צמחים מוגנים בישראל – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
היסטוריה
תיקון כמות עם מקור
שורה 1: שורה 1:
264 מיני [[צמחים]] מוכרזים כערכי טבע מוגנים ב[[ישראל]]. זאת מתוך למעלה מ-2,800 מיני [[צמחיית ארץ ישראל|צמחים הגדלים בר בארץ ישראל]]. מדובר בצמחים עילאיים (דהיינו צמחים בעלי-זרע ושרכים, ולא [[אצות]], טחבים, [[פטריות]] וחזזיות), וכן רק בצמחים אוטוכטוניים, כלומר שלא הובאו הנה בידי [[אדם]]. מסיבות היסטוריות נכללו במניין זה גם המינים הגדלים בחרמון, אך לא המינים הגדלים רק ב[[סיני]].
ב'''ישראל ישנם 257 מיני [[צמחים]] המוכרזים כערכי טבע מוגנים''', זאת מתוך למעלה מ-2,600 מיני [[צמחיית ארץ ישראל|צמחים הגדלים בר בארץ ישראל]].{{הערה|אורי פרגמן-ספיר, '''צמחים מוגנים בישראל''', הוצאת רשות הטבע והגנים, 2006, עמ' XI}} מדובר בצמחים עילאיים (דהיינו צמחים בעלי-זרע ושרכים, ולא [[אצות]], טחבים, [[פטריות]] וחזזיות), וכן רק בצמחים אוטוכטוניים, כלומר שלא הובאו הנה בידי [[אדם]]. מסיבות היסטוריות נכללו במניין זה גם המינים הגדלים בחרמון, אך לא המינים הגדלים רק ב[[סיני]]. המינים המוגנים כוללים בין היתר את כל בני משפחת ה[[סחלביים]], וכן את כל ה[[עץ|עצים]].
המינים המוגנים כוללים בין היתר את כל בני משפחת ה[[סחלביים]], וכן את כל ה[[עץ|עצים]].


==היסטוריה==
==היסטוריה==
שורה 38: שורה 37:
*{{מעריב|מנחם תלמי|הפרח קורא הצילו|1965/01/22|03904}}
*{{מעריב|מנחם תלמי|הפרח קורא הצילו|1965/01/22|03904}}
*[http://israplant.com/index.php?n=2157 רשימת הצמחים המוגנים] באתר צמח ישראלי
*[http://israplant.com/index.php?n=2157 רשימת הצמחים המוגנים] באתר צמח ישראלי

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ישראל: דיני סביבה]]
[[קטגוריה:ישראל: דיני סביבה]]
[[קטגוריה:צמחי ארץ ישראל|*]]
[[קטגוריה:צמחי ארץ ישראל|*]]

גרסה מ־17:28, 18 במאי 2013

בישראל ישנם 257 מיני צמחים המוכרזים כערכי טבע מוגנים, זאת מתוך למעלה מ-2,600 מיני צמחים הגדלים בר בארץ ישראל.[1] מדובר בצמחים עילאיים (דהיינו צמחים בעלי-זרע ושרכים, ולא אצות, טחבים, פטריות וחזזיות), וכן רק בצמחים אוטוכטוניים, כלומר שלא הובאו הנה בידי אדם. מסיבות היסטוריות נכללו במניין זה גם המינים הגדלים בחרמון, אך לא המינים הגדלים רק בסיני. המינים המוגנים כוללים בין היתר את כל בני משפחת הסחלביים, וכן את כל העצים.

היסטוריה

ביולי 1964 הגיש חבר הכנסת ס. יזהר הצעת חוק להגנת פרחי הבר. בסוף שנת 1964 נחקק חוק ערכי הטבע המוגנים, שנועד להציל את פרחי הבר, והמבצע לאכיפתו נחל הצלחה רבה.

נוהג קטיפת הפרחים, אשר השתרש בקרב האוכלוסייה היהודית, הביא כמה מפרחי הבר היפים והייחודיים של הארץ אל סף כליה. החברה להגנת הטבע ורשות שמורות הטבע חברו לצורך מבצע משולב, שבו נטלה הרשות על עצמה את תפקיד החקיקה והאכיפה, והחברה להגנת הטבע את עיקר תפקיד החינוך וההסברה. על פי החוק הוכנו תקנות, שלפיהן נאסרו קטיפה, עקירה ומכירה של כמה עשרות מינים של פרחי בר. למרות הספקנות, המבצע נחל הצלחה: באמצעות מערכת הסברה שמצאה את ביטויה בכל דרכי התקשורת (חוברות, כרזות, עיתונים ורדיו), ובעזרתם של אלפי גננות ומורים שנרתמו למשימה במשך שנים, נפסקה קטיפתם של אלפי פרחי הבר המוגנים.

ההגנה על מינים אלה, הפעילות החינוכית והאווירה הציבורית האוהדת שליוו את הפעילות המשפטית, נשאו פרי ועזרו לחזק אוכלוסיות של צמחי-בר שהיו קרובות להכחדה, להגביר את המוּדעוּת לצורך לשמור על טבע הארץ, ואף להגביר את האהבה לפרחים ואת ההנאה מהם בכלל.

לרשימת הצמחים המוגנים צורפה רשימה המכונה "הרשימה האדומה". רשימה זו כוללת את מיני הצמחים הנמצאים בסכנת הכחדה.

גלריה

ראו גם

לקריאה נוספת

  • על הצעה לרשימה חדשה - אחרת, ולפי קריטריונים חדשים - של צמחים ראויים להגנה בישראל, ראו: הצעה לעדכון רשימת "הצמחים המוגנים" של ישראל, אבישי שמידע, אורי פרגמן, רן נתן וצבי שמיר. אקולוגיה וסביבה כרך 5 גיליון 4, 1999.
  • אנציקלופדית החי והצומח של ארץ ישראל, כרך מס' 1. מבואות ומפתחות. הוצאת החברה להגנת הטבע ומשרד הביטחון.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אורי פרגמן-ספיר, צמחים מוגנים בישראל, הוצאת רשות הטבע והגנים, 2006, עמ' XI

תבנית:אין בינוויקי