שלמה הלברשטאם (השני) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־05:19, 30 במאי 2013

רבי שלמה הלברשטאם השני (תרס"ח, 1907 - תש"ס, 2000) הוא האדמו"ר השלישי בשושלת חסידות באבוב. רבי שלמה הוא ששיקם את הריסות בית באבוב לאחר השואה, ובנה אותה כחסידות גדולה בעלת מוסדות קהילתיים במקומות רבים בעולם. נודע במיוחד כמנהיג שהתרחק ממחלוקת.

תולדות חייו

הרב שלמה היה בנו של האדמו"ר בן ציון הלברשטאם רבה של העיירה באבוב שבגליציה - פולין. בשנת תרפ"ה נישא לבלומה רחל טייטלבוים, בתו של דודו רבי חיים יעקב מלימנוב (חתן רבי שלמה הראשון, בנו של רבי משה יוסף מאויהל). בשנת תרצ"א עבר אביו לטשיבין ומינה את רבי שלמה לרב הצעיר של העיירה באבוב. עזר לאביו בניהול החסידות ובפרט רשת ישיבות באבוב אשר מנתה אז למעלה מ-30 סניפים.

בתקופת השואה התגלגל הרבי במקומות שונים וניצל בנס. כדי להניצל מצפרני הנאצים היה עליו לגלח את זקנו.

לאחר השואה עקר לארצות הברית, שם התגורר בשכונת קראון הייטס שבברוקלין ולאחר הפצרות מרובות הקים מחדש את מוסדות החסידות. יחד אתו שרד את השואה בנו, הרב נפתלי צבי הלברשטאם, אשר לימים מילא את מקומו כאדמו"ר.

בתחילה היו לו חסידים מועטים מאד. בישראל, החלו חסידי באבוב שנשארו לאחר השואה, להתקבץ והחלו להקים בתי מדרש של החסידות. בית המדרש הראשון הוקם בבני ברק ואליו באו חסידים רבים שגרו בעיר זו. כאשר הגיע הרבי ארצה נסעו אתו החסידים למירון, לקבר רבי שמעון בר יוחאי. כשהגיעו לאתר הקבר פתח הרבי באמירת תהילים שהייתה כה מרגשת ומרשימה, עד שנענו כל החסידים ואמרו: "יש לנו רבי".

בשנת תש"ו נישא בשנית לפריידא רובין, בתו של רבי אריה לייבוש מצישינוב-טומשוב.חתן הרה"ק ר' שמחה ישכר בער מצעשינוב, חתן כ"ק מרן אדמו"ר מבעלזא האמצעי, הרה"ק ר' יהושע מבעלזא זצוק"ל, בשנת תשנ"ח חלה (1998) ונפטר בא' באב תש"ס (2 באוגוסט 2000).

הלחין כ-80 ניגונים.

ילדיו

אשתו הראשונה וילדיו נרצחו בשואה מלבד בנם רבי נפתלי צבי ממלא מקומו באדמו"רות.

מאשתו השנייה נולדו לו ילדיו:

מרים נחמה אשת הרב חיים יעקב יוסף טויבער דיין קהל באבוב בבורו פארק.
דבורה לאה אשת הרב יונתן בנימין גולדברגר (בן הרב פנחס אשר אב"ד מעדיער), ראש כולל באבוב ורב בית הכנסת ביקאווסק^[1].
שרה הענא אשת הרב יעקב ישראל ישורון מייזליש רב קריית באבוב בבת ים. בנו של רבי שבתי מסארוואש (חתן רבי יעקב מסאסרגן).
רבי בן ציון אריה לייבוש הלברשטאם. האדמו"ר מבאבוב.
מלכה אשת הרב בן ציון בלום רב קהל באבוב בלונדון.
אסתר שיינדיל אשת אחיינו הרב ברוך אברהם צבי הורוביץ ממונסי, ראש ישיבת באבוב. בנו של רבי יחזקאל חתן רבי דוד השני מקשאנוב.

פועלו הציבורי

הקים את מוסדות באבוב המרכזיים בארצות הברית: מתיבתא כרם שלמה, ישיבת בני ציון, בית ספר לבנות בנות ציון, קעמפ שלוה, מוסדות צדקה וחסד, ועוד. בישראל הקים את קריית חסידי באבוב בבת ים, ובה ישיבת באבוב המרכזית, תלמוד תורה ובית ספר לבנות. נהג לנסוע תכופות לבקר את מרכזי חסידיו ששוקמו בישראל, באנטוורפן שבבלגיה, בלונדון, וברחבי ארצות הברית.

התרחק מכל מחלוקת ציבורית. חי בשלום ובשלוה עם כל הפלגים ביהדות החרדית, למן נטורי קרתא ועד לחוגי האורתודוקסיה המודרנית שבארצות הברית. בעת המחלוקת הגדולה בין החסידים לליטאים והקמת מפלגת דגל התורה בשנת 1989, כתב לאחד ממקורביו: "הידיעות מהמחלוקות בארץ הקודש גוזלים את מנוחתי כי בשגעון ינהגו וגורמים חילול השם בעולם, והעושה שלום במרומיו יסיר שנאת אחים מאתנו, וישפות שלום לנו, וישלח גואל צדק שהבטיחנו, ובעבודת בית המקדש נשמח כולנו".

דברי תורתו הרבים אותם אמר בשיעוריו ובטישים שערך, לוקטו בספר "כרם שלמה".

כתב קינה לזכר השואה הנאמרת בתשעה באב ("זכרו נא וקוננו כל ישראל").

קישורים חיצוניים

תולדות אנשי שם, חלק א', ניו יורק, תש"י, עמודים 35-36
סיפור הצלתו בשואה בקובץ המאור, אתר היברובוקס.

הערות שוליים

^ רבי שלמה הלברשטאם הראשון כיהן בביקאווסק כרב.

שגיאות פרמטריות בתבנית:סדרה
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הקודם: רבי בן ציון הלברשטאם "קדושת ציון"	אדמו"רי באבוב	הבא: רבי נפתלי צבי הלברשטאם

[1] רבי שלמה הלברשטאם הראשון כיהן בביקאווסק כרב.

[1]

@@ שורה 10: / שורה 10: @@
 בתחילה היו לו חסידים מועטים מאד. בישראל, החלו חסידי באבוב שנשארו לאחר השואה, להתקבץ והחלו להקים בתי מדרש של החסידות. בית המדרש הראשון הוקם בבני ברק ואליו באו חסידים רבים שגרו בעיר זו. כאשר הגיע הרבי ארצה נסעו אתו החסידים ל[[הר מירון|מירון]], ל[[קבר רבי שמעון בר יוחאי]]. כשהגיעו לאתר הקבר פתח הרבי באמירת תהילים שהייתה כה מרגשת ומרשימה, עד שנענו כל החסידים ואמרו: "יש לנו רבי".
-בשנת תש"ו נישא בשנית לפריידא רובין, בתו של רבי אריה לייבוש מ[[חסידות גלגוב|צישינוב-טומשוב]]. בשנת [[תשנ"ח]] חלה ([[1998]]) ונפטר ב[[א' באב]] [[תש"ס]] (2 באוגוסט 2000).
+בשנת תש"ו נישא בשנית לפריידא רובין, בתו של רבי אריה לייבוש מ[[חסידות גלגוב|צישינוב-טומשוב]].חתן הרה"ק ר' שמחה ישכר בער מצעשינוב, חתן כ"ק מרן אדמו"ר מבעלזא האמצעי, [[הרה"ק ר' יהושע מבעלזא זצוק"ל]], בשנת [[תשנ"ח]] חלה ([[1998]]) ונפטר ב[[א' באב]] [[תש"ס]] (2 באוגוסט 2000).
 הלחין כ-80 ניגונים.