אורית סטרוק – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שיחזור חלקי. כך הוחלט. ההחלטה הפכה את ויקיפדיה למשל ולשנינה, אך היא החלטה.
שורה 31: שורה 31:
במהלך כהונת [[הכנסת ה-18]] ניהלה בהתנדבות את שדולת ארץ ישראל בכנסת, אשר נאבקה נגד הקפאת הבנייה בהתנחלויות וקידמה את הקמת [[הוועדה לבחינת מצב הבנייה ביהודה ושומרון]]. השדולה קידמה גם את ההכרזה על [[מערת המכפלה]] ו[[קבר רחל]] כאתרי מורשת לאומיים והביאה לחקיקת [[חוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם]].
במהלך כהונת [[הכנסת ה-18]] ניהלה בהתנדבות את שדולת ארץ ישראל בכנסת, אשר נאבקה נגד הקפאת הבנייה בהתנחלויות וקידמה את הקמת [[הוועדה לבחינת מצב הבנייה ביהודה ושומרון]]. השדולה קידמה גם את ההכרזה על [[מערת המכפלה]] ו[[קבר רחל]] כאתרי מורשת לאומיים והביאה לחקיקת [[חוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם]].


ב[[הבחירות לכנסת ה-19|בחירות לכנסת ה-19]] הוצבה במקום ה-10 ברשימת [[הבית היהודי]]{{הערה|1=[http://www.bechirot.gov.il/elections19/heb/list/List.aspx?ListId=101 רשימת המועמדים של הבית היהודי לכנסת ה-19], באתר [[ועדת הבחירות המרכזית]]}}. במסגרת תעמולת הבחירות הותקפה סטרוק על ידי "[[הליכוד]]" בתמיכה כביכול בפעולות [[תג מחיר (דרך פעולה)|תג מחיר]]. בעקבות כך הבהירה כי אמרה אחרי אירועי עמונה ש"אנחנו הולכים לגבות תג מחיר משפטי מכל השוטרים שפעלו באלימות ושלא כדין במסגרת אירוע עמונה, שהסתיימו עם מאות אזרחים פצועים במקום". באותה עת, "לא הייתה קיימת משמעותו הוונדליסטית של המושג 'תג מחיר'. עוד לא המציאו את הפעולות הוונדליסטיות, שלהן אני מתנגדת"{{הערה|{{גל"צ||ראיון בתוכנית עושים צהרים עם יעל דן|1064-10240|20 בינואר 2013}}}}.
ב[[הבחירות לכנסת ה-19|בחירות לכנסת ה-19]] הוצבה במקום ה-10 ברשימת [[הבית היהודי]]{{הערה|1=[http://www.bechirot.gov.il/elections19/heb/list/List.aspx?ListId=101 רשימת המועמדים של הבית היהודי לכנסת ה-19], באתר [[ועדת הבחירות המרכזית]]}}. במסגרת תעמולת הבחירות הותקפה סטרוק על ידי "[[הליכוד]]" בתמיכה כביכול בפעולות [[תג מחיר (דרך פעולה)|תג מחיר]]. בעקבות כך הבהירה לגבי אמירתה לאחר אירועי עמונה ש"אנחנו הולכים לגבות תג מחיר משפטי מכל השוטרים שפעלו באלימות ושלא כדין במסגרת אירוע עמונה, שהסתיימו עם מאות אזרחים פצועים במקום", כי באותה עת "לא הייתה קיימת משמעותו הוונדליסטית של המושג 'תג מחיר'. עוד לא המציאו את הפעולות הוונדליסטיות, שלהן אני מתנגדת"{{הערה|{{גל"צ||ראיון בתוכנית עושים צהרים עם יעל דן|1064-10240|20 בינואר 2013}}}}.


בבחירות לכנסת ה-19 זכתה מפלגת הבית היהודי ב-12 מושבים. בעקבות זאת, סטרוק, שהוצבה במקום העשירי ברשימה, נבחרה לכנסת ה-19. ב[[הכנסת התשע העשרה|כנסת ה-19]] מכהנת סטרוק כיושבת-ראש "השדולה לחזית ארץ-ישראל בכנסת" וחברה בשדולת חברות הכנסת, בשדולה למען שילוב ילדים עם מוגבלויות במערכת החינוך, בשדולה לעידוד, חיזוק וטיפוח החיילים המשוחררים ובשדולה למען עולי אתיופיה. בתחילת כהונתה בכנסת דרשה להקל את הנחיות הפתיחה באש למתנחלים.{{הערה|{{הארץ|יהונתן ליס|ועדת החוקה תדון בהקלה על הוראות פתיחה באש למתנחלים|1.2002580|24 באפריל 2013}}}}
בבחירות לכנסת ה-19 זכתה מפלגת הבית היהודי ב-12 מושבים. בעקבות זאת, סטרוק, שהוצבה במקום העשירי ברשימה, נבחרה לכנסת ה-19. ב[[הכנסת התשע העשרה|כנסת ה-19]] מכהנת סטרוק כיושבת-ראש "השדולה לחזית ארץ-ישראל בכנסת" וחברה בשדולת חברות הכנסת, בשדולה למען שילוב ילדים עם מוגבלויות במערכת החינוך, בשדולה לעידוד, חיזוק וטיפוח החיילים המשוחררים ובשדולה למען עולי אתיופיה. בתחילת כהונתה בכנסת דרשה להקל את הנחיות הפתיחה באש למתנחלים.{{הערה|{{הארץ|יהונתן ליס|ועדת החוקה תדון בהקלה על הוראות פתיחה באש למתנחלים|1.2002580|24 באפריל 2013}}}}

גרסה מ־14:42, 24 באפריל 2013

תבנית:ח"כ אורית מלכה סטרוק (נולדה ב-15 במרץ 1960) היא חברת הכנסת התשע עשרה בסיעת הבית היהודי מטעם מפלגת תקומה, מראשי היישוב היהודי בחברון ופעילת זכויות אדם, שהקימה את ארגון זכויות האדם ביש"ע, ועמדה בראשו בין השנים 2004 - 2012[1].

ביוגרפיה

סטרוק נולדה למשפחת עורכי דין ירושלמית מסורתית. סבתה, שעל שמה היא קרויה, היא המשוררת מלכה נשר.

למדה בתיכון שליד האוניברסיטה בירושלים. בכיתה י"א חזרה בתשובה והחלה ללמוד ב'גשר' וב'מכון מאיר'. הפכה לבת בית בביתו של הרב חיים דרוקמן, שגם הכיר בינה ובין תלמידו בישיבת אור עציון, אברהם סטרוק, לו נישאה. תקופה קצרה גרו יחד בעיר ימית, ולאחר פינויה עברו להתגורר ביישוב היהודי בחברון.

פעילות ציבורית

אחרי שמערת המכפלה נסגרה לתפילת יהודים בעקבות טבח מערת המכפלה ב-1994, נבחרה סטרוק כחברת ועד נשים למען המערה, ופעלה לשכנוע אנשי המערכת הפוליטית לפתוח אותה מחדש ליהודים[2].

מאז שנת 2000 עמדה בראש המחלקה המשפטית-מדינית של היישוב היהודי בחברון.

סטרוק ייסדה את ארגון זכויות האדם ביש"ע בעקבות פינוי והריסת ביתה של לבנת עוזרי וחמשת ילדיה מגבעה 26, סמוך לקריית ארבע, ב-2002, כחודש לאחר שאבי המשפחה נרצח בביתו וארגוני זכויות האדם סירבו לסייע בנושא.[2] מאז עמדה בראשו בהתנדבות. במסגרת פעילותה בארגון הגישה תלונות במח"ש ותביעות בבית משפט נגד שוטרים בטענה שתקפו מפגינים במהלך המחאה נגד תוכנית ההתנתקות ופינוי עמונה. בעקבות דיונים בתביעות אלה הגישו סטרוק וארגון זכויות האדם ביש"ע שתי קובלנות פליליות נגד עורכי דין שייצגו נאשמים בתקיפה של משתתפים בהפגנות נגד תוכנית ההתנתקות. בתי המשפט פסקו שיש לבטל קובלנות אלה, וחייבו את הקובלים בהוצאות משפט[3]. באפריל 2013 קיבלה את מגן כנס רמלה על פועלה בתחום, והדגשת "ייחודה של מדינת ישראל כמדינה יהודית".[4]

בבחירות לכנסת ה-17 התמודדה במקום ה-13 ברשימת האיחוד הלאומי-מפד"ל, במסגרת מפלגת תקומה.

במהלך כהונת הכנסת ה-18 ניהלה בהתנדבות את שדולת ארץ ישראל בכנסת, אשר נאבקה נגד הקפאת הבנייה בהתנחלויות וקידמה את הקמת הוועדה לבחינת מצב הבנייה ביהודה ושומרון. השדולה קידמה גם את ההכרזה על מערת המכפלה וקבר רחל כאתרי מורשת לאומיים והביאה לחקיקת חוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם.

בבחירות לכנסת ה-19 הוצבה במקום ה-10 ברשימת הבית היהודי[5]. במסגרת תעמולת הבחירות הותקפה סטרוק על ידי "הליכוד" בתמיכה כביכול בפעולות תג מחיר. בעקבות כך הבהירה לגבי אמירתה לאחר אירועי עמונה ש"אנחנו הולכים לגבות תג מחיר משפטי מכל השוטרים שפעלו באלימות ושלא כדין במסגרת אירוע עמונה, שהסתיימו עם מאות אזרחים פצועים במקום", כי באותה עת "לא הייתה קיימת משמעותו הוונדליסטית של המושג 'תג מחיר'. עוד לא המציאו את הפעולות הוונדליסטיות, שלהן אני מתנגדת"[6].

בבחירות לכנסת ה-19 זכתה מפלגת הבית היהודי ב-12 מושבים. בעקבות זאת, סטרוק, שהוצבה במקום העשירי ברשימה, נבחרה לכנסת ה-19. בכנסת ה-19 מכהנת סטרוק כיושבת-ראש "השדולה לחזית ארץ-ישראל בכנסת" וחברה בשדולת חברות הכנסת, בשדולה למען שילוב ילדים עם מוגבלויות במערכת החינוך, בשדולה לעידוד, חיזוק וטיפוח החיילים המשוחררים ובשדולה למען עולי אתיופיה. בתחילת כהונתה בכנסת דרשה להקל את הנחיות הפתיחה באש למתנחלים.[7]

חיים אישיים

סטרוק היא תושבת שכונת אברהם אבינו בחברון ולה 11 ילדים.

בנה צבי הורשע בהתעללות בנער פלסטיני ובהריגת גדי ב-2007, ונדון ל-30 חודשי מאסר. בתגובה לפסק הדין אמרה אורית סטרוק: "בשונה מבית המשפט, שהעדיף להאמין לעדים הערבים, אנחנו מאמינים ובטוחים בחפותו של צביקי, כואבים את הצלחתם של מבקשי רעתו ונשתדל לסייע לו לעמוד בגזר הדין הקשה שהוטל עליו"[8].

קישורים חיצוניים

מכּתביה:

הערות שוליים

  1. ^ אורית סטרוק, באתר הכנסת
  2. ^ 1 2 תבנית:בשבע
  3. ^ ק"פ (י-ם) 109/06 אורית סטרוק וארגון זכויות האדם ביש"ע נגד עו"ד גדי טל, ניתן ב-11 ביולי 2007
    ק"פ (ב"ש) 1002/07 אורית סטרוק וארגון זכויות האדם ביש"ע נגד עו"ד מוטי יוסף, ניתן ב-15 ביולי 2008
  4. ^ כנס רמלה: הוקרה ל"חוננו" וח"כ סטרוק, באתר ערוץ 7, 5 באפריל 2013
  5. ^ רשימת המועמדים של הבית היהודי לכנסת ה-19, באתר ועדת הבחירות המרכזית
  6. ^ ראיון בתוכנית עושים צהרים עם יעל דן, באתר גלי צה"ל, 20 בינואר 2013
  7. ^ אתר למנויים בלבד יהונתן ליס, ועדת החוקה תדון בהקלה על הוראות פתיחה באש למתנחלים, באתר הארץ, 24 באפריל 2013
  8. ^ חיים לוינסון, עונשו של מתנחל שהתעלל בפלסטיני הוארך בשנה, באתר הארץ, 13 באוגוסט 2012
    שלמה פיוטרקובסקי, ביהמ"ש העליון החמיר בעונשו של צבי סטרוק, באתר ערוץ 7, 13 באוגוסט 2012