סקרנות – הבדלי גרסאות
מ ←קישורים חיצוניים: הוספת קישור |
The Beatle Man (שיחה | תרומות) מ הסרה מ"קצרמר" |
||
שורה 41: | שורה 41: | ||
{{רגשות}} |
{{רגשות}} |
||
{{קצרמר|פסיכולוגיה}} |
|||
[[קטגוריה:רגשות]] |
[[קטגוריה:רגשות]] |
גרסה מ־14:08, 12 במאי 2013
סקרנות היא התנהגות של בעלי חיים ובני אדם, אשר מניעה מחקר ולמידה.
אצל האדם, סקרנות היא היפוכה של אדישות. היא אופיינית לגיל הילדוּת, ובתרבויות רבות, ובכללן החברה המערבית, נחשבת כתכונה שראוי לעודדה ולטפחה בקרב ילדים. למעשה, העדרה של סקרנות וחוסר עניין בסביבה מעידים על פתולוגיה[1].
הסקרנות נחשבת תופעה מולדת. לא ניתן לסווג את הסקרנות כאינסטינקט, משום שאינה דפוס פעולה קבוע ובלתי גמיש, אלא יכולה לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות ורבות.
סקרנות ומחקר
לאדם יש צורך לדעת ולהבין[1]. סקרנות היא גורם מרכזי לחקרנות ולכן היא נמצאת בין התכונות שתרמו תרומה מכרעת להתפתחות המדע.
לחלק ניכר של היונקים יש רצון ואמצעים לחקור את סביבתם המיידית והרחוקה, לאגור את המידע, לעבד אותו ולתת לו משמעות. איסוף המידע מתבצע על ידי החושים. חקרנות היא פעילות שמבצעים בעלי חיים אף על פי שאינה מתגמלת על ידי סיפוק מיידי של צורך פיזיולוגי. דוגמה להתנהגות חקרנית היא חקר הסביבה שמבצע בעל חיים, לצורך סיפוק הסקרנות (מה יש מעבר לפינה), חקרנות זו והממצאים שבעקבותיה גורמים לסיפוק יצר הסקרנות לגבי הנושא הנחקר.
סקרנות בחינוך ולמידה
בגיל הרך הפעוטות חוקרים את סביבתם הפיזית והאנושית מכוח הסקרנות ומיצר הפעילות הטבועים בהם. ככל שההתנהגות הזאת מביאה להם סיפוק רב יותר כך גוברת נכונותם להתנסות בנסיונות נוספים. במובן הזה ההתנהגות החקרנית מחזקת את עצמה[2].
עם זאת, הסקרנות עלולה לדעוך בעקבות איסורים החלים עליה או חוסר שימוש בה[1]. עם הזמן מחליטים המבוגרים שעליהם להתערב ולקבוע במה על הילד לעסוק. בתחילה מדובר בהורים ולאחר מכן בגגנות והמורים. כאשר מטילים על הילד לעסוק במה שאינו מעניין אותו הוא לומד עד מהרה שהלמידה היא טורח שאינו מפצה ומתנהג בהתאם. מהתנהגותו האפאטית של הילד המבוגרים עלולים להסיק שאין לסמוך על סקרנותו, אלא יש להכריחו ללמוד בין אם הוא מעוניין בכך ובין אם הוא לא. ככל שאמצעי הענישה מופעלים בתדירות ובעוצמה רבה יותר, כך הולכת ומתמעטת סקרנותו של הילד. דבר זה מוכיח למבוגרים את צידקת הנחתם כי אין להשתית את הלמידה על הסקרנות לבדה וכי יש להשתית משמעת ולהחדיר את רגש החובה, עד שהם תופסים את מקומה של הסקרנות[2].
מוח וסקרנות
מבחינת הפעילות המוחית, נמצא כי אנשים מפעילים גרעינים ואזורים מוגדרים בשתי אונות המוח, למשל הן את אזור ברוקה באונה השמאלית והן את גרעיני הבסיס באונה הימנית.[דרוש מקור] הסקרנות מעוררת פעילות גם באזורי זיכרון במוח, בעיקר בהיפוקמפוס.[דרוש מקור]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- קופסת המיסתורין של ג'יי ג'יי אברמס – הרצאה באנגלית מאתר TED עם כתוביות בעברית
- אנדרו סטנטון: איך כותבים סיפור גדול – הרצאה באנגלית על התפקיד של הסקרנות לצורך יצירת עניין בעלילה. מאתר TED עם כתוביות בעברית
- בו לוטו + איימי או'טול: מדע זה לכולם, כולל ילדים – כיצד הסקרנות הטבעית של ילדים יכולה לקדם את המדע. הרצאה באנגלית מאתר TED עם כתוביות בעברית
- Ramsey Musallam: 3 rules to spark learning – הרצאה מאתר TED
הערות שוליים
רגשות | |
---|---|
| |
מצב רוח • אפקט |