מטה אהרן

פריחת מטה אהרון, איור משנת 1728

מַטֶּה אַהֲרֹן, על פי המקרא, הוא מטה שהיה שייך לאהרן הכהן, ובאופן פלאי צמחו ממנו פרחים ושקדים כדי להורות על כך ששבט לוי הוא השבט הנבחר מבני ישראל על ידי אלוהים. המטה נשמר במשכן בקודש הקודשים, לאות על הבחירה באהרון ובשבט לוי.

הסיפור המקראי

לפי הכתוב בתורה, מחלוקת קורח ועדתו על מינוי אהרן הביאה את העם להלין על משה ואהרן שהביאו עליהם את הרעה הזאת והמגפה אשר פרצה בקרבם. בעקבות אירוע זה מצווה אלוהים על משה לקחת שנים עשר מטות מבתי האב של נשיאי השבטים לרשום את שמותם ולשימם עם מטה אהרן שייצג את שבט לוי במשכן, ומטה אהרן הוא היחיד שפורח: ”וַיְהִי מִמָּחֳרָת, וַיָּבֹא מֹשֶׁה אֶל-אֹהֶל הָעֵדוּת, וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה-אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי, וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ, וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים” (י"ז, כג).

לאור הנס שנעשה מצווה משה לשים את מטה אהרן במשכן: ”וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה: הָשֵׁב אֶת-מַטֵּה אַהֲרֹן לִפְנֵי הָעֵדוּת, לְמִשְׁמֶרֶת לְאוֹת לִבְנֵי-מֶרִי; וּתְכַל תְּלוּנֹּתָם מֵעָלַי, וְלֹא יָמֻתוּ” (במדבר י"ז, כה). לאחר בניית בית המקדש שכן מטה אהרן בדביר יחד עם ארון הברית.

לפי ספרות חז"ל, מטה אהרן נגנז על ידי יאשיהו מלך יהודה, יחד עם ארון הברית, שמן המשחה, צנצנת המן, ועכברי וטחורי הזהב ששלחו הפלשתים.

אזכורים נוספים למטה אהרון

כל האזכורים שיבואו להלן אכן מדברים על מטה שנקרא "מטה אהרן", אך אינם שייכים למטה דלעיל. המטה שבערך זה מדבר על מטה שנבחר לראשונה בפרשת קרח למען הסר צל ספק מכהונתו של אהרן, בעוד שהאזכורים הבאים מדברים על מטה משה, כפי שיבוא הציטוט ממדרש רבה, שלפי המסורת היה כבר בידיו של האדם הראשון.

מטהו של אהרון מוזכר בסיפורים מוקדמים יותר במקרא, כשמשה ואהרון התייצבו מול פרעה בדרישה לשחרר את בני ישראל ממצרים. בתחילה משמש המטה לביצוע מעשה מופת לבקשת פרעה: ”וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן לֵאמֹר: כִּי יְדַבֵּר אֲלֵכֶם פַּרְעֹה לֵאמֹר, תְּנוּ לָכֶם מוֹפֵת; וְאָמַרְתָּ אֶל-אַהֲרֹן, קַח אֶת-מַטְּךָ וְהַשְׁלֵךְ לִפְנֵי-פַרְעֹה – יְהִי לְתַנִּין” (שמות ז', ט). גם חרטומי מצרים משליכים את מטותיהם בלהטיהם ויהיו לתנינים, לאחר מכן בולע המטה את מטותיהם.

לפי חז"ל, מטה אהרן נעשה לנחש, בעוד שחרטומי מצרים שהשתמשו בכישוף היו מעלימים מטותיהם ובמקומם היה מופיע נחש. בנוסף לזה בלע מטה אהרן את מטות החרטומים שלא יאמרו שדרכם של בעלי חיים לאכול זה את זה, אלה ששב ונעשה למטה ואז בלעם.

מטהו של אהרון נזכר גם במכה הראשונה בעשר המכות – מכת דם: ”וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה: אֱמֹר אֶל-אַהֲרֹן קַח מַטְּךָ וּנְטֵה-יָדְךָ עַל-מֵימֵי מִצְרַיִם עַל-נַהֲרֹתָם עַל-יְאֹרֵיהֶם וְעַל-אַגְמֵיהֶם וְעַל כָּל-מִקְוֵה מֵימֵיהֶם – וְיִהְיוּ-דָם” (שמות ז', יט), וכן במכות צפרדע וכינים.

יש דעה במדרש שמטה זה היה גם מטהו של משה:

כשעשה בו אהרן נסים, נקרא על שמו, שנאמר (שמות ז', יב): מטה אהרן. ובזמן שעשיתי אני בו נסים, נקרא על שמי. ובזמן שהקדוש ברוך הוא עושה נסים, נקרא על שמו, שנאמר: ומטה האלהים.

— שמות רבה כו:ג

הפרח

מטה אהרן הוא גם שמו העממי של הצמח לופית מצויה ממשפחת הלופיים על שום השזרה דמוית מקל כפוף בראשו.