האמנות המינואית והמיקנית – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: ראליזם;
NurickBot (שיחה | תרומות)
מ בוט: משנה קטגוריה:אמנות יוון העתיקה‏ ← קטגוריה:יוון העתיקה: אמנות
שורה 31: שורה 31:
ציוריי חיות ים עדיין מתקיימים יחד עם הנאמנות למבנה הכד מול מבנה החיה.
ציוריי חיות ים עדיין מתקיימים יחד עם הנאמנות למבנה הכד מול מבנה החיה.


[[קטגוריה:אמנות יוון העתיקה]]
[[קטגוריה:יוון העתיקה: אמנות]]

גרסה מ־18:05, 13 ביולי 2013

האמנות המינואית והאמנות המיקנית היוו חוט מקשר בין אמנות מצרים העתיקה לאמנות יוון העתיקה. הן מושפעות במישרין מהאמנות המצרית בתקופתן, עקב היותם של המינואים והמיקנים יורדי ים, סוחרים ודייגים. במקביל השפיעו על האמנות בעריי יון השונות.

קיים הבדל אחד מהותי בין האמנות המצרית לאמנות המינואית והמיקנית (ומאוחר יותר ליוונית) - במצרים התרבות מוקדשת כולה לפרעונים, התרבות המינואית והמיקנית מטפלת באלים אך גם בחיי היום יום של האדם, גודל הפסלים הוא טבעי ואינו מונומנטלי ואדיר.

האמנות המינואית

ארמון מינוס

יישנן מעט מאוד עדויות לתקופה זו עקב רעידות אדמה רבות אשר שהשחיתו את אוצרות האמנות של התרבות המינואית וכן היעלמותם של התושבים באופן שאינו ברור.

המבנה המפורסם ביותר שהשתמר הוא ארמון המלוכה. על פי האמונה הארמון עתיק מאוד ונבנה על ידי המלך מינוס המיתולוגי. הוא מעוטר בסיפור המיתולוגי על תסאוס והשור. בחדרי הארמון כל הקירות צבועים ומצוירים בציוריי פרסקו צבעוניים בצבעים: אדום, כחול, זהב ושחור שהושגו על ידי מינרלים, צמחים ואדמה בגוונים שונים שקיימת באזור.

קיימים 2 סוגים של ציורי קיר:

  1. פרסקו (מלשון פרש, טרי) ציור על שכבת טיח לחה הנבנה כמו פזל בשל הצורך לחכות וספיגת הצבע והתייבשות הטיח.
  2. סקו שהוא ציור על קיר יבש בשכבת צבע נוספת על הקיר, זוהי טכניקה שקלה יותר ליצירה אך אינה עמידה לאורך השנים.

ציורי כדים

ציורי כדים מהווים מדיום אמנותי נוסף הוא ציורי כדים אשר היוו מצע של התפתחות סגנונית ומתארים שני מוטיבים:

  1. ספירלות, אלמנטים ספירליים דקורטיביים שונים על גבי הכד ללא התחשבות במבנהו.
  2. יצורי ים, בעיקר תמנונים ודגים שונים, בנושאים אלו קיימת הסתמכות על מבנה הכד.

האמנות המיקנית

הציור שטוח כמו בציור המצרי ומתפתח מעט בין המיקני למינואי, אמנות ריאליסטית אך לא נטוריאליסטית. אין תפיסת חלל ועומק, ציור שטוח כמו מדבקות, כל האיברים בדמויות מצוירים מהכיוון בו יראו במלוא צורתם, מתחילה מעט תפיסת נפח בדמויות

הארמונות המיקניים היו צבעוניים כולם, ציורי פרסקו בדגמים דקורטיביים (כדוגמת ארמון פילוס) וציורים גדולים של חיות מיתולוגיות-דמיוניות ברובן.

ציורי כדים

ציורי הכדים מתפחתים לרצועות שעליהן תיאור של סיטואציות שונות כגון תהלוכות אבל וחגיגות שונות. ציורים שטוחים, גרפיים, מוטיב אימת החלל הריק (horor vqaui).

ציוריי חיות ים עדיין מתקיימים יחד עם הנאמנות למבנה הכד מול מבנה החיה.