מאמן השנה ב-NBA – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''מאמן השנה ב-NBA''' (ב[[אנגלית]]: '''NBA Coach of the Year Award''') הוא פרס [[כדורסל]] שנתי, שניתן מאז עונת 1962/63 ל[[מאמן]] הבולט ב[[ליגת ה-NBA#העונה הסדירה|עונה הסדירה]] של [[ליגת ה-NBA]]. הזוכה בפרס מקבל גביע על שם [[מאמן כדורסל|מאמן הכדורסל]] הוותיק [[רד אאורבך]] שהוביל את ה[[בוסטון סלטיקס]] לתשע אליפויות NBA מ-[[1956]] עד ל-[[1966]]. הזוכה נבחר בסוף עונת המשחקים הרגילה על ידי פאנל של כתבי ספורט מ[[ארצות הברית]] ומ[[קנדה]]. לכל משתתף יש קול אחד עבור בחירות למקום הראשון, למקום השני ולמקום השלישי. כל בחירה במקום הראשון שווה חמש נקודות; כל בחירה במקום השני שווה שלוש נקודות; כל בחירה במקום השלישי שווה נקודה אחת. המאמן בעל מספר הנקודות הגבוה ביותר בסך הכול בלי להתחשב במספר הקולות במקום הראשון, זוכה בפרס. <ref> [http://www.nba.com/news/awards2006_coach.html פירוט שיטת קבלת הניקוד]</ref> מחלוקת הפרס הראשונה, זכו 40 מאמנים שונים בתואר. [[דון נלסון]] ו[[פט ריילי]] מחזיקים בשיא הזכיות לאחר שזכו 3 פעמים בפרס, כשהובי בראון, ביל פיטץ', קוטון פיטסימונס וג'ין שאו באים אחריהם עם 2 זכיות כל אחד. פט ריילי, המאמן היחיד שזכה בפרס עם כל שלושת מצבי הניקוד. <ref>[http://sports.espn.go.com/espn/wire?section=nba&id=3334726 פט ריילי נכנס להיכל התהילה של הכדורסל]</ref> [[לארי בירד]] הוא המאמן היחיד שזכה בפרס וגם בתואר ה-[[MVP]]. [[ג'וני קר]], הוא המאמן היחיד שזכה בפרס עם מאזן שלילי (33 - 48, עם ה[[שיקגו בולס]] בעונת 1966/67). קר זכה בפרס, לאחר שהוביל את הבולס למשחקי ה[[פלייאוף]] בעונתם הראשונה בליגה. <ref> [http://www.nba.com/history/players/kerrj_bio.html הביוגרפיה של ג'וני קר] באתר ה-NBA</ref>
'''מאמן השנה ב-NBA''' (ב[[אנגלית]]: '''NBA Coach of the Year Award''') הוא פרס [[כדורסל]] שנתי, שניתן מאז עונת 1962/63 ל[[מאמן]] הבולט ב[[ליגת ה-NBA#העונה הסדירה|עונה הסדירה]] של [[ליגת ה-NBA]]. הזוכה בפרס מקבל גביע על שם [[מאמן כדורסל|מאמן הכדורסל]] הוותיק [[רד אאורבך]] שהוביל את ה[[בוסטון סלטיקס]] לתשע אליפויות NBA מ-[[1956]] עד ל-[[1966]]. הזוכה נבחר בסוף עונת המשחקים הרגילה על ידי פאנל של כתבי ספורט מ[[ארצות הברית]] ומ[[קנדה]]. לכל משתתף יש קול אחד עבור בחירות למקום הראשון, למקום השני ולמקום השלישי. כל בחירה במקום הראשון שווה חמש נקודות; כל בחירה במקום השני שווה שלוש נקודות; כל בחירה במקום השלישי שווה נקודה אחת. המאמן בעל מספר הנקודות הגבוה ביותר בסך הכול בלי להתחשב במספר הקולות במקום הראשון, זוכה בפרס. <ref> [http://www.nba.com/news/awards2006_coach.html פירוט שיטת קבלת הניקוד]</ref> מחלוקת הפרס הראשונה, זכו 40 מאמנים שונים בתואר. [[דון נלסון]] ו[[פט ריילי]] מחזיקים בשיא הזכיות לאחר שזכו 3 פעמים בפרס, כשהובי בראון, ביל פיטץ', קוטון פיטסימונס וג'ין שאו באים אחריהם עם 2 זכיות כל אחד. פט ריילי, המאמן היחיד שזכה בפרס עם כל שלושת מצבי הניקוד. <ref>[http://sports.espn.go.com/espn/wire?section=nba&id=3334726 פט ריילי נכנס להיכל התהילה של הכדורסל]</ref> [[לארי בירד]] הוא המאמן היחיד שזכה בפרס וגם בתואר ה-[[MVP]]. [[ג'וני קר]], הוא המאמן היחיד שזכה בפרס עם מאזן שלילי (33 - 48, עם ה[[שיקגו בולס]] בעונת 1966/67). קר זכה בפרס, לאחר שהוביל את הבולס למשחקי ה[[פלייאוף]] בעונתם הראשונה בליגה. <ref> [http://www.nba.com/history/players/kerrj_bio.html הביוגרפיה של ג'וני קר] באתר ה-NBA</ref>


==זוכי הפרס לפני שנה==
==זוכי הפרס לפי שנה==
[[קובץ:RedAuerbach.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[רד אאורבך]], זוכה הפרס בעונת 1964/65]]
[[קובץ:RedAuerbach.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[רד אאורבך]], זוכה הפרס בעונת 1964/65]]
[[קובץ:Pat Riley.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[פט ריילי]], המאמן היחיד שזכה בפרס עם כל שלושת מצבי הניקוד]]
[[קובץ:Pat Riley.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[פט ריילי]], המאמן היחיד שזכה בפרס עם כל שלושת מצבי הניקוד]]

גרסה מ־14:56, 1 ביוני 2013

מאמן השנה ב-NBAאנגלית: NBA Coach of the Year Award) הוא פרס כדורסל שנתי, שניתן מאז עונת 1962/63 למאמן הבולט בעונה הסדירה של ליגת ה-NBA. הזוכה בפרס מקבל גביע על שם מאמן הכדורסל הוותיק רד אאורבך שהוביל את הבוסטון סלטיקס לתשע אליפויות NBA מ-1956 עד ל-1966. הזוכה נבחר בסוף עונת המשחקים הרגילה על ידי פאנל של כתבי ספורט מארצות הברית ומקנדה. לכל משתתף יש קול אחד עבור בחירות למקום הראשון, למקום השני ולמקום השלישי. כל בחירה במקום הראשון שווה חמש נקודות; כל בחירה במקום השני שווה שלוש נקודות; כל בחירה במקום השלישי שווה נקודה אחת. המאמן בעל מספר הנקודות הגבוה ביותר בסך הכול בלי להתחשב במספר הקולות במקום הראשון, זוכה בפרס. [1] מחלוקת הפרס הראשונה, זכו 40 מאמנים שונים בתואר. דון נלסון ופט ריילי מחזיקים בשיא הזכיות לאחר שזכו 3 פעמים בפרס, כשהובי בראון, ביל פיטץ', קוטון פיטסימונס וג'ין שאו באים אחריהם עם 2 זכיות כל אחד. פט ריילי, המאמן היחיד שזכה בפרס עם כל שלושת מצבי הניקוד. [2] לארי בירד הוא המאמן היחיד שזכה בפרס וגם בתואר ה-MVP. ג'וני קר, הוא המאמן היחיד שזכה בפרס עם מאזן שלילי (33 - 48, עם השיקגו בולס בעונת 1966/67). קר זכה בפרס, לאחר שהוביל את הבולס למשחקי הפלייאוף בעונתם הראשונה בליגה. [3]

זוכי הפרס לפי שנה

רד אאורבך, זוכה הפרס בעונת 1964/65
פט ריילי, המאמן היחיד שזכה בפרס עם כל שלושת מצבי הניקוד
פיל ג'קסון זכה בפרס לאחר שקבוצתו ניצחה 72 משחקים מתוך 82 בעונה הסדירה
מייק בראון, מאמן השנה בעונת 2008/09
^ מאמן אשר פעיל ב-NBA
* מאמן אשר חבר בהיכל התהילה של הכדורסל
*^ מאמן אשר פעיל ב-NBA וחבר בהיכל התהילה של הכדורסל
נצ–הפ מאזן ניצחונות-הפסדים בעונת המשחקים הרגילה
עונה מאמן לאום קבוצה נצ-הפ
1962/63 הארי גלאטין ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית סט. לואיס הוקס 48–32
1963/64 אלכס הנום ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית סן פרנסיסקו ווריורס 48–32
1964/65 רד אאורבך ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית בוסטון סלטיקס 62–18
1965/66 דולף סקייס ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית פילדלפיה 76' 55–25
1966/67 ג'וני קר ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית שיקגו בולס 33–48
1967/68 ריצ'י גוהרין ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית סט. לואיס הוקס 56–26
1968/69 ג'ין שאו ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית בוטלימור בולטס 57–25
1969/70 רד הולצמן ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית ניו יורק ניקס 60–22
1970/71 דיק מוטה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית שיקגו בולס 51–31
1971/72 ביל שרמן ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית לוס אנג'לס לייקרס 69–13
1972/73 טום היינסון ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית בוסטון סלטיקס 68–14
1973/74 ריי סקוט ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית דטרויט פיסטונס 52–30
1974/75 פיל ג'ונסון ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית קנזס סיטי-אומהה קינגס 44–38
1975/76 ביל פיטץ' ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית קליבלנד קאבלירס 49–33
1976/77 טום ניסאלק ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית יוסטון רוקטס 49–33
1977/78 הובי בראון ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית אטלנטה הוקס 41–41
1978/79 קוטון פיטסימונס ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית קנזס סיטי קינגס 48–34
1979/80 ביל פיטץ' ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית בוסטון סלטיקס 61–21
1980/81 ג'ק מקיניי ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית אינדיאנה פייסרס 44–38
1981/82 ג'ין שאו ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית וושינגטון בולטס 43–39
1982/83 דון נלסון ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית מילווקי באקס 51–31
1983/84 פרנק ליידן ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית יוטה ג'אז 45–37
1984/85 דון נלסון ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית מילווקי באקס 59–23
1985/86 מייק פרטלו ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית אטלנטה הוקס 50–32
1986/87 מייק שולר ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית פורטלנד טרייל בלייזרס 49–33
1987/88 דאג מו ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית דנבר נאגטס 54–28
1988/89 קוטון פיטסימונס ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית פיניקס סאנס 55–27
1989/90 פט ריילי ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית לוס אנג'לס לייקרס 63–19
1990/91 דון צ'ייני ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית יוסטון רוקטס 52–30
1991/92 דון נלסון ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית גולדן סטייט ווריורס 55–27
1992/93 פט ריילי ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית ניו יורק ניקס 60–22
1993/94 לני וילקינס ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית אטלנטה הוקס 57–25
1994/95 דל האריס ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית לוס אנג'לס לייקרס 48–34
1995/96 פיל ג'קסון ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית שיקגו בולס 72–10
1996/97 פט ריילי ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית מיאמי היט 61–21
1997/98 לארי בירד ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית אינדיאנה פייסרס 58–24
1998/99 מייק דונלייבי ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית פורטלנד טרייל בלייזרס 35–15
1999/00 דוק ריברס ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית אורלנדו מג'יק 41–41
2000/01 לארי בראון ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית פילדלפיה 76' 56–26
2001/02 ריק קרלייל ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית דטרויט פיסטונס 50–32
2002/03 גרג פופוביץ' ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית סן אנטוניו ספרס 60–22
2003/04 הובי בראון ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית ממפיס גריזליס 50–32
2004/05 מייק ד'אנטוני ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית פיניקס סאנס 62–20
2005/06 אייברי ג'ונסון ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית דאלאס מאבריקס 60–22
2006/07 סם מיטשל ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית טורונטו ראפטורס 47–35
2007/08 ביירון סקוט ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית ניו אורלינס הורנטס 56–26
2008/09 מייק בראון ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית קליבלנד קאבלירס 66–16
2009/10 סקוט ברוקס ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית אוקלהומה סיטי ת'אנדר 32-50
2010/11 תום ת'יבודו ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית שיקגו בולס 20-62
2011/12 גרג פופוביץ' ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית סן אנטוניו ספרס 16-50

הערות שוליים

קישורים חיצוניים