ישראל יוסף לאו – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
גרש (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 12: שורה 12:
עם פרוץ שואת יהודי פולין בלטו פעולותיו למען קהילתו. הוא סירב לבקשות לברוח ל[[צ'כוסלובקיה]] ו[[הונגריה]] הסמוכות. יצא עם בני קהילתו למחנה המוות [[בלז'ץ]] באלול תש"ב, שם נספה עם אשתו ושלושת בנותיו. בן יחידי ששרד עלה ל[[ישראל]].
עם פרוץ שואת יהודי פולין בלטו פעולותיו למען קהילתו. הוא סירב לבקשות לברוח ל[[צ'כוסלובקיה]] ו[[הונגריה]] הסמוכות. יצא עם בני קהילתו למחנה המוות [[בלז'ץ]] באלול תש"ב, שם נספה עם אשתו ושלושת בנותיו. בן יחידי ששרד עלה ל[[ישראל]].


==קישורים חיצונים==
==קישורים חיצוניים==


* [http://yizkor.nypl.org/index.php?id=1655 ספר זיכרון לקהילת קולומיה והסביבה] בעריכת דב נוי ומרדכי שוצמן, הוצאת ארגון יוצאי קולומיה והסביבה בארץ ובתפוצות, 1972. עמ' 187-189
* [http://yizkor.nypl.org/index.php?id=1655 ספר זיכרון לקהילת קולומיה והסביבה] בעריכת דב נוי ומרדכי שוצמן, הוצאת ארגון יוצאי קולומיה והסביבה בארץ ובתפוצות, 1972. עמ' 187-189

גרסה מ־09:32, 13 באפריל 2013

הרב ישראל יוסף לאו

הרב ישראל יוסף לאו (לבוב תרמ"ח, 1888בלז'ץ, אלול תש"ב, 1942) – רבה האחרון של העיר קולומיאה בגליציה.

ביוגרפיה

נולד בלבוב, בנו הבכור של הרב צבי יהודה ולאה הינדה לאו (לויא). בן דודו היה הרב יהודה מאיר שפירא מלובלין[1]. אחיו היה הרב משה חיים לאו, לימים רבה של פיוטרקוב. למד אצל סבו הרב שמואל יצחק שור, בעל ה"מנחת שי", שקירבו לחסידות צ'ורטקוב, וכן למד בבית המדרש הגדול מחוץ לעיר. נסמך לרבנות על ידי על ידי סבו החורג הרב שלום מרדכי שבדרון[2], הרב יצחק שמלקיש ועוד.

נשא את בתו של הבנקאי ר' יעקב בידוף, מחסידי ויז'ניץ בקולומיה. מאז היה מקורב מאוד לחסידות זו. לא רצה לסמוך על שלחן חותנו ולא רצה לקבל עליו את עול הרבנות. היה עוזר לחותנו בניהול עסקיו ובמקביל עסק בצורכי ציבור. היה פעיל בתנועת אגודת ישראל וצעירי אגודת ישראל ופעל להקמת בתי ספר של רשת בית יעקב בגליציה.

מאז עזיבת רב העיר הרב גדליה שמלקיס בשנת תרס"ד לא התמנה רב לעיר, בעיקר נוכח יריבות בין המפלגות, והתנצחות לגבי זהות המועמד. בשנת תרצ"א הציעו אנשי המזרחי את הרב ישראל יוסף לאו לרב העיר, בתנאי שיפסיק את פעילותו המפלגתית. מאז כיהן הרב לאו כרב העיר. הוא התבלט בנאומיו הבהירים וכשרונו הרטורי. ייצג את הקהילה גם בפני מועצת העיר.

עם פרוץ שואת יהודי פולין בלטו פעולותיו למען קהילתו. הוא סירב לבקשות לברוח לצ'כוסלובקיה והונגריה הסמוכות. יצא עם בני קהילתו למחנה המוות בלז'ץ באלול תש"ב, שם נספה עם אשתו ושלושת בנותיו. בן יחידי ששרד עלה לישראל.

קישורים חיצוניים

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ אמותיהם של הרב י' י' לאו והרב שפירא היו בנותיו של הרב שמואל יצחק שור, בעל "מנחת שי", מגדולי הרבנים בגליציה
  2. ^ נישא לאלמנתו של הרב שמואל יצחק שור.