טאבו (סוציולוגיה) – הבדלי גרסאות
תיקון |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
מקור ה[[מילה (בלשנות)|מילה]] (טפו ב[[פולינזית]] = המסומן, הלא רגיל, הלא ניתן למגע) ב[[אי]] [[טהיטי]], אליו הגיע [[ג'יימס קוק]] במסעותיו, במחצית השנייה של [[המאה ה-18]]. ג'יימס קוק נתקל שם במילה זו בהקשר לאיסור שהוטל על [[נשים]] לאכול בנוכחות [[גברים]] שהיה נהוג באי. בקרב ילידי פולינזיה שימש המונח לציון חפצים, מעשים, יישים רוחניים ובני אדם שהם אסורים במגע, בעשיה או בשימוש על פי מנהג או מטעמים דתיים-מאגיים. |
מקור ה[[מילה (בלשנות)|מילה]] (טפו ב[[פולינזית]] = המסומן, הלא רגיל, הלא ניתן למגע) ב[[אי]] [[טהיטי]], אליו הגיע [[ג'יימס קוק]] במסעותיו, במחצית השנייה של [[המאה ה-18]]. ג'יימס קוק נתקל שם במילה זו בהקשר לאיסור שהוטל על [[נשים]] לאכול בנוכחות [[גברים]] שהיה נהוג באי. בקרב ילידי פולינזיה שימש המונח לציון חפצים, מעשים, יישים רוחניים ובני אדם שהם אסורים במגע, בעשיה או בשימוש על פי מנהג או מטעמים דתיים-מאגיים. |
||
בדומה למקור זה, למילה טאבו יש מקור נוסף מאזור [[האוקיינוס השקט]], והוא מהאי [[איווקי]] (Eueiki) וקשור ל[[פולחן]] צמח ה[[קאבה]]. המקור בשפה הוא [[דו-ערכי]] והוא קדוש ו[[טומאה (פולינזיה)|טמא]] בו זמנית. אצל עמים פולינזיים שונים היה הטאבו מוטל על ידי [[כהן (איש דת)|כהן]] מקומי, והוא יכול היה להיות מוטל על כל דבר. הטלת טאבו הפכה את מושא ההטלה לטמא. הטלת טאבו נעשתה הן מסיבות דתיות-אמוניות (כגון טאבו שהוטל על קברים), והן מסיבות מעשיות - דרך משל, אם כתוצאה מדיג מופרז הייתה סכנה שכל הדגים באזור יושמדו ולא יהיה יותר מה לדוג, היה הכהן מטיל טאבו על דגים. |
בדומה למקור זה, למילה טאבו יש מקור נוסף מאזור [[האוקיינוס השקט]], והוא מהאי [[איווקי]] (Eueiki) וקשור ל[[פולחן]] צמח ה[[קאבה]]. המקור בשפה הוא [[דו-ערכי]] והוא קדוש ו[[טומאה (פולינזיה)|טמא]] בו זמנית. אצל עמים פולינזיים שונים היה הטאבו מוטל על ידי [[כהן (איש דת)|כהן]] מקומי, והוא יכול היה להיות מוטל על כל דבר. הטלת טאבו הפכה את מושא ההטלה לטמא. הטלת טאבו נעשתה הן מסיבות דתיות-אמוניות (כגון טאבו שהוטל על קברים), והן מסיבות מעשיות - דרך משל, אם כתוצאה מדיג מופרז הייתה סכנה שכל הדגים באזור יושמדו ולא יהיה יותר מה לדוג, היה הכהן מטיל טאבו על דגים. |
||
==כיום== |
|||
כיום קיבל המושג "טאבו" משמעות משנית: טאבו פירושו עניין שקיימת הסכמה כללית שלא לעסוק בו. ככל הנראה, לא קיים טאבו [[אוניברסליות|אוניברסלי]], עם זאת, קיימים כמה נושאים שהם טאבו במרבית ה[[חברה|חברות]]. לעתים קורה מצב שנשאר טאבו למרות שפג תוקפו של הנושא. מהסיבה הזאת, יש טיעונים כי אפשר לחשוף את ה[[היסטוריה]] של [[תרבות|תרבויות]] שונות על פי נושאי הטאבו שלהם, בהיעדר אמצעים אחרים. |
כיום קיבל המושג "טאבו" משמעות משנית: טאבו פירושו עניין שקיימת הסכמה כללית שלא לעסוק בו. ככל הנראה, לא קיים טאבו [[אוניברסליות|אוניברסלי]], עם זאת, קיימים כמה נושאים שהם טאבו במרבית ה[[חברה|חברות]]. לעתים קורה מצב שנשאר טאבו למרות שפג תוקפו של הנושא. מהסיבה הזאת, יש טיעונים כי אפשר לחשוף את ה[[היסטוריה]] של [[תרבות|תרבויות]] שונות על פי נושאי הטאבו שלהם, בהיעדר אמצעים אחרים. |
||
גרסה מ־01:17, 23 באפריל 2013
טאבו - איסור חברתי כנגד שמות, חפצים, פעולות, אנשים ושיחה בנושא מסוים, אשר נחשבים כלא-רצויים בחברה או בתרבות מסוימת. מערכת איסורים אלה קשורה למושג הקדושה והטומאה החברתיים, כך שהעבירה עליהם נחשבת כגורמת תוצאות חמורות, משום כך עבירה על טאבו נחשבת למעשה שלא יעשה ואף למעשה נתעב.
מקור המילה
מקור המילה (טפו בפולינזית = המסומן, הלא רגיל, הלא ניתן למגע) באי טהיטי, אליו הגיע ג'יימס קוק במסעותיו, במחצית השנייה של המאה ה-18. ג'יימס קוק נתקל שם במילה זו בהקשר לאיסור שהוטל על נשים לאכול בנוכחות גברים שהיה נהוג באי. בקרב ילידי פולינזיה שימש המונח לציון חפצים, מעשים, יישים רוחניים ובני אדם שהם אסורים במגע, בעשיה או בשימוש על פי מנהג או מטעמים דתיים-מאגיים. בדומה למקור זה, למילה טאבו יש מקור נוסף מאזור האוקיינוס השקט, והוא מהאי איווקי (Eueiki) וקשור לפולחן צמח הקאבה. המקור בשפה הוא דו-ערכי והוא קדוש וטמא בו זמנית. אצל עמים פולינזיים שונים היה הטאבו מוטל על ידי כהן מקומי, והוא יכול היה להיות מוטל על כל דבר. הטלת טאבו הפכה את מושא ההטלה לטמא. הטלת טאבו נעשתה הן מסיבות דתיות-אמוניות (כגון טאבו שהוטל על קברים), והן מסיבות מעשיות - דרך משל, אם כתוצאה מדיג מופרז הייתה סכנה שכל הדגים באזור יושמדו ולא יהיה יותר מה לדוג, היה הכהן מטיל טאבו על דגים.
כיום
כיום קיבל המושג "טאבו" משמעות משנית: טאבו פירושו עניין שקיימת הסכמה כללית שלא לעסוק בו. ככל הנראה, לא קיים טאבו אוניברסלי, עם זאת, קיימים כמה נושאים שהם טאבו במרבית החברות. לעתים קורה מצב שנשאר טאבו למרות שפג תוקפו של הנושא. מהסיבה הזאת, יש טיעונים כי אפשר לחשוף את ההיסטוריה של תרבויות שונות על פי נושאי הטאבו שלהם, בהיעדר אמצעים אחרים.
זיגמונד פרויד קישר את הטאבו בספרו לתפיסה הפסיכואנליטית ואיסורים חברתיים הקשורים לגילוי עריות המצויים בתרבויות רבות.
דוגמה לטאבו מילולי, הלקוח מעולם היהדות, הוא הגיית השם המפורש.
