סטטוס חברתי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Legobot (שיחה | תרומות)
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q189970
מ ←‏פתיח: קישורים פנימיים
שורה 1: שורה 1:
'''סטטוס חברתי''' הוא מיקומו של האדם במבנה ה[[חברה|חברתי]] בהקשרים שונים. לכל סטטוס מערך של חובות ו[[זכויות]] הנקבעות על ידי ה[[נורמה (סוציולוגיה)|נורמות]] ומחייבות אותו ביחסיו כלפי אחרים. הסטטוס של הפרט מדריך את [[התנהגות|התנהגותו]] במערכת החברתית המסוימת. הוא מגדיר מי אנחנו וכיצד עלינו להתייחס לאחרים במסגרות שונות.
'''סטטוס חברתי''' הוא מיקומו של האדם ב[[מבנה חברתי|מבנה החברתי]] בהקשרים שונים. לכל סטטוס מערך של חובות ו[[זכויות]] הנקבעות על ידי ה[[נורמה (סוציולוגיה)|נורמות]] ומחייבות אותו ביחסיו כלפי אחרים. הסטטוס של הפרט מדריך את [[התנהגות|התנהגותו]] במערכת החברתית המסוימת. הוא מגדיר מי אנחנו וכיצד עלינו להתייחס לאחרים במסגרות שונות.


סטטוס קשור ל[[תפקיד]] ואי-אפשר להפריד ביניהם: הסטטוס מצביע על מיקום ואילו התפקיד מציין את החלק הפעיל - האופן בו מתנהל האדם במסגרת סטטוס זה. כל סטטוס יוצר מערכות יחסים עם בעלי סטטוס אחרים דומים ושונים. מערכות יחסים אלה נקראות "מערך תפקיד". למשל, סטטוס "רופא" יוצר "מערך תפקיד" עם חולים, אחים ואחיות, עמיתים (רופאים ורופאות), מזכירות וכיוצא בזה. לאותו רופא, אם הוא גם איש משפחה, יש מערך תפקיד לסטטוס "איש משפחה" - עם אשתו, ילדיו, הוריו, אחיו ואחיותיו וכו'. הסטטוס וה[[תפקיד]] הם שני הצדדים של אותו מטבע: הסטטוס קובע היכן ממוקם האדם מבלי להתייחס לְמֵה מצפה החברה מאותו אדם, ואילו ה[[תפקיד]], הוא ההתנהגות שהחברה מצפה לה.
סטטוס קשור ל[[תפקיד]] ואי-אפשר להפריד ביניהם: הסטטוס מצביע על מיקום ואילו התפקיד מציין את החלק הפעיל - האופן בו מתנהל האדם במסגרת סטטוס זה. כל סטטוס יוצר מערכות יחסים עם בעלי סטטוס אחרים דומים ושונים. מערכות יחסים אלה נקראות "מערך תפקיד". למשל, סטטוס "רופא" יוצר "מערך תפקיד" עם חולים, אחים ואחיות, עמיתים (רופאים ורופאות), מזכירות וכיוצא בזה. לאותו רופא, אם הוא גם איש משפחה, יש מערך תפקיד לסטטוס "איש משפחה" - עם אשתו, ילדיו, הוריו, אחיו ואחיותיו וכו'. הסטטוס וה[[תפקיד]] הם שני הצדדים של אותו מטבע: הסטטוס קובע היכן ממוקם האדם מבלי להתייחס לְמֵה מצפה החברה מאותו אדם, ואילו ה[[תפקיד]], הוא ההתנהגות שהחברה מצפה לה.


אחד האמצעים שבעזרתם מבהירים בני האדם אחד לשני מהו הסטטוס שלהם הוא שימוש ב[[סמלי סטטוס]]. למשל, סגנון לבוש, סגנון דיבור, אביזרים וכיוצא בזה.
אחד האמצעים שבעזרתם מבהירים בני האדם אחד לשני מהו הסטטוס שלהם הוא שימוש ב[[סמלי סטטוס]]. למשל, סגנון לבוש, סגנון דיבור, אביזרים וכיוצא בזה.


==סוגי קבוצות סטטוס חברתי==
==סוגי קבוצות סטטוס חברתי==

גרסה מ־03:05, 21 ביולי 2013

סטטוס חברתי הוא מיקומו של האדם במבנה החברתי בהקשרים שונים. לכל סטטוס מערך של חובות וזכויות הנקבעות על ידי הנורמות ומחייבות אותו ביחסיו כלפי אחרים. הסטטוס של הפרט מדריך את התנהגותו במערכת החברתית המסוימת. הוא מגדיר מי אנחנו וכיצד עלינו להתייחס לאחרים במסגרות שונות.

סטטוס קשור לתפקיד ואי-אפשר להפריד ביניהם: הסטטוס מצביע על מיקום ואילו התפקיד מציין את החלק הפעיל - האופן בו מתנהל האדם במסגרת סטטוס זה. כל סטטוס יוצר מערכות יחסים עם בעלי סטטוס אחרים דומים ושונים. מערכות יחסים אלה נקראות "מערך תפקיד". למשל, סטטוס "רופא" יוצר "מערך תפקיד" עם חולים, אחים ואחיות, עמיתים (רופאים ורופאות), מזכירות וכיוצא בזה. לאותו רופא, אם הוא גם איש משפחה, יש מערך תפקיד לסטטוס "איש משפחה" - עם אשתו, ילדיו, הוריו, אחיו ואחיותיו וכו'. הסטטוס והתפקיד הם שני הצדדים של אותו מטבע: הסטטוס קובע היכן ממוקם האדם מבלי להתייחס לְמֵה מצפה החברה מאותו אדם, ואילו התפקיד, הוא ההתנהגות שהחברה מצפה לה.

אחד האמצעים שבעזרתם מבהירים בני האדם אחד לשני מהו הסטטוס שלהם הוא שימוש בסמלי סטטוס. למשל, סגנון לבוש, סגנון דיבור, אביזרים וכיוצא בזה.

סוגי קבוצות סטטוס חברתי

סוציולוגים ממיינים את בני הסטטוס השונים בכמה דרכים.

דרך אחת היא מיון הסטטוס על פי הדרך בה היחיד מקבל אותו:

  • סטטוס שיוכי - סטטוס שהפרט משתייך אליו מלידה במשך כל שנות חייו. אדם משתייך לסטטוס שיוכי ללא כל מאמץ מצידו, ללא תלות ברצונותיו ואין לו שליטה על כך. דוגמאות: גיל, מוצא, צבע עור, מין.
  • סטטוס הישגי - מוקנה לאדם בהתאם להישגיו, בהתאם למאמציו האישיים, לעתים גם בהתאם לרצונו האישי והוא תלוי במידה מסוימת בתחומים שלאדם יש שליטה בהם. דוגמאות: עיסוק, חריצות ורמת השכלה.

מיון אחר נעשה על-פי מידת מרכזיות הסטטוסים במבנה חברתי כלשהו. ניתן להציב את הסטטוסים השונים על פני ציר, כאשר בקצה אחד נמצא "סטטוס בסיסי" ובקצה השני "סטטוס עצמאי":

  • סטטוס בסיסי - סטטוס המשפיע על התייחסות החברה לאותו אדם במרבית תחומי החיים, גם בתחומים שבהם כביכול הסטטוס שלו אינו קשור. לסטטוס הבסיסי של אדם מסוים יש השפעה על הסטטוסים האחרים שלו. למשל, בחברה שסועה מבחינה אתנית, הסטטוס הגזעי הוא סטטוס בסיסי שמשפיע על מרבית תחומי החיים של היחיד באותה חברה.
  • סטטוס עצמאי - סטטוס שלו השפעה רק במצב מסוים. למשל, כאשר אדם קונה במכולת, יש לו באותה עת סטטוס של "לקוח". סטטוס זה יפסיק להתקיים ברגע שישלים קניותיו.

ניתן למיין סטטוסים גם על פי מידת הנורמות סביבם:

  • סטטוס מקיף - סטטוס אשר מספר הנורמות הנלוות לו גבוה. למשל, סטטוס של "אב".
  • סטטוס מוגבל - סטטוס אשר מספר הנורמות הנלוות לו נמוך. למשל, סטטוס של "נוסע באוטובוס".

לקריאה נוספת

  • אלן דה בוטון, סטטוס, תל אביב: ידיעות אחרונות - ספרי חמד, 2006.