דוד בלוך (איש חינוך) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שיחה
גרש (שיחה | תרומות)
שורה 31: שורה 31:
* [[יאיר שלג]], [http://acheret.co.il/?cmd=articles.225&act=read&id=1259 העוני הוא הסכנה הרוחנית], ארץ אחרת, 6 באוגוסט 2009
* [[יאיר שלג]], [http://acheret.co.il/?cmd=articles.225&act=read&id=1259 העוני הוא הסכנה הרוחנית], ארץ אחרת, 6 באוגוסט 2009
* אברהם בנימין, [http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/12997 צבא למהדרין], בשבע, 28 בפברואר 2013
* אברהם בנימין, [http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/12997 צבא למהדרין], בשבע, 28 בפברואר 2013
* יואל קוריץ, [http://www.bhol.co.il/article.aspx?id=51740 מקים הנח"ל החרדי ניגש לעמוד - והמתפללים נעלמו], בחדרי חרדים, 5 במרץ 2013
===ממאמריו===
===ממאמריו===
* הרב דוד בלוך, [http://www.kikarhashabat.co.il/%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%99-%D7%92%D7%99%D7%9C-%D7%90%D7%99%D7%9A-%D7%90%D7%AA%D7%94-%D7%9C%D7%90-%D7%9E%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%99%D7%A9.html כל האמת על החרדים בגדוד נצח יהודה], אתר כיכר השבת, 25 ביולי 2012
* הרב דוד בלוך, [http://www.kikarhashabat.co.il/%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%99-%D7%92%D7%99%D7%9C-%D7%90%D7%99%D7%9A-%D7%90%D7%AA%D7%94-%D7%9C%D7%90-%D7%9E%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%99%D7%A9.html כל האמת על החרדים בגדוד נצח יהודה], אתר כיכר השבת, 25 ביולי 2012

גרסה מ־06:36, 29 באפריל 2013

הרב דוד בלוך (נולד בשנת תשי"א, 1951) הוא איש חינוך חרדי, ראש מדרשיית נעם בפרדס חנה לשעבר, ממקימי הנח"ל החרדי ומנהל עמותת "נצח יהודה".

ביוגרפיה

נולד במושב יסודות, בנם הבכור של מיכאל ויהודית בלוך. למד בישיבת פוניבז'. נישא לרחל-לאה סלומון. לאחר נישואיו למד בכולל חזון איש, שם התקרב לרב גדליה נדל ומאז הוא משתייך לחוג תלמידיו. התגייס לצה"ל במסגרת הרבנות הצבאית ושירת במילואים כרב גדודי.

בין השנים 19831999 כיהן כר"מ במדרשיית נעם. בשנת 1999 התמנה לראש המדרשייה וכיהן בתפקידו עד שנת 2005. לאחר מכן נמנה עם צוות הר"מים בישיבת נהורא.

נמנה עם מייסדי הנח"ל החרדי, יחד עם הרב יואל שוורץ והרב יצחק בר-חיים. מאז שנת 2008 הוא מנהל יחד עם הרב בר-חיים את העמותה האזרחית המלווה את היחידה הצבאית. הוא אחראי על גיוס חיילים חדשים לנח"ל החרדי ותמיכה במשרתים בו.

מתגורר בשיכון חזון איש בבני ברק, בסמוך לבית רבו הרב נדל. חלק מבנותיו נשואות לחרדים המשתייכים לחוגו של הרב נדל, ואחת מבנותיו נשואה לנכדו.

דעותיו

הרב בלוך, המשתייך לציבור החרדי, מביע דעות עצמאיות שאינן מקובלות בזרם המרכזי של ציבור זה. הוא מפרסם את דעותיו בבמות שונות, ובהן כתב העת ארץ אחרת ואתרי האינטרנט החרדיים.

הוא יוצא נגד האידאליזציה שהתפתחה בציבור החרדי לאי שירות צבאי ולהימנעות מרכישת מקצוע ופרנסה מיגיע כפיים. לדעתו, הרבנים החרדים צריכים לעודד את היציאה לשוק העבודה, תוך יצירת מקומות עבודה בתוך החברה החרדית. הוא סבור כי מי שאין תורתו אומנותו חובתו לשרת בצבא, ודווקא ביחידה קרבית, משום ששירות כזה בונה את אישיותו של האדם. הוא טוען כי מי שבוחר שלא ללמד את בניו מקצוע והם ממשיכים את לימודיהם בכולל גם אם אינם מתאימים לכך, אינו יכול להלין על החילונים הטוענים על החרדים כי הם פרזיטים החיים על חשבונם. כמו כן הוא טוען כי כל עוד אלו שאינם מתאימים ללימוד בכולל אינם מתגייסים יש להבין את הטענה בציבור החילוני כלפי החרדים שהסיבה לאי גיוסם איננה נובעת ממניעים של צורך בקיום התורה בישראל אלא מאי רצון החרדים לשאת בנטל.

לדעתו, שורש הרע בחברה החרדית הוא העוני, המהווה גורם מרכזי לדרדור רוחני, דתי ומוסרי. הוא סבור כי העוני גורם בעקיפין להתפשטות התופעה של ייחוס סגולות מאגיות לרבנים במקום הערצתם בשל למדנותם בתורה. עם זאת, בעבר הוא ראה בלמדנות התורנית כאידאל הנשגב וכיום השתנתה דעתו והוא סבור כי האידאל הוא האיש המוסרי בעל המידות הטובות[1].

הרב בלוך מצהיר כי הוא חלק מהחברה החרדית, אך עם זאת הוא מביע את קנאתו בעולם הערכים של הציבור הדתי-לאומי ואת הערכתו לאנשי הציונות הדתית מן הזרם החרד"לי. הוא מתחרט על כך שבתקופת פעילותו במדרשיית נעם כיוון והשפיע על תלמידים לעבור ללמוד בישיבות חרדיות, שכן אז סבר שאלו הישיבות היחידות שמגדלים בהן בני תורה ברמה גבוהה אך התעלם מקיומן של הישיבות הציוניות. הוא יזם את צירופם של צעירים מן הזרם החרד"לי לגדוד הנח"ל החרדי כדי להעלות את הרמה הרוחנית והתורנית בגדוד. הוא יוצא נגד יחסה של העיתונות חרדית כלפי חיילי הנח"ל החרדי ואומר כי יש להכיר להם טובה על שירותם. הוא גם יוצא נגד הרבנים והמחנכים החרדים שאינם מחנכים להכרת טובה לחיילי צה"ל ואינם מציינים את נפילתם של חללי צה"ל ביום זיכרון מיוחד.

הוא יוצא נגד הוגי הדעות והפובליציסטים החרדים שטיפחו את הגישה לפיה יש לגדולי התורה "שכל של תורה", המונעת מלבקר או להרהר אחרי דרך התנהלותם של רבנים. הוא גם יוצא נגד פובליציסטים חרדים הנוקטים בקו הסברתי של התקפה על הציבור החילוני. הוא מבקר את ההשלכות של החינוך החרדי, כגון חוסר הכרת הטוב כלפי הציבור החילוני, התעלמות מן התכונות החיוביות של החילונים ואי הדגשת הערכיות שיש בהם. לדעתו מאמרי השמצה נגד הציבור החילוני יש בהם חילול השם ובמקום לקרב בין המחנות הם יוצרים בוז ומשטמה מצד הציבור החילוני כלפי החרדים. כמו כן הוא טוען כי לאור ההסתה נגד החילונים בעיתונות החרדית, יש להבין את ההסתה הנגדית של החילונים כלפי החרדים.

לדעתו, כשם שהחרדים מחנכים את ילדיהם כי החילונים ריקים וחסרי ערכים, כך יש להבין את החילונים שמחנכים את ילדיהם כי החרדים פרימיטיביים עם ערכים מיושנים ומאוסים. הוא יוצא נגד עיתונאים ואנשי ציבור חרדים התולים את יחסם השלילי של החילונים כלפי החרדים בשנאת עמי הארץ לתלמידי חכמים ואף באנטישמיות. הוא טוען כי בשל הריחוק והניכור בין הציבור החילוני לציבור החרדי, יש להבין את הרתיעה הקיימת בציבור החילוני מפני מגורים יחד עם חרדים.

הרב בלוך דוחה את הטענות שהמסגרת הצבאית היא כר נרחב לפריקת עול. לדעתו, המסגרת עצמה "קדושה", והקשיים והבעיות אינם מצד הצבא אלא בשל האיכות הירודה של החיילים החרדים המתגייסים כיום.

עם זאת, למרות הביקורת שיש לו כלפי החברה החרדית, לדעתו זו החברה שדרך החיים שלה, עם החומות הגבוהות שמגנות מכל השפעה מבחוץ, הצליחה להוכיח שיש ביטחון מרבי שגם הדורות הבאים ישמרו תורה ומצוות ברמה גבוהה. הוא יוצא להגנתו של הציבור החרדי הדורש לאפשר לו חיים תקינים על פי ההלכה. הוא מצדיק את מוסדות החינוך החרדיים שאינם מקבלים לשורותיהם ילדים ממשפחות המוגדרות כחרדיות-מודרניות. כמו כן הוא תומך ב"קווי מהדרין" ורואה בזה שמירה על גדרי הצניעות ולא הדרת נשים.

קישורים חיצוניים

ממאמריו

הערות שוליים

  1. ^ כדוגמה הוא מביא את הרב אלישיב כמודל ללמדן ואת חותנו הרב אריה לוין כדוגמה למודל השני, הנחשב בעיניו כיום כמודל הרצוי.