ישכר דב וייס

ישכר דב וייס

קובץ:Isachar.htm

ישכר דב וייס בזמן שירותו הצבאי

ישכר דב וייס (כ"ב באב ה'תרמ"ו, 23 באוגוסט 1886 - ב' בשבט ה'תשכ"ג, 27 בינואר 1963) היה פעיל ציוני-דתי, כיהן כמנכ"ל הראשון של משרד הדתות.

ביוגרפיה

נולד בעיירה אלשו-ורצקה (אז הונגריה), לאביו רבי שמואל צבי ולאמו רבקה מרים. השתייך לחסידות ספינקא, התחנך בחדרים ובישיבות ועסק במסחר בינלאומי.

היה הפעיל הציוני היחיד במשפחתו בת שלוש עשרה הנפשות, ובזכות עלייתו לארץ, ניצל מן השואה. בתקופה שלפני מלחמת העולם הראשונה, שירת בצבא האוסטרו הונגרי. היה פעיל לאומי לפני קום המדינה ופעיל ציבור לאחריה.

בשנת ה'תרע"ב נדד לעיר סטניסלבוב (אז פולין), נישא לרבקה רחל בת ר' יעקב שומר, ולאחר מכן השתקע בעיר ושם כיהן כראש הקהילה.

מגיל צעיר שאף לעלות לארץ ישראל, והשתייך לתנועה הציונית. בשל התנגדות הוריו, נאלץ ללמוד עברית בחשאי, ולנדוד לסטניסלבוב. בהגיעו לשם, היה חסר אמצעים, ובלית ברירה השתמש בבית הכנסת כמחסה לילה. שם ביקש מהמתפללים שיעזרו לו במציאת שידוך, וכך הכיר את רבקה רחל ולאחר הסכמת אביה נישא לה. בחלוף השנים, כיהן שם כראש הקהילה והקים מוסדות חינוך עבריים.

היה חבר בהנהלת הועד הלאומי היהודי במערב אוקראינה, חבר המועצה הארצית של המזרחי בגליציה המזרחית וראש המזרחי בסטניסלבוב. בשנת ה'תרפ"ה הוזמן לפתיחת האוניברסיטה העברית ובאותה שנה קנה חלקת אדמה בארץ לחלק מיהודי סטניסלבוב. ייצג את המזרחי בקונגרסים הציוניים ה-15, ה-20 וה-22. בשנת ה'תרצ"ד עלה עם אשתו וילדיו לארץ והתגורר בתל אביב, ולאחר מכן בירושלים.

בשנותיה הראשונות של המדינה, כיהן כמנכ"ל הראשון של משרד הדתות, ולאחר מכן כיו"ר ועדת התלונות במשרד ראש הממשלה. כמו כן היה גזבר וחבר הנהלת מפעל התורה.

ספרו

"בסוד שיח התורה" - על פרשיות השבוע