הציפייה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Legobot (שיחה | תרומות)
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q83012
מאין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''הציפייה''' הוא הכינוי ב[[נצרות]] לתקופה שלפני [[חג המולד]]. מקור המונח ב[[לטינית]], שבו המונח "אדוונטוס" (adventus) מציין ביאה או הגעה. זה, בתורו, הוא תרגום של המילה היוונית "פארוסיה" (παρουσία), המציינת את [[הביאה השנייה]]. הדבר מציין הן את הציפייה ללידתו של [[ישו]] בזמנו, והן את הציפייה ל"ביאה השנייה".
'''הציפייה''' הוא הכינוי ב[[נצרות]] לתקופה שלפני [[חג המולד]]. מקור המונח ב[[לטינית]], שבו המונח "אדוונטוס" (adventus) מציין ביאה או הגעה. זה, בתורו, הוא תרגום של המילה היוונית "פארוסיה" (παρουσία), המציינת את [[הביאה השנייה]]. הדבר מציין הן את הציפייה ללידתו של [[ישו]] בזמנו, והן את הציפייה ל"ביאה השנייה".


הציפייה מצוינת ככזו בכנסיות המערביות; בעוד ש[[נצרות אורתודוקסית|הכנסיות האורתודוקסיות]] והמזרחיות מציינות את השבועות הקודמים לתקופת חג המולד ב"צום הלידה". תחילת תקופת הציפייה מציינת את תחילת מחזור השנה הנוצרי. הציפייה מתחילה ב[[יום ראשון]] הרביעי לפני חג המולד, ונמשכת כחודש. מנהגן של הכנסיות המזרחיות לציין את השבועות שלפני חג המולד ב[[צום]] הוא ככל הנראה המנהג המקורי: תקופת הציפייה הייתה במקור ב[[נצרות קדומה|נצרות המוקדמת]] תקופת צום, בין ה-[[11 בנובמבר]] לבין חג המולד המקורי, [[חג ההתגלות]] ב-[[6 בינואר]]. עם הפחתת ימי ראשון ושבת, תקופת ה[[תענית]] הייתה אמורה להיות 40 יום.
הציפייה מצוינת ככזו בכנסיות המערביות; בעוד ש[[נצרות אורתודוקסית|הכנסיות האורתודוקסיות]] והמזרחיות מציינות את השבועות הקודמים לתקופת חג המולד ב"צום הלידה". תחילת תקופת הציפייה מציינת את תחילת מחזור השנה הנוצרי. הציפייה מתחילה ב[[יום ראשון]] הרביעי לפני חג המולד, ונמשכת כחודש. מנהגן של הכנסיות המזרחיות לציין את השבועות שלפני חג המולד ב[[צום]] הוא ככל הנראה המנהג המקורי: תקופת הציפייה הייתה במקור ב[[נצרות קדומה|נצרות המוקדמת]] תקופת צום, בין ה-[[11 בנובמבר]] לבין חג המולד המקורי, [[חג ההתגלות]] ב-[[6 בינואר]]. עם הפחתת ימי ראשון ושבת, תקופת ה[[תענית]] הייתה אמורה להיות 40 יום.

גרסה מ־10:38, 29 באפריל 2013

הציפייה הוא הכינוי בנצרות לתקופה שלפני חג המולד. מקור המונח בלטינית, שבו המונח "אדוונטוס" (adventus) מציין ביאה או הגעה. זה, בתורו, הוא תרגום של המילה היוונית "פארוסיה" (παρουσία), המציינת את הביאה השנייה. הדבר מציין הן את הציפייה ללידתו של ישו בזמנו, והן את הציפייה ל"ביאה השנייה".

הציפייה מצוינת ככזו בכנסיות המערביות; בעוד שהכנסיות האורתודוקסיות והמזרחיות מציינות את השבועות הקודמים לתקופת חג המולד ב"צום הלידה". תחילת תקופת הציפייה מציינת את תחילת מחזור השנה הנוצרי. הציפייה מתחילה ביום ראשון הרביעי לפני חג המולד, ונמשכת כחודש. מנהגן של הכנסיות המזרחיות לציין את השבועות שלפני חג המולד בצום הוא ככל הנראה המנהג המקורי: תקופת הציפייה הייתה במקור בנצרות המוקדמת תקופת צום, בין ה-11 בנובמבר לבין חג המולד המקורי, חג ההתגלות ב-6 בינואר. עם הפחתת ימי ראשון ושבת, תקופת התענית הייתה אמורה להיות 40 יום.

בחלק מן התרבויות, בעיקר אלו המושפעות מן התרבות הגרמנית הלותרנית, נהוג להעניק לילדים "לוח שנה של עונת הציפייה", באמצעותו הם יכולים לחשב את הימים שנותרו - מן ה-1 בדצמבר - ועד לחג המולד.

הציפייה היא אחת משתי העונות החשובות של הלוח הליטורגי הנוצרי. העונה האחרת היא התענית שלפני הפסחא.

קישורים חיצוניים


שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה

פרמטרים [ שם ויקישיתוף ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הציפייה בוויקישיתוף

תבנית:חגים נוצרים תבנית:Link FA