הספרייה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה – הבדלי גרסאות
ביטול גרסה 14294854 של הספרייה המרכזית לעיוורים (שיחה) |
|||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
בשנת [[1951]], לאחר [[מלחמת העצמאות]] הזמין [[משרד הביטחון]] את ד"ר לודויג כהן, עיוור מ[[רוטרדם]] שב[[הולנד]] על מנת לייעץ בנושא שיקום [[חייל]]ים שנפגעו בעיניהם. בין המלצותיו הייתה ההמלצה להקים ספריה לעיוורים. [[חיה בם]], מייסדת הספרייה, הייתה זו שמימשה את ההמלצה. היא ארגנה קבוצה של מתנדבים תושבי נתניה, לרבות היא עצמה, בעלה ושני ילדיה. יחד הם החלו, בעזרת סרגלי העתקה מתאימים שכהן שלח להם מהולנד, בלימוד [[כתב ברייל|כתיבת ברייל]] והעתקת ספרים לשפה זו והם אלו שפיתחו את שפת הברייל בעברית. כך הוקמה ב-1951 הספרייה בנתניה, שהחלה במספר מצומצם מאוד של ספרים בודדים ושכנה במרתף ביתה הפרטי של בם. |
בשנת [[1951]], לאחר [[מלחמת העצמאות]] הזמין [[משרד הביטחון]] את ד"ר לודויג כהן, עיוור מ[[רוטרדם]] שב[[הולנד]] על מנת לייעץ בנושא שיקום [[חייל]]ים שנפגעו בעיניהם. בין המלצותיו הייתה ההמלצה להקים ספריה לעיוורים. [[חיה בם]], מייסדת הספרייה, הייתה זו שמימשה את ההמלצה. היא ארגנה קבוצה של מתנדבים תושבי נתניה, לרבות היא עצמה, בעלה ושני ילדיה. יחד הם החלו, בעזרת סרגלי העתקה מתאימים שכהן שלח להם מהולנד, בלימוד [[כתב ברייל|כתיבת ברייל]] והעתקת ספרים לשפה זו והם אלו שפיתחו את שפת הברייל בעברית. כך הוקמה ב-1951 הספרייה בנתניה, שהחלה במספר מצומצם מאוד של ספרים בודדים ושכנה במרתף ביתה הפרטי של בם. |
||
אט אט התפתחה הפעילות והספרייה גדלה הן בהיקף החומר והן בגיוונו. משהגיעה מכונת ההעתקה הראשונה לכתב ברייל, בנוסף לסרגלים המיושנים, הפך הבעל, ד"ר הנס בם, לפעיל העיקרי בהעתקת הספרים לכתב ברייל. |
אט אט התפתחה הפעילות והספרייה גדלה הן בהיקף החומר והן בגיוונו. משהגיעה מכונת ההעתקה הראשונה לכתב ברייל, בנוסף לסרגלים המיושנים, הפך הבעל, ד"ר הנס בם, לפעיל העיקרי בהעתקת הספרים לכתב ברייל. את התפתחותה של הספרייה מחלומם של קומץ אנשים למפעל מוביל התומך בקהילית העיוורים, כבדי ראייה ומוגבלים, ניתן לציין במספר נקודות ציון: |
||
תשי"ט - 1959 |
|||
ב-[[1977]] פרשה בם והוחלפה על ידי אורי כהן, בעצמו עיוור, שניהל את הספרייה עד סוף [[2010]]{{הערה|שם=פרישה|דף לקורא, דצמבר 2010}}. ב-[[1980]] הקימה הספרייה אולפן הקלטות עצמאי ברח' סמולנסקין 7 בתל אביב. ב-[[1983]] נרשמה הספרייה כ[[עמותה]] והחלה הפעלת ספרייה ניידת (שאינה פעילה כיום). ב-[[1986]] נחנך בניין הספרייה המחודש בנתניה, לאחר ששופץ ונוספו לו קומה ו[[מעלית]]. |
|||
בעידודו של דר' פריידמן מג'נבה, החלה הספריה בהקלטת ספרים הניתנים להאזנה בטייפ רקורדר, נוסף על העיסוק בברייל. כל ספר כלל מספר סלילים. ההקלטות בוצעו באולפנים המאוחדים בתל-אביב. גולת הכותרת הייתה: הקלטת התנ"ך בקריאתו של הקריין והשחקן שלמה ברטונוב ז"ל. |
|||
תשל"ב - 1972 |
|||
בשנים הבאות השתכללה הספרייה מבחינה טכנולוגית. ב-[[1987]] החלו להסב ספרים לברייל בעזרת [[מחשב]] ולא בצורה ידנית, תהליך שהושלם ב-[[2005]] לאחר שנרכשת מדפסת משוכללת להדפסת ברייל ב-[[2001]] ומוקם מערך להקלדת הספרים ישירות למחשב. השאלת הספרים מוחשבה ([[1988]]) והוקמו מדור לגרפיקה מובלטת ([[1989]]), מדור לספרים באותיות גדולות ([[1990]]) והחלה הסבה של ההקלטות ל[[תקליטור]]ים ([[2004]]). ב-[[1993]] נחנכה שלוחת הספרייה ברחוב לה-גרדיה בתל אביב, שלוחה המכילה ספריית השאלה, חדרי עיון ושני אולפני הקלטה. בסוף 2010 [[פרישה לגמלאות|פרש כהן לגמלאות]]{{הערה|שם=פרישה}} והוחלף על ידי יואב חפר{{הערה|דף לקורא, ינואר 2011}} שסיים את תפקידו בספטמבר 2011{{הערה|[http://www.clfb.org.il/newsletter/newsletter-2011-10.htm#maincontent דף לקורא, אוקטובר 2011] באתר הספרייה.}} ובמקומו מונה בדצמבר 2011 [http://www.clfb.org.il/Senior-Staff.htm#maincontent עמוס באר]{{הערה|[http://www.clfb.org.il/newsletter/newsletter-2012-03.htm#maincontent דף לקורא, מרץ 2012] באתר הספרייה.}}. |
|||
הספר המוקלט הוסב לקלטות מה שאפשר "קריאה" נוחה יותר של הספרים. |
|||
תשל"ז - 1977 |
|||
בשיא פועלה, הצליחה הספריה בראשות הגב' חיה בם לשרת למעלה מ-500 מנויים. בשנה זו פרשה גברת בם לגמלאות ובמקומה מונה למנהל הספריה מר אורי כהן, עיוור נכה צה"ל. מר כהן החל לבצע שינויים נרחבים ברמה הטכנולוגית ובאיכות ההפקה והפצת הספרים. |
|||
תש"מ - 1980 |
|||
אולפן ההקלטות הראשון של הספריה הוקם ברח' סמולנסקין 7 בתל-אביב. |
|||
תשמ"ג - 1983 |
|||
הופעל שירות הספריה הניידת שכלל משאית שנסעה ברחבי ישראל והשאילה ספרי ברייל וספרים מוקלטים לעיוורים ולקשישים. השירות פעל במשך כחמש שנים וסייע לרבים שלא יכלו להגיע לספריה בכוחות עצמם. כמו כן, החלה הספריה להפיק ספרים משולבים לילדים - ספרים מודפסים המשלבים בתוכם דפי ברייל. ספרים אלו שימשו הורים עיוורים שהקריאו ספרים לילדיהם הרואים ובכך יכלו ליהנות מחווית הקריאה המשותפת. |
|||
תשמ"ז - 1987 |
|||
הספריה, שהיטיבה לנצל את ההתקדמות הטכנולוגית, הפיקה לראשונה ספר ברייל באמצעות מחשב. בשלוש השנים העוקבות, הפכה הספרייה את תהליך השאלת הספרים לממוחשב, והחלה בהקמת מדורי הפקה שונים שכללו גרפיקה מובלטת- הבלטת שרטוטים, תרשימים ומפות וכן ספרים באותיות גדולות עבור כבדי הראייה. |
|||
תשנ"ג - 1993 |
|||
עם התרחבות הספריה, נחנכה שלוחה חדשה של הספריה ברחוב לה גווארדיה 76 בתל אביב. השלוחה החדשה כללה ספריית השאלה, חדרי עיון ואולפני הקלטה משוכללים, שהחליפו את האולפנים הקודמים ששימשו את הספריה בתל אביב. |
|||
תשס"א - 2001 |
|||
הספריה, שהקפידה להצטייד בטכנולוגיה חדשה, רכשה את מדפסת "בראילו 400" לשכפול ספרי ברייל. |
|||
תשס"ד - 2004 |
|||
מהפך טכנולוגי נוסף התרחש בספריה עם הכנסת המדיה הדיגיטאלית וייסוד ספריית תקליטורים. מאז, פסק בהדרגה תחום ההקלטה האנלוגית. |
|||
שני פרויקטים גדולים של הספריה באותה התקופה היו - הסבת התנ"ך לארבעה תקליטורים בטכנולוגיה mp3 והקלטת האנציקלופדיה בריטניקה לנוער. |
|||
תשס"ו - 2006 |
|||
פרויקטים גדולים ובולטים באותה שנה כללו הקלטה והפצה של מדריך לישראל החדש בהוצאת משרד הביטחון, כתר וידיעות אחרונות והקלטה והפצה של מרק - Merck Manual - המדריך הרפואי השלם בהוצאת כנרת, זמורה, ביתן דביר. |
|||
תשס"ז - 2007 |
|||
הארכיונים האנלוגיים של הספריה החלו מוסבים בהדרגה למאגרים דיגיטאליים. מהלך זה, כלל בשנה העוקבת פיתוח טכנולוגיה להסבת ספרים מוקלטים אנלוגיים שהוקלטו משנת 1995 לספרים דיגיטליים על גבי תקליטור. |
|||
תש"ע- 2010 |
|||
הספריה משרתת כ- 10,000 מנויים. מנכ"ל הספריה, מר אורי כהן פרש לגמלאות ובמקומו מונה מר יואב חפר. תם עידן הקלטות האנלוגיות וכלל המדיה המופקת והמוצאת לקוראים, הינה דיגיטאלית. |
|||
תשע"א – 2011 |
|||
במהלך שנת 2011 הושלם תהליך הסבת הספרות האנלוגית לפורמט דיגיטאלי, הורחב מערך צריבת הספרים המוקלטים לטובת ייעול וזירוז משלוח לקטי העיתונות וכתבי העת לבתי המנויים ושודרגה מרכזיית הטלפונים שודרגה למען שיפור איכות השירות לציבור הפונים. לראשונה, הופק חודש של אירועים מיוחדים בצמוד ובמהלך שבוע הספר במטרה להעלות את המודעות לספריה ולגייס כספים לפעילותה. פרויקט מרכזי בשנה זו היה הפקת ספרי המשנה והחומש. |
|||
מר יואב חפר סיים את תפקידו ובמקומו מונה מר עמוס באר. |
|||
תשע"ב - 2012 |
|||
בשנה זו יושק אתר אינטרנט חדש לספריה, שיהיה נגיש לכלל המשתמשים. כמו כן, מתקיימת פעילות מאומצת מול משרד החינוך, לשיפור יכולות הספריה בתחום הנגשת ספרי הלימוד לאוכלוסיית התלמידים המנויים בספריה. |
|||
תשע"ג - 2013 |
|||
יחד עם הקידמה הטכנולוגית והרחבת סל השירותים, מעניקה הספרייה פתרונות לא רק לעיוורים אלא גם לכבדי ראייה, לסובלים מדיסלקציה, בני הגיל השלישי החל מגיל 75 ובעלי מוגבלויות מוטוריות כדוגמת חולי ALS וכדומה. |
|||
==שירותי הספרייה== |
==שירותי הספרייה== |
||
גרסה מ־09:49, 23 ביוני 2013
שגיאות פרמטריות בתבנית:ספרייה
פרמטרים [ אתר, כותרת תמונה, שם הספרייה, תאריך יסוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ לוגו הספרייה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
| קובץ:Library logo.png | |
| מיקום |
רחוב ההסתדרות 4, נתניה, ישראל  |
|---|---|
| סוג | ספריה מיוחדת |
| תאריך ייסוד |
1951  |
| מספר סניפים | 2 |
| מספר חברים | כ-10,000 (2013) |
| תקציב | 5,816,965 ש"ח (2010) |
| מנהל | עמוס באר |
| קואורדינטות | 32°20′00″N 34°51′21″E / 32.3332°N 34.8557°E |
 | |
  | |
הספרייה המרכזית לעיוורים, כבדי ראייה ומוגבלים היא ספריה שנוסדה לפני למעלה מ-62 שנה על ידי חיה בם, שהייתה גם המנהלת הראשונה שלה במשך 26 שנים. היא מנוהלת כיום על ידי עמותה רשומה ומשרתת כ-10,000 מנויים: עיוורים, כבדי ראייה, בעלי מוגבלויות למידה כגון דיסלקטים, בני הגיל השלישי החל מגיל 75 ובעלי מוגבלויות מוטוריות כדוגמת חולי ALS וכדומה. יוצרת ומשאילה ספרים, כתבי עת, עיתונים וסרטים בפורמט מוקלט, ספרים וכתבי עת בכתב ברייל, וספרים באותיות גדולות. שוכנת בנתניה ולה סניף בשכונת יד אליהו בתל אביב-יפו בו נמצאים אולפני ההקלטות ושלוחת ההשאלה.
היסטוריה
בשנת 1951, לאחר מלחמת העצמאות הזמין משרד הביטחון את ד"ר לודויג כהן, עיוור מרוטרדם שבהולנד על מנת לייעץ בנושא שיקום חיילים שנפגעו בעיניהם. בין המלצותיו הייתה ההמלצה להקים ספריה לעיוורים. חיה בם, מייסדת הספרייה, הייתה זו שמימשה את ההמלצה. היא ארגנה קבוצה של מתנדבים תושבי נתניה, לרבות היא עצמה, בעלה ושני ילדיה. יחד הם החלו, בעזרת סרגלי העתקה מתאימים שכהן שלח להם מהולנד, בלימוד כתיבת ברייל והעתקת ספרים לשפה זו והם אלו שפיתחו את שפת הברייל בעברית. כך הוקמה ב-1951 הספרייה בנתניה, שהחלה במספר מצומצם מאוד של ספרים בודדים ושכנה במרתף ביתה הפרטי של בם.
אט אט התפתחה הפעילות והספרייה גדלה הן בהיקף החומר והן בגיוונו. משהגיעה מכונת ההעתקה הראשונה לכתב ברייל, בנוסף לסרגלים המיושנים, הפך הבעל, ד"ר הנס בם, לפעיל העיקרי בהעתקת הספרים לכתב ברייל. את התפתחותה של הספרייה מחלומם של קומץ אנשים למפעל מוביל התומך בקהילית העיוורים, כבדי ראייה ומוגבלים, ניתן לציין במספר נקודות ציון:
תשי"ט - 1959 בעידודו של דר' פריידמן מג'נבה, החלה הספריה בהקלטת ספרים הניתנים להאזנה בטייפ רקורדר, נוסף על העיסוק בברייל. כל ספר כלל מספר סלילים. ההקלטות בוצעו באולפנים המאוחדים בתל-אביב. גולת הכותרת הייתה: הקלטת התנ"ך בקריאתו של הקריין והשחקן שלמה ברטונוב ז"ל.
תשל"ב - 1972 הספר המוקלט הוסב לקלטות מה שאפשר "קריאה" נוחה יותר של הספרים.
תשל"ז - 1977 בשיא פועלה, הצליחה הספריה בראשות הגב' חיה בם לשרת למעלה מ-500 מנויים. בשנה זו פרשה גברת בם לגמלאות ובמקומה מונה למנהל הספריה מר אורי כהן, עיוור נכה צה"ל. מר כהן החל לבצע שינויים נרחבים ברמה הטכנולוגית ובאיכות ההפקה והפצת הספרים.
תש"מ - 1980 אולפן ההקלטות הראשון של הספריה הוקם ברח' סמולנסקין 7 בתל-אביב.
תשמ"ג - 1983 הופעל שירות הספריה הניידת שכלל משאית שנסעה ברחבי ישראל והשאילה ספרי ברייל וספרים מוקלטים לעיוורים ולקשישים. השירות פעל במשך כחמש שנים וסייע לרבים שלא יכלו להגיע לספריה בכוחות עצמם. כמו כן, החלה הספריה להפיק ספרים משולבים לילדים - ספרים מודפסים המשלבים בתוכם דפי ברייל. ספרים אלו שימשו הורים עיוורים שהקריאו ספרים לילדיהם הרואים ובכך יכלו ליהנות מחווית הקריאה המשותפת.
תשמ"ז - 1987 הספריה, שהיטיבה לנצל את ההתקדמות הטכנולוגית, הפיקה לראשונה ספר ברייל באמצעות מחשב. בשלוש השנים העוקבות, הפכה הספרייה את תהליך השאלת הספרים לממוחשב, והחלה בהקמת מדורי הפקה שונים שכללו גרפיקה מובלטת- הבלטת שרטוטים, תרשימים ומפות וכן ספרים באותיות גדולות עבור כבדי הראייה.
תשנ"ג - 1993 עם התרחבות הספריה, נחנכה שלוחה חדשה של הספריה ברחוב לה גווארדיה 76 בתל אביב. השלוחה החדשה כללה ספריית השאלה, חדרי עיון ואולפני הקלטה משוכללים, שהחליפו את האולפנים הקודמים ששימשו את הספריה בתל אביב.
תשס"א - 2001 הספריה, שהקפידה להצטייד בטכנולוגיה חדשה, רכשה את מדפסת "בראילו 400" לשכפול ספרי ברייל.
תשס"ד - 2004 מהפך טכנולוגי נוסף התרחש בספריה עם הכנסת המדיה הדיגיטאלית וייסוד ספריית תקליטורים. מאז, פסק בהדרגה תחום ההקלטה האנלוגית. שני פרויקטים גדולים של הספריה באותה התקופה היו - הסבת התנ"ך לארבעה תקליטורים בטכנולוגיה mp3 והקלטת האנציקלופדיה בריטניקה לנוער.
תשס"ו - 2006 פרויקטים גדולים ובולטים באותה שנה כללו הקלטה והפצה של מדריך לישראל החדש בהוצאת משרד הביטחון, כתר וידיעות אחרונות והקלטה והפצה של מרק - Merck Manual - המדריך הרפואי השלם בהוצאת כנרת, זמורה, ביתן דביר.
תשס"ז - 2007 הארכיונים האנלוגיים של הספריה החלו מוסבים בהדרגה למאגרים דיגיטאליים. מהלך זה, כלל בשנה העוקבת פיתוח טכנולוגיה להסבת ספרים מוקלטים אנלוגיים שהוקלטו משנת 1995 לספרים דיגיטליים על גבי תקליטור.
תש"ע- 2010 הספריה משרתת כ- 10,000 מנויים. מנכ"ל הספריה, מר אורי כהן פרש לגמלאות ובמקומו מונה מר יואב חפר. תם עידן הקלטות האנלוגיות וכלל המדיה המופקת והמוצאת לקוראים, הינה דיגיטאלית.
תשע"א – 2011 במהלך שנת 2011 הושלם תהליך הסבת הספרות האנלוגית לפורמט דיגיטאלי, הורחב מערך צריבת הספרים המוקלטים לטובת ייעול וזירוז משלוח לקטי העיתונות וכתבי העת לבתי המנויים ושודרגה מרכזיית הטלפונים שודרגה למען שיפור איכות השירות לציבור הפונים. לראשונה, הופק חודש של אירועים מיוחדים בצמוד ובמהלך שבוע הספר במטרה להעלות את המודעות לספריה ולגייס כספים לפעילותה. פרויקט מרכזי בשנה זו היה הפקת ספרי המשנה והחומש. מר יואב חפר סיים את תפקידו ובמקומו מונה מר עמוס באר.
תשע"ב - 2012 בשנה זו יושק אתר אינטרנט חדש לספריה, שיהיה נגיש לכלל המשתמשים. כמו כן, מתקיימת פעילות מאומצת מול משרד החינוך, לשיפור יכולות הספריה בתחום הנגשת ספרי הלימוד לאוכלוסיית התלמידים המנויים בספריה.
תשע"ג - 2013 יחד עם הקידמה הטכנולוגית והרחבת סל השירותים, מעניקה הספרייה פתרונות לא רק לעיוורים אלא גם לכבדי ראייה, לסובלים מדיסלקציה, בני הגיל השלישי החל מגיל 75 ובעלי מוגבלויות מוטוריות כדוגמת חולי ALS וכדומה.
שירותי הספרייה
הספרייה המרכזית לעיוורים, מנגישה ספרים, חומרי קריאה ותוכן עבור כל מי שאינו מסוגל לקרוא חומר מודפס סטנדרטי וזאת באמצעות:
- ספרים מוקלטים - ספרי אודיו (שמע) המוקלטים על ידי קריינים מקצועיים באולפני הקלטה של הספרייה, הספרים ניתנים להשאלה באמצעות הדואר (ספר תקליטור) והן באמצעות המחשב (פורמט דיגיטלי)
- ספרי ברייל
- ספרים באותיות גדולות
- ספרים אלקטרונייםלקול מחשב - ספרים אלו מונגשים למנויים בקולו של המחשב ובאמצעות שימוש בטכנולוגיית מנוע דיבור
- עיתונים וכתבי עת בפורמט מוקלט, ברייל ואלקטרוני
כמו כן מעניקה הספרייה שירות חדש של הנגשת סרטים.
תרומה והשפעה
הספרייה המרכזית לעיוורים, כבדי ראייה ומוגבלים ממומנת כיום בעיקר על ידי משרד התרבות והספורט. יתר המימון מגיע מדמי מנוי שנתיים, תרומות והכנסות נוספות[1]. העמותה מבוקרת על ידי רשם העמותות.
לאורך שנים רבות, עקב קיצוצים חוזרים בתמיכה הממשלתית, הייתה הספרייה על סף סגירה מחוסר תקציב מספיק והיא אף נסגרה למעשה ב-1991, 1992, 1999 ו-2007 ונפתחה כל פעם מחדש לאחר התערבות ועדת החינוך והתרבות של הכנסת [2]. הוספת התקציב אף הייתה ההסתייגות היחידה שהתקבלה לחוק התקציב לשנת 2000 וזו התקבלה ברוב של 80 ח"כים וללא מתנגדים. ב-2010 עמדה הספרייה שוב בסכנת סגירה, הפעם בשל אי-סדרים כספיים שבעקבותיהם לא נתן רשם העמותות לעמותה אישור "ניהול תקין" ומשרד התרבות לא העביר לספרייה תקציבים. בהתערבות ועדת החינוך והתרבות של הכנסת ולאחר חתימה על הסכם הבראה, הוסר האיום[3].
הספרייה הצליחה להעשיר באופן משמעותי את תחומי העשייה הקיימים לרווחת הקוראים, אליהם נשלחו 188,891 ספרים, עיתונים וכתבי עת, הופקו 730 ספרים מוקלטים, 500 ספרים בכתב ברייל ו150 ספרים באותיות גדולות ונערכו כ- 200 ספרים שהוסבו מפורמט אנלוגי לדיגיטלי. בשנתיים האחרונות עוברת הספרייה המרכזית לעיוורים, כבדי ראייה ומוגבלים, שינויים משמעותיים הן בתחום הטכנולוגי והן בתחום השירות מתוך רצון להעניק לקהל מנוייה את המענה המעודכן והראוי ביותר לצרכיהם המשתנים. שינויים אלו מחייבים באופן שוטף את הספרייה בשדרוג מערכות, הסבת חומרים למדיות חדשות ופיתוח תוכנות וחומרות ייעודיות התואמות הן את מהות הספרייה והן את האמצעים הטכניים שבשימוש המנויים. בספרייה רואים חשיבות רבה ומשמעותית לתמיכה החברתית, הפוליטית והתקשורתית בנוסף לתמיכה הכספית בפעילותה העניפה.
הפקת ספרים
הספרייה לעיוורים היא אחת מהספריות הבודדות בישראל המיועדות לעיוורים[4]ומסיבה זו אין לה אפשרות לרכוש מספריות מקבילות ספרים מתאימים בעברית ובחלק מהשפות הנוספות הדרושות לקוראים.
הספרייה עצמה מפיקה ומוציאה לאור את החומרים הדרושים לה. תהליך ההפקה מתחיל בבחירת החומרים בהובלת הספרנית הראשית בהתאם לרשימות רבי המכר המתפרסמות לקהל הרחב, לצרכי המנויים ואפשרויות ההפקה. בסניף הספרייה בתל אביב ישנם שני אולפני הקלטות, בהם מוקלטים הספרים על ידי קריינים מקצועיים[5]. הספרים הוקלטו בעבר על גבי סרטים מגנטיים וקלטות שמע, ועם התפתחות הטכנולוגיה החלו להקליט בצורה דיגיטלית גם על גבי תקליטורים בפורמט MP3. התפתחות זו, שבזכותה ניתן לגשת למידע בצורה לא רציפה, איפשרה הקלטה של ספרי עזר כדוגמת ספרי לימוד, ספרי קודש, מילונים ואנציקלופדיות. בנוסף, מודפסים ספרים בכתב ברייל ובאותיות גדולות.
מרגע אישור בקשה לספר חדש, עוברים כשמונה שבועות עד להפקתו של ספר מוקלט ועד שישה חודשים לספר בכתב ברייל, משך זמן שמתקצר במשך השנים, עם התפתחות הטכנולוגיה. בשנה מופקים כמה מאות ספרים מוקלטים וספרים בכתב ברייל וכמה עשרות ספרים באותיות גדולות. הדפסת הספרים מתבצעת כולה בנתניה והקלטת הספרים ועריכתם מתבצעת בתל אביב.
הספרייה מפיקה ספרים בעברית, בערבית, ביידיש וברוסית, וכן ספרי לימוד באנגלית. ספרים בשפות אחרות ניתנים להשגה באמצעות הסכמים עם ספריות באירופה וארצות הברית.
הספרייה מנהלת שיתופי פעולה עם ספריות מקבילות בחו"ל ובמסגרת זו מקבלת לעיתים ספרים נוספים לטובת קוראיה.
האוסף כולל מגוון רחב של תחומים ומופקת ספרות יפה, ספרי לימוד, ספרי עיון, ספרי הגות, ספרות מקצועית, כתבי עת ועיתונים. בין השאר, הוקלטו התנ"ך (קריין: שלמה ברטונוב), המשנה (קריין: צבי פלורנטל), בריטניקה לנוער ומדריך ישראל החדש.
השאלה
הספרים מושאלים לקוראים בעלי אישורים מתאימים תמורת דמי מנוי ופקדון, והם מועברים לקוראים ומוחזרים לספריה באמצעות דואר ישראל ללא תשלום. הספרים המבוקשים נשלחים מסניף נתניה ובנוסף ניתנים שירותי השאלה במקום בשני הסניפים.
היקפי ההשאלה גדולים יחסית, ובשנת 2006 הושאלו כ-142 אלף ספרים מוקלטים וכ-51 אלף כתבי עת, עיתונים ותקופונים. מספר מנויי הספרייה עומד כיום על כעשרת אלפים, שהם קרוב למחצית ממספר העיוורים בישראל (כ-26,500 איש, נכון ל-2007).
ניתן לגשת לקטלוג הספרייה באמצעות האינטרנט ובאמצעות קטלוג קולי בשיחת טלפון (ה"טלספר"). הקטלוג ממוחשב בתוכנת אל"ף של חברת אקס ליבריס הישראלית.
קישורים חיצוניים ומן העתונות
- אתר הספרייה
- אשכול נבו משיק סיפור חדש בספרייה לעיוורים כתבה ב YNET
- פרויקט הספר המוקלט החברתי כתבה ב XNET
- הספרייה לעיורים בתכנית הבוקר של ערוץ 2
- פתרונות הספריה לכבדי ראייה באתר "בגילנו"
- סיקור ב MAKO מיזם חדש, ספרי ילדים בשילוב כתב ברייל
- פרוייקט הספר המשולב
- הספר המוקלט החברתי הראשון
- סרט תדמית באתר YouTube
- מרב יודילוביץ', הספרייה המרכזית לעיוורים בסכנת סגירה, באתר ynet, 17 באוגוסט 2007
- רומי נוימרק, רואים את האור, באתר nrg, 17 באוקטובר 2007
- אמילי עמרוסי, סיפור על אהבה וחושך, "ישראל היום", 21.5.2010
- זיו גולדפישר, עיריית נתניה תובעת את הספרייה לעיוורים בגין אי תשלום ארנונה, nrg, 27.9.2011
{{#coordinates:}}: אי־אפשר שיהיה יותר מתג ראשי אחד בכל דף
הערות שוליים
- ^ מקור התקציב באגף התרבות, שהיה שייך במשך שנים רבות למשרד החינוך. משרד הביטחון תומך גם הוא בספרייה בסכום קטן יחסית ובעבר ניתנה תמיכה גם ממשרד הרווחה.
- ^ פרוטוקול מס' 17 מישיבת ועדת החינוך והתרבות, יום שני, ח' בחשוון התש"ס (18 באוקטובר 1999);
פרוטוקול מס' 26 מישיבת ועדת החינוך והתרבות, יום ג', ל' בחשון התש"ס (9 בנובמבר (1999;
פרוטוקול מספר 118 מישיבת הוועדה לחינוך ולתרבות, יום ד', י"ח בסיוון התש"ס, (21 ביוני 2000);
פרוטוקול מס' 275 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט, יום שני, כ"ו בתשרי התשס"ח (8 באוקטובר 2007);
נוהג בו סוגר מוסד ציבורי פעילות חיונית כדי למנוע קיצוצים בתקציבו מכונה לעתים חוק צ'יץ'. - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית תומר ולמר, הספרייה לעיוורים לא תיסגר: "מפעל חשוב", באתר ynet, 26 באוקטובר 2010. - ^ בנוסף קיימות ספריית בית חינוך עיוורים בירושלים, "מסילה" (מכון לספרי יהדות) בבני ברק המתמחה בספרות תורנית, על"ה שבהר הצופים המיועד לסטודנטים, הספרייה הלאומית לעיוורים בשועפאט ומספר גורמים נוספים בסדרי גודל קטנים.
- ^ מרבית הקריינים עובדים בשכר ומיעוטם מתנדבים. לעתים מקליט הסופר עצמו את הספר אותו כתב.