בול דואר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏אישור לפטור מבול דואר: הגהה, הפטור הוא מתשלום, מדמי דואר, לא פטור מבול.
מ תמונת הדלפק לא תורמת לערך, מה גם שבכלל לא ברור לי מה אני רואה (אני לא חושב שאני רואה דלפק בתמונה, אולי שלט לצידו?)
שורה 9: שורה 9:
==היסטוריה==
==היסטוריה==
[[תמונה:Penny black.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הפני השחור]], הבול הראשון בעולם]]
[[תמונה:Penny black.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הפני השחור]], הבול הראשון בעולם]]
[[תמונה:Taveidoar.jpg|שמאל|ממוזער|150px|דלפק מכירת "תווי דואר" בדואר המרכזי בירושלים]]
[[File:75th anniv of Japanese emigration to Hawaii.JPG|thumb|250px|בול ובו איור של [[קשת בענן]]]]
[[File:75th anniv of Japanese emigration to Hawaii.JPG|thumb|250px|בול ובו איור של [[קשת בענן]]]]
עד להמצאת הבול, דמי משלוח המכתב היו גבוהים ומשולמים על ידי [[נמען]] הדואר ולא על ידי השולח. מכל זאת התקבל כי למעשה אין ערובה כי כל ה[[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]] שהושקע (מיון דבר הדואר, עלות השליח ועוד) אכן ישולם (במידה והנמען אינו מסוגל לשלם עבורו).
עד להמצאת הבול, דמי משלוח המכתב היו גבוהים ומשולמים על ידי [[נמען]] הדואר ולא על ידי השולח. מכל זאת התקבל כי למעשה אין ערובה כי כל ה[[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]] שהושקע (מיון דבר הדואר, עלות השליח ועוד) אכן ישולם (במידה והנמען אינו מסוגל לשלם עבורו).

גרסה מ־10:31, 5 ביוני 2013

המונח "בול" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו בול (פירושונים).
מדען הטילים רוברט גודארד על בול שמונה סנט של ארצות הברית

בול דואר, ובקצרה בול, מודבק על מכתב על מנת להוכיח ששולח המכתב שילם לרשות הדואר המעבירה את המכתב. לרוב זהו נייר מלבני קטן המצורף למעטפה. הבול הוא הגרסה הפופולרית ביותר לדמי דואר משולמים מראש, אך כיום רוב הדואר המשרדי מוחתם בחותמות מוסכמות או נשלח במעטפות שבול מודפס עליהן. בשנים האחרונות, מכתבים נושאי בולים הופכים שכיחים פחות עקב התפתחותו של הדואר האלקטרוני והשימוש המתפתח במדבקות תשלום או במעטפות "מבויילות".

הצורה הנפוצה ביותר לבולים היא מלבן, אך לבול הדואר יכולות להיות צורות שונות, כגון משולש, מחומש ועיגול. נוסף למטרתם העיקרית של הבולים - הוכחת התשלום על העברת דבר הדואר - הם משמשים לעתים קרובות למטרות נוספות, כגון הנצחת אירועים ואנשים חשובים. למשל, פטירתו של איש ידוע יכולה להיות מלווה בבול מיוחד שיונפק לכבודו. כיום ישנה גם אפשרות ליצור בול דואר עם תמונה אישית.

הגוף המופקד על הנפקת בולים במדינת ישראל הוא השירות הבולאי, שהוא חלק מחברת דואר ישראל.

היסטוריה

הפני השחור, הבול הראשון בעולם
בול ובו איור של קשת בענן

עד להמצאת הבול, דמי משלוח המכתב היו גבוהים ומשולמים על ידי נמען הדואר ולא על ידי השולח. מכל זאת התקבל כי למעשה אין ערובה כי כל הכסף שהושקע (מיון דבר הדואר, עלות השליח ועוד) אכן ישולם (במידה והנמען אינו מסוגל לשלם עבורו).

בשנת 1653 הנהיג מלך צרפת, לואי ה-14, שיטה חדשה לתשלום עבור דברי דואר, ולפיה לכל מכתב יצורף סרט נייר, שיעיד על כך שדמי המשלוח שולמו. בתוך זמן קצר ננטשה שיטה זו, לאחר שהצרפתים סירבו לאמצה.

מספר אנשים טענו כי המציאו את הבול הראשון: סר רולנד היל, ג'יימס צ'למרס ולורנץ קושיר. את הרעיון לבול דואר במתכונתו המוכרת לנו כיום, הגה סר רולנד היל בשנת 1837 כחלק מרפורמה מקיפה בשרות הדואר הבריטי. הבול הראשון בעולם, המכונה "הפני השחור" על שום ערכו וצבעו, הופיע בבריטניה בשנת 1840. על בול זה התנוסס דיוקנה של מלכת בריטניה דאז ויקטוריה, 3 שנים לאחר שעלתה לשלטון ומאז מופיעה תמונת השליט על כל בולי הממלכה המאוחדת. זכות ראשונים זו העניקה לבריטניה את הזכות שלא לכתוב את שמה על הבולים שאותם היא מנפיקה, בעוד שאר הארצות שמנפיקות בולים חייבות לרשום את שם הארץ על הבול. בעקבותיה של בריטניה הלכו שווייץ וצרפת, ועד 1860 הונהג השימוש בבולים במדינות רבות בעולם.

בול ללא ערך נקוב

בול ללא ערך נקוב (המונח של חברת דואר ישראל הוא "בול ללא עריך") הנו בול המוגן מפני עליית מחירים. הבול משמש מעין "אסימון", שכוחו יפה לשימוש גם אם השתנה מחיר משלוח דבר הדואר. בול ללא ערך נקוב הוכנס לשימוש בפעם הראשונה בארצות הברית בשנת 1975 ולמחזור בישראל ב-12 בספטמבר 1982. בולים ללא ערך נקוב מונפקים בבריטניה, ישראל, סינגפור, פינלנד, בלגיה, צרפת, נורבגיה, מונקו, שבדיה וקנדה.

שובל

הַשּׁוֹבֶל, המצורף לעתים כְּשׁוּלֵי הבול, מוסיף פרטים על תוכנו של הבול בצורה גרפית המשלבת לעתים טקסט נוסף, ולעתים מהווה המשך של ציור הבול.

ישראל היא המדינה היחידה ששירותי הדואר שלה מנפיקים לאורך כל השנים את בוליהם עם שְׁבָלִים, בעוד במדינות אחרות מצורפים לבול שְׁבָלִים לעתים, אך לא באופן שיטתי. ראשיתו של השובל בישראל, הוא בסדרת הבולים 'דאר עברי' שהונפקה מייד לאחר הכרזת העצמאות, בה הופיעו תצלומי מטבעות מתקופת המכבים בהם הוטבעו מילים באותיות העברית הקדומה, שאינן מוכרות לציבור הרחב. לשם כך, החליטו הממונים על הבולאות במנהלת העם להוסיף שׁוֹבֶל ובו הסבר כיתובי המטבעות[1].

שיני הבול

סימן היכר אופייני לבולי דואר הוא שוליהם המשוננים, הנוצרים מתלישת הבולים מגיליונות מנוקבים.

הבולים הראשונים נגזרו מתוך גיליונות מודפסים, דבר שסירבל את השימוש בהם, ובהיעדר כלי חיתוך מתאימים אף גרם לקריעתם לעתים קרובות. על מנת להקל על הפרדת הבולים המציא הנרי ארצ'ר, אנגלי ממוצא אירי, מכונה שניקבה את הגליונות לאורך שולי הבולים. ניסיונות ראשונים לשימוש בה נעשו בשנת 1850, והחל משנת 1854 הוציאה רשות הדואר הבריטית באופן סדיר גיליונות בולים מחוררים. בארצות הברית החל ניקוב גיליונות הבולים בשנת 1857, ונפוץ מאז בעולם כולו.

איסוף בולים - בולאות

ערך מורחב – בולאות

איסוף בולים הוא תחביב פופולרי עד כדי כך שיש מדינות המנפיקות בולים לאספנים בלבד, וערכם הכספי של בולים נדירים יכול להאמיר.

אישור לפטור מדמי דואר

מעטפת מכתב מחייל בשרות פעיל (1968). המספר בחותמת המשולשת מציין את היחידה הצבאית בה משרת השולח. משלוח דבר דואר הנושא חותמת כזו פטור מתשלום.

לקריאה נוספת

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ לפי התאחדות בולאי ישראל
  2. ^ פקודות מטכל 3.0203, 10 אוק' 2001 (בעבר פ"מ 60.0103)

תבנית:נ

תבנית:Link FA תבנית:Link FA תבנית:Link FA תבנית:Link FA