ישראל עוזרי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־17:07, 3 במאי 2013

הרב ישראל עוזרי (1901 - 1943) היה רב ואב"ד בעיר בית עדאקה והמחוז בתימן.

ביוגרפיה

נולד בעיר בית עדאקה שבתימן בשנת 1901 לרומיה ולרב שלום עוזרי. משפחת עוזרי מפורסמת בין יהודי תימן ומבניה יצאו רבנים ופרנסים רבים. את לימודו החל אצל סבו מצד אימו, רב העיר ואב בית הדין הרב דויד מזעקי. כבר מילדותו ניכרו בו כשרונות מיוחדים. בהיותו כבן 17 שנה הוכר בעירו כדמות הלכתית בעלת סמכות. עם פטירת סבו נתמנה הרב עוזרי לרב העיר ואב בית הדין.

פרסומו בישיבות צנעא

הוא התפרסם גם בעיר צנעא, שם היה רגיל ללמוד תלמוד ופוסקים עם הרב הראשי, הרב יחיא יצחק הלוי. מסופר שכאשר נתקשו הרב הלוי וחכמים נוספים להכריע בדין בשר שנשחט, הפנה הרב הלוי את השאלה לרבי ישראל שפתר אותה על אתר. למד בצנעא גם בישיבות "בית שרעבי", "בית אלכסאר" ו"בית אלשיך", בצוותא עם חכמי העיר ובפרט עם ידידו הרב חיים כסאר, תלמיד סבו, הרב מזעקי. הרב עוזרי היה נערץ בקרב רבים מבני העיר צנעא גם בגלל יראת שמים שהצטיין בה, יושרו ומסירותו לשרת את הציבור היהודי.

פעילותו

הרב עוזרי זכה להערצה גם בקרב מוסלמים. הם נהגו להתדיין אצלו וקיבלו את פסיקתו, למרות שמעמד היהודים היה נחות בתימן. כאשר רצה מושל המחוז להתנכל לו, פנה הרב עוזרי למלך תימן, האמאם יחיא חמיד אלדין, שסילק את המושל. הוא השתמש בקשריו בקרב המוסלמים למען יהודי תימן.

פעל במרץ להציל יתומים רבים מהתאסלמות (לפי החוק בתימן), דבר שהיה כרוך בסיכון נפשות. עסק רבות בגמילות חסדים. הוא בנה והקים מכיסו הפרטי תלמוד תורה ("מדרש" בלשון יהודי תימן) לילדי הקהילה, מקווה טהרה מרכזי, בית כנסת גדולה שבה ייסד שיעורי תורה קבועים בבקר ובערב לכל דורש. למצוינים שבתלמידיו פתח בביתו ישיבה ללימוד תלמוד בעיון. התפרנס בעיקר nמסחר בפולי קפה, וכדרכם של חכמי תימן לא נהנה מתורתו.

הרב עוזרי נודע בחריפותו ובכוח הזיכרון שלו. אחד משומעי לקחו, הרב יחיא אלשיך, מעיד שהרב עוזרי "היה בקי בכל חדרי תורה". שאלות רבות בהלכה ובעניינים שונים הופנו אליו מקהילות רבות. הרב יוסף נחום, רבה של קהילת שגאדרה הסמוכה, כינה את הרב עוזרי "מורי ורבי". בין תלמידיו היו הרב אברהם קוצ'אעי, הרב אברהם חייבי, הרב אברהם גברא (רבה של קהילת סאוד, ולימים רבה של שכונת "הדר יוסף" בתל אביב), הרב יחיא והב, הרב שלום נהארי הלוי, הרב שלמה נהארי הלוי והרב אהרן שרעבי.

מסופר כי בסמוך לפטירתו קרא: "הריני פושט את צווארי כיצחק אבינו ע"ה כדי לכפר על עוון הדור". הוא קרא "שמע ישראל" ונפטר בבוקרו של יום רביעי כ"ג בניסן התש"ג (28 באפריל 1943), בהיותו בן 42 שנה. מבלי לעלות לארץ ישראל, לה ייחל בשיריו.

על שמו הוקמה בשנת התשס"א הישיבה לחוזרים בתשובה "נזר ישראל" בעיר מודיעין עילית, בראשות נכדו הרב מנשה עוזרי, בוגר ישיבת פוניבז'.

קישורים חיצוניים

מארי ישראל עוזרי באתר תימני נט
באתר mytzadik

לקריאה נוספת

"אור ישראל", גיליון ז', אדר התשנ"א

תבנית:אין בינוויקי

@@ שורה 12: / שורה 12: @@
 פעל במרץ להציל [[יתום|יתומים]] רבים מהתאסלמות (לפי החוק בתימן), דבר שהיה כרוך בסיכון נפשות. עסק רבות בגמילות חסדים. הוא בנה והקים מכיסו הפרטי [[תלמוד תורה]] ("מדרש" בלשון יהודי תימן) לילדי הקהילה, [[מקווה טהרה]] מרכזי, [[בית כנסת]] גדולה שבה ייסד שיעורי תורה קבועים בבקר ובערב לכל דורש. למצוינים שבתלמידיו פתח בביתו [[ישיבה]] ללימוד תלמוד בעיון. התפרנס בעיקר nמסחר בפולי [[קפה]], וכדרכם של חכמי תימן לא נהנה מתורתו.
-הרב עוזרי נודע בחריפותו ובכוח הזיכרון שלו. אחד משומעי לקחו, הרב [[יחיא אלשיך]], מעיד שהרב עוזרי "היה בקי בכל חדרי תורה". שאלות רבות בהלכה ובעניינים שונים הופנו אליו מקהילות רבות. רבי [[יוסף נחום]], רבה של קהילת [[שגאדרה]] הסמוכה, כינה את הרב עוזרי "מורי ורבי". בין תלמידיו היו הרב אברהם קוצ'אעי, הרב [[אברהם חייבי]], הרב אברהם גברא (רבה של קהילת סאוד, ולימים רבה של שכונת "הדר יוסף" ב[[תל אביב]]), הרב יחיא והב, הרב שלום נהארי הלוי, הרב שלמה נהארי הלוי והרב אהרן שרעבי.
+הרב עוזרי נודע בחריפותו ובכוח הזיכרון שלו. אחד משומעי לקחו, הרב [[יחיא אלשיך]], מעיד שהרב עוזרי "היה בקי בכל חדרי תורה". שאלות רבות בהלכה ובעניינים שונים הופנו אליו מקהילות רבות. הרב [[יוסף נחום]], רבה של קהילת [[שגאדרה]] הסמוכה, כינה את הרב עוזרי "מורי ורבי". בין תלמידיו היו הרב אברהם קוצ'אעי, הרב [[אברהם חייבי]], הרב אברהם גברא (רבה של קהילת סאוד, ולימים רבה של שכונת "הדר יוסף" ב[[תל אביב]]), הרב יחיא והב, הרב שלום נהארי הלוי, הרב שלמה נהארי הלוי והרב אהרן שרעבי.
 מסופר כי בסמוך לפטירתו קרא: "הריני פושט את צווארי כיצחק אבינו ע"ה כדי לכפר על עוון הדור". הוא קרא "[[שמע ישראל]]" ונפטר בבוקרו של יום רביעי [[כ"ג בניסן]] התש"ג ([[28 באפריל]] [[1943]]), בהיותו בן 42 שנה. מבלי לעלות ל[[ארץ ישראל]], לה ייחל בשיריו.