פין-יין – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 46: שורה 46:
|-
|-
| h
| h
| [χ]
| [x]
| align=right | דומה ל-חי"ת או כֿ; לפני תנועת a נהגית כ-ה
| align=right | דומה ל-חי"ת או כֿ; לפני תנועת a נהגית כ-ה
|-
|-

גרסה מ־16:55, 8 במאי 2013

פִּין-יִין (Pīnyīn, 拼音) היא שיטה לכתיבת מנדרינית תקנית באותיות לטיניות. השיטה, ששמה הרשמי הוא "הַאנְיוּ פִּין-יִין" (Hànyǔ Pīnyīn), היא השיטה הרשמית (מאז 1979) לכתיבת סינית באותיות לטיניות ברפובליקה העממית של סין ובמוסדות האו"ם. "האניו פין-יין" אושרה גם בתקן של ארגון התקינה הבינלאומי (ISO-7098:1991).

השם "פין-יין" נגזר מהמילים המנדריניות pīn - "איות" (拼), ו-yīn - "צליל" (音).

פין-יין הוא כתיב פונטי במובן זה שהוא משקף את הגיית המנדרינית התקנית לפי כללים קבועים. עם זאת, אין יחס של 1:1 בין סימן להגה. הדבר אמור במיוחד לגבי התנועות - כל אחת מהאותיות המייצגות תנועה, מייצגת למעשה כמה תנועות שונות. הקריאה המסוימת של האות נקבעת לפי האותיות המופיעות לפניה ואחריה, והיא צפויה לגמרי. בדרך כלל מסומן הגה בסימן אחד, אבל יש לכך כמה חריגים שבהם צירוף של שתי אותיות מייצג הגה אחד, למשל: sh, zh. השיטה כוללת את כל אותיות האלפבית הלטיני המודרני, למעט v, ובנוסף להן את האות ü שנשאלה מגרמנית. סימני התנועות כוללים סימנים דיאקריטיים שמציינים את הטון. עם זאת, סימון הטון אינו נפוץ בשימוש יומיומי, ועל פי רוב הוא מופיע רק בטקסטים דידקטיים (בדומה לסימני הניקוד בעברית או לסימני התנועות בערבית).

השימושים של פין-יין מגוונים. השיטה נלמדת בבתי הספר ברפובליקה העממית של סין ככלי עזר ללימוד ההגייה של הכתב הסיני, המבוסס על לוגוגרמות. היא שימושית גם לזרים המבקשים ללמוד מנדרינית תקנית (השפה הרשמית והנפוצה ברפובליקה העממית) בלי להידרש ללימוד הכתב הסיני.

השיטה משמשת באופן רשמי לתעתוק שמות פרטיים ושמות מקומות בסין. השיטה נהוגה לגבי שמות סיניים לא רק ברפובליקה העממית עצמה, אלא גם במדינות רבות שמשתמשות באלפבית הלטיני. תעתיקים לשיטות כתב אחרות (למשל, לאלפבית העברי) מתבססים כיום בעיקר על ההגייה המשתקפת בפין-יין. בישראל נהוג כיום לכתוב את שמה של עיר הבירה של הרפובליקה העממית של סין "בייג'ינג" על פי הכתיב בפין-יין Beijing. בעבר היה מקובל התעתיק: פקין, על-פי תעתיקים אחרים לאותיות לטיניות.

שימוש נוסף לפין-יין הוא בכתיבת מנדרינית במחשב. כדי להקל על הכתיבה באמצעות מקלדת רגילה, מותקנות בגרסאות סיניות של Microsoft Windows ובמערכות הפעלה אחרות תוכנות המאפשרות לכתוב מנדרינית בפין-יין וממירות באופן אוטומטי את הצלילים לסימניות סיניות.

פין-יין פורסמה לראשונה בשנת 1958.


העיצורים

העיצורים בפין-יין תעתיק IPA הערך הפונטי
b [p] פ"א
c [tsʰ] צ מנושפת
ch [ʈʂʰ] דומה ל-צ' אך מנושפת, והלשון מקופלת לאחור
d [t] טי"ת (לא נחצית)
f [f] פ"א רפה
g [k] קו"ף
h [x] דומה ל-חי"ת או כֿ; לפני תנועת a נהגית כ-ה
j [tɕ] דומה ל-צ' (טש) אך אחורית יותר
k [kʰ] קו"ף מנושפת
l [l] למ"ד
m [m] מ"ם
n [n] נו"ן
p [pʰ] פ"א מנושפת
q [tɕʰ] דומה ל-צ' אך אחורית יותר ומנושפת
r [ʐ] [ɻ] דומה ל-ז' (j צרפתית) או ל-r אנגלית
s [s] סמ"ך
sh [ʂ] כמו שי"ן אך הלשון מקופלת לאחור (retroflex)
t [tʰ] טי"ת (לא נחצית) מנושפת
w [w] כמו w באנגלית, מופיעה רק בראש מלה
x [ɕ] דומה לשי"ן עברית אך יותר אחורית
y [j] יו"ד; לפני u דומה ל-ü גרמנית, אך עיצורית
z [ts] צד"י מודרנית
zh [ʈʂ] דומה ל-צ' (טש) אך הלשון מקופלת לאחור (retroflex)