מחראב – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Legobot (שיחה | תרומות)
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q173907
שורה 5: שורה 5:


==אטימולוגיה של המונח==
==אטימולוגיה של המונח==
ה[[אטימולוגיה]] של המונח לוטה בערפל. מקור המלה יכול להיות '''حرب''', "ללחום או "להוביל למלחמה". כשם עצם ייתכן שמקור המלה ב"מלחמה", '''حرب''' ו-'''حربة ''', "רומח". '''محراب''' מוגדר כשדה קרב, במובן של "ג'יהאד א-נפס" (כלומר, הקרב נגד נשמתך שלך).
ה[[אטימולוגיה]] של המונח לוטה בערפל. מקור המלה יכול להיות '''حرب''', "ללחום" או "להוביל למלחמה". כשם עצם ייתכן שמקור המלה ב"מלחמה", '''حرب''' ו-'''حربة ''', "רומח". '''محراب''' מוגדר כשדה קרב, במובן של "ג'יהאד א-נפס" (כלומר, הקרב נגד נשמתך שלך).


יש טענה הגורסת כי הגומחה נקראת "מחראב" משום שכל מי שנכנס למסגד היה מניח את חרבו במקום זה וכך לא יכלו לבוא לידי שפיכות דמים. המסגד הוא "חרם", מקום האסור בשפיכות דמים. על כן, אם היה קם אדם לחרבו היו הנוכחים יכולים למנוע בעדו מלהגיע לחרב כיוון שכולם מתפללים לכיוון זה ויכולים לזהות מי שיתקרב לכלי הנשק בזמן התפילה.
יש טענה הגורסת כי הגומחה נקראת "מחראב" משום שכל מי שנכנס למסגד היה מניח את חרבו במקום זה וכך לא יכלו לבוא לידי שפיכות דמים. המסגד הוא "חרם", מקום האסור בשפיכות דמים. על כן, אם היה קם אדם לחרבו היו הנוכחים יכולים למנוע בעדו מלהגיע לחרב כיוון שכולם מתפללים לכיוון זה ויכולים לזהות מי שיתקרב לכלי הנשק בזמן התפילה.

גרסה מ־22:22, 22 ביולי 2013

מִחראבערבית: ألمحراب רבים: محاريب תעתיק מדויק: מִחראב, רבים: מחאריב) הוא גומחה בקיר מסגד המצביעה על הקיבלה - כיוון הכעבה אליו צריכים מוסלמים לפנות בעת התפילה. המחראב יוצר את הרושם של דלת או מעבר למכה. המחראב בדרך כלל מקושט וגודלו אינו קבוע.

מחראבים הופיעו לראשונה בעת שלטון הח'ליפה מבית אומיה וליד הראשון (705 - 715). הקיר בו מצוי המחראב נקרא "קיר הקיבלה".

אטימולוגיה של המונח

האטימולוגיה של המונח לוטה בערפל. מקור המלה יכול להיות حرب, "ללחום" או "להוביל למלחמה". כשם עצם ייתכן שמקור המלה ב"מלחמה", حرب ו-حربة , "רומח". محراب מוגדר כשדה קרב, במובן של "ג'יהאד א-נפס" (כלומר, הקרב נגד נשמתך שלך).

יש טענה הגורסת כי הגומחה נקראת "מחראב" משום שכל מי שנכנס למסגד היה מניח את חרבו במקום זה וכך לא יכלו לבוא לידי שפיכות דמים. המסגד הוא "חרם", מקום האסור בשפיכות דמים. על כן, אם היה קם אדם לחרבו היו הנוכחים יכולים למנוע בעדו מלהגיע לחרב כיוון שכולם מתפללים לכיוון זה ויכולים לזהות מי שיתקרב לכלי הנשק בזמן התפילה.

ראו גם

ערך זה הוא קצרמר בנושא אסלאם. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.