צורך – הבדלי גרסאות
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: קוגניטיבי, נייטרלי |
|||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
===צרכים פיזיולוגים=== |
===צרכים פיזיולוגים=== |
||
צרכים פיזיולוגים של ה[[אורגניזם]] יכולים להשפיע על ה[[התנהגות]] שלו. זאת בעקבות מנגנון ה[[הומאוסטזה|הומואסטזיס]], אשר פועל לצורך ויסות ואיזון המערכות הביולוגיות של הגוף{{הערה|שם=חינוך |
צרכים פיזיולוגים של ה[[אורגניזם]] יכולים להשפיע על ה[[התנהגות]] שלו. זאת בעקבות מנגנון ה[[הומאוסטזה|הומואסטזיס]], אשר פועל לצורך ויסות ואיזון המערכות הביולוגיות של הגוף{{הערה|שם=חינוך קוגניטיבי| שלמה קניאל, (2006). חינוך לחשיבה: חינוך קוגניטיבי לשליטה על התודעה. רעננה: רמות.}}. |
||
למשל, מצבי [[רעב]] ו[[צמא]] יובילו לחיפוש אחר [[מזון]] ו[[מים]]. |
למשל, מצבי [[רעב]] ו[[צמא]] יובילו לחיפוש אחר [[מזון]] ו[[מים]]. |
||
באופן זה [[גירוי]]ים אשר מובילים להנאה שמקורה פיזיולוגי יכולים לשמש לצורך [[חיזוק]]. גירויים מסוג זה מכונים חיזוקים ראשוניים. ניתן להצמיד את הגירויים הראשוניים לגירויים |
באופן זה [[גירוי]]ים אשר מובילים להנאה שמקורה פיזיולוגי יכולים לשמש לצורך [[חיזוק]]. גירויים מסוג זה מכונים חיזוקים ראשוניים. ניתן להצמיד את הגירויים הראשוניים לגירויים נייטרליים בתהליך של [[למידה]] על מנת להפוך אותם לחיזוקים משניים{{הערה|שם=חינוך קוגניטיבי}}. לדוגמה: [[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]] או [[ציון (הערכה)|ציון]]. |
||
===צרכים רגשיים=== |
===צרכים רגשיים=== |
||
גרסה מ־18:32, 1 במאי 2013
צורך הוא כל דבר שהאדם חש כי הוא זקוק לו עבור המשך קיומו הפיזי ורווחתו הנפשית. צורך במובן הפיזיולוגי קיים גם אצל בעלי חיים.
בשפת הדיבור לעתים נעשה שימוש במילה "צורך" לצורך הבאת רצון עז או אופן הפעולה המתבקש ממצב חברתי מסוים על פי הנורמות והערכים המקובלים בה. בתחום הלוגיקה, צורך משמש לתיאור סיבתיות. בהקשר זה הצורך הוא תנאי הכרחי, כלומר דבר או מצב הדרוש (מַתְנֶה) לקיום של דבר או מצב אחר (מוּתְנֶה). למשל - בשביל שתיווצר אש יש צורך בחמצן. ערך זה יתמקד בצרכים פזיולוגיים ורגשיים.
סוגי צרכים
קיימים מספר סוגים של צרכים. על פי תאוריית הצרכים של אברהם מאסלו ישנו מדרג של חשיבות עבור הצרכים השונים. כתוצאה מכך צרכים מסוימים משמעותיים יותר מצרכים אחרים. תאוריית קיום-השתייכות-צמיחה של קלייטון אלדרפר עוסקת בצורכי קיום פיזיים, צורכי השתייכות, וצורכי צמיחה.
צרכים פיזיולוגים
צרכים פיזיולוגים של האורגניזם יכולים להשפיע על ההתנהגות שלו. זאת בעקבות מנגנון ההומואסטזיס, אשר פועל לצורך ויסות ואיזון המערכות הביולוגיות של הגוף[1]. למשל, מצבי רעב וצמא יובילו לחיפוש אחר מזון ומים.
באופן זה גירויים אשר מובילים להנאה שמקורה פיזיולוגי יכולים לשמש לצורך חיזוק. גירויים מסוג זה מכונים חיזוקים ראשוניים. ניתן להצמיד את הגירויים הראשוניים לגירויים נייטרליים בתהליך של למידה על מנת להפוך אותם לחיזוקים משניים[1]. לדוגמה: כסף או ציון.
צרכים רגשיים
צורך פסיכולוגי הוא תנאי לרווחה פסיכולוגית. למשל, צורך בהתקשרות בטוחה, צורך בביטחון, צורך ביחסים חברתיים. החלוקה הזו היא אמנם מלאכותית משום שכל ההתנהגויות והמצבים שפסיכולוגיה עוסקת בהם הם חלק מהטבע, ועם זאת, בפסיכולוגיה מתייחסים לצורך לעתים קרובות לא רק כתנאי, אלא גם כסוג של הנעה. כלומר, למשל, לא רק שאדם צריך ביטחון בשביל רווחה פסיכולוגית, אלא גם שהצורך הזה מניע אותו לחפש ביטחון.
לפי המודל הסטרוקטורלי של זיגמונד פרויד, האיד הוא המקור לצרכים הפסיכולוגיים והוא פועל לפי עקרון העונג.
לפי תאוריית ההתקשרות של ג'ון בולבי, הצורך הפסיכולוגי הבסיסי הוא התקשרות, ואם נוצרת התקשרות לא בטוחה, הצורך הבסיסי הוא להשיג התקשרות בטוחה.
צרכים קוגניטיביים
לאדם יש צורך לדעת ולהבין. צורך זה מושרש בטבע הביולוגי שלו[2]. ההיסטוריה האנושית מלאה בדוגמאות בהם האדם חיפש אחר עובדות והסברים גם לנוכח סכנה גדולה[2].
השלכות רגשיות
כאשר אדם לא מצליח להגשים רמת צרכים מצופה הוא חווה תסכול.
היות שצרכים פיזיים הם תנאי לחיים, וצרכים פסיכולוגיים הם תנאי לרווחה נפשית, לעתים קרובות צרכים מלווים בפחד - מודע או לא מודע - מאי מילוי התנאי - פחד ממוות או פחד מסבל נפשי כלשהו. למעשה, ניתן לראות צורך בביטחון פסיכולוגי כצורך בצמצום רמת הפחד.
היבטים חברתיים
ישנם גם צרכים של קולקטיב, כדוגמת צורכי הקהילה.
בסוציולוגיה תהליך החיברות הוא בין השאר אמצעי של החברה להתאים את היחידים לצורכי החברה הספציפית.
בכלכלה צרכים ורצונות של יצרנים וצרכנים משפיעים על היצע וביקוש של מוצרים בשוק הכלכלי.
