר וגירוש מאחר והסתיימה תקופת אשרת שהייתם בארץ (ושמו המקורי אף היה: מוקד סיוע לעובדים זרים במעצר) אך כאמור כיום המוקד מטפל בקשת רחבה יותר של נושאים ואוכלוסיות נפגעות. אופני הפעולה של הארגון כוללים ייעוץ וייצוג משפטי, מתן מידע על זכויות, עזרה פרטנית וסיוע הומינאטרי, כולל ביקור בבתי-כלא בהם מוחזקים עובדים המיועדים לגירוש, לצד פעילות לשינוי עמדות הממשלה והשפעה על עמדות הציבור. כל זאת (בלשונו של המוקד) "במטרה למנוע תנאים של עבדות מודרנית בישראל". המוקד משתף פעולה בעתירות עקרוניות לבג"ץ, עם ארגוני זכויות נוספים, ובמיוחד עם האגודה לזכויות האזרח, קו לעובד, רופאים לזכויות אדם והמרכז לפלורליזם יהודי וכן עם הקליניקות המשפטיות באוניברסיטת תל אביב.

פעילות המוקד מתאפשרת הודות לעבודתם של מתנדבים ולתמיכתם של אנשים פרטיים וקרנות, ובראשן הקרן החדשה לישראל. המוקד מורכב ממחלקות שונות, ובהן: הקו החם, שמפעיל מענה טלפוני במגוון שפות, הנותן מענה לפונים, ייעוץ ואף סיוע בהתנהלות מול רשויות המדינה, וממחלקה משפטית, המגישה עתירות לבג"ץ בנושאים עקרוניים, פועלת לשינוי מדיניות, ומייצגת במקרה הצורך מהגרי עבודה, מבקשי מקלט וקרבנות סחר בהליכי הסדרת מעמד, בקשות מקלט, שחרור ממעצר, יחס המדינה לפליטים ומבקשי מקלט, ועוד.

בין המאבקים המפורסמים שבהם לקח הארגון חלק היה המאבק למען הסדר למתן מעמד לילדי העובדים הזרים ב-2005-2006 וכן מאבק למען הסדר לילדי העובדים הזרים ב-2010. בין המקרים המפורסמים שבהם טיפל המוקד והגיעו לידיעת הציבור הרחב היה סיפורה של ג'ני אסקוביו, מהגרת עבודה מהפיליפינים, שנעצרה בהיותה בחודש השמיני להריונה, ואשר משרד הפנים ביקש לגרשה מישראל מכיוון שהרתה לבן זוגה, אף הוא מהגר עבודה, בניגוד לנוהל האוסר על עובדים זרים להקים משפחה בישראל.

בשנת 2002 קיבלו מרים דרמוני-שביט וסיגל רוזן, ממייסדות המוקד, את אות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצוויג, "לאות הוקרה על פעילות המוקד למען זכויות עובדים זרים".

בשנת 2007 זכה הארגון באות המופת החברתי מטעם כנס שדרות לחברה. את האות חלקו עם המוקד עמותת "הלב"- העמותה למלחמה בעוני ומר סעדי זיאד, יו"ר יד לבנים הבדואי[1].

בספטמבר 2008 קיבל הארגון את העיטור הממלכתי למאבק בסחר בבני-אדם. העיטור הוענק על ידי נשיא המדינה שמעון פרס, במעמד ראש הממשלה ושר המשפטים[2].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים